רביעי, 09 מאי 2018 04:13

"הנס הישראלי" בר ביצוע – להיות מהמדינות העשירות בעולם

גרמניה התאוששה לאחר המלחמה תוך כ-15 שנים – בניגוד למיתוס, "נס כלכלי" לא היה שם. ישראל לא זקוקה ל"נס" כדי להיות למדינה העשירה בעולם תוך תקופה קצרה יותר. אז מה הסוד? 

2448 1

1945, מלחמת העולם השנייה הסתיימה. המנצחים "טחנו" את גרמניה עד עפר ולא רק פיזית. כ-12% מהאוכלוסייה נהרגו במלחמה, רובם צעירים. כל גרמני רביעי איבד בן משפחה, אחד מכל חמישה בניינים בגרמניה נהרס. 11 מיליון פליטים גרמניים חסרי כל חיפשו קורת גג, רובם גורשו מאזורים גרמניים במדינות שכנות.

תשתיות יבשתיות הרוסות. ללא גשרים, שדות תעופה הרוסים, מסילות ברזל מנותקות, הרס נמלי ים, תחנות כוח, צנרת מים וקווי חשמל. בהעדר מערכת שלטונית, בהעדר כוחות משטרה ובתי משפט – הפשע גאה. חיי כלכלה ומסחר שותקו כולל סחר חוץ ובנקים. עקב העדר מטבע מקובל בוצעו עיקר העסקאות בברטר (עסקאות חליפין של מוצר תמורת מוצר), סיגריות אמריקאיות הפכו לאמצעי חליפין במקום שטרי כסף שאינם.

ההרס המכוון של הכלכלה הגרמנית נמשך גם בשנים שלאחר המלחמה וכלל החרמת מפעלי תעשייה ומחצבים (פלדה ופחם), החרמת קניין רוחני באמצעות שלילת תוקף של פטנטים גרמנים רשומים, החרמת הון אנושי באמצעות חטיפת מהנדסים ומדענים גרמניים. הפגיעה בהון האנושי נבעה גם מאוכלוסייה עצומה של מיליוני נכים בדרגות שונות שאיבדו את כושר העבודה.

זו גרמניה של 1946 – הרס יסודי שלא היה דומה לו בעת המודרנית. עומק הנפילה של גרמניה, מצמרת המדינות המתקדמות בעולם בכל תחום – מדע, טכנולוגיה, תרבות וספורט אל עבר תחתית האשפתות. והכול – תוך תקופה קצרה של כ- 12 שנים – אירוע חסר תקדים בעוצמתו ובמהירותו. גרמניה הרוויחה ביושר את חורבנה.

גרמניה חולקה לשתי מדינות. כשליש משטחה הפך ל"גרמניה המזרחית". כחמישית מאוכלוסיית גרמניה נכלאה מאחורי גדרות וחומה תחת משטר קומוניסטי קשוח. ב-1946 החל הניסוי החברתי-כלכלי הגדול – קפיטליזם מול קומוניזם. מהצד הזה – חופש ליזום, ליהנות מפרי עמלך ולהתעשר; ומן העבר השני – תכנון מרכזי של הכלכלה, כפיית שוויון בהכנסות וקבלת שירותי חינם מהמדינה.

הניסוי הכלכלי נערך ממש "בתנאי מעבדה" מבוקרים. מדובר בחתך אוכלוסייה זהה, אותו עם, אותה שפה ומנטליות, אותו עבר והווה. חלוקה אקראית של גרמניה, בחירה אקראית של "קבוצת הביקורת" בניסוי. "קבוצת ביקורת" ענקית שכללה כ-16 מיליון אזרחים שהפכו למשך 45 שנים ל"גרמניה המזרחית". את "קבוצת הביקורת" בודדו מאחורי חומות וגדרות – כך נמנעה השפעה הדדית שעלולה הייתה לשבש את תוצאות הניסוי. הניסוי נמשך כ-45 שנים, כאשר בסיומו, בסוף שנת 1989 נהרסה החומה, פורקו החומות ונמדדו התוצאות...

2448 2

בשנת 1991 הוערך התוצר לנפש במזרח כמחצית מהתוצר לנפש במערב. אפילו תוחלת החיים במזרח הייתה נמוכה יותר. הפער בתוחלת החיים בקושי נסגר גם אחרי 25 שנות איחוד גרמניה. עד היום קיימת נדידה של צעירים מאזורי המזרח לשעבר אל אזור המערב. המודל הקפיטליסטי ניצח גם בשטחים אחרים כמו שמירה על איכות הסביבה והטבע.

ה"נס הגרמני" המדהים

קראו כתבה טובה של חנן שטיינהרט ב"גלובס" על "הנס הגרמני" שמתבססת כנראה על כתבה מומלצת של דייויד הנדרסון. תוך כ-15 שנים בלבד, משנת 1946 בה גרמניה שכבה חסרת אונים, מדממת והרוסה – כבר בשנת 1960 התאוששה המדינה והתוצר חזר לרמה של טרום המלחמה. התוצר לנפש חזר לרמה שעמדה על כ-80% מהתוצר לנפש בארצות הברית.

2448 3

הכלכלה הנאצית, מיותר להזכיר, הייתה ריכוזית ביותר, ובין היתר הונהג בה פיקוח הדוק על מחירי מוצרים ששיבש את כדאיות הייצור ואילץ את הנאצים להנהיג גם מדיניות קשוחה של הקצבה (עוד בתקופה של טרום מלחמה). "הקצבה" פירושה שכל משפחה רשאית לקנות במחיר הרשמי סל מוצרים מוגבל ומוכתב על ידי השלטון. כך נהג גם השלטון הסוציאליסטי בישראל של ראשית שנות ה-50. מדיניות פיקוח זו יוצרת באופן בלתי נמנע "שוק שחור" בו המוצרים נמכרים ב"מחיר שוק" ובמזומן. בישראל עצרו פקחים ממשלתיים "עברייני שוק שחור" שהועמדו לדין. בגרמניה הנאצית העונש היה פשוט יותר – כדור בראש.

שלטונות הכיבוש המערבי "הנאור" לא היו כה רחוקים מהאידאולוגיה הכלכלית של היטלר בהקשר זה, וראו הכרח בהמשך הפיקוח על המחירים והריכוזיות הממשלתית.

בניגוד למיתוס (על חשיבות הסיוע האמריקאי), במסגרת תכנית מרשל הזרימה ארצות הברית סיוע למדינות אירופה. גרמניה קיבלה במסגרת זו סכום כולל של כ- 1.4 מיליארד דולר. סכום זניח, אפילו יחסית לסכומים שגרמניה אולצה לשלם כ"הוצאות מלחמה" למעצמות הכיבוש (כ- 2.4 מיליארד דולר לשנה עד לתחילת שנות ה-50).

לא היה "נס כלכלי" בגרמניה

"נס" הוא בדרך כלל אירוע מתחום האמונה הדתית: משה חצה בחרבה את ים סוף, ישו הלך על המים ומוחמד רכב על סוסו לשמים. "נס" הוא גם אירוע אקראי חיובי שקשה לאדם להסבירו ולכן הוא מיוחס להתערבות אלוהית. אפילו יהודי מאמין מפולפל יתקשה להסביר למה אלוהים עזר לגרמניה להתאושש כה מהר...

אלוהים אולי לא התערב בשיקום הכלכלה הגרמנית. אבל "הרוח היהודית", למרבה האבסורד, כן הייתה מעורבת...

בשנת 1947 מינו שלטונות הכיבוש המערבי את הכלכלן דר' לודוויג ארהארד כ"מנהל הכלכלה" של גרמניה מטעמם. לארהארד היה עבר עשיר כמתנגד למשטר הנאצי. לאחר הקמת גרמניה הפדראלית מונה דר' ארהארד לשר הכלכלה ובשנות השישים נבחר כקנצלר. דר' ארהארד היה מרצה לכלכלה באוניברסיטת פרייבורג. מורו ורבו הכלכלי, שגם הנחה אותו בעבודת הדוקטורט היה הפרופסור היהודי הציוני פרנץ אופנהיימר (יש רחוב על שמו ברמת אביב).

אופנהיימר האמין באדיקות בכלכלת שוק חופשי, אך ראה עצמו כ"ליברל סוציאליסטי". תערובת אידאולוגית מורכבת שדומה למשטרים ה"חברתיים" של היום. למרות זאת, הוא ראה את המדינה כ"ארגון של התעשרות בדרכים פוליטיות".

לודוויג ארהארד החל ליישם בגרמניה הכבושה את תורת הכלכלה החופשית ברוח מורו היהודי, פרופ' אופנהיימר. מתעתועי ההיסטוריה.

1948 הייתה שנת הרפורמות הכלכליות הגדולה של לודוויג ארהארד. הקו המנחה היה שלילה כמעט מוחלטת של התערבות המדינה בכלכלה. הצעד המידי היה ביטול מלא של הפיקוח על מחירים, פיקוח על ייצור ומשטר ההקצבות. להשקפתו, האזרח לא צריך לצפות לעזרה מהמדינה – די אם יינתן לו החופש המרבי ליהנות מפרי עבודתו ולשלוט בגורלו ובגורל משפחתו. ממשלת גרמניה לא "עודדה" את התעשייה, לא את היצוא ולא הנהיגה "כלכלה פוליטית" כמו זו המקובלת אצלנו. לא תמיכה, לא מענקים, לא עידוד יזמים. גם לא עידוד משיקולים "ענייניים" להשקפת מרכיבי הקואליציה.

נסיבות היסטוריות תרמו להצלחת הקפיטליזם של ארהארד: לממשלת גרמניה בקושי היו הכנסות, לא היה כסף לחלק למקורבים ולכן לא התארגנו שם קבוצות לחץ.

התוצאות היו מדהימות ומהירות. הגרמנים התחילו לעבוד. השוק השחור נעלם מידית. החקלאות הגרמנית חזרה לייצר ולמכור במחיר שוק ריאלי מוצרי חקלאות אחרי שנים של "מחסור".

תוך 15 שנים של חופש כלכלי ומעורבות מדינה מינימלית בחיי האזרח התבססה גרמניה המערבית בצמרת הכלכלה העולמית. ומה קרה ל"קבוצת הביקורת" של כ-17 מיליון גרמנים בגרמניה המזרחית?

"קבוצת הביקורת" שקעה כלכלית וחברתית. המדינה המזרח גרמנית הייתה הבעלים של כל העסקים, המפעלים והשירותים, לא היו עסקים פרטיים. המחירים והשכר נקבעו על ידי המדינה. אותו עם גרמני שהיה יצרן חרוץ ומוכשר במערב, התגלה כ"עצלן" חסר יוזמה וכישרון מעברה המזרחי של החומה וגדרות התיל. התעשייה של המדינה השוויונית של גרמניה המזרחית לא הצליחה לייצר שום מוצר משמעותי שקונה מערבי היה מוכן לשלם עבורו מרצון. התעשייה במזרח גרמניה אפילו לא הייתה צל חיוור של ענקית התעשייה המערב גרמנית.

הגשמת חלום השוויון הסוציאליסטי חייבה לסגור בכוח את גבולות המדינה, אחרת כולם היו בורחים למערב. למרות הכליאה, בין השנים 1945 ועד 1988 הצליחו כ-4 מיליון גרמנים להימלט אל המערב הקפיטליסטי – רבים תוך סיכון חייהם. שם, תחת משטר של חופש כלכלי הם הפכו מהר מאד ליצרניים ורמת חייהם עלתה.

ישראל יכולה להיות מהמדינות העשירות בעולם – ללא "נס"

אם גרמניה התאוששה מעפר תוך 15 שנים, לא קשה לדמיין לאילו שיאים יכולה מדינת ישראל להגיע תוך פחות מ-15 שנים. נקודת הזינוק שלנו טובה פי כמה מזו של גרמניה ב-1945.

המפתח הוא חופש כלכלי וביטול מקיף של מעורבות המדינה בחיי הפרט. דילוג מהמקום ה-54 במדד "קלות עשיית עסקים" אל המקום הראשון בעולם – לפני הונג קונג וסינגפור.

לצערנו, קשה למצוא בישראל פוליטיקאי שמבין יעד זה. להפך, התחרות בין הפוליטיקאים היא על הכבדת המעורבות הממשלתית, הגברת הרגולציה, והכול לדבריהם כדי "לעזור לחלשים", למען "צמצום פערים". זה היה הנימוק המרכזי גם של השלטון בגרמניה המזרחית.

המובילים האידאולוגים של כלכלת ישראל הם חברי הכנסת אורלי לוי, סתיו שפיר, שלי יחימוביץ, איציק שמולי, משה כחלון ועוד. כל היתר, עד לישראל כץ ולבנימין נתניהו מישרים קו עם המובילים; פוחדים מהאמת, חותמים על חוקים "חברתיים", מעמיקים רגולציה ומתנצלים – "גם אנחנו חברתיים". "חברתיות" היא מונח חליפי לסוציאליזם של פעם. מזרח גרמניה.

כל עוד המדינה תתעסק עם מחיר כרטיס הקולנוע באינטרנט, משקל רצוי לדוגמנית, שקיות ניילון במרכולים, כמה ביצים רשאי לולן למכור, מה יהיה מחיר החלב וכמה מותר ליצחק תשובה להרוויח – נצטרך נס אמיתי כדי להגיע לצמרת המדינות העשירות בעולם.

מוטי היינריך

 הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

עודכן לאחרונה ב רביעי, 09 מאי 2018 18:32
תגובות  
0 #1 כל כך הגיוניטלי בן נחום 2018-05-09 04:48
אז למה כמעט אף אחד לא מבין?
ציטוט
+1 #2 חוזר: "הנס הישראלי" בר ביצועשחרורון 2018-05-09 05:20
מצטט טלי בן נחום:
אז למה כמעט אף אחד לא מבין?


סוציאליזם הוא מבחן אייקיו לאוכלוסיה. פחות מידי אנשים מסוגלים לקרוא בולשיט על סוציאליזם, ויותר מידי אנשים רוצים free shit על חשבון האחר
ציטוט
0 #3 נכון, אבל..אבי 2018-05-09 05:41
אבל כדי שכלכלה תעבוד חייבים לוודא שוק חופשי. הגופים שמונעים את החופש הכלכלי הם תאגידי ענק, חברות ממשלתיות וטייקונים שהמשותף לכולם הוא היכולת להשפיע ולהניע פוליטיקאים. תפקיד המדינה לשמור על חיינו ורכושנו ויש להוסיף גם על שוק חופשי אמיתי. האם הם יכולים לעשות זאת? לצערי אני חושב שלא
ציטוט
+1 #4 תגיד יגידו לך שזה לא נוסה באמתJames 2018-05-09 13:20
קומוניזם זה מוסרית משהו של אנשים רעים שרוצים לגנוב מאחרים.
הבעיה שישראל נוסדה על בסיס כזה ואולי עוד מאה שנים זה יעלם עד אז כל מי שיצליח בישראל ייתפס כגנב , כאשר באמת המצב הפוך
ציטוט
+1 #5 "הניסוי החברתי" גם בארצנויאיר 2018-05-09 15:19
גם בארצנו היו שתי דוגמאות של "ניסוי חברתי" שהוכיחו היטב את כשלון הסוציאליזם. מול הצלחת היוזמה הפרטית.
כשלון התופעה הקיבוצנית, חרף היותה זו שזכתה למרבית אוצרות המקרקעין והמים ואיזורי התיירות בישראל, שקיבלה סובסידיות במיליארדים ותמיכות מכל סוג וסגנון. קבוצת עילית ששלטה פוליטית כמו גם כלכלית על מרבית הצמתים. כשלון זה מוכיח שהסוציאליזם גם כאשר הוא מ"אותרג" ומפונק היטב, לא מסוגל להתקיים ללא "שמיטת חובות" והסדרים.
הדוגמה השניה (המוצלחת) היא ענף ההיטק. ענף זה התפתח לאחר שמפא"י ירדה מהשלטון, לכן לא "סולל בונה", תנובה או "המשביר המרכזי" קיבלו את הזכויות להקים את הענף, אלא אנשים בודדים וקבוצות קטנות שהתארגנו ביוזמתם הם ללא תמיכה וללא "עידוד" הם שלמעשה הפכו את ישראל למעצמה כלכלית בעשר השנים האחרונות.
ציטוט
0 #6 כן, כן, הקיבוצים .... בלה בלהיובל 2018-05-09 19:24
מצטט יאיר:
גם בארצנו היו שתי דוגמאות של "ניסוי חברתי" שהוכיחו היטב את כשלון הסוציאליזם. מול הצלחת היוזמה הפרטית.
כשלון התופעה הקיבוצנית, חרף היותה זו שזכתה למרבית אוצרות המקרקעין והמים ואיזורי התיירות בישראל, שקיבלה סובסידיות במיליארדים ותמיכות מכל סוג וסגנון. קבוצת עילית ששלטה פוליטית כמו גם כלכלית על מרבית הצמתים. כשלון זה מוכיח שהסוציאליזם גם כאשר הוא מ"אותרג" ומפונק היטב, לא מסוגל להתקיים ללא "שמיטת חובות" והסדרים.
הדוגמה השניה (המוצלחת) היא ענף ההיטק. ענף זה התפתח לאחר שמפא"י ירדה מהשלטון, לכן לא "סולל בונה", תנובה או "המשביר המרכזי" קיבלו את הזכויות להקים את הענף, אלא אנשים בודדים וקבוצות קטנות שהתארגנו ביוזמתם הם ללא תמיכה וללא "עידוד" הם שלמעשה הפכו את ישראל למעצמה כלכלית בעשר השנים האחרונות.


תגיד איך זה שעל אותו תא שטח נגיד בית־שאן לעומת בית השיטה, הראשונים "נזרקו לפריפריה" והאחרונים "קיבלו שטחים"?

כנ"ל גלאון מול קרית גת וההמשך כמעט בכל אזור פריפרילי. כמה קיבוצים קיבלו "אוצרות טבע" לעומת עירוניים?
ציטוט
0 #7 חוזר: "הנס הישראלי" בר ביצוע – להיות מהמדינות העשירות בעולםהמופתי 2018-05-10 06:14
אני מביט בגרף ורואה שגרמניה לפני המלחמה היתה בעלת תוצר לנפש של 80% מארה"ב בעקבות המלחמה ירדה חזק ואז אחרי המלחמה כאשר השלום חזר עלתה בחזרה לשער המקורי של 80% תמ"ג.
מסקנה -> מלחמה דבר רע לכלכלה
שלום -> דבר טוב לכלכלה

גרמניה המזרחית השקיעה משאבים בבניית צבא וחילים שנישלחו להילחם באנגולה, קובה ועוד, בבנית שטאזי וחומות וגדרות. תקציב הביטחון היה שליש מההוצאה הממשלתית

גרמניה המערבית השקיעה בשלום עם צרפת ואנגליה, הצבא קוצץ משמעותית ותקציב הביטחון היה פחות מ2% מההוצאה הממשלתית.

מלחמה והשקעה בצבא-> מורידה את התמ"ג
שלום והשקעה בחברה האזרחית-> מעלה את התמ"ג
ציטוט
0 #8 השקעה בביטחוןיעקב 2018-05-10 08:12
השקעה בביטחון פוגעת בפיתוח הכלכלי ובעושר של האומה - ללא ספק.
עד הרגע בו פורצת מלחמה, ואז העדר ההשקעה בביטחון מתנקם בך בריבית דריבית. כמו אנגליה, צרפת וארה"ב שלא היו מוכנות לא למלחמת העולם הראשונה ולא לשנייה. בגלל זה שתי המלחמות הנוראיות האלה נמשכו 4 ו 6 שנים (בהתאמה) וגרמו נזק נוראי ביותר, לא רק לגרמניה, אלא גם לבעלות הברית (ארה"ב, אבל בייחוד אנגליה וצרפת).

אירופה יכלה להרשות לעצמה לא להשקיע בביטחון, כי ארה"ב נשאה בכול הנטל והבטיחה את ביטחון אירופה...

אבל - בגדול - יש להפריד בין בטחון וכלכלה.
גרמניה המזרחית הייתה ענייה בגלל השיטה הכלכלית-חברתית-פוליטית שהונהגה בה, בכוח, על ידי ברה"מ הקומוניסטית. היא לא הייתה ענייה בגלל הוצאות הביטחון.
גרמניה המערבית שיגשגה בזכות הכלכלה החופשית שאיפשרה לגרמנים החרוצים והמוכשרים להתפתח. היא לא שגשגה בגלל תכנית מרשל או קיטון הוצאות הביטחון.

אלה שתמיד קופצים: "אם יהיה שלום יהיה שגשוג" מדברים שטויות. אין קשר בין הדברים. ששלום עדיף על מלחמה זה מובן מאליו. גם להיות בריא עדיף על להיות חולה. לעיתים הדבר לא בידנו.

בלי קשר - שגשוג כלכלי מושג על ידי כלכלה חופשית המאפשרת לאנשים לפתח כשרונותיהם למקסימום.
את השגשוג הורג הסוציאליזם המדכא את יוזמות האנשים תחת מכסה כבד של מיסים ורגולציה.
ציטוט
0 #9 לטלי (#1): כל כך צודק ...לוי. @ 2018-05-10 09:03
"למה כמעט אף אחד לא מבין ?" זו שאלה שיווקית.
לנו ברור שה"מוצר" שלנו, היינו תפיסת עולמנו, מצויין. אנו רוצים שכולם (טוב, נתפשר גם על פחות מ'כולם') יבינו זאת, אך לא כך הדבר. על כן השאלה היא: מהי הדרך המוצלחת לשווק את תפיסת העולם שלנו.

מכותרת התגובה (#1) - "כל כך הגיוני" - משתמע שכלי השיווק המוצלח הוא ה'הגיון'. אולי לא. אולי יש כלי שיווקי מוצלח ממנו - ה'רגש'.

אנו מבינים, באמצעות ההגיון, שכלכלה חופשית היא השיטה הטובה ביותר, היעילה ביותר, המספקת את השגשוג ורמת החיים הגבוהים ביותר. ההוכחות לכך רבות וברורות.

מהי תגובת הנגד של שולליה ? נניח לשוטים שבהם, הכופרים בעובדות. היותר נבונים מסכימים עם העובדות, אך טוענים: זו שיטה לא מוסרית. לא צודקת. "חזירית". לכן, נעדיף שיטה מוסרית וצודקת, גם אם תוצאותיה הכלכליות נחותות. כלומר, הרגשת ה'צדק' גוברת על ה'הגיון' הכלכלי.

האם תפיסת העולם שלנו לא מוסרית ? האם קפיטליזם אמיתי הוא 'חזירי' ?
למיטב הבנתנו והרגשתנו, תפיסת העולם שלנו היא הצודקת והמוסרית. דווקא תפיסת העולם האטטיסטית (או ה'סוציאל דמוקרטית') היא הפגומה מוסרית. היא הלא צודקת. היא זו שפוגעת ללא הרף בזכויות האדם הבסיסיות ביותר לחרות ולקניין.

ה"בעלות" שה"חברתיים" תפסו על הצדק היא הונאה. כנראה אחת ההונאות העזות והנפוצות ביותר בימינו. הונאה זו משווקת בהצלחה עצומה, וקונה שביתה בליבם של תמימים רבים.

דומני שההצלחה השיווקית של איין ראנד איננה טמונה ב'הגיון' של רעיונותיה, אלא ב'הרגשה' שהם צודקים. הזדהות הקוראים היא עם הצדק - הצדק שברעיונות והדרך הצודקת בה מתנהלים הגיבורים בספרים.

נראה שהשאלה "למה כמעט אף אחד לא מבין" לא צריכה להתייחס לכותרת "כל כך הגיוני", אלא "זה כל כך צודק".
ציטוט
0 #10 12 מיליון פליטים בגרמניהיעקב 2018-05-12 20:32
ובנוסף לכול קלטה גרמניה ב 1945 כ 12 מיליון גרמנים שגורשו מארצות מזרח אירופה - מפולין, צ'כיה, רומניה, הונגריה...
ציטוט
0 #11 חוזר: "הנס הישראלי" בר ביצוע – להיות מהמדינות העשירות בעולםהמופתי 2018-05-13 08:07
הפוך גוטה הפוך
בשנת 1932 אנגליה הוציאה 4.2% מה-GDP על ביטחון בשנת 1938 5.5%

אנגליה וצרפת היו מוכנות למלחמה רק לא למלחמה הנכונה. אומרים שגברים עם זין קטן קונים מכונית גדולה. גם מדינות בלי אסטרטגיה צבאית מנסות לפצות על זה עם השקעה ביטחונית גדולה.
הוצאה על ביטחון באה על חשבון הכלכלה. כאשר אתה משקיע בביטחון במקום בהורדת מיסים אתה מדכא את הכלכלה ולא מצמיח אותה.
שלום מביא צמיחה, מלחמה מביאה הרס (אלא אם כן אתה עוסק בראוב פוליטיק ומצליח לנצח).

גרמניה המערבית למרות האיום בפלישה מהצד המזרחי השקיעה סכום נמוך בתקציב ביטחון, וסמכה על בריתות חדשות והסכם השלום עם אנגליה וצרפת וחברות בנאטו להגן עליה.
גרמניה המזרחית עם שום סכנה של פלישה השקיעה שליש מתקציבה בביטחון.

https://www.theguardian.com/century/1930-1939/Story/0,,126998,00.html
ציטוט
0 #12 תקציב הבטחון של גרמניה המזרחיתיעקב 2018-05-13 10:02
היה אולי שליש מתקציבה (איני מאמין כי כול הסטטיסטיקות של מדינות קומוניסטיות הן שקר אחד טהור מא'-ת', והמידע של הCIA לא שווה כלום, הם לעולם לא יודעים כלום).
אבל שליש מאפס זה בכול זאת אפס - כי הכלכלה של גרמניה המזרחית - גודלה היה בערך אפס.
לא תקציב הבטחון היה הבעיה של גרמניה המזרחית...

כאמור - בהקשר הכלכלי - כול הדיבורים על תקציב הבטחון לא רלוונטיים.
אם הנושאים "תקציב הבטחון" ו"השלום" קרובים לליבך - חפש לך מקום אחר לדון בהם ואל תתדחוף אותם באופן מלאכותי לאן שהם לא שייכים, למרות אמונתך הלוהטת.
ציטוט
0 #13 חוזר: "הנס הישראלי" בר ביצוע – להיות מהמדינות העשירות בעולםהמופתי 2018-05-14 07:00
הכותב מר מוטי הינריך מעלה באתרו (המעניין לדעתי וברובו רלוונטי ונכון) ובכתבותיו טיעונים מעניינים ובעלי משקל, אחד מהם הוא על השימוש בגרפים לא רלוונטים ושגויים בכתבות עיתונאיות אולם כפי שנאמר הפוסל במומו פוסל שכן הגרף אינו רלוונטי לטיעון בכתבה וניתן להסיק ממנו דבר שונה לחלוטין.

כפי שאתר זה מלמד האתר הינו רכושו הפרטי של בעליו וראשיי בעליו לסגור אותו או לכתוב בו גם שקרים אם הוא מעוניין, הוא גם ראשי לחבר תקנון שאוסר על כתיבת תגובות בכלל או תגובות שאינן מהללות את בעליו, הוא אינו חייב להיות פלורליסטי ולבטא מגוון דעות. אולם הוא אינו מעודד כך אני מבין טיפשות טהורה!

"בהקשר הכלכלי - כול הדיבורים על תקציב הבטחון לא רלוונטיים" מעניין שבאתר זה יש סעיף על נושא הביטחון והצבא, ודוקא בו מר היינריך הנכבד כותב על הקשר בין כלכלה וביטחון ועל איך תקציב הביטחון פוגע בכלכלה (דרך אגב סליחה ממוטי, הכוונה פה לא היתה להעליבו עם "הנכבד", איך שהוא יוצא שכשכותבים בעיברית מכובדת זה נשמע מעליב).

"שליש מאפס זה בכול זאת אפס - כי הכלכלה של גרמניה המזרחית - גודלה היה בערך אפס"
את רמת הטיפשות שיש במשפט הזה אין צורך אפילו לבטא או להסביר. טיפשות טהורה בהתגלמותה!המרמזת על הצבעותיו הפוליטיות של כותב המשפט.

מדי יום יהודי מאמין נושא מבטו אל השמיים ומתפלל "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כול ישראל ואמרו אמן" זהו מהותה של היהדות חיפוש השלום שהוא קרוב לליבו של כול יהודי (שלום אמיתי הכוונה לא הסכם אוסלו לכול בעלי ההבנה המוגבלת). וזהו ההבדל בין ישראל ל"עשיו" שכן על "עשיו" נאמר כי הוא חובב מילחמות, מדון וריב ידו בכול ויד כול בו שונא שלום ולכן אינו ישראל למרות קירבתו המשפחתית.
אז אולי השם הוא יעקב אך הקול קולו של "עשיו".

אכן נושאים כמו תקציב הביטחון ושלום קרובים לליבי ולכן אני דוחף את אפי הארוך אולם עד כמה שהבנתי המוגבלת מאפשרת אלא גם הנושאיים בהם דן אתר זה באמונתו הלוהטת.
ציטוט
0 #14 אכן, סוציאליזם עדיף על קומוניזם.fake news 2018-05-14 17:01
ההשוואה בין הגרמניות מלמדת שבמבחן התוצאה , סוציאליזם עדיף על קומוניזם .
הבעיה בעולם המערבי היא למצוא הדגמה לעדיפות משק קפיטליסטי אמיתי למשק סוציאל דמוקרטי - במבחן התוצאה .
במבחן העיקרון , לא נותר לי אלא לצטט מהתגובה של לוי :
נראה שהשאלה "למה כמעט אף אחד לא מבין" לא צריכה להתייחס לכותרת "כל כך הגיוני", אלא "זה כל כך צודק".
ציטוט
0 #15 המופתי - תכבד אותנו בהיעדרותך...יעקב 2018-05-15 11:10
""עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כול ישראל ואמרו אמן"

אנו לא כתבנו על נושא זה בפוסט הזה.

אם בראשך קיים רק דבר אחד - השלום - לך לפורומים שזה הנושא האהוב עליהם. בסדר?
הדברים שאתה כותב - בלי להתייחס לרמתם (הירודה) אינם שייכים כאן.

תעשה לנו טובה ולך למקום אחר... בסדר?
ציטוט
הוסף תגובה