שני, 19 מרס 2018 04:43

פה זה ארץ ישראל, יא סאלח – אפשר היה אחרת (חלק ג')

גלי ההדף של הסדרה "סלאח" מתפשטים – חשיפת היחס קשה של פקידי מדינה וסוכנות אל עולי מרוקו. אף אחד לא משיב לשאלה "מה הייתם עושים אחרת?" אז הנה התשובה לפניכם – כתבה שלישית.

התגובה המידית להקרנת הסדרה בערוץ 13 הייתה הלם. עכשיו מתרחב הפולמוס ויש גם מעשים. ראש עיריית נתניה, מרים פיינברג, משנה את שמו של רח' גיורא יוספטל בעיר, בעקבות לחץ "הקשת הדמוקרטית המזרחית" שדורשת לבטל גם את הנצחתם של פרופ' חיים שיבא, זלמן ארן (שר חינוך) ואולי עוד. עו"ד אלי מויאל, ראש עיריית שדרות לשעבר, בוויכוח סוער ברדיו דרום, מול יעל בן יפת, מהקשת הדמוקרטית המזרחית (כינתה אותו "גזען" ו"משת"פ"), נוקט עמדה אמיצה נגד הזרם: "כדאי שנשים מראה מול הפנים שלנו – כמה אוניברסיטאות היו במרוקו? מה ידענו על העולם המתקדם?... טוב שהאשכנזים קיבלו את הספרדים, ולא להפך, כי אחרת היו מקימים במזרח התיכון עוד מדינה ערבית...", אומר מויאל.

גלי ההדף של סדרת סלאח גואים. במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ( 16.03.18), מספר יועז הנדל, על הקרנת הסרט במושב שלו, נס הרים – מושב עולים של יוצאי כורדיסטן ופרס, בהקרנה נוכח דוד דרעי יוצר הסדרה. כאן, וותיקי המושב דווקא תקפו את דוד דרעי: "איך רצית שיבנו מדינה?... בלי פיזור אוכלוסייה?... ומה אתה היית עושה אחרת?"

"ומה אתה היית עושה אחרת?"

זו שאלת מפתח שגם למפיק הסדרה דוד דרעי אין מענה. הדיון בשאלה אינו שעשוע לחובבי היסטוריה חלופית – "מה היה קורה אילו?..." כי אותה מדיניות ואמונה שהובילו לאכלוס בכפייה של עיירות הפיתוח, קיימת ושולטת גם כיום – כמעט בכל תחומי חיינו.

כמעט כל הישראלים שבויים באותה קונספציה ולכן לאף אחד בדיון על סדרת סלאח אין מענה לשאלה. לדעת כולם, הכול בסדר מלבד ה"אפליה" והיחס ל"מרוקאים". אבל הכול לא בסדר. אריזת המרוקאים במשאיות ופריקתם בשום מקום היא רק תוצאה בלתי נמנעת של השקפת עולם סוציאליסטית-ריכוזית (הכינוי העכשווי לסוציאליסט הוא "חברתי").

2438 5

 

הבסיס היישומי של סוציאליזם, בין אם מדובר בדיקטטורה קומוניסטית או במשטר "סוציאל דמוקרטי" כמו אצלנו, הוא משטר ריכוזי כוחני של המדינה – המדינה מעורבת כמעט בכל דבר בחיינו. הצבת המדינה מעל לרצונותיו של הפרט וזכויותיו. קיים ייצור קולקטיבי דמיוני כגון "מעמד הפועלים", או "המדינה". אופיו והתנהלותו של הקולקטיב מעוצבים על ידי פוליטיקאים נבחרים (או פוליט-בירו קומוניסטי) והם שקובעים מהי "טובת הציבור", ומה טוב ל"עם". קביעתם ומעורבותם חורגים הרבה מעבר להגנה על זכויות האדם הבסיסיות לחיים, לחופש, לקניין. פעילותם של הנציגים חורגת בהרבה מעבר להגנה על ביטחונם השוטף של האזרחים.

בשם העם הם ממציאים "זכויות" רבות נוספות, ו"יעדים לאומיים" שלרוב אין דרך לממש אותם, אבל ניסיון המימוש עצמו מלווה בכפיה, בעוול ובפגיעה בזכויות האדם הטבעיות של קבוצות באוכלוסייה. הפגיעה היא תמיד בקבוצות בהן קל פוליטית לפגוע באותו פרק זמן. הפגיעה בזכויות הפרט אינה דווקא ב"חלשים", אלא בחלשים פוליטית בעת הפגיעה – היא יכולה להתבצע גם נגד יצחק תשובה, או רשת שופרסל.

"פיזור אוכלוסייה" – עריצות כ"יעד לאומי"

"היעד הלאומי" בשנות השישים היה "פיזור אוכלוסייה". באותה עת, היה קל פוליטית לפגוע ב"מרוקאים" שזה עתה עלו לארץ – מינימום התנגדות, מינימום רעש – ולכן הגשמת "היעד הלאומי" נכפתה עליהם. היה כבר מאוחר מידי "להגלות" עיראקים, תימנים, רומנים או את תושבי תל אביב אל עיירות הפיתוח. הקבוצה היחידה שהייתה אז "זמינה" ל"פיזור אוכלוסייה" היו בעיקר ה"מרוקאים". גם כיום קיימת אחידות דעים בציבור בצדקת "מדיניות לאומית" – צריך וצודק לשעבד למענה את הפרט – אבל רק לא אותי ולא בחצר שלנו. חשוב "לפזר אוכלוסייה" – אבל לא אותנו, כך חושבים כמעט כולנו.

ברוסיה הקומוניסטית השלטון הכריז על "יעדים לאומיים" במסגרת תכניות חומש (ל-5 שנים). תכניות החומש תמיד נכשלו, אבל התעמולה הרשמית הציגה אותן תמיד כהצלחות.

כפיית "מדיניות לאומית" נגמרת בדרך כלל לא טוב, ולפעמים באסונות (70 שנים של קומוניזם). גם "פיזור האוכלוסייה" בישראל נכשל. בעיירה ירוחם גרים היום כ-9,000 תושבים. מוערך שכ- 80,000 תושבים "עברו" דרך ירוחם. זו התמונה גם בעיירות הפיתוח האחרות.

מאז 1961 חלפו 55 שנים עד לדו"ח 2016 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (לוח 2.15). השינוי ב"פיזור האוכלוסייה" זניח. כך לדוגמה גרו במחוז הצפון בשנת 1961 10% מיהודי ישראל, היום גרים באותו מחוז רק 9.4% מהיהודים. בנפת באר שבע (ללא העיר באר שבע עצמה, אבל כולל אילת) גרו ב-1961 2.1% מיהודי ישראל, ואילו כיום 3.2% בסך הכול. כמעט ואין שינוי בחלוקת האוכלוסייה בין אזורי המרכז לבין האזורים "הרחוקים".

קשה להעריך את הון העתק המצטבר שהושקע ועדיין מושקע בעיירות הפיתוח, שרובן טרם סיימו "להתפתח" עד היום. הפוליטיקאים המקומיים זועקים כבר 60 שנים על "אפליה", "אוכלוסייה מוחלשת" ו"מחסור במשאבים"...

לחשבון העלות של עיירות הפיתוח צריך להוסיף את עשרות (או מאות) ה"יזמים", רובם מקורבי השלטון באותה עת, שקיבלו מענקים כבדים, סובסידיות והטבות מס. במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, הוזרמו כספי משלם המיסים להקמת "תעשיות" ומיזמים דמיוניים ב"אזורי הפיתוח". חלק גדול מ"היזמים" לקחו את הכסף ונעלמו בנבכי ההיסטוריה. ה"מפעלים" נמוגו, נותרו רק חשבונות בנק בשווייץ... סיפור עיירות הפיתוח הוא סיפורם של עשרות רבות של מפעלים שקמו על חשבון משלם המיסים ונסגרו לאחר שנים ספורות.

לא כך נבנים יישובים – חנק ההתיישבות הפרטית

ראשיתה של ההתיישבות בארץ ישראל תחת השלטון הטורקי הייתה בקבוצות יהודים שקנו קרקעות בכספם, או בתמיכת פילנתרופים יהודים. כך קמו פתח תקווה, ראשון לציון, ראש פינה, רחובות ועוד. 60 המשפחות הראשונות בתל אביב, בהנהגתו של מאיר דיזנגוף, קנו אדמת דיונות צפונית ליפו במימון עצמי (ובהלוואה מבנק).

כך קמו מושבות וערים עד תחילת שנות השלושים – התיישבות פרטית. באותו עשור השתלט הזרם הסוציאליסטי בציונות על מוסדות היישוב (ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית). כמעט כל היישובים החדשים שנוסדו מאז היו יישובים שיתופיים (סוציאליסטים) – קיבוצים ומושבים שיתופיים שהוקמו בחסות ריכוזית של מפלגות השמאל. התיישבות חדשה פרטית נבלמה. המדיניות הממוסדת החדשה הייתה להביא לארץ ישראל "כסף בלי יהודים" (כתרומות) ומצד שני להעלות לארץ "יהודים בלי כסף" (צעירים שעברו הכשרה סוציאליסטית באירופה בתנועות נוער ובמחנות הכשרה לעלייה).

"השיטה" הצליחה. מפלגות השמאל הציוני ביססו את מעמדן ביישוב היהודי וצברו עוצמה שלטונית לשנים רבות, גם לאחר קום המדינה. כסף שגויס, בעיקר מתורמים בחו"ל, אמנם הוקדש "לבניין הארץ", אבל במקביל – לביצור שלטון השמאל ביישוב היהודי ולחיזוק מוסדותיו. רכישת קרקעות מאפנדים ערבים הפכה למונופול ריכוזי של מוסדות ציבור שדחקו מהשוק, ברוב המקרים, רוכשים יהודים פרטיים.

עם הקמת המדינה והרחבת גבולותיה במלחמת השחרור הפכו שטחים גדולים ל"אדמות מדינה". אם לפני קום המדינה כבר היה קשה ליזום התיישבות פרטית, ולכן כמעט ולא קמו מושבות חדשות; הרי שלאחר קום המדינה, ההתיישבות הפרטית פסקה לחלוטין – הפכה לבלתי אפשרית.

נאמנים לאידיאולוגיה הסוציאליסטית שרואה בשלטון הריכוזי ערך עליון, נבנו מוסדות מדינה שתפקידם להחליט היכן יקומו יישובים, מי יגור בהם, איזה דירות ייבנו, מי יגור בהן, כיצד ייראה היישוב, ואפילו במה יעסקו התושבים. המדינה היא האלוהים. המדינה זה "אנחנו", "אנשינו". האזרחים "נבערים", השליטים תמיד יודעים טוב יותר מה מתאים לעם.

המדינה החדשה קמה בדמות מנהיגיה הסוציאליסטים. הם האמינו שזו הדרך – עשייה ממשלתית מונופוליסטית ומעורבות עמוקה של המדינה בחיי הפרט "לטובת הכלל" (שנקבעת על ידם). האידיאולוגיה הכתיבה את הדרך – ההמשך בסדרה "סלאח" בלתי נמנע.

אפליה

אפליה היא תופעה אנושית נפוצה. אנחנו חשים קרובים יותר לאנשים שדומים לנו, נראים כמונו, מדברים כמונו, בעלי מורשת ומנהגים דומים – אפליה ברמה האישית. אבל כאשר פקידי מדינה אחראים על קליטת עלייה, התיישבות, עבודה ואפילו אספקת מזון – האפליה עולה מדרגה והופכת לממלכתית, למדיניות. גם זה בלתי נמנע.

כוחניות

סוציאליזם הוא, בין היתר, שלטון ריכוזי עם "יעדים לאומיים" – אין דרך להגשמתו זולת כוח. נחזור לשאלה של וותיקי מושב נס הרים שציטטנו בתחילת הכתבה: "איך רצית שיבנו מדינה?... בלי פיזור אוכלוסייה?... ומה אתה היית עושה אחרת?". צודקים! אם מניחים שתפקיד המדינה הוא התיישבות – אין דרך אחרת זולת "פיזור" המרוקאים והכורדים בכוח. אם תפקיד המדינה לקיים את ההתיישבות, אז אל תתלוננו שלוקחים מכם מיסים רצחניים בכוח ומזרימים 40 שנים עשרות מיליארדי שקלים לקיבוצים – כדי שלא יתמוטטו כלכלית. גם הקיבוצים היו "יעד לאומי", "הגשמה" קראו לזה.

השלטון היהודי במדינת ישראל מנע הקמת יישובים על ידי יהודים

ערים וכפרים צריכים לקום ולהתפתח באופן טבעי. פוליטיקאים ופקידים ("מדינה") לא יודעים להקים עיר, זה מורכב מידי – מעל לכישרונם המוגבל. ייתכן, עם הרבה מזל, שעיר ממשלתית תמשיך להתפתח – אבל זה נדיר, בזבזני ויקר.

את קרקעות נתניה רכשה משייח' ערבי ב-1928 קבוצה בראשות עובד בן עמי, בעיקר בתרומת נדבן יהודי אמריקאי. הנהגת היישוב וההסתדרות הציונית מנעו עזרה ממייסדי נתניה משיקולים מפלגתיים ואידאולוגיים. כך נוסדה 4 שנים קודם לכן הרצליה – הקרקע נקנתה מאפנדים ערבים של הכפרים הסמוכים. קרקעות רמת גן נרכשו ב-1920 מתושבי הכפר הערבי סלמה. חולון הוקמה על ידי סוחר יהודי מיפו שלמה גרין שקנה חולות ריקים דרומית ליפו ובנה לעצמו צריף ב-1929. משפחתו התגוררה לבדה, באמצע הדיונות, במשך כ-3 שנים עד שהציע מגרשים למכירה – זולים בהרבה מהמגרשים בתל אביב המבוקשת, משפחות נוספות הצטרפו. הרשימה ארוכה ומתחילה 40 שנה לפני כן עם ייסוד פתח תקווה וראשון לציון. כך נבנו והתפתחו הערים והמושבות בהם גרים רוב תושבי ישראל כיום. אף אחד לא חיכה לתב"ע (תכנית בניין עיר), אף אחד לא יילל ש"חסרות תשתיות", איש לא התלונן שלא הקימו "אזור תעסוקה". הסולטן הטורקי או הנציב הבריטי לא בנו יישובים ליהודים.

ההתיישבות הפרטית הלכה ונחלשה עם השתלטות מפלגות העבודה על התנועה הציונית, עד שפסקה כמעט לגמרי עם קום המדינה. מעכשיו יש "סדר" – סדר בולשביקי. מאז הקמת מדינת ישראל נאסר על יהודים להקים יישובים בעצמם. הבדואים לעומת זאת, התעלמו מהשלטונות – הקימו ומקימים יישובים "לא מוכרים". הנה דעה "מהפכנית" – אולי דווקא הבדואים הם היחידים "הנורמליים" בסביבה?

..."ומה אתה היית עושה אחרת?" (ותיקי מושב נס הרים)

לא היה צריך להקים את ירוחם, לא את דימונה ולא את חצור הגלילית. מדינת ישראל שזה עתה נולדה הייתה צריכה למכור קרקעות במרחבים החדשים והישנים לכל המרבה במחיר... והמחיר היה נמוך מאד בזכות ההיצע הגדול. למכור בנגב, בגליל, במרכז הארץ.

יהודים מישראל ומכל העולם היהודי היו נוהרים הנה ובלהט הקמת המדינה היו קונים ומשקיעים כפי שעשו שנים רבות קודם לכן. במקום לקרוא ליהודים לתרום למדינה "המסכנה" – היה צריך לשווק קרקעות לעולם היהודי. את ההכנסות ממכירת הקרקעות היה צריך להשקיע מיד בתשתיות תחבורה, ובעיקר – כבישים מהירים.

ייתכן שירוחם בנגב לא הייתה קמה, שום אסון לא היה קורה. היו קמות 100 "ירוחם" אחרות. אילו המדינה לא הייתה מתערבת בהתיישבות, היו קמים "סוחרים יהודים" כמו שלמה גרין שהקים במקרה את חולון, או עובד בן עמי שהקים את נתניה ומקימים שכונות, חוות יחידים ומושבות בכל רחבי הארץ. דימונה כנראה לא הייתה קמה כשיכוני רכבת קומוניסטים, אלא כשכונה של בתים פרטיים. בהתחלה, כנראה, רק של עובדי הכור הגרעיני ועובדי מפעלי ים המלח ומתפתחת בהתאם. דימונה הייתה קמה מאליה כי יזם זריז היה מגלה שיש מאות עובדים שמעדיפים לגור בקרבת מקום העבודה. את קרקעות דימונה אפשר היה לקנות בפרוטות – אילו הוצעו אז למכירה על ידי המדינה. אבל דבר לא השתנה – גם כיום אי אפשר להיכנס למשרד תיווך מקומי ולקנות קרקע בדימונה או במקום כלשהו אחר בנגב.

טוב עשתה המדינה שפתחה שעריה לעולים. מדינת ישראל ייחודית בכך שנוסדה בעיקר עבור אנשים שלא גרו בה. הסוכנות היהודית היא במקורה ארגון וולונטרי שמתוקצב מתרומות יהודים. מטרתה המקורית – עזרה ליהודים מכל העולם לעלות ולהיקלט בישראל.

אילו שלטה בציונות השקפת עולם קפיטליסטית, הסוכנות הייתה נותנת לכל משפחת עולים, עם הגעתה לנמל חיפה "מענק קליטה" ובכך היה מסתיים תפקיד המוסדות. עולים היו יכולים בעזרת המענק לשכור צריף או חדר בעיר עד שהיו מוצאים מקום עבודה. אילו היה צורך במעברות – היו יזמים מקימים שכונות צריפים על קרקעות שבבעלותם ומשכירים לעולים החדשים. הייתה נוצרת תחרות על היצע של "מגורים זמניים", במקביל לתנופת בנייה והתיישבות פרטית בכל הארץ. בתנאים של ראשית המדינה – היצע הקרקעות היה אינסופי.

ארץ ישראל, גם לפני הקמת המדינה, הייתה משופעת ביזמים חרוצים, חלק משמעותי מהיישוב הוותיק היה מבוסס כלכלית, מקורות מימון והשקעה פרטית בארץ ובעולם לא חסרו. המדינה לא הייתה צריכה להתערב – ומרגע שהתערבה, נטלה את המונופול על הקרקעות וקליטת העלייה וכך ניתקה למעשה את הקשר בין התושבים הוותיקים לעולים החדשים. כך נמנעה השתלבות טבעית כמו בארצות הגירה מובהקות – אמריקה, אוסטרליה או הונג קונג בהן שום ממשלה לא "קלטה עלייה".

גם כיום, 40 שנה לאחר תום שלטון מפא"י, השיטה לא השתנתה. 97 אחוזים מהקרקעות הן בבעלות השלטון המרכזי, כמו בצפון קוריאה ובקובה. ישראלי לא יכול לקנות סתם כך קרקע ולבנות יישוב או חווה. אין גם ממי לקנות, כמעט כל הקרקעות בבעלות השלטונות (הגוף הווירטואלי שמכונה "לאום").

האבות המייסדים האמינו בלהט בהגשמת סוציאליזם ציוני. (רובם) לא רצו מהפכה קומוניסטית, אבל הקומונה נחשבה להגשמת האידיאל הסוציאליסטי, על ברכיו גדלו וחונכו. האידיאליסטים הקומוניסטים ברוסיה לא הבינו למה החלום מתנפץ ולמה רוסיה הפכה לבית כלא ענק. יש להניח שגם גיורא יוספטל, ליובה אליאב וזלמן שז"ר לא הבינו למה כוונותיהם "הטובות" מתנפצות נוכח התנגדות העולים החדשים ליישבם בכוח הזרוע. סלאח שבתי צריך היה לקבל "פתקה" מהאשכנזים כדי לקבל שיכון. היום צריך לקבל הגרלה מכחלון.

מוטי היינריך

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

תגובות  
0 #1 דימונה ביוזמה פרטית?דוד 2018-03-21 06:43
להאמין שדימונה הייתה מוקמת ביוזמה פרטית על ידי רוכשי קרקעות , זה שיא הנאיביות.
ישנם כמה פראיירים שקנו פעם קרקעות בנגב. תתעניינו אצלם מה עלה בגורל האדמות האלה - עמדו בשממונם עשרות שנים עד שהפכו לשטחי אש או לשמורות טבע או ל"שטחים פתוחים" או שבדואים השתלטו עליהם. ישובים לא יצאו מהם.
ציטוט
-2 #2 האם היו שם קיבוצים?עדי 2018-03-21 08:08
האם בכל האזורים שכוחי האל הללו שבהם "זרקו /שפכו" את עולי צפון אפריקה היו גם אי אלו קיבוצים שחיו באותם תנאים (או יותר גרועים) ובהם אשכנזים מכל מיני "תפוצות"?
לי זכור גרעין של ותיקים (בעיקר אשכנזים) שירדו להקים את קרית -גת. רובם חיים של עד היום. והיו גרעינים כאלה בעוד מקומות.
אולי די להתבכיין.
נכון שהשלטון הסוציאליסטי הוא בעייתי ביותר - בעיקר כיום- אבל המחשבה שהיינו מצליחים להקים את המדינה הזו בצורה אחרת היא הזויה.
אנחנו רואים מה קורה למדינה ולדמוקרטיה שלה כשבני עדות המזרח נכנסים לכנסת ולעיריות. חורבן ושחיתות.
ולבסוף, לא ראיתי את המרוקאים המקופחים באים לעזור בקליטה של האתיופים.
ציטוט
+1 #3 חוזר: פה זה ארץ ישראל, יא סאלח – אפשר היה אחרת (חלק ג')יעקב 2018-03-21 09:59
"להאמין שדימונה הייתה מוקמת ביוזמה פרטית על ידי רוכשי קרקעות , זה שיא הנאיביות."

מוטי כתב שכנראה עובדי הכור ומפעלי ים המלח היו מקימים לעצמם בתים בקרבת מקום עבודתם אם היו מאפשרים להם. זה לא תסריט הזוי.

אבל, ייתכן שדימונה וירוחם ושדרות ונתיבות וחצור הגלילית לא היו קמות... אז מה? מה התועלת בכול הכסף וכול אמצעי הכפייה על עולים מסכנים?

הרעיון המרכזי הוא שלא ניתן להקים ישובים ולנהל מדינה לפי "תוכנית חומש" מרכזית שמתוכננת על ידי פקידי ממשלה ("מומחים"). העסק מסובך, מומחים אינם מסוגלים לתכנן. ההתפתחות הטבעית של הישובים, על פי צרכי האנשים ודרישותיהם (כמו שהתפתחו נתניה או נהריה או חולון - וכול ארה"ב - היא הדרך הטובה.
ציטוט
0 #4 לא רק ארה"ב - כול העולםיעקב 2018-03-21 10:05
כול ארצות העולם, מלבד הקומוניסטיות, התפתחו לאורך זמן באופן טבעי, על ידי אנשים ויזמים, ולא על ידי המדינה.
ממשלת ארה"ב לא הקימה אף ישוב "מתוכנן( (היא לא הקימה אף יישוב בכלל). גם במערב אירופה אין הממשלות עוסקות ב"התיישבות" - דהיינו הקמת יישובים מתוכננים על ידי הממשלה.

העסק של ה"תכנון" הממשלתי, של תכניות החומש, של ה"התיישבות" הממשלתית - כול זה רעיון קומוניסטי.

בכול העולם, בכול הארצות - התפתחות היישובים נעשית בדרך הטבעית - דהיינו על ידי אנשים ויזמים - ולא בדרך מלאכותית - על ידי תכנון ממשלתי.

וברך השם, המערב של ארה"ב, שהיה בלתי מיושב בתחילת המאה ה 19, לא נשאר בלתי מיושב בגלל העדר תכנון ו"עשייה" ממשלתיים.
ציטוט
+1 #5 ל- 1 - דודתחריראל 2018-03-21 10:29
צודק לגמרי. זה מה שקרה למי שרכש קרקע בנגב, אבל המדינה החליטה שקניין הוא לא קניין והסכם אינו הסכם.
זה בדיוק מה ששיטה כלכלית חברתית של קפיטליזם ושוק חופשי אמורים למנוע. רוצה לומר, תפקיד המדינה הוא לשמור על הזכויות הכי בסיסיות - החיים והקניין.
ציטוט
-1 #6 שורש הבעייה - "נאורות שמאלנית"יאיר 2018-03-21 10:36
הרקע להקמת ערי המסכנות המדובללות, כמו גם ישובי הספר הינו רעיון "פיזור האוכלוסייה" . והרקע לכך הינו נסיון אומלל להביא באמצעות התיישבות יהודים -להרחקת האויב הערבי מבית מהשתלטות על המדינה
למעשה מפא"י החליטה לבצע טרנספר בכוח ל.יהודי צפון אפריקה לאיזורים אלו, כדי למנוע טרנספר לערבים מאיזורים אלו.
גם היום המדינה אינה מעיזה להרחיק את אויביה מתוכה, ומעדיפה להביא "לייהוד" איזורים באמצעות העברת יהודים לשם, כך הוקמה כרמיאל, כך מוזרמים כספי עתק לפריפרייה וכבישים ורכבות וכל זאת כדי שיהודים ייתישבו ולא האויב. (ראה ביטול המכרז של כפר וורדים לאחרונה).
אך למעשה הדרך נכשלה גם במטרתה המוסווית, כי בג"צי השמאל מונעים העברת ההטבות לייעודם האמיתי, ורוב "כספי הנגב והגליל" מועברים לאויב היושב בתוכנו.

טענתו של מוטי כאילו רוב הקרקע נמצאת בשליטת המדינה הינה "אמת לכאורה". למעשה רוב הקרקע נמצאת בשליטת המועצות האיזוריות שתחת שליטת הקיבוצנים והערבים.
מנהל מקרקעי ישראל "הבעלים לכאורה" הוא גוף פורמליסטי שמסרבל את התהליכים, אך מי שמונע הקמת עיר נפלאה שתאכלס חצי מליון איש בין הרצליה ונתניה הינם כמה מוטקה ויוסקה ומותיקי מפא"י השולטים על שטחי הריסוס הענקיים. להם יש אינטרס שהדרך היחידה שיהודי יוכל לאפשר לעצמו בניה צמודת קרקע באיזורים המבוקשים היא באמצעות "ההרחבות" שבקיבוציהם.
ובעובדה, עיקר התישבות היהודים בחמישים השנים האחרונות היא ביהודה ושומרון. וזאת כי שם הקרקע אינה בידי מפא"י וקיבוציה. וכך למרות התנגדות הערבים, האו"ם, בג"ץ, הקרן לישראל חדשה, ואובמה והריסות בתים וגלי טרור. חצי מליון יהודים זכו להקים שם את ביתם.
הדרך היחידה למנוע התעללות ביהודים היא באמצעות ביטול חטאי מפא"י.
א. חלוקת ארץ ישראל והעברת כל עם לארצו - יהודים יחיו במערב ארץ ישראל - וערבים במזרח ארץ ישראל - ממלכת ירדן של היום.
ב. ביטול הלטיפונדיות וזכויות הייתר. כל אדם וגוף יישאו בתשלום עבור הקרקע שבידו וימוסו בהתאם.
ומי שלא יישא בתשלום, הקרקע תחזור לבעליה - העם היהודי ומדינתו.
ג. המדינה תמכור את הקרקעות בשוק החופשי, וכך יוכל לעשות כל אדם וגוף.
ציטוט
+2 #7 בבעלות "העם היהודי" אין דבר כזהיעקב 2018-03-21 15:33
"ומי שלא יישא בתשלום, הקרקע תחזור לבעליה - העם היהודי ומדינתו."

אתה מגלה כאן את השורש הבולשביקי של מחשבתך, שספגת מסביבתך ואתה דבק בו.

לא, הבעלים של הקרקע אינו העם היהודי ומדינתו - אין כזה דבר "בעלות העם היהודי".
יש הבדל בין ריבונות של מדינה הנפרשת על שטח מסוים - זה אומר שהמדינה מחילה חוקיה והשיטור שלה על אותו שטח. אין זה אומר שהמדינה (ובוודאי לא "האומה") הם הבעלים על הקרקע במובן של בעלות לצורך בניה או ניצול או מכירה.
ריבונות אינה בעלות.

בעלות יכולה להיות רק של אנשים פרטיים, או חברות כלכליות שמאגדות פרטים.

המדינה יכולה לרכוש שטח קרקע כדי לבנות עליו - נניח - בית ספר או מוסד ממשלתי. אז החלקה שנרכשה היא בבעלות המדינה, כמו קניין פרטי, מכוח הרכישה הספציפית.

קרקע שנמצאת במדינה אבל אינה בשימוש (נניח איזה ג'בל בנגב) אינה "בבעלות המדינה". היא קרקע "הפקר". נהוג בעולם שבקרקעות האלה כול אחד יכול להתיישב ולנצל אותן, homestead ואם אחרי 10 או 20 שנה הוא עדיין יושב בה, ברציפות ומנצל אותה כי אז היא נרשמת על שמו בבעלות מלאה.
ציטוט
-1 #8 העם היהודי רכש את הקרקעותיאיר 2018-03-21 17:48
מאות אלפי יהודים תרמו מכספם לקרן הקיימת ולקרן היסוד וכדומה כדי לרכוש את הקרקעות בארצנו.
קרקעות אלו נמסרו בהשאלה ע"י מפא"י לשליטת מקורביה הקיבוצנים ודומיהם - לצורך שימוש חקלאי - בתקופה שהיה לכאורה צורך אמיתי בכך.
כיום כאשר הביקוש לקרקע הוא לצורכי יישוב היהודים. נכון לבצע תיקון לחטא הפיאודלי של אז ולהחזיר את הקרקע לידי העם היהודי והמדינה כמייצגו.

המקרה של ישראל הוא ייחודי, אין בעולם מקרה דומה של עם החוזר לארצו ונאלץ לרכוש מחדש את אדמותיו. ולכן באף מדינה ולאף אומה אחרת אין "קרן קיימת - ומקביליה.

יש הגיון בשיטה לפיה הקרקע משויכת ליושבים בה, רק כאשר ניתנת לכל בני העם זכות שווה להתיישב כרצונם. אך בארצנו זכות זו ניתנה לאצילים "יפי הבלורית והתואר" ונמנעה מאחרים, מאותם שלא חגגו את הטבעת אלטלנה.
את העיוות הזה יש לתקן. וליצור רפורמה אגררית שיש בה שילוב של צדק והגיון ותועלת.
ציטוט
+1 #9 חוזר: פה זה ארץ ישראל, יא סאלח – אפשר היה אחרת (חלק ג')יעקב 2018-03-22 08:12
"תיקון לחטא הפיאודלי "

טענה דומה העלו הקומוניסטים לגבי הרפורמות האגרריות שבוצעו בארצות רבות, בייחוד החרמת כול הקרקעות ברוסיה וארצות קומוניסטיות אחרות לטובת הקולחוזים (משק שיתופי). הם אמרו שמבנה הבעלות על הקרקע (למש באירופה) נוצר על ידי פעולה כוחנית בימי הפאודליזם ואת העוול הזה צריך לתקן על ידי החרמת כול הקרקעות ומסירתן ל"עם" - דהיינו לעסקנים הקומוניסטים.
כול נושא הקולחוזים כמובן בלוף - הם נוהלו על ידי עסקני המפלגה הקומוניסטית ומקורבי השלטון ולא על ידי "העם".

כאשר אתה מעלה את הטענה הזו אתה מראה עד כמה עמוק נספגה באישיותל האידאולוגיה הקומוניסטית.

לא, לא ניתן לתקן את כול העוולות שנעשו לאורך כול ההיסטוריה. הטענה על תיקון העוולות היא עלה תאנה לכיסוי האופי האמיתי המרושע של הפעולה - השתלטות בכוח על רכוש פרטי. נישול אנשים מרכושם.

אין כזה דבר "צדק מוחלט" כפי שאין כזה דבר "אדמות של העם היהודי" או "העם ההודי". עצם השימוש במטבע הלשון "אדמות של העם" הוא שימוש דמאגוגי (שקרי) בביטוי רגשני כדי להצדיק מעשה שוד. אתה לא "העם" וגם פקידי הממשלה אינם "העם". אין דבר כזה "אדמות העם".

הדרך הנכונה היא להכיר במצב שקיים בפועל - להכיר רשמית בזכויותיהם של היושבים על הקרקע - ולשמור, מכאן והלאה, בקפדנות על עקרון זכות הקניין הפרטי.
ציטוט
+1 #10 העם והפאודליםיעקב 2018-03-22 08:20
"העם" היהודי לא היה בארץ כאשר הוקמו הקיבוצים והמושבים, ולכן הוא לא קיבל אדמה - כי הוא לא היה נוכח.... קיבלו אדמה מי שהיו בארץ, והתיישבו ועיבדו אותה. לא "העם".

גם התורמים לקק"ל, כולל בחו"ל, תרמו בשביל המתיישבים ולא בשביל "קרקעות הלאום".

הטענה שהקרקעות שייכות "לעם" היא טענה קולקטיביסטית - מסוג הטענות שטוענות שאוצרות הטבע שייכים "לעם" וש המפעלים "שייכים לעם".

זו האידאולוגיה הקולקטיביסטית ששוללת לחלוטין את הרכוש הפרטי. קוראים לה גם "קומוניזם". הכול שייך "לעם" (ומנוהל בפועל על ידי חברי המפלגה השלטת), ושם דבר לא שייך, באופן מלא, לאדם פרטי (חוץ מהחולצה שעל גבו)
ציטוט
-1 #11 אתה הוא שדוחף להעצמת הקולחוזיםיאיר 2018-03-22 09:38
ואילו אני תומך בסילוק תופעת זכויות הייתר מתקופת שלטון הקומוניסטים - פיאודלים.
מטרתי היא לאפשר לכל בוזגלו ואוחנה את אותן זכויות שיש למוטקה ויוסקה, הגישה שלי דורשת להחזיר את הקרקע לבני העם היהודי. ולמכור זאת בשוק החופשי ולמנוע מצב בו מוטקה רובץ על 1000 דונם (משכיר אותם לקבלן ערבי למרעה כבשים כריתה ומעשנות). בעוד שכנו אוחנה מעיירת הפיתוח לא מסוגל לשלם עבור דירה קטנה עם קצת דשא ועץ צל.
איני רוצה שהעם היהודי או המדינה יהיו בעלי הקרקעות אלא שהקרקעות תימכרנה בשוק החופשי לכל יהודי בלי הבדל שיוכו הפוליטי.
אני שואף להיפטר מזוועות הקומוניזם ופשעיו בארצנו. ואילו אתה רוצה להנציח אותם.

בני העם היהודי שתרמו את הכסף לרכישת הקרקעות עשו זאת למען העם היהודי - ולא נגדו.
הם עשו זאת כדי שיהיה ליהודים מקום לגור, ולא כדי ליצור נכסים לקומץ מורמים מעם.
ציטוט
+1 #12 אוחנה והצדק החברתי.יעקב 2018-03-22 10:31
"בעוד שכנו אוחנה מעיירת הפיתוח לא מסוגל לשלם עבור דירה קטנה עם קצת דשא ועץ צל."

הבנו, אתה בעד צדק חברתי....
ואתה גם בעד דמגוגיה עדתית.
ציטוט
0 #13 ובעד החרמת רכושיעקב 2018-03-22 10:32
על ידי המדינה...
ציטוט
0 #14 חוזר: פה זה ארץ ישראל, יא סאלח – אפשר היה אחרת (חלק ג')דוב הקוטב 2018-03-23 00:55
מצטט עדי:

...
אולי די להתבכיין.
...
אנחנו רואים מה קורה למדינה ולדמוקרטיה שלה כשבני עדות המזרח נכנסים לכנסת ולעיריות. חורבן ושחיתות.


חופש הביטוי הוא דבר חשוב. אני מקווה אבל שאתה מבין את האירוניה בקריאה לאנשים "להפסיק להתבכיין" ובאותה נשימה להתלונן על "החורבן" או "גנבו את המדינה" כפי שרואים לפעמים?

אני גם מקווה שאתה מבין את ההבדל בין "לצאת לישב את השממה" מתוך אידאולוגיה (בולשביקית אמנם אבל עדיין אידיאולוגיה) לבין הובלת אנשים תוך הטעייתם, "שפיכתם ממשאיות" ומניעת יציאתם בכוח?
ציטוט
-1 #15 ליעקב, שוק חופשי הוא "צדק חברתי"יאיר 2018-03-23 08:25
אני אכן בעד צדק חברתי. ואני מאמין שקפיטליזם ושוק חופשי הם הם "הצדק החברתי" האמיתי. ואילו פיאודליזם ומסירת מרבית אוצרות הקרקע, המים, איזורי ביקוש תיירותיים וכדומה לקבוצת אצילים מורמת מעם ובולשביקית, תוך הרעבת והצמאת שאר האוכלוסיה זה היפוכו של השוק החופשי. זה פשע חברתי וכלכלי ואנושי.

גישתך העקרונית המבקשת למנוע מעורבות המדינה בכלכלה היא נכונה. אך במקרה שלפנינו פירושה מניעת תיקון העוול אלא הנצחתו, פירושה שהחלטות המדינה המוטעות והמוטות מלפני שבעים שנה ימשיכו לפגוע בהמוני בית ישראל.

אין ברירה, כדי לקדם משק חופשי צריך להתערב בכלכלה ולטאטא את זוועות הבולשביקים. יש לבטל מונופולים, ולבטל זכויות ייתר. צריך למנוע המשך והתבססות של כוחנות ממשלתית (ביחוד כוחנות של ממשלה שעבר עליה הכלח).
ציטוט
+3 #16 ליאיר: אי אפשר להחזיר את הגלגלמוטי היינריך 2018-03-23 09:37
ממשלה לא מסוגלת לבצע "חלוקה מחדש" של משאבים אפילו אם החלוקה הנוכחית "לא צודקת". זו אשליה לחשוב שהחלוקה החדשה תהיה צודקת מהישנה אם פוליטיקאים יבצעו שוב מקצה שיפורים.

חלוקות "לא צודקות" בוצעו גם בתחומים רבים אחרים. מענקים וקרקעות לתעשיינים. ותיקי מפא"י לדוגמה קיבלו מגרשים ליד כיכר המדינה בתל אביב בשכונת הוילות שיכון צמרת בשנות החמישים, תחנות דלק חולקו לאחרים, יש שקיבלו שכר עתק מהמדינה בעזרתו צברו רכוש. הסתדרות העובדים קיבלה מגרשים ענקיים ברחוב ארלוזורוב בתל אביב.

אין סוף למתנות שחולקו. לך תתחשבן עם הכול ותעשה צדק.
ציטוט
+1 #17 אלוהים עושה צדקיעקב 2018-03-23 11:50
המדינה היא לא אלוהים.
כאשר המדינה "עושה צדק" הכסף זורם לכיסי המקורבים הפוליטיים.

כול התאירויות האסטטיסטיות - כלומר הדוגלות בעליונות המדינה - מדברות על הצורך "לעשות צדק חברתי, לתקן עוולות העבר". כלומר הצורך שהמדינה תחרים רכוש של א' ותתן אותו ל ב'.

יש לשים קץ לזה. המדינה אינה אלוהים, ואינה ממונה על הצדק, וגם לא מסוגלת לעשות צדק. ובכלל - מה זה צדק? מלחמה כוללת של כול בכול תחת הסיסמה "רק לי מגיע". כול אחד חושב שהוא צודק, ומגיע לו. אין כזה דבר צדק.

צדק זה חופש. זה כאשר לא לוקחים ממך את שלך כדי לתת אותו לאחרים. צדק קיים כאשר אין פעולות אלימות לא של א' כלפי ב' ולא של המדינה כלפי אזרח א' או ב'. המדינה איננה "צדק" - המדינה היא גורם פוגע, אלים. היא לא האלוהים. היא פוליטיקאים מושחתים וטיפשים.

התקווה שלך שהמדינה תתעלה מעל עצמה, רק הפעם הזו, ותעשה צדק "אמתי" (כלומר תתן לך מה "שמגיע" לך, לדעתך), ואח"כ תיעלם בצפרירי הבוקר ותחדל מלהציק - היא (התקוה) לא הגיונית.
ציטוט
0 #18 מדהיםקורא 2018-03-23 22:02
כל מילה בכתבה מדויקת ונכונה. כל הכבוד.
ציטוט
0 #19 תוספתדוב הקוטב 2018-03-23 22:22
מצטט יעקב:
"בעלות יכולה להיות רק של אנשים פרטיים, או חברות כלכליות שמאגדות פרטים.


גם במקרה של קק״ל (אולי הדוגמה הבולטת ביותר לשימוש בשם ״אדמות העם היהודי״) - מדובר עדיין בחברה לכל דבר המאוגדת כחברה ציבורית.
ציטוט
-1 #20 למוטי, חובה "להחזיר את הגלגל"יאיר 2018-03-24 06:52
אתה צודק, נעשו עוולות רבות ע"י מפא"י. אך התועלת המרכזית בחילופי שלטון היא האפשרות "להחזיר את הגלגל" ולתקן את העוולות והפשע החברתי - כלכלי.

הגישה המתנגדת לרפורמות ותיקון פשעי העבר, היתה מונעת מלינקולן להכריז על שחרור העבדים (בזמנו רכוש פרטי של המעבידים). היתה מונעת ביטול חוקי נירנברג. והיתה מונעת את חזרת העם היהודי לארצו. (מן הסתם היית מתנגד גם לקריאתו של משה רבנו (המנהיג) לצאת ממצרים.

עלינו להכיר בכך שכדי לתקן פשעים מהותיים שנעשו בעבר ע"י השלטון, אין ברירה אלא לבצע תיקון יסודי ביוזמת השלטון החדש. לכן נכון עשו השליטים כיום כשהורו על פתיחת המסמכים של "ילדי תימן". ונכון עשתה גרמניה החדשה שהציעה "שילומים" בגין פשעי השלטון הגרמני הקודם. ואפילו ספרד ופורטוגל מבקשות לתקן ו"להחזיר את הגלגל" חמש מאות שנים אחורה, לגבי צאצאי מגורשי ספרד.
ציטוט
0 #21 אכן , חובה להחזיר את הגלגלfakenews 2018-03-24 15:13
יש להשיב את הבעלות על ארץ ישראל לבעליה המקוריים - בני שבעת עמי כנען . ובא לציון גואל.
יש לעשות הכל ובלבד שהקיבוצניקים יאכלו אותה . לפעמים השנאה מעבירה אנשים על דעתם .
ציטוט
+1 #22 דמאגוגים מבטיחים לתקן עוולות העבריעקב 2018-03-24 16:18
אם ייפסקו עוולות מעתה והלאה - דיינו.
האמונה שאפשר לתקן עוולות העבר - היא מקור להרבה הבטחות דמאגוגיות.

הללואי שניתן יהיה למנוע עוולות העתיד, נעזוב את העבר... גם זו בקשה גדולה למדי (מניעת עוולות חדשות) ...
ציטוט
0 #23 מטרת האתר - רפורמות ושינוייאיר 2018-03-26 08:16
אין מטרת האתר להשאיר את המצב כפי שהוא, אלא לתקנו ולהביא לשיפור.
אין שום זכות מוסרית למנוע מבדואים השתלטות עתידית על שטחי קרקע. אם אנו מאשרים את השתלטותם הקודמת. והדבר נכון גם לגופים אחרים שאוחזים בשטחי קרקע ענקיים
ציטוט
הוסף תגובה