שלישי, 26 יוני 2018 10:07

מאיפה יש לבנק כסף כדי לתת לנו הלוואה? רמז: לא מפיקדון של לקוח אחר וגם לא מבנק ישראל

איך יוצרים הבנקים כסף "יש מאין"? האם זה טוב או רע? נושא מורכב? אז הנה הסבר לא מסובך מידי – ללא מונחים "כבדים" מעולם הכלכלה.

כמה כסף יש לבנק?

לכל אחד מאתנו יש חשבון עו"ש ממנו אנחנו יכולים למשוך מזומן, לרשום צ'ק או לחייב כרטיס אשראי. הכסף שלנו מוחזק במזומן בארנק וחלקו האחר נרשם בחשבון שלנו בבנק. גם ל"בנק שלנו" יש חשבון, ממש דומה, בבנק ישראל. כל הכסף הזמין של "הבנק שלנו" מוחזק בשני מקומות בלבד: מזומנים בכספת שבסניף וכסף אחר ("רזרבות הבנק") שנרשם בחשבונו שבבנק ישראל. דומה.

כמות הכסף שלנו, כאנשים פרטיים, יכולה לגדול רק כתוצאה מפירות עבודתנו והשקעותינו, ממתנות שנקבל, או מהלוואות שניקח. גם כמות הכסף שבידי הבנק יכולה לצמוח בדרך דומה: רווחים עסקיים, או הלוואות שהבנק לוקח (הנפקת אג"ח, גיוס פיקדונות מלקוחות, קבלת הלוואה מבנק אחר או הלוואה מבנק ישראל). הבנק לא מקבל "מתנות" מההורים כמו שאנחנו יכולים לקבל, אבל הבנק יכול לגייס כסף גם תמורת מכירת מניות בבנק. האנלוגיה דומה בהיבט אחד – מי שנותן לנו מתנה לא בטוח שיקבל חזרה מתנת גומלין מאתנו; גם רוכש המניות בבנק אינו בטוח שיקבל חזרה דיבידנדים, או אפילו את ערך השקעתו...

מי בעצם "מייצר כסף"?

בנק אינו יכול לייצר כסף "יש מאין" עבור עצמו. אפילו לא שקל בודד נוסף מעבר למזומנים שבכספת וליתרת חשבונו בבנק ישראל. בנק יכול "לייצר" כסף רק עבור לקוח שמבקש הלוואה. לכן, מי ש"מייצר" את הכסף אינו הבנק אלא הציבור, האזרחים. אנחנו משתמשים בבנק כדי לייצר כסף עבורנו, בעיקר כאשר אנחנו מאמינים שהכלכלה צומחת. אנחנו פונים לבנק בבקשה להלוואה.

באמצעות הלוואה לצריכה אנחנו קונים רכב חדש, או משפצים את הדירה. יכולנו לא לקחת הלוואה, אלא לחסוך את הכסף וכאשר יתרת החיסכון תגיע ל-100 אלף שקלים – לקנות את הרכב החדש. אבל אפשר להקדים את הקנייה העתידית לעכשיו באמצעות הלוואה. אנחנו מעריכים שמצבנו הכלכלי ישתפר בשנים הקרובות, או לפחות לא יורע, ונוכל לפרוע את ההלוואה. כאשר אנחנו לווים כסף מהבנק – אנחנו מאמינים בדרך כלל ש"הכלכלה המשפחתית" שלנו תצמח. לכן אנחנו משתמשים בבנק לייצור כסף עבורנו.

עסק שלוקח הלוואה מאמין שבעזרת ההלוואה העסק יתרחב, ייצר יותר שירותים ומוצרים וכך ייווצרו מקורות חדשים של רווחים מהם יוכל לפרוע את ההלוואה. בעלי העסק מאמינים בצמיחה של העסק.

ביקוש גדל להלוואות מבטא הערכה לצמיחת הכלכלה. לצמיחה נדרש יותר כסף, הבנקים מגיבים ומגדילים את כמות הכסף שעומד לרשותנו.

שיטת "הרזרבה החלקית" היא הבסיס ליצירת "כסף חדש", להגדלת אמצעי התשלום

משניתנת ההלוואה, מופיעה יתרה חדשה בחשבון העו"ש שלנו שכוללת את סכום ההלוואה. הבנק אינו זקוק לפיקדונות של לקוחות, או להון עצמי, כדי לתת לנו הלוואה. הבנק פשוט רושם לנו בחשבון העו"ש את היתרה החדשה בסכום ההלוואה שלקחנו. הרישום הוא התחייבות של הבנק כלפינו לתת לנו מזומנים כאשר נרצה למשוך כסף, או לכבד את הצ'ק שנרשום כאשר נרכוש את הרכב החדש. הבנק ייצר עבורנו ולבקשתנו אמצעי תשלום חדש שלא היה קודם למתן ההלוואה – כסף שלא היה ברשותנו ולא היה ברשות הבנק.

חשוב להבין: הכסף החדש שנוצר בחשבון העו"ש שלנו לא נלקח מאף לקוח אחר של הבנק, לא מרזרבות הבנק שבבנק ישראל, ולא מהכסף שבעלי המניות השקיעו בבנק.

נתעלם לרגע מדרישות הרגולציה של בנק ישראל, נניח שאינן קיימות. כיצד ינהג "בנק זהיר", רגע לאחר שנתן לנו הלוואה?

למרות ששעבדנו לבנק בטחונות, בנק סביר היה מכסה עצמו בשתי שכבות מגן נוספות לתרחיש פסימי שעלול לקרות: הבנק דואג לוודא שיש לו די "הון עצמי" (כסף ורכוש של בעלי המניות בבנק, מעבר לכסף שהבנק חייב לאחרים). כרית ביטחון זו נועדה להבטיח מקרה, בו אנחנו כלווים טעינו בהערכות שלנו, ואנחנו חדלי פירעון. "כרית ביטחון" זו נועדה להבטיח שהבנק לא יקרוס אם לקוחות לא יפרעו הלוואות. בהחלט ייתכן שלקוח לא מסוגל לפרוע הלוואה, ולמרבה הצער אפילו מימוש הביטחונות – אינו מכסה את יתרת ההלוואה. הבנק צריך "כרית ביטחון" זו כנגד ההלוואה כדי לספוג את ההפסד שיגרם לו. כך ינהג בנק זהיר גם ללא רגולציה ממשלתית.

כרית הביטחון השנייה שהבנק הזהיר יכין: הבנק שומר רזרבה כנגד היתרה החדשה שזה עתה נוצרה בחשבון העו"ש שלנו למקרה ש"יותר מידי" לקוחות יבקשו למשוך מזומנים, או ירשמו צ'קים שיופקדו לבנקים אחרים. למה? הבנק מניח שלא נמשוך אל מחוץ לבנק את מלוא היתרה בפיקדון שנוצר בחשבון העו"ש שלנו. גם אם קנינו רכב חדש, ייתכן שגם ליבואן הרכב יש חשבון ב"בנק שלנו" ואז הכסף שנעביר לסוכנות הרכב – בעצם נשאר בבנק (רק עבר לחשבון אחר). הבנק לא צריך לשמור "רזרבה מלאה" בגובה ההלוואה שייצר לנו בחשבון העו"ש כי הניסיון מלמד שרק חלק קטן מלקוחותיו ירשמו צ'ק שיופקד בבנק אחר או ימשכו מזומנים.

כך יוצר הבנק "כסף חדש" תוך שמירת רזרבה חלקית, ליתר ביטחון.

גם ללא רגולציה של בנק מרכזי – כל בנק זהיר וסביר היה דואג ל-3 "כריות ביטחון": אחזקת רזרבה להיענות לדרישת לקוחות למשיכת כספם, שמירה על הון עצמי מינימלי ליום סגריר, בטחונות טובים להלוואות שהבנק נותן.

יצירת הכסף החדש בחשבון שלנו עקב ההלוואה שלקחנו, אינה מגדילה את כמות הכסף שיש לבנק. כמות זו לא השתנתה: בכספת של הבנק נשארה אותה כמות מזומנים, ובחשבונו בבנק ישראל לא השתנתה היתרה כאשר ניתנה לנו ההלוואה. לעומת זאת, גדלו אמצעי התשלום במשק כי בחשבונות העו"ש גדלה היתרה.

היתרות בחשבונות העו"ש אינן "כסף אמיתי" שבנק ישראל הנפיק, אך למרות זאת אפשר לשלם באמצעותן. ברוב המקרים הבנק לא יידרש להוציא "כסף מהכיס" כאשר נבצע תשלום בצ'ק או העברה לחשבון אחר, כמו במקרה שגם יבואן הרכב מחזיק בחשבון בנק "בבנק שלנו".

כאשר מציינים ב"חשבונות הלאומיים" את כמות הכסף במשק – מתכוונים למעשה לכמות "אמצעי התשלום" שכוללת את המזומנים של הבנקים, את היתרות שלהם בבנק ישראל ואת יתרות חשבונות העו"ש.

שיטת "הרזרבה החלקית" מאפשרת לבנקים להגדיל את אמצעי התשלום במשק צומח, בהתאם לביקוש לכסף (להלוואות) מצד הלקוחות.

אין קשר בין שיטת "הרזרבה החלקית" לבין ביטחונות ששעבדנו לבנק תמורת ההלוואה

כאשר אנחנו מבקשים הלוואה מבנק, אנחנו נדרשים לספק בטחונות. להעמיד לרשות הבנק נכסים שבבעלותנו כדי שהבנק יוכל לממש אותם אם נתקשה לפרוע את ההלוואה שקיבלנו (חדלות פירעון).

כמעט כל מוסד שבעסקי ההלוואות, לאו דווקא "בנק", דורש ביטחונות להלוואות שהוא מעניק. חברות ביטוח, חברות מימון פרטיות, חברות מימון ב"שוק האפור" ועוד. הלוואות אלה נקראות "הלוואות חוץ בנקאיות". מוסדות אלה אינם "בנקים", אין להם חשבון בבנק ישראל ולכן אין להם יכולת לייצר "כסף" בשיטת "הרזרבה החלקית". כל שקל שהם נותנים כהלוואה מקורו בשקל שלפני כן היה ב"כיס" של המוסד המלווה. אם קיבלתם 100 ₪ הלוואה ממוסד "חוץ בנקאי" – אז בחשבון הבנק של אותו מוסד נגרעים בדיוק 100 ₪. למוסדות אלה אין יכולת "לייצר כסף" למרות שהם מצטיידים בביטחונות להלוואה.

ביטחונות אינן הכלי שמניע את מנגנון יצירת כסף על ידי הבנקים בדרך של הלוואות. בנק יכול לתת הלוואה, ליצור כסף, גם מבלי שיצטייד בביטחונות –במקרה זה הבנק מסתכן יותר.

למה מתנגדים לשיטת הרזרבה החלקית?

שיטת הרזרבה החלקית לא נוצרה על ידי המדינה, היא מציאות כלכלית שהייתה נוצרת גם אם לא היה קיים בנק מרכזי עם "מדיניות", אלא סתם מוסד סליקה מרכזי משותף לבנקים באמצעותו היו מעבירים צ'קים של לקוחות בינם לבין עצמם. לכן התעלמנו מקיומה של רגולציה.

המתנגדים שואפים להלאים את ההרחבה "הטבעית" של אמצעי התשלום כאשר הכלכלה צומחת (באמצעות הלוואות הבנקים). על כך נערך לאחרונה משאל עם בשווייץ. ביטול כפוי של השיטה הקיימת יעביר את ההחלטה בכמה להגדיל את כמות הכסף – בלעדית אל הממשלה ואל הבנק המרכזי "העצמאי".

הדרישה להלאמה מלאה של הרחבת אמצעי התשלום בכלכלה נובעת מתחושת בטן עממית ו"חברתית" (הסוציאליזם המודרני) שהבנקים "עשירים" מידי, כל עשיר הוא "מושחת", ובייחוד אם מאמינים במיתוס שבנק (עשיר) יכול לייצר לעצמו כסף "יש מאין".

איך תגדל לשיטתם כמות הכסף כאשר הכלכלה צומחת? המדינה היא שתדפיס כסף ותחלק אותו לעם ("הכנסה בסיסית", לא תמורת עבודה). אחת ההצעות היא הדפסת כסף למימון חלק מתקציב המדינה, במקום שהמדינה תיקח הלוואות (באמצעות הנפקת אגרות חוב). הצעה אחרת היא שהבנק המרכזי ילווה כסף לבנקים לצורך מתן הלוואות ללקוחותיהם. שתי הצעות גרועות: האחת מושחתת, השנייה תחזק את שליטת המדינה בבנקאות. רק זה חסר לנו: שפוליטיקאים יחליטו כמה כסף להדפיס כי "חסר כסף". אחרים טוענים שצריכה להיות "נוסחה קבועה" להדפסת "כסף חדש" במקביל לצמיחת המשק. ומי יחליט על "הנוסחה"? פקידי מדינה ופוליטיקאים חכמים.

יוזמי משאל העם בשוויץ לא מבטלים את יכולת הבנקים לתת הלוואות, אלא רוצים לאסור על הבנק ליצור פיקדונות חדשים בחשבונות העו"ש באמצעות מתן הלוואות, כפי שהבנק נוהג כיום. לשיטתם, הבנק ייתן הלוואה רק אם קודם יגייס כסף (לרוב מפיקדונות של לקוחות אחרים, או ממכירת אגרות חוב). בשיטה זו הבנקים לא יוכלו להגדיל את כמות אמצעי התשלום במשק דרך מתן הלוואות, אלא רק להשתמש בכסף שכבר קיים במערכת.

בשיטה שעמדה למשאל העם בשוויץ, הבנק ייאלץ לשמור את מלוא היתרה שבחשבון העו"ש שלנו, בחשבונו שבבנק ישראל. במילים אחרות, הבנק יחזיק "רזרבה מלאה" כנגד הכסף שלנו שבחשבון העו"ש. אפילו אם כל הלקוחות ירצו למשוך באותו יום את כל היתרות שלהם במזומן, לבנק לא תהיה בעיה לספק את הדרישה.

בשיטת "הרזרבה המלאה" הבנק לא יוכל להלוות ללקוח אחר כסף שנמצא בחשבון העו"ש שלנו (כי כסף זה נשמר במלואו כ"רזרבה"). אם נרצה לקבל ריבית על הכסף שלנו נצטרך לסגור אותו בפיקדון ואז הבנק יוכל לקחת את כספי הפיקדון שלנו ולהלוות אותו ללקוח אחר שישלם ריבית על ההלוואה.

המצדדים בביטול המצב הקיים נמנעים מלפרט איך יתבצע שלב המעבר מהשיטה הקיימת של רזרבה חלקית, אל השיטה המוצעת של רזרבה מלאה. לא ניכנס לדיון על כך אבל נציין שאימוץ רפורמה כזאת יצמצם את אמצעי התשלום במשק לעשירית (ופחות) מהיקפם כיום. תסריט בלתי אפשרי ללא רעידת אדמה בדרגה 12 במערכת הפיננסית. הדרך להתגבר על הבעיה – מסוכנת לא פחות. אבל, כאמור, לא נדון בכך כאן.

"רזרבה מלאה" תמנע קריסת בנק כאשר "יותר מידי" לקוחות ינסו למשוך את כספם הזמין שבבנק (שאינו בפיקדונות סגורים). הבעיה בשיטה זו היא הכפייה הממשלתית, העדר הבחירה החופשית: לקוח שמעדיף לקבל ריבית על כספו שבחשבון העו"ש ויחד עם זאת רוצה שכל יתרת הכסף תהיה זמינה למשיכה – הממשלה תאסור זאת.

הבעיה האחרת היא, כאמור, הלאמת שיטת הגדלת כמות הכסף במשק; במקום שהציבור יחליט (באמצעות קבלת הלוואות מהבנק) – המדינה היא שתחליט בכמה צריך להגדיל את כמות הכסף השנה...

גם היום יש לבנק המרכזי כלים לפיקוח על כמות הכסף במשק (קביעת הריבית, קניית מט"ח, קניית אג"ח מדינה). די לנו בשיבושים בפעילות השוק שהבנקים המרכזיים יוצרים כבר היום ובסיכונים שהם גורמים. לא צריך לתת להם כלי נוסף.

מה רע בשיטה הקיימת?

הבעיה כלל אינה בשיטת "הרזרבה החלקית", אלא בעצם קיומו של בנק מרכזי שתפקידו העיקרי להגן על "יציבות הבנקים". מאחורי משפט זה מסתתר הרע: אסור לזעזע את הבנקים עם "תחרות פרועה" מצד בנקים חדשים. קיימת רגולציה הדוקה על הקמת בנק ולכן לא קם בישראל בנק חדש מזה כ-40 שנים. אין למעשה תחרות בין הבנקים כי בנק ישראל קובע כמעט את כל ההתנהלות היום יומית.

בגלל ניהול הבנקים "הפרטיים" על ידי בנק ישראל אין תחרות בין הבנקים על "אמינות הבנק" כי כולם "אמינים" במידה שווה – בנק שמתנהל גרוע לא יכול לפשוט את הרגל כי בנק ישראל ייחלץ אותו על חשבון הציבור. בנק בודד וכושל שלקוחותיו אבדו את האמון בו לא יקרוס, אלא אם כל המערכת הבנקאית תקרוס גם יחד. זה קרה ב"משבר הבנקים" בשנת 1983. בנק ישראל – כופה על כולנו להיות ערבים אולטימטיביים לעסקי הבנקים. למזלנו, ערבות כזאת מתממשת לעתים נדירות, אבל היא קיימת.

מערכת הבנקאות לכאורה פרטית אבל למעשה מנוהלת על ידי מוסדות המדינה. הניהול ריכוזי אפילו ברמת הפעילות היומית, מינוי מנהלים, מדיניות ריבית, נוהלי עבודה, עמלות... הכול. אפילו על הטרדה מינית בבנק הפועלים צריך לדווח לבנק ישראל... קשה להעריך את הפגיעה ברמת החיים שלנו באמצעות יוקר השירותים (בעיקר ריבית החובה על הלוואות וחלק מהעמלות), ובעיקר – בעומס הביורוקרטי המטורף.

הבנקים "פרטיים" ושייכים לבעלי המניות רק במובן של משיכת רווחים בצורת דיבידנדים ושכר גבוה למנהלים אפילו זוטרים. רק הזכות לקבל כסף היא "פרטית".

רפורמה אמיתית בבנקאות מחייבת התנתקות הבנקים מחבל הטבור שקושר אותם לבנק ישראל, הסרת הפיקוח המרכזי והפסקת הכפייה השוטפת באמצעות "הנחיות". רק אם האזרח יבין שבנק אינו עסק בטוח, ממש כמו כל עסק אחר. רק אם אנחנו נפסיק להיות ערבים ליציבות הבנק של השכנים שלנו בבניין. רק אז יחול שינוי טבעי בשיטת הרזרבה החלקית.

חלק מהלקוחות, לדוגמה, ידרשו ביטחון מלא לכסף שהם מחזיקים בחשבון העו"ש, כלומר שהבנק יחזיק כיסוי מלא (100% רזרבה) על כל שקל שאנחנו מפקידים בחשבון הצ'קים שלנו, אם נבקש. הבנק, מן הסתם, ידרוש "עמלת שמירה" מבעל חשבון עו"ש כזה, אבל כספו יהיה מובטח. מי שיוותר על ביטחון זה יקבל מהבנק ריבית על היתרה בחשבון.

רק בתנאים אלה תהיה תחרות אמיתית בין הבנקים. בנק כושל שמתנהל גרוע יקרוס כמו כל עסק אחר שסר חינו בעיני לקוחותיו. בנקאות תחרותית תאפשר הקמת עשרות בנקים חדשים בישראל, הוזלת עלויות וזינוק משמעותי בקלות עשיית עסקים בישראל. רמת החיים שלנו תעלה.

בינתיים – הכול טוב

כ-40 שנים לא היה משבר בנקאות בישראל. הציבור נפגע בקביעות אבל אינו חושש שבנק יקרוס. קל לנחש שרוב מוחץ במשאל עם יעדיף להשאיר את המערכת הקיימת על מגרעותיה. פגיעת הבנקים ברמת החיים שלנו היא חלק מ"המצב הנורמלי". התרגלנו, אנחנו לא חשים בכך וזה לא מפריע לנו במיוחד. מסתדרים. ה"קיטורים" שוליים, פוליטיקאים ימשיכו לדבר על "הגברת התחרות", בנקים ימשיכו לקחת סיכונים גבוהים מאשר במצב של תחרות חופשית כי הם חסינים מקריסה.

רפורמה יסודית בבנקאות תתבצע, אולי, רק על רקע של קריסת מערכת הבנקאות כאן או במדינה גדולה ומשפיעה. אי אפשר להתנבא מתי זה יקרה ואם בכלל זה יקרה. לכן, דיבורים תכופים על "עידוד תחרות בין הבנקים" הם אוויר. מסוג הדיבורים לשם הרגשה טובה. התחרות תישאר שולית (אתר אינטרנט יפה או שרות משופר במקצת). ואנחנו, בצדק, נישאר בדרך כלל עם "הבנק שלנו".

מוטי היינריך

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

עודכן לאחרונה ב שלישי, 26 יוני 2018 10:59
תגובות  
0 #1 הסבר לא לגמרה מדויקיעקב 2018-06-26 13:57
ההסבר על רזרבות חלקיות אינו לגמרה מדויק. יש וויכוח בין "מומחים" בנושא, ודעות שונות.
שוב - לא אכנס לפרטים.

כול הוייכוח תיאורטי לגמרה, היום, היות והבנקים מנוהלים **היום** על ידי בנק ישראל. אם בעבר היו מגבלות על כמות האשרים שהבנקים יכלו להעניק (הכמות לא הייתה אינסופית, אלא פרופורציונית לכמות הפקדונות בבנק), הרי היום אין שום מגבלה, והבנק יכול להלוות כמה שיש ביקוש להלוואות - כשבנק ישראל "משלים" או רושם במחשבים שלו כסף הנחוץ למתן ההלואה והעמידה במגבלות. בקיצור: הכול מכוסה מה"מחסן" האינסופי של כסף של בנק ישראל. אינסופי - בגלל ההדפסה של כסף.

אני שוב מדגיש: הוויכוח הגדול והמסובך על רזרבות חלקיות אינו רלוונטי היום. היום יש רזרבות אינסופיות, בבית הדפוס של בנק ישראל.

אינני יודע בדיוק איך מתנהלים העסקים בארה"ב, שוויץ או אנגליה. אני מנחש שבערך באותה צורה. הבנק המרכזי מדפיס כול הזמן כסף וקונה בו אגרות ממשלתיות למימון תשלומי הסעד.
ציטוט
0 #2 רזרבות חלקיותיעקב 2018-06-26 14:09
אם נחזור לשאלה (הלא רלוונטית) לגבי שיטת הרזרבות החלקיות: נכון שבנקים נתנו הלוואות יותר מאשר היו להם פקדונות, ולכן - לכאורה - יצרו כסף חדש. אני קורא לזה לא כסף אלא נזילות. הם יצרו נזילות חדשה כנגד בטחונות לא נזילים (נדל"ן).

בנק מעולם לא התמוטט בגלל שחסרו לו מזומנים בקופה כדי להחזיר את הפקדונות של המפקידים. אם חסרו לו מזומנים יכל לפנות ולקבל מזומנים (נזילים) מבנקים אחרים - בתנאי שהיו בטחונות.

בנקים התמוטטו כאשר לא היו להם ביטחונות מספיקים כדי לבקש מזומנים מבנקים אחרים.

הבנק הפדרלי בארה"ב היה במקור איגוד של בנקים פרטיים שנועד להקל על הבנקים שבקשיים לקבל מזומנים מבנקים אחרים ולהתאושש (בתנאי שהיו בטחונות).

רק החל בערך ב 1970, תחת הנשיא ניקסון, וביטול בסיס הזהב הפך הבנק המרכזי למדפיס הכסף הגדול, היוצר כסף יש מאין, והיכול לרשום במאזנו האלקטרוני של כול בנק כמה כסף שהוא (הבנק המרכזי) חפץ.
ציטוט
0 #3 חוזר: מאיפה יש לבנק כסף כדי לתת לנו הלוואה? רמז: לא מפיקדון של לקוח אחר וגם לא מבנק ישראלשחרורון 2018-06-26 15:42
בנק למתן הלוואות, בשוק חופשי, הוא עסק מאוד מסוכן. שהכלכלה ״טובה״ הבנק עושה רווחים של כמה אחוזים על ההלוואות. שהכלכלה ״רעה״ הבנק עלול להתפוצץ ולמחוק רווחים של עשור.

בנק כמו שהוא היום, הוא התגלמות הפאשיזם. הבנק הוא למעשה סוכנות ממשלתית. רק שהרווחים הם של בעלי הבנק, והפסדים של הציבור.

כלומר, בנק יכול לתת הלוואות לכולם (ראינו את זה במשבר הסאב פריים). אם הבנק יתפוצץ, הוא יחולץ מכספי האזרחים (ומיד יחלק בונוסים למנהלים)

העברת הסיכון לאזרחים, באופן כפוי, היא מהות הבעיה.

הפתרון הוא די פשוט: הפרדת מדינה וכלכלה. כל אחד יכול לפתוח בנק. בנק יכול לעבוד באיזה שיטת רזרבה שהוא יחפוץ. ואני, כאזרח, יכול לבחור האם לעבוד עם בנק ברזרבה חלקית, בנק ברזרבה מלאה. אני יכול לבחור האם אני רוצה להשתמש בפיסות נייר הטואלט הצבעוניות המכונות ״שקל חדש״, במטבע בנק פרטי או ביטקוין.

זה כמובן לא יקרה מעולם מיוזמת המושלים. זה לא יקרה, כי זה מיתר את בנק ישראל ואת השקל.

מה שאנחנו יכולים לעשות בנתיים זה לשמור את הערך שלנו מחוץ למערכת: זהב, כסף, ביטקוין. שהמערכת תתפוצץ שוב, הפיצוץ יהיה ענק

פינת הפלצנות:

יש הבדל מאוד גדול בין ״כסף״ ל״מטבע״. בנק ישראל מדפיס מטבע, הבנקים ה״מסחריים״ מיצרים מטבעות. אני לא מכיר אף מדינה בעולם שמשתמשת בכסף כיום. אם זאת אני מבין את הבילבול, גם אני משתמש במילה ״כסף״ כדי לדבר על ״מטבע״
ציטוט
+1 #4 חידוד פרטיםדוב הקוטב 2018-06-26 17:36
הנושא מורכב ואי אפשר לכסותו במאמר אחד.
שני נושאים שהוזכרו במאמר ובתגובות - וראויים לדעתי להדגשה.

משלמי המיסים באמצעות הממשלה ערבים לא רק לפקדונות אלא גם ליציבות הבנקים עצמם (״גדול מדי מכדי לפול״) אולם הריבית על הכסף שהבנק ״ייצר״ עבור הלקוח תוך לקיחת סיכונים מגיעה לבנק. משלמי המיסים לא מקבלים פרמיה מהביטוח שהם מספקים.

הגדלת אמצעי התשלום (אפשר לכתוב הנזילים) מגדילה את הביקושים במשק ומשפיעה לרעה על ערך המטבע. זהו בעצם מס סמוי על כל מי שמחזיק את הערך שלו במטבע. קשה אמנם להמנע מכך במשק צומח - בכ״ז זה מס לכל דבר.
ציטוט
0 #5 חוזר: מאיפה יש לבנק כסף כדי לתת לנו הלוואה? רמז: לא מפיקדון של לקוח אחר וגם לא מבנק ישראלשחרורון 2018-06-26 21:12
מצטט דוב הקוטב:

הגדלת אמצעי התשלום (אפשר לכתוב הנזילים) מגדילה את הביקושים במשק ומשפיעה לרעה על ערך המטבע. זהו בעצם מס סמוי על כל מי שמחזיק את הערך שלו במטבע. קשה אמנם להמנע מכך במשק צומח - בכ״ז זה מס לכל דבר.


קיים מנגנון ״טבעי״ שאמור לאזן את הגדלת כמות הכסף ושחיקת ערכו (אינפלציה). למנגנון קוראים ריבית. ככל שיש יותר ביקוש להלוואות, עלות לקיחת ההלוואה עולה (ריבית). כלומר, ככל שמיצרים יותר נזילות, יש יותר ״הגנה״ לאלו שכספם משמש ליצירת הנזילות. כמו כן, ריבית לא יכולה לעלות לאינסוף. ככל שהריבית עולה, יקחו פחות הלוואות וכמות המטבע תפסיק לגדול

לצערנו, גם פה הממשלה כיבדה אותנו במגע האנטי-מידאס שלה, והפכה את מנגנון הריבית לערימה של חרא. כיום בנק ישראל מבצע מניפולציה של הריבית, ושומר אותה נמוכה באופן מלאכותי.

סגירת בנק ישראל או לפחות הפסקת מניפולצית הריבית, תגרום לעליית ריבית חדה ואיזון. זה כמובן ילווה בפיצוץ וערימה של אנשים שלא מסוגלים להחזיר את המשכנתא שלהם.
ציטוט
0 #6 סגירת בנק ישראליעקב 2018-06-27 08:16
סגירת בנק ישראל אפשרית ורצויה, אבל מחייבת ביטול השקל.

השקל לחלוטין מיותר. המשק הישראלי יתנהל יותר טוב אם המטבע שבשימוש המקומי יהיה הדולר והאירו. השקל הוא רובד מיותר ובלתי רלוונטי בחיי הכלכלה.

אם נבטל את השקל לא ניפטר מהחולי של בנקים מרכזיים מדפיסי כסף. נהיה תלויים בבנק המרכזי של ארה"ב ואירופה - אבל - אנו במילא תלויים בהם, כך שזה לא ישנה הרבה. אנו רק נחסוך 1000 עובדים מיותרים שיושבים בבנק ישראל על משכורות עתק ורק מפריעים.
ציטוט
0 #7 הבנקים מווסתים לאן יילך הכסףהודיני 2018-06-27 11:39
הבנקים בוחרים לאיזה ענף / מגזר הם ישחררו את ברזי ההלואות ובכך מווסתים את פעילות המשק. הבנקים אמורים בסך הכול להיות מתווכים בין חוסכים ללווים ותו לא. אין זה מתפקידם לשמש כווסת שמגדיל ו/או מקטין את היצע הכסף בהתאם לביקוש. בדיוק כפי שנכתב בהצעת החוק של ארגון פוזיטיב מוני. הבנקים יתווכו בין מלווים ללווים, הבנק המרכזי יעקוב סטאטיסטית אחר הצמיחה במשק ויגדיר יעד לממשלה שבמסגרתו בלבד היא תוכל להדפיס כסף לצרכיה בהתאם לגידול במשק. שיטה זו תחסל את תופעת הריצה אל הבנקים וכן תפקיע מידי הפוליטקאים את היכולת להדפיס כסף כרצונם יחוסל גיוס אג"ח ממשלתי ויתפנה הון עתק שהיום הולך להחזר חוב בתקציב המדינה לטובת שיפור תשתיות ורמת החיים של האזרחים במדינה.
ציטוט
0 #8 Positive Moneyשחרורון 2018-06-27 15:42
Positive money נוסד ע״י בן דיסון שכיום עובד (כלומר, מקבל כסף מ) הבנק המרכזי האנגלי. כמו כן, ראש הארגון כיום, מתמודד על מקום בפרלמנט תחת מפלגת הלייבור האנגלית

כלומר, פוזיטיב מוני הוא מנוהל וממומן ע״י הממשלה. וזה די ברור מהתוכנית שלו שמטרתו למעשה להעביר כח רב לבנק המרכזי ולפולטיקאים. ולכן, כמו כל קבוצה אחרת, הוא משרת את האינטרסים הצרים של חבריו ולא של האזרחים.

אני לא יכול להחליט האם התוכנית שלו היא נאיבית ותמימה או מרושעת. אבל זה לא באמת משנה.

כפי שנכתב בתגובה למעלה ״הבנק המרכזי יעקוב סטאטיסטית אחר הצמיחה במשק ויגדיר יעד לממשלה שבמסגרתו בלבד היא תוכל להדפיס כסף לצרכיה בהתאם לגידול במשק. ״ - כיון שהבנק המרכזי מורכב מבני-אדם יש לנו שלוש בעיות:
1) לא ניתן למדוד באופן מרכזי את ה״צמיחה במשק״. זריקת מילים ״מדעיות״ כמו ״סטטיסטיקה״ לא גורמת לזה לקרות. יותר מזה, אפילו בקרב אותם דוחפי ניורות ומאוננים סדרתיים אין הסכמה על מה זה ״צמיחה במשק״ ואיך מגדירים אותה
2) לא ניתן לתכנן באופן מרכזי את הצמיחה (כלומר, בני אדם לא יכולים - מלאכים וחדי קרן - בוודאי). דוגמאות לאי יכולת יש בשפע. ככל שהתכנון יותר סטטיסטי ומדעי ערימת הגופות גדולה יותר
3) גם אם היה ניתן למדוד ולתכנן, מדובר בבני אדם. יש להם אינטרסים ואגנדה. אין שום סיבה שהפעם הם לא יושחתו ע״י כח.

״שיטה זו תחסל את תופעת הריצה אל הבנקים וכן תפקיע מידי הפוליטקאים את היכולת להדפיס כסף״ - אני לא יודע אם לצחוק או לבכות. הרי כל המנגנון הזה יתן לפולטיקאים יכולת להדפיס כסף כמה שהם רוצים (כל עוד הם יכולים ליצר אקסל עם ה״סטטיסטיקה״ הנכונה)

״תפנה הון עתק שהיום הולך להחזר חוב בתקציב המדינה לטובת שיפור תשתיות ורמת החיים של האזרחים במדינה.״ - נגיד המילה ״סטטיסטיקה״ היא בעלת כוחות קסם (כמו ״הוקוס פוקוס״). ובאמת זה יעבוד ויתפנה ״הון עתק״. איזה סיבה יש להאמין שיעשה בו שימוש שונה מהיום: שוחד בחירות או חלוקה למקורבים
ציטוט
0 #9 הערות למספר תגובות - 1מוטי היינריך 2018-06-27 16:20
[quote name="יעקב"] היום אין שום מגבלה, והבנק יכול להלוות כמה שיש ביקוש להלוואות - כשבנק ישראל "משלים" או רושם במחשבים שלו כסף הנחוץ למתן ההלוואה.

לא מדויק.

בנק זקוק להלוואה מבנקים אחרים או מבנק מרכזי אך ורק כאשר בסיומו של יום עסקים, במסלקה בין הבנקים הוא נאלץ להעביר כסף לבנקים אחרים יותר מאשר בנקים אחרים מעבירים אליו. אם אין לו די רזרבות כדי לבצע פעולה זו. כלומר, לקוחות הבנק ש"במצוקה" ביצעו יותר העברות אל חשבונותיהם של לקוחות בבנקים אחרים מאשר להפך.

"בימים כתיקונם" זה מקרה כלל לא נדיר. ואז הבנק ש"במצוקה" יכול ללוות כסף (בדרך כלל למספר ימים) מבנקים אחרים שיש להם עודף רזרבות או מהבנק המרכזי. בדרך כלל מעדיפים ללוות מבנק אחר ולא מבנק ישראל כי הבנק המרכזי מחייב בריבית גבוהה יותר.

"בימים כתיקונם" הבנק המרכזי לא מלווה כסף לבנקים מסחריים לביצוע הלוואות. זה נדיר וקורה בתקופות של משבר גדול. זה למעשה "חילוץ".
ציטוט
0 #10 מגבלות האשראי - אין מגבלותיעקב 2018-06-27 17:31
ברור שאם לבנק יש מספיק כסף כדי לעמוד בהתחייבויותיו הוא לא זקוק לבנקים אחרים.

בעבר, המגבלות על מתן אשראי (כלומר הדרישה לרזרבות, או שמירה על יחס בין פקדונות לאשראי) הוטלו בדיוק כדי למנוע מצב שבנק אין לו מספיק כסף...

כול המגבלות האלה הוסרו בעידן המודרני החדש. הבנק יכול לתת אשראי **כמה שהוא רוצה** ללא שום מגבלות, ובלי קשר לכמות הפקדונות שיש לו. אם יש לו כסף מפקדונות בקופה, מה טוב, אם אין לו - לא נורא - בנק ישראל מעמיד לרשותו כמה כסף שהוא רוצה, ללא מגבלות, בתור הלוואה.

הריבית שבנק ישראל גובה נמוכה מאשר ריבית שבנק אחר דורש, היא תלויה אך ורק בקביעת בנק ישראל לגבי "גובה הריבית במשק" - כלומר - שרירותית לחלוטין.
ציטוט
0 #11 בנק ישראל לא מעמיד אשראי לבנקיםמוטי היינריך 2018-06-27 19:45
יעקב,
בדוק את מאזן בנק ישראל, אפילו 5 שנים אחורה. בצד הנכסים לא קיים סעיף של "אשראי לבנקים".

ההיקף המאוחד של ה"אשראי לציבור" של כל הבנקים הוא מעבר לטריליון ש"ח (אלף מיליארדים). אילו מקור מתן האשראי של הבנקים המסחריים היה מבוסס על בנק ישראל, אפשר היה לראות במאזן של בנק ישראל סעיף מכובד של "אשראי לבנקים".

בנק ישראל מרחיב את כמות הכסף ("מדפיס") כבר שנים רבות בשיטה אחת: קונה דולרים בשוק הפתוח באמצעות שקלים מודפסים. הדולרים נמכרים לבנק ישראל על ידי הממשלה ובעיקר הציבור. השקלים מגיעים אל חשבונות הבנק של הציבור והופכים לחלק של "רזרבות הבנקים" שמוחזקות בבנק ישראל.

לבנקים יש "עודף רזרבות" הרבה מעבר לנדרש על פי תקנות הרגולציה.

הבנקים ממשיכים את הרחבת כמות הכסף באמצעות מתן הלוואות בשיטה שתוארה בכתבה.

בנק ישראל לא מניע את שרשרת מתן האשראי. הוא יכול לשלוט בכמות ההלוואות שהבנקים מייצרים באמצעות הריבית, דרישות הלימות הון ורזרבה.

בנק ישראל ילווה סכומים משמעותיים לבנק כאשר יפרוץ משבר, כמקובל בעולם "הנאור".
ציטוט
0 #12 סתם שאלהשפירול 2018-06-28 04:45
נגיד שהבנקים הופרטו , ונגיד שאין בנק ישראל..

ונגיד שדרשנו שהבנק יחזיק מספיק בטחונות עבור הכסף שלנו. מי יפקח שבאמת כך הדבר ?

ונגיד שהבנק ביום אחד נקלע לקושי ורמת הביטחונות שלו יורדת לרמה נמוכה ממה שסוכם ועורך דין ממולח מייד שולף תביעה יצוגית שכמובן תרע את מצב הבנק יותר ולא יהיה לו כסף להחזיר ..

האם לא עדיפה מערכת בנקים יציבה?, כי במצב כזה אני מעדיף לקבל את הכסף שלי במזומן ולשמור בבית.
ציטוט
0 #13 חוזר: מאיפה יש לבנק כסף כדי לתת לנו הלוואה? רמז: לא מפיקדון של לקוח אחר וגם לא מבנק ישראלשחרורון 2018-06-28 05:47
מצטט שפירול:
נגיד שהבנקים הופרטו , ונגיד שאין בנק ישראל..

ונגיד שדרשנו שהבנק יחזיק מספיק בטחונות עבור הכסף שלנו. מי יפקח שבאמת כך הדבר ?


לא ניתן לפיקוח וגם לאף אחד אין אינטרס לפקח

מצטט שפירול:

ונגיד שהבנק ביום אחד נקלע לקושי ורמת הביטחונות שלו יורדת לרמה נמוכה ממה שסוכם ועורך דין ממולח מייד שולף תביעה יצוגית שכמובן תרע את מצב הבנק יותר ולא יהיה לו כסף להחזיר ..

אכן, הדבר היחיד שאפשר לעשות זה לשחק בקקי לאחר שהנזק נגרם

מצטט שפירול:

האם לא עדיפה מערכת בנקים יציבה?, כי במצב כזה אני מעדיף לקבל את הכסף שלי במזומן ולשמור בבית.


מערכת בגיבו ממשלה היא לפי הגדרה לא יציבה. כל מה שהממשלה עושה זה ל"להחליק" את המשברים הקטנים. דבר זה מונע את הברירה הטבעית ויוצר פיצוץ רציני

מערכת יציבה היא מערכת חופשית, בה כל אחד יכול לפתוח בנק וליצר מטבע. בנקים שלא יתנהלו נכון יקרסו, חלק מהאנשים יאבדו את החסכונות שלהם אם לקחו יותר מידי סיכון. תשווה את זה להיום בו, כולם יאבדו את חסכונתיהם בלי קשר לרמת הסיכון שהם לקחו
ציטוט
0 #14 מערכת בנקאות יציבה מה המחיר?יעקב 2018-06-28 08:24
שההפסדים מוטלים מדי פעם על כתפי כול הציבור, כלומר הממשלה מצילה בנקים על חשבון הציבור (אין לממשלה כסף משלה, אולי חוץ מהמדפיס הממשלתי).

ואם אתה פוטר את הבנקים מסכנת פשיטת הרגל (ואובדן ההון המושקע של הבעלים) - אז אין להם שום תמריץ לפעול באחריות וזהירות, ופשיטות הרגל שמעמיסים על כול הציבור (באופן גלוי או נסתר) ילכו וירבו. בהמשך התהליך - מגיעים למצב של היום בישראל - בו אין בנקים אלא רק בנק ישראל.

ואז הפישמנים והדנקנרים חוגגים על חשבון הציבור.
ציטוט
0 #15 הצפה בנזילותיעקב 2018-06-28 08:30
המנגנון המדויק דרכו בנק ישראל מציף את השוק בנזילות לא חשוב, באופן עקרוני.
מה שחשוב הסרת כול מגבלה כמותית של ממש על מתן אשראי על ידי הבנקים.

האשראי שהנקים נותנים מנותק לחלוטין מכול ערך ממשי, והוא בלתי מוגבל - וזה לא בגלל שיטת הרזרבות החלקיות אלא בגלל הגיבוי של בנק ישראל וכוח הדפסת הכסף שלו.
ציטוט
0 #16 מערכת בנקאות מגובה ממשלה יציבה *יחסית*אירופאי 2018-06-28 12:59
להזכירך, החדלון פרעון בקפריסין קרה לא מזמן. האנשים שאיבדו את את כל חסכונותיהם לא פוצו והבנקאים האחראים עבדו לעבוד בבנקים אחרים בתנאים דומים, ואני דיי משוכנע שהם קיבלו בונוסים על ניהול מוצלח של המשבר.

וזהו לא מקרה יחיד ובטח לא האחרון.
ציטוט
0 #17 חוזר: מאיפה יש לבנק כסף כדי לתת לנו הלוואה? רמז: לא מפיקדון של לקוח אחר וגם לא מבנק ישראלשחרורון 2018-06-28 14:38
מצטט אירופאי:
להזכירך, החדלון פרעון בקפריסין קרה לא מזמן. האנשים שאיבדו את את כל חסכונותיהם לא פוצו והבנקאים האחראים עבדו לעבוד בבנקים אחרים בתנאים דומים, ואני דיי משוכנע שהם קיבלו בונוסים על ניהול מוצלח של המשבר.

וזהו לא מקרה יחיד ובטח לא האחרון.

יחסית למה? מה שקרה בקפריסן היה בדיוק בגלל אותו מנגנון ריכוזי שקיים ברוב העולם (בוריאציה זו או אחרת) כולל בישראל

Bail in עלול לקרות גם בישראל
ציטוט
0 #18 בנקאות מגובה ממשלהיעקב 2018-06-29 07:41
מערכת בנקאות שמגובה על ידי הממשלה היא מערכת בנקאות שמנוהלת על ידי הממשלה.

פירושו של דבר - כמו שאר מערכות מנוהלות על ידי הממשלה (למשל החשמל, החלב, הנמלים, הרכבות) - מספקת שרות גרוע במחיר יקר.
ציטוט
0 #19 למוטימשה 2018-06-30 19:55
שאלת: "איך תגדל לשיטתם כמות הכסף כאשר הכלכלה צומחת?" הצגת שתי תשובות שטענת ששניהם גרועות. יש אפשרות שלישית. המדינה תוריד את המיסים - ואת הצרכים שלה תממן מכסף שהיא מדפיסה. כך יהיה יותר כסף בשוק כי המדינה תגבה פחות מיסים וגם פחות מיסים יעודד צמיחת עסקים. ולכסף שיודפס יש כתובת ברורה מאוד לא מתעוררת השאלה איך לחלק אותו. מה דעתך על פיתרון זה?
ציטוט
0 #20 חוזר: מאיפה יש לבנק כסף כדי לתת לנו הלוואה? רמז: לא מפיקדון של לקוח אחר וגם לא מבנק ישראלשחרורון 2018-07-01 05:26
מצטט משה:
שאלת: "איך תגדל לשיטתם כמות הכסף כאשר הכלכלה צומחת?" הצגת שתי תשובות שטענת ששניהם גרועות. יש אפשרות שלישית. המדינה תוריד את המיסים - ואת הצרכים שלה תממן מכסף שהיא מדפיסה. כך יהיה יותר כסף בשוק כי המדינה תגבה פחות מיסים וגם פחות מיסים יעודד צמיחת עסקים. ולכסף שיודפס יש כתובת ברורה מאוד לא מתעוררת השאלה איך לחלק אותו. מה דעתך על פיתרון זה?


אין שום הבדל מהותי בין הדפסת המטבע למיסוי. בשני המקרים ערך המטבע שברשותך יורד (הבדל קטן: במקרה של הדפסת מטבע אלו שמקבלים אותו ראשונים, מקבלים ערך גבוה יותר). הבעיה שיותר קל להדפיס מטבע מאשר לעלות מיסים (זה פחות גלוי) - ולכן, הממשלה פשוט תחריב את המטבע (כמו שקרה וקורא בהרבה מקומות בעולם)

כמו כן זה לא פותר את הבעיה "איך לחלק את המטבע". (כלומר איך לחלק את שלל השוד). אין "כתובת ברורה" למטבע החדש שהממשלה מיצרת. "צרכי הממשלה" הם לא משהו מוגדר הייטב: הם למעשה שילוב של שיחוד בוחרים וחלוקת רכוש למקורבים. בלי קשר לאיך ממנים את זה, תמיד יריבו על מי מקבל את הרכוש שנגנב ממני.

מפתיע אותי מחדש איך אנשים חושבים שאפשר ליצר יש מאין, וכל מה שצריך זה פשוט להדפיס ערימה של ניירות טואלט צבועניים
ציטוט
0 #21 הצעה יותר טובהיעקב 2018-07-01 05:44
הממשלה תדפיס כסף, ותחלק לכול אזרח מעל גיל 18 משכורת מינימום של, נגיד, 6000 ש"ח לחודש.

שאנשים יהיו פטורים מדאגות בחיים ולא יהיו חייבים לעבוד בשביל לאכול...

ראו: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%9B%D7%9C
ציטוט
0 #22 ליעקבמשה 2018-07-01 08:54
לא הראית מה יותר טוב בהצעה שלך ממהצעה שלי. מה שיותר גרוע בה היא שהיא יכולה לגרום להרבה אנשים לא לעבוד ...
ציטוט
0 #23 לשחרורוןמשה 2018-07-01 09:05
מושחת ולא מוגדר היטב הם שני דברים שונים. מוטי נגע בשאלה נקודתית מאוד. במערכת הקיימת (גם אם נניח שהיא גרועה ומושחתת) כשהמדינה רוצה להגדיל את כמות הכסף/אמצעי התשלום/נזילות/ כל אחד שיבחר את המושג המתאים בעיניו - כגרע היא עושה זאת על ידי הבנקים. הצעה חלופית שמוטי דן בה היא שהמדינה תדפיס כסף לצרכי המדינה במקום לקחת הלוואות וציין את החסרון בהצעה זו. שזה יגרור הדפסת כסף לכל מיני צרכים חדשים והגדלת ההוצאה הממשלתית על זה ציינתי שחוק שיאמר שהמדינה מדפיסה כסף אך ורק בכמות של הורדת מס. תפתור את הבעיה הספציפית הזאת וכך הדפסת כסף תהיה אך ורק להעלות את הנזילות בשוק. זה שאולי כל המערכת אלימה ומושחתת לא הנושא.
ציטוט
0 #24 משה ידידי אתה נאיבישחרורון 2018-07-01 15:12
חוק שיגביל את כמות הדפסת הכסף? חוקים הם לנו, לאנשים הפשוטים. כל הרעיון בלהיות חבר ממשלה הוא להיות מעל החוק (הרובה לא מאיים עליך שאתה זה שאוחז בו)

חוק הוא לא לחש קסמים. הממשלה משנה ועוקפת חוקים כל הזמן. במיוחד שהחוק הוא לא מוגדר (להדפיס רק ״כמה שצריך״ או ״בהתאם לצורך״). אחרי 10 שניות המושל ידפיס כמה שבא לו ויצור דוח שמפרט למה זה ה״כמות נכונה״

המערכת הנוכחית היא לא טובה - מסכים. היתרון היחיד בה הוא שהיא יצרה סבך בירוקרטי מוזר שמגביל את כח הממשלה (משהו שהוא תמיד חיובי)
ציטוט
0 #25 משה, מימון תקציב המדינה באמצעות הדפסת כסף - רעיון גרועמוטי היינריך 2018-07-01 18:41
מימון תקציב המדינה בעזרת פחות מיסים ויותר כסף מודפס – אפשרי טכנית. אפשר לכאורה לבטל את כל המיסים ולממן את כל התקציב באמצעות הדפסת כסף.

גם בשיטה זו הציבור הוא שיממן את עלות תקציב המדינה – באמצעות עליית מחירים של המוצרים והשרותים.

יש בכל זאת יתרון בשיטת משה: כל האזרחים ישלמו מיסים דרך הורדת ערך הכסף שבכיסם – עשירים וגם עניים – וכך צריך להיות. אין פטורים ואין הקלות. המס שכל אחד ישלם יהיה ביחס ישר לכמות הכסף שבבעלותו.

החיסרון שבשיטה נובע ממתן כוח יתר לפוליטיקאים – הם שיחליטו כמה להדפיס כי אין ממש גבול להגדלה "מוצדקת" של תקציב המדינה.

בשיטה הקיימת בה האזרח נאלץ להוציא כסף מכיסו כדי לשלם מיסים יש בלמים ואיזונים – ממשל שיגזים בגביית מיסים יפסיד בבחירות.

למימון התקציב באמצעות הדפסת כסף אין בלמים ואיזונים חד משמעיים. אינפלציה אינה בהכרח פרופורציונלית לכמות הכסף המודפס. גם עיתוי פרץ האינפלציה אינו מסונכרן בהכרח עם מועדי הדפסת הכסף. אפשר להדפיס השנה הרבה שקלים ואינפלציה תתפרץ רק בעוד 5 שנים – את מי הציבור יעניש בבחירות?
ציטוט
0 #26 חוזר: מאיפה יש לבנק כסף כדי לתת לנו הלוואה? רמז: לא מפיקדון של לקוח אחר וגם לא מבנק ישראלשחרורון 2018-07-01 19:20
מצטט מוטי היינריך:

יש בכל זאת יתרון בשיטת משה: כל האזרחים ישלמו מיסים דרך הורדת ערך הכסף שבכיסם – עשירים וגם עניים – וכך צריך להיות. אין פטורים ואין הקלות. המס שכל אחד ישלם יהיה ביחס ישר לכמות הכסף שבבעלותו.


זה לא לגמרי מדויק. אלו שמקבלים את המטבע המודפס ראשונים, מקבלים יותר כח קנייה מאלו שמקבלים אותו מאוחר יותר.

כלומר אלו בראש שרשרת המזון (מקורבים וחברי ארגון הפשע הממשלתי), ישלמו פחות ״מס אינפלציה״
ציטוט
הוסף תגובה