שלישי, 26 דצמבר 2017 05:22

מבוא למדעי השחיתות

ההפגנות נגד ה"שחיתות" דומות להפגנות 2011 "נגד היוקר". האם יש מישהו "בעד שחיתות"? האם במדרכה הנגדית מפגינה קבוצה אחרת "בעד שחיתות"? האם יש מישהו "בעד יוקר מחייה"? זעם שמחטיא את הכתובת הנכונה.

הנה רעיון: כל חבר כנסת, או ראש עיר חדש, ייכנס לכלא מיד עם היבחרו לתקופת מאסר של שלושה חודשים. יהיה  זה תנאי להמשך הכהונה. כך ילמד הח"כ הטרי על בשרו את טעם הכלא ואת הצפוי לו אם יסטה מדרך הישר.

למרות שהאפקט הרתעתי ורב עוצמה –  אין לסמוך רק עליו. לכן, במהלך אותם שלושת חודשי כליאה יצטרך הנבחר לשכנע פנל של 3 שופטים בדימוס כי אין עוול בכפו. יצליח לשכנע – ימשיך לכהונת חבר כנסת או ראש עיר, ייכשל בשכנוע – ימשיך לשבת. השכנוע צריך להיות מעבר לכל ספק סביר.

מיד עם הכניסה לכלא ייקרא הציבור להגיש התנגדויות מנומקות לשחרור הח"כ הטרי. הנחת היסוד עליה מתבססת ההצעה היא שכל פוליטיקאי מושחת, אלא אם יוכיח ההפך. ברור לכל ישראלי שגם אם לא תימצא אשמה נקודתית ברת הוכחה כנגד הח"כ הטרי – חזקה עלינו שהח"כ ש"יושב" זמנית, יודע בברור מדוע מגיע לו לשבת.  

ח"כ חדש שיאלץ להמשיך לבלות בכלא מעבר ל-6 חודשים יפנה את מקומו בכנסת לטובת הבא אחריו ברשימה, כך יחזרו לכהן בכנסת ובעירייה ח"כים לשעבר שנדחקו בפריימריס למקום לא-ריאלי. וזה התמריץ להשגת הרוב הנדרש להעברת החוק בכנסת. תעודת ביטוח לשועלים הוותיקים שמגדילה את הסיכוי שישובו אל הכיסא המיוחל. כך יאושר חוק ראשית כהונה תכל"א שיסדיר את ההצעה פורצת הדרך...

הזוי?

ההפגנות נגד ה"שחיתות" הזויות לא פחות מהצעת החוק. האם יש מישהו "בעד שחיתות"? האם במדרכה הנגדית מפגינה קבוצה אחרת "בעד שחיתות"? "מושחתים נמאסתם" היא סיסמה ותיקה בישראל, מידי עשור היא מופנית נגד שלטון אחר.

2427 1

 

האידיאולוגיה השלטת של המפגינים, ולמעשה של רוב הציבור בישראל, היא הגורם העיקרי לפריחת "שחיתות". ככל שמדינה ופוליטיקאים יהיו מעורבים יותר בכלכלה ובחברה כן תגבר השחיתות. ככל שיצומצם חופש הפרט והוא יזדקק ליותר רישיונות והיתרים מהשלטון – יגדל כוחו ותרבה השחיתות של הפוליטיקאי שאחראי על חלוקת רישיונות והיתרים.

מי שמצדד (כולם) במציאות בה לעירייה יש זכות וכוח להחליט מה וכמה ייבנה על קרקע שבבעלות פרטית – שלא יתפלא ממצעד ראשי הערים המורשעים ב"שחיתות" על רקע חלוקת היתרי בנייה. מאהוד אולמרט ועד לח"כ דוד ביטן (החשוד התורן).

הציבור בישראל רוצה דבר והיפוכו. אנחנו מפקידים את מונופול הבריאות בידי המדינה, מייללים על התור הארוך במיון ולניתוח, אבל "מסתדרים" בעזרת רפואת הקשרים, הפרוטקציה ותשלומים לרופא פרטי. זו השחיתות העממית... המקובלת, זו הרפואה הציבורית. הציבור בטוח שהמדינה יכולה "להגן" עליו באמצעות עשרות אלפי חוקים, תקנות ואישורים – אבל מתפלא כאשר השגת האישור עוברת דרך קשרים עם הפוליטיקאי.

במדינה עם כל כך הרבה חוקים, מגבלות ותלות של האזרח בשלטון – החיים באופן בלתי נמנע יקרים ומושחתים. הפלא הישראלי הוא כיצד, למרות זאת, ישראל נמנית עם המדינות הפחות מושחתות בעולם! 

שחיתות מאז ומקדם... שלטון מפא"י

מפא"י – מפלגת פועלי ארץ ישראל הייתה גלגולה הקודם של מפלגת העבודה. המפלגה שלטה במדינת ישראל ברציפות במשך 29 שנים עד 1977. למעשה, המפאייניקים שלטו עוד לפני קום המדינה בקונגרס הציוני, בסוכנות היהודית ובהסתדרות העובדים – מוסדות היישוב היהודי לפני הקמת המדינה, מוסדות רבי עוצמה וכסף שמקורו בעיקר מתרומות.

מפא"י עלתה למעמד שליטה כמעט בלעדית במוסדות היישוב היהודי, עוד לפני הקמת המדינה – מאז הבחירות של 1933 בקונגרס הציוני. מסתבר שכבר ב-1937 הוקמה תנועת אופוזיציה בתוך ההסתדרות שקראה ל"מיגור השחיתות שפשטה במוסדות הסתדרות"... הם ידעו כבר אז על מה מדובר.

על פי אמות המידה הנהוגות כיום, שלטון מפא"י היה מושחת מכף רגל ועד ראש: ניתוב כסף לאומי לצרכים מפלגתיים ופרטיים, מנגנון משומן של העדפה ל"אנשי שלומנו" בכל עניין ודבר, מינויים וחלוקת ג'ובים ציבוריים על פי מפתח של קרבה אישית ומפלגתית, קידום בדרגות בצבא לפי מפתח מפלגתי, קידום עסקים של מקורבים למפלגה, חסימת עסקים של לא-מקורבים. הדף קצר מלהכיל  את הרשימה.

קשרי "הון-שלטון" כלל לא היו במחלוקת – מוקדי ההון "הפרטי" נבנו והוקמו בעיקר על ידי השלטון וטופחו בחסותו. אף אחד לא נכנס לכלא כי זו הייתה הנורמה. ככה זה, אף אחד לא צייץ.

פנחס ספיר,  שר האוצר הכול-יכול מטעם מפא"י בשנות השישים, התגאה באסיפת בחירות ואמר "אני עשיתי 2000 מיליונרים בישראל...". לוי אשכול, ממנהיגי מפא"י כיהן בתקופת הקמת המדינה כגזבר הסוכנות היהודית. בשנת 1952 ביקש ראש הממשלה דוד בן גוריון למנותו לשר החקלאות. בסמוך התפרסמו ידיעות על השחיתות במנגנון הסוכנות ועל חלקו של אשכול בחגיגה. תגובתו של אשכול הייתה: "לא תחסום שור בדישו". על פי ההלכה, חקלאי מחויב לאפשר לשור, שרתום לאבן הריחיים שטוחנת חיטה, לאכול מן החיטה בזמן הדיש. אשכול המשיל עצמו (ומושחתים אחרים בסוכנות) לשור – הם עושים מעשים טובים למען העם ולכן מותר להם גם קצת לגנוב... אשכול, כמובן, המשיך בקריירה הפוליטית ולימים היה גם ראש ממשלה ושר אוצר.

הקרב (הדמוקרטי) על הקופה

הבחירות לכנסת הן בראש ובראשונה מאבק, בין קבוצות עסקנים, על הקִרבה למעגל הכוח המרכזי. מעגל המספק טובות הנאה מתקציב המדינה לחבריו. אי אפשר לצַפות ממיליוני מצביעים שייקחו חלק בתכלית צינית זו; לכן, חייבות קבוצות העסקנים הפוליטיים לפזר עשן ולהתהדר בהצהרות של "טובת הציבור" אליו הן פונות. תתכן תקופה בה תקום מפלגה שתסחוף אלפים בשם רעיון מסוים. הניסיון מלמד שלא ירחק היום וגם מפלגה זו תשתלב בכללי המשחק... ברוב המקרים.

ראשי מפלגה, גם אם יהיו אידיאליסטים נקיים מרבב, יוחלפו על ידי "מוסדות המפלגה" אם לא יספקו את הסחורה לגוף שהם גוררים. ראשי מפלגה שיתעקשו שלא לחלק ג'ובים, מינויים ותקציבים למעגלים המקורבים, מכריזים למעשה על התאבדותם הפוליטית. הצלחתו, יושרו, או פעילותו הציבורית לא יעזרו לפוליטיקאי כאשר יובל לגיליוטינה הפוליטית.

הציבור מעורב בתהליך הדמוקרטי אך ורק ביום הבחירות. למחרת הבחירות מתחיל המאבק "האידיאולוגי" בין הקבוצות הפוליטיות. "ציפור הנפש" היא הכוח להטות את ברז תקציב המדינה לכיוון "אנשינו". מאחורי הממסד הפוליטי ניצבות קבוצות לחץ בהן הפוליטיקאי תלוי ולהן הוא חייב. הפוליטיקאי עצמו חייב לעמוד על המשמר להבטחת הקדנציה הבאה שלו ולכן הוא חייב להשביע את רצונן של קבוצות הלחץ – בסיס התמיכה בו.

התהליך הדמוקרטי קובע את כללי המשחק להחלפת קבוצת המקורבים לצלחת, או לשינוי בהרכבה,  התיאור הציני המתאים: "עד עתה אתם בזזתם... עכשיו תורנו..."

המעמד הפוליטי מעניק את הזכות לחלק כסף שאינו שלך, שאינו יוצא מהכיס שלך. חלוקת הכסף תלויה גם בהסכמתם של עמיתיך הפוליטיקאים – הם יכולים להתנגד או להסכים בתנאי ש"גם אנחנו". שוב, אף אחד לא מסכן כסף "מהבית".

לא מדובר רק במערכת השלטון הדמוקרטית, אלא גם ואולי בעיקר בזנב שמן וארוך של "מוסדות לאומיים": מאות עמותות שמתוקצבות על ידי המדינה, מכונים לאומיים, רשויות ממשלתיות,  "משלחות לאומיות", חברות ממשלתיות ועוד.

את ראשי ועסקני הקרן הקיימת לישראל מעניינות "קרקעות העם היהודי" כמו השלג דאשתקד. הם שם בעיקר כדי לגרוף טובות הנאה אישיות ולבצר את מעמדם באמצעות חלוקת טובות הנאה גם לתומכיהם. קק"ל כמשל.

מלבד הביזה, בה משתתפים כמעט כולם – איש איש לפי כוחו, מתקיים גם משחק של משיכת חבל אידיאולוגי לכיוון זה או אחר. הציבור מצביע מידי מערכת בחירות לפי עמדותיו האידיאולוגיות, תחושות בטן של סימפטיה והתרשמות ממלל משכנע –  לכן פוליטיקאים חוששים להתרחק יותר מידי מהקו האידיאולוגי אותו הם מייצגים. לפעמים נוצרת התנגשות בין האידיאולוגיה שהפוליטיקאי מייצג לבין צרכיו האישיים – ואלה גוברים. אריק שרון כראש ממשלה הוא דוגמא קיצונית: שרון היה במשך שנים סמן אידיאולוגי ימני קיצוני, אך צרכי ההישרדות האישית נוכח חשיפת השחיתות של משפחת שרון הכתיבו את נטישת האידיאולוגיה הימנית וחיבור לשמאל התקשורתי. שרון הפעיל את כובד משקלו, ישראל נסוגה מרצועת עזה, יישובים יהודים פונו בעזה ובצפון השומרון ואריאל שרון זכה לחיבוק גדול. כך מתגלגלת הדמוקרטיה ברוב המקרים... תערובת די מקרית של ביזה ואידיאולוגיה.

2427 2

ההפגנות נגד ה"שחיתות" מודל 2017 דומות למאבק 2011 נגד "יוקר המחיה"

האם מישהו במדינת ישראל "בעד מחירים גבוהים"? האם מישהו "בעד שחיתות"?  זה בערך כמו להעלות להצבעה את השאלה "מי בעד בריאות"? בשנת 2011 פרצה הפגנת האוהלים בשדרות רוטשילד בתל  אביב נגד מחירי השכירות הגבוהים שהפכה במהרה להפגנות מאות אלפים נגד יוקר המחייה הכללי בישראל. מאז המשיכו מחירי הדירות לטפס, אולי מחיר גבינת הקוטג' ירד קצת. כחלון זיהה נכון הזדמנות והרוויח מפלגה משלו.

יוקר המחיה בישראל נובע מעודף החקיקה שמעניק למדינה את הכוח לנהל את חיי האזרח. מי שרואה במדינה ובפקידיה את המענה לכל בעיה – לא יפתור שום בעיה. הר החוקים המיותר יוצר את הרגולציה והביורוקרטיה, את המוני "עובדי הציבור", את המיסוי הגבוה, את חוקי העבודה שמאפשרים לשתק את המדינה. העלויות הנדרשות כדי להתמודד עם עשרות אלפי התקנות והחוקים מתנקזות אל מחירי המוצרים.

אותו מנגנון שמייקר לנו את החיים, מזין גם את השחיתות הציבורית. את השחיתות של המערכת הפוליטית אי אפשר לחסל, לא בישראל ולא בשום מקום אחר בעולם – אפשר רק לצמצם.

רק הקטנת מעורבות המדינה בכלכלה ובחברה תצמצם את השחיתות הפוליטית ואת יוקר החיים בישראל: אם לא יהיה מכון תקנים ממשלתי – תימנע השחיתות של ייקור אדמיניסטרטיבי של מוצרי יבוא לטובת קבוצות לחץ. אם העירייה לא תהיה מעורבת ב"זכויות בנייה" על קרקע פרטית – פחות ראשי ערים ייכנסו לכלא. אם יבוטלו משרדים כגון משרד החקלאות, התעשייה, הכלכלה, הספורט והתרבות... יהיה לפוליטיקאים פחות כסף לחלק... ולא יעלה הרעיון לשחד פוליטיקאים כדי שיחלקו תקציבים ומכרזים.

מי שלא תומך בשינוי כללי המשחק לטובת הקטנה דרסטית של תפקיד המדינה בחיינו – ימשיך להפגין מידי מספר שנים נגד "היוקר" ונגד "השחיתות"... כלל לא משנה מי יהיה בשלטון – בנימין נתניהו או הצדיק הידוע מני נפתלי.

למרות הכול, ישראל אינה מדינה מושחתת

מדינה בה מתעוררת "סערה ציבורית" בגלל שראש ממשלה קיבל במתנה סיגרים ובקבוקי שמפניה, מדינה שרותחת כי אשת ראש הממשלה אספה ומכרה בקבוקים למחזור או הזמינה "יותר מידי גלידה פיסטוק"... אינה מדינה מושחתת. ב- 90 אחוזים ממדינות העולם העניין לא היה זוכה בכלל לכותרת. אזרחי אותן מדינות היו שמחים מאד אילו זו הייתה השחיתות השלטונית שם.

מוטי היינריך  

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

עודכן לאחרונה ב שלישי, 02 ינואר 2018 05:44
תגובות  
+1 #1 חוזר: מבוא למדעי השחיתותשחרורון 2017-12-26 07:00
Power tends to corrupt and absolute power corrupts absolutely.

Lord Acton


כל עוד יש ריכוז כח בידי מעטים, תהיה שחיתות.

מכאן יש כמה אפשרויות
1. להעמיד פנים שזה לא המצב, ולהמשיך לחשוב ששילשול חתיכות נייר קטנות, לתיבת עץ פעם בכמה שנים, הוא מעשה בעל כח מיסטי ובאמת משנה משהו
2. להחליף את בני האדם שבשלטון במלאכים, חדי קרן או פיות
3. לבזר את הכח. כלומר, בסופו של תהליך, למגר את אירגון הפשע המאורגן המכונה "ממשלה"
ציטוט
+1 #2 הפגנות נגד ביבייעקב 2017-12-26 09:42
לא נגד שחיתות, בדיוק כמו ב 2011.
מותר ולגיטימי להפגין נגד כול שלטון, ולהאשים את יריביך הפוליטיים בכול ההאשמות (שחיתות). וההאשמות לא יהיו חסרות שחר. כול שלטון מושחת.

הטענה כי השלטון החליפי יהיה פחות מושחת היא חסרת שחר.
ציטוט
+1 #3 ההפגנות נגד השחיתות מאורגנות על ידי עבריין מורשע ואחר שבחזקת עברייןאמיתי בן-חורין 2017-12-26 10:04
המפגינים נגד "השחיתות" מונהגים על ידי אלדד יניב (עבריין בנייה מורשע) ומני נפתלי, עד המדינה, כלומר חשוד כעבריין שקיבל חסינות – המאיים על היועץ המשפטי לממשלה "שיגיעו גם אליו".

המפגינים לא נרעשים מפגיעה בשלטון החוק... של מארגני ההפגנות – וזה הזוי ביותר. איש מהם גם אינו שואל מניין הכסף להוציא אותם לרחובות.

נראה לי שההסתדרות ותומכיה הם מרכיבים נכבדים ביותר בהשארת מונופולים, כמו נמל אשדוד ונשר וכו', העלאת שכר המינימום על המשמעויות לגבי העלאת משכורות "צמודות" לו ועוד ועוד, וכל זה בתמיכה מאסיבית של התקשורת כמעט פה אחד.

בכתבה מוזכרת פרשת "לא תחסום שור בדישו" של ראש הממשלה לשעבר לוי אשכול על חשיפת השחיתות בסוכנות היהודית – התקשורת כמעט כולה הפנתה עורף למבקר הסוכנות דאז ד"ר אמיל שמורק, פרט לאורי אבנרי בעיתונו "העולם הזה".
ציטוט
0 #4 התקשורת היא מקור השחיתותיאיר 2017-12-26 12:23
כאשר התקשורת שמטרתה הגדלת הכנסותיה, מועלת בתפקידה כמוסרת מידע נגיש לציבור, ועוסקת במניפולציות ובפיקנטריה, ממילא נאלצים השליטים - השואפים להבחר שוב בדרך דמוקרטית, לפעול בדרך מושחתת ולקחת מאותם שאין להם נגישות למיקרופון ומצלמה ולקבלני קולות ולתת לאחרים שמצטלמים היטב.
כך למשל מסוגלים הנכים תאבי הבצע לפעול באופן אלים ובוטה במשך חודשים רבים ולחסום כבישים ולגרום נזק עצום לכולנו. ואיש אינו מעז לעצור אותם.
אך אחרים שאינם "משלנו" שיעזו לחסום סימטה, ימצאו עצמם תחת זרם הבואש ובחדרי המעצר.

אם התקשורת היתה מדווחת אמת ומציגה בפני הציבור את הצלחות וכשלונות משרדי הממשלה השונים בהיבטים המשמעותיים. לא היתה חשיבות רבה למספר הטיסות או מחיר חדרי המלון של השר.
ציטוט
+2 #5 חוזר: מבוא למדעי השחיתותיואל 2017-12-26 15:47
'האם מישהו במדינת ישראל "בעד מחירים גבוהים"?'
בנק ישראל בעד מחירים גבוהים.
לייתר דיוק מחירים גבוהים בעד 3% ביחס לשנה שעברה.
עד 3% זאת 'אינפלציה בריאה', מעל 3% זה כבר 'יותר מידי בריאות'...
ציטוט
+1 #6 ומה אמר על זה אריסטו?דורון 2017-12-26 19:14
אריסטו כתב (בעקבות אפלטון) שכל משטר מכיל בתוכו את הסיאוב וההשחתה שיובילו להריסתו. וזה 384 שנים לפני הספירה, הרבה לפני מפא"י.
ציטוט
0 #7 כול הכבוד לאריסטויעקב 2017-12-27 09:10
הידד
ציטוט
+1 #8 אפלאטון סוציאליסטיעקב 2017-12-27 12:40
בניגוד לאריסטו, אפלטון הגה את הרעיון שעומד ביסוד האמונה הסוציאליסטית: הרעיון האוטופי של מלך פילוסוף.
לפי אפלטון, המצב האידיאלי היה לו שלט מלך פילוסוף - פילוסוף - דהיינו חכם מאד, יודע הכול, וטהור לב וכוונות - כלומר - בעל טוב עליון. וכמון, כמלך, הוא שולט שליטה אבסולוטית בנתיניו, אבל - רק לטובתם... כי הוא פילוסוף.

כול סוציאליסט קטן היום חושב שהוא המלך הפילוסוף, וצריכים לתת לו לשלוט על שאר בני התמותה הטיפשים, כי הוא יודע "מה צריך לעשות", "לטובת העם".

אריסטו, מאידך גיסא, היה יותר מציאותי. כול שלטון הוא מושחת, בהכרח. המלך הפילוסוף הוא אוטופיה.

לכן - כמה שפחות שלטון (פחות סמכויות לשלטון) יותר טוב לאדם (עד גבול מסוים).
ציטוט
+3 #9 הבא בתורשחרורון 2017-12-27 19:57
שאפלאטון נשאל למה מדינות עם מלך/פילוסוף לא עובדות הוא טען שזה לא היה ״מלך/פילוסוף אמיתי״ אלא רק ״מלך/פילוסוף״ בשם

אריסטו הסיק שיש תמיד רק ״מלך/פילוסוף״ אמיתי אחד שיעבוד - זה שהוא הבא בתור
ציטוט
0 #10 השחיתות, השמן של הבירוקרטיהיאיר 2017-12-29 12:47
כאשר יזם ניצב מול רגולציה מסובכת ובירוקרטיה מאובנת, הדרך היחידה למעשה כדי ליישם את חזונו היא באמצעות "עיגול פינות". פרוטקציה - קשרים - שחיתות.
הדבר נכון לגבי כל מי שרוצה לפתוח עסק, אך גם כאשר מישהו נזקק לטיפול רפואי דחוף. לא רק כסף עובר מתחת לשולחן אלא מקורבים וחברים נקראים להפעיל השפעתם וקשריהם כדי שראש המחלקה בבית החולים יסכים להעיף מבט בחולה הנזקק.
כמו בכל מערכת כוחות, גם בתחום הציבורי פועלים שני כוחות "המקל" מול "הגזר".
אך בעוד השחיתות היא "גזר" שעשוי להיות שמפניה או גלידת פיסטוק. הרי "המקל" הוא הגרוע והפוגע. כך למשל נקבע שכרם של עובדי חברת החשמל למשל, לא לפי התועלת והגזר, אלא לפי הנזק - המקל - הורדת השלטר שהם עשויים להפעיל נגדנו.

אם ארגוני הנכים למשל, היו מניפים את "הגזר" ומשחיתים את שר הרווחה ומעניקים לו 3 דירות לכל נכד ביום בר המצווה. הרי הנזק הציבורי היה קטן לאין שיעור לעומת שיטת המקל של חסימת כבישי הארץ ויצירת מפגע המוני.
השחיתות היא נזק אפסי. גרועים ממנה האלימים הכוחניים מחד, והבירוקרטים רגולציונים מאידך.
ציטוט
0 #11 מבוא למדעי השחיתותDebbra 2018-02-20 19:18
I have been browsing on-line greater than 3 hours these days,
yet I never found any attention-grabbing article like yours.
It's pretty price sufficient for me. Personally,
if all webmasters and bloggers made excellent content
material as you probably did, the net can be much more useful than ever before.


my web blog; best escape room: https://xteriousescape.wordpress.com/
ציטוט
הוסף תגובה