שלישי, 17 יולי 2018 04:28

צפויה רעידת אדמה בעוצמה גבוהה, צפוי גם צונאמי מחריד

האם המדינה צריכה להיערך לצונאמי שקורה אחת ל-1500 שנים, או לרעידת אדמה שקורית אולי אחת ל-100 שנים? האם "המדינה" היא בכלל גוף שמסוגל "להיערך"?

רעידות אדמה קלות באזור הכינרת, בשבועות האחרונים, גררו גל של כותרות ואזהרות. אחת האזהרות "המדויקות" הופיעה בעיתון "ישראל היום", הכותרת:

2459 1

רעידת האדמה האחרונה, החזקה בישראל, ארעה בשנת 1927, כמעט לפני כ-100 שנים. עוצמתה עמדה על 6.25 (בסולם ריכטר). צונאמי פקד את אזורנו כנראה לפני כ-1,500 שנים. הפצצה על העורף בישראל שגבתה קרבנות בנפש, במספר גדול יחסית, אירעה לאחרונה במלחמת השחרור לפני כ-70 שנים – חיל האוויר המצרי הרג כ-150 אנשים בתל אביב.

כל אלה אסונות צפויים, אך למזלנו נדירים. הניסיון "לחזות" רעידת אדמה הוא ניחוש, הניסיון להעריך מראש את עוצמתה הצפויה זה כבר ניחוש על גבי ניחוש, היומרה להציג את הנזק הצפוי זו כבר שרלטנות של משרד האוצר שמחופשת ל"חישוב". אבל זה נשמע אמין ומפחיד מספיק כדי להצדיק מספר בלתי ידוע של ג'ובים ומשכורות. הצהרת מנכ"ל מד"א על "חוסר מוכנות", נכונה ותמיד תהיה נכונה – ללא קשר לתקציבים שיקבלו, ככה זה.

בכתבה מצוטט הפקיד האחראי שמקבל משכורת עבור עבודתו. הוא מסביר מה החישוב "לא כולל" – ללמדכם שבוצעה עבודת מחקר מדעית יסודית בעניין – הכול כדי שהקורא ישתכנע שבמשרד האוצר "יודעים" את העלות ובמשרד הפנים חישבו את מספר העקורים. פטפוטי סרק.

אודה ואבוש, למרות שאני מגלה עניין, לא ידעתי על קיומה של "ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה" ואפילו לא ידעתי על קיומה של "רשות החרום הלאומית" (רח"ל) שעושה עבודת קודש. ברשות יש כמובן נושאי משרה מכובדים שמאיישים חטיבות ואגפים. יש כמובן יועץ משפטי ודובר. אם תקראו בעיון בקישור, תבחינו מיד בחסרונו של... "מדען ראשי" – ג'וב הכרחי בכל משרד ממשלתי מכובד, כך כולם יודעים שמשרד רציני ומתקדם.

"רשות" ממשלתית זה ג'ובים. ג'ובים הם כוח פוליטי. לא ייתכן שרשות ממשלתית לא תהיה כפופה לשר שיוכל למנות בכירים "אנשי אמונו". אז רשות החרום אוחדה אל תוך המשרד להגנת העורף. עכשיו יש מיניסטר אחראי.

אבל הדינמיקה הפוליטית אצלנו מהירה וכבר שכחנו שהמשרד להגנת העורף לא ירד עם לוחות הברית מהר סיני. בשנת 2011, ממש לא-מזמן, פרשו 5 חברי כנסת ממפלגת העבודה – ביניהם אהוד ברק ומתן וילנאי והקימו את סיעת "עצמאות" שהצטרפה לקואליציה של הליכוד. אהוד ברק יכול לכהן כשר ביטחון, אבל מה עושים עם מתן וילנאי (אלוף מכובד)? צריך ג'וב מכובד עבורו. מבט מהיר גילה שכל תפקידי השרים היו מאוישים חזק.

מה עושים? מקימים משרד ממשלתי חדש... והופ יש ג'וב לשר חדש במשרד חדש, לשכה ורכב צמוד כמו שהם רגילים – כך נולד המשרד להגנת העורף. לא נמשיך לחפור, אבל המשרד העצמאי המכובד והחשוב להגנת העורף נסגר מרוב חשיבותו בשנת 2014 כי שר הביטחון רצה את הג'ובים אצלו במשרד הביטחון. הצליח לו כי הוא ויתר לנתניהו בעניין אחר.

רשות החירום הלאומית אוחדה עם המשרד להגנת העורף שאוחד עם משרד הביטחון ועכשיו אנחנו מוכנים לצונאמי, לרעידה ולמגיפה.

כך או כך – כולם עובדים קשה, מספקים הכרזות ונבואות, מכינים תרגיל שנתי מצולם היטב – אבל כאשר מגיע יום פקודה, אש וגופרית חיל ורעדה – תעלה הדרישה האולטימטיבית להקמת ועדת חקירה לאומית – למה? איך? ומי האחראי לכשל נוכח האסון הכבד?

החיים מלאי הפתעות ואיומים וצריך הרבה מזל כדי להיפרד מהם מזקנה כדרך הטבע. הרבה עלול להשתבש בטרם עת. איך ניתן להתגונן מהפתעות משבשות חיים? האם בכלל אפשר? מה תפקידה של המדינה, אם בכלל?

למרות שהציבור בדרך כלל מחפש "אבא" דמיוני רב יכולת שניתן לחסות בביטחון תחת כנפיו – צריך להפנים שהגוף הערטילאי שמכונה "מדינה" אינו מסוגל למלא בהצלחה תפקיד זה. מדינה לא מסוגלת לנהל מערכות מורכבות – לכן מערכת הבריאות הממשלתית תמיד "קורסת", מערכת החינוך הממלכתית "תקועה", משפטים מתנהלים לאורך שנים, כולנו תקועים בבוקר בפקקים וכל רמטכ"ל חדש הוא מינוי ראוי ומוצלח... עד שפורצת מלחמה. לכן לא צריך להאמין לסיפורים על "היערכות לרעידת אדמה". אפשר כן להאמין שוועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה... עסוקה מאד ב"היגוי" – אבל "היערכות" לא תצא מזה.

לאסונות בהיקף קטן רצוי שכל אחד יבטח את עצמו ואת משפחתו: ביטוחי בריאות, ביטוח רכוש לרעידת אדמה, ביטוח חיים אם יש למבוטח משפחה שתלויה בו. הביטוח צפוי לתפקד טוב בדרך כלל, כל עוד לא מדובר בצרת רבים. ספק אם פוליסות הביטוח השונות ימלאו את יעודן אם תפרוץ מגיפה נרחבת, או רעידת אדמה בהיקף נדיר. במקרים כאלה גם המדינה תתגלה במלוא אוזלת ידה.

אנחנו לא חשודים כחסידי פעילות-יתר של המדינה. לא רק משום ש"פעלתנות" זו ממומנת על ידי כפיית מיסוי כבד, אלא גם בגלל אוזלת יד מובנית בגנום של פקידי מדינה – הם לרוב ייכשלו ויבזבזו את הכסף. כך רשויות מדינה כאן או רשויות פדראליות שם.

היערכות לחרום צריכה להיות פשוטה, גלויה לציבור ומדווחת תקופתית, דיווח יבש ללא "סיפורים", לדוגמה: במחסנים יש 500,000 אוהלים צבאיים, שמיכות ומזרונים, 30,000 גנרטורים לחשמל, רבע מיליון טון דלק וכו'. לכך לא צריך "וועדת היגוי בן-משרדית". כאשר הצרה תנחת עלינו, הפתרונות, באופן בלתי נמנע, יגיעו מיוזמה ותושייה של אזרחים ומוסדות. כך זה תמיד.

בכל מקרה, לא צריך היום לבזבז כסף כדי "להיערך" לצונאמי שקורה פעם ב-1500 שנים, גם אי אפשר.

2459 2

תמרורים חדשים נפרשו בתל אביב... למישהו היה תקציב לאירוע שקורה אחת ל-1,500 שנים.

מוטי היינריך

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר 

עודכן לאחרונה ב שלישי, 17 יולי 2018 05:04
תגובות  
+1 #1 skin in the gameשחרורון 2018-07-17 05:45
הרעיון של להתכונן לאירועים נדירים אך הרי אסון, הוא רעיון לא רע בכלל. לפי הגדרה, קטסטרופה נדירה לא קורת כל יום (אחרת היא לא הייתה נקראת "נדירה") אבל היא עדיין הרת אסון.

לא קורה צונמי, עד שהוא קורה. בנקים לא קורסים וזקוקים לחילוץ, עד שהם קורסים וזקוקים לחילוץ. הממשלה לא מטילה הגבלות על כמות המזומן שאתה יכול למשוך מהבנק, עד שאתה בודק מה קורה בהודו וביוון

רוצה להתכונן? עשה זו מכיסך. יש כאלו שלא רוכשים ביטוח. יש כאלה שרוכשים כל ביטוח אפשרי. אחרים מאחסנים מזון בבית. יש כאלה שבונים בונקר בהרים. אחרים מסתובבים עם כובע מנייר כסף כדי למנוע מאנשי הלטאות לשלוט במחשבות שלהם.

הכל בסדר - כל עוד אתה ממן את זה. ברגע שהממשלה ממנת את זה, הכל אפשרי.

הבעיה היא שאנשים "מתכוננים" לאירוע בעזרת כסף של מישהו אחר. ואז זה הופך לבולשיט מוחלט שרק הולך וגדל (תמרורי מילוט מצונמי, יש! מה עם תמורורי מילוט ממתקפת חיזרים?). כלומר, מגע האנטי-מידאס הממשלתי (כל מה שהממשלה נוגעת בו הופך לחרא). יש משרד להגנת העורף, אתה משלם לאנשים שימצאו איומים חדשים, סמוך עליהם שהם ימצאו.

כרגיל הפתרון הוא פשוט. 90% מהממשלה יכולה להסגר מחר. שאר 10%, תהליך ארוך
ציטוט
0 #2 צונאמידוד 2018-07-17 05:53
1. אין סימנים המעידים על התרחשות צונאמי במועד כלשהו במזרח הים התיכון.
2. אין דרך לצפות מועד ועצמה של רעידות אדמה.
3. איכות הבנייה כיום טובה לעין ערוך מזו של תחילת המאה שעברה. לכן אין להסיק דבר מהנזקים של אז על אלה הצפויים כיום.
4. את תמא 38 יש להחיל, אם בכלל, רק באזורים מועדים לרעידות, כמו עמק הירדן והערבה. כל אחד שיבנה ממ"ד על חשבונו אבל שוועדות התכנון יתנו היתרי בנייה לממ"ד לכל אחד שמעוניין, מבלי להוציא לו את הנשמה.
ציטוט
-1 #3 הפעם איני מסכים אתכםאורי 2018-07-17 06:58
הסיכויים לרעידת אדמה באזורי השבר הסורי אפריקאי גדולים יחסית. או אפילו מאוד.
המדינה ישבה שם אוכלוסיות באיכות בניה נמוכה ובאיכות סביבתית ( טיב בניה, תכנון סביבתי, צירוף של הרכב סוציאלי ועוד),גרועה.
איני טוען לוועדת חקירה ממלכתית בעל זה, אלא ניתן לתקן בבת אחת מספר כשלים.
לצערי, השיטה שחוק פינוי בינוי ותקנות תמ"א נחקקו, יצרו מצב כי כוחות השוק עבדו דווקא במקומות שהם בסכנה מזערית.
לגבי האיום הסטטיסטי שבכתבה, הרי התקן שנדרש לבניה הוא אמריקאי ובינלאומי. אין כאן דרישות חריגות, כל בנין משנת 1980 והלאה נבנה בתקן זה.
כל מה שהמדינה התעוררה סוף סוף הוא לתיקון המעוות.
וסיבה אחרונה היא מיגון כנגד טילים, יודה כותב המאמר כי הבעיה כאן יותר מידית מרעידת אדמה.
והבעיה היא שבאזורים שציינתי, הבניה אינה עונה למיגון זה.
אני חושב כי במרכז צריך לתת לכוחות השוק לעבוד ויש לתת עדיפות לאומית לאזורי השבר כמו : בית שאן, טבריה צפת קרית שמונה אילת ועוד ועוד.
ציטוט
0 #4 FEMAיעקב 2018-07-17 08:08
בארה"ב יש את FEMA - הסוכנות הפדרלית למקרי חרום. היא, כמו הצבא שלנו (ושל ארה"ב) מתפקדת נהדר בימי שלום ושגרה, ורק נכשלת כאשר יש מצב חירום - כמו ההוריקנים למיניהם בארה"ב שהם גם לא נדירים וגם לא בלתי צפויים...
https://en.wikipedia.org/wiki/Federal_Emergency_Management_Agency#Criticism
ציטוט
0 #5 המועצה הלאומית לתאונות דרכיםיעקב 2018-07-17 08:12
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA

כול אסון הוא תירוץ לעוד סוכנות ממשלתית או חצי ממשלתית. מה היינו עושים, למשל, בלי המועצה הלאומית למניעת תאונות??
ציטוט
+1 #6 בנייה מוגנתדוד 2018-07-17 08:16
מי שדורש שינויים בחוקי הבנייה לא יודע על מה הוא מדבר. העלויות של בניין רב קומות בבנייה מוגנת 'לחלוטין' בפני רעידת אדמה הן עצומות, ומה תעשה עם המבנים שכבר נבנו? תרסק אותם? ומאיפה הכסף?
האסון הכלכלי שיתרחש אם נכפה על הציבור להיות מוגן ברמה של 'מאה אחוז' מרעידת אדמה הוא הרבה יותר גדול מאסון רעידת אדמה בעצמו. לאף אחד לא תהיה קורת גג, ולאנשים שכן הם את יצטרכו לתת את כל המשכורת שלהם למשכנתא ויירעבו ללחם.
ציטוט
0 #7 לדודאורי 2018-07-17 08:55
לא מדויק, תפקיד המדינה למצוא פתרון שיכווין את כוחות השוק, ומנגנונים חברתיים.
זה זול יותר מטיפול בחולים נכים ומקרים סוציאליים.
ציטוט
0 #8 בזכות רעידות האדמהיעקב 2018-07-17 09:48
בזכותן של רעידות האדמה יש לנו את תכניות תמ"א38 למיניהן שמאפשרות להגדיל דירות ישנות וגם להוסיף דירות חדשות בבניינים קיימים, תוך ניצול יותר טוב של הקרקע.

רעידות האדמה הן תירוץ נחוץ, שבלעדיו לא היינו מסוגלים להתגבר על האינרציה של הפקידות המנפיקה רשיונות בניה.

האינסטינקט של כול פקיד רשות הוא להתנגד לכול דבר ולאסור כול שינוי. אז, טוב שיש לפעמים רעידות אדמה שמרעידים את הפקידים מהקפאון שלהם.
ציטוט
0 #9 חיזוק לרעידות אדמהיעקב 2018-07-17 10:30
שום חיזוק לא נותן פתרון אבסולוטי לכול רעידת אדמה, בכול עוצמה. מאידך - חיזוק ברמה סבירה נותן מענה לרעידות רבות (קלות יותר) שהן הרבה יותר נפוצות.

גם טעות לחשוב שהחיזוק הוא דבר יקר במיוחד. החיזוק - פירושו עוד בטון ועוד ברזל, אלה מרכיבים זולים ביחס לעלות המבנה כולו. העלות הגדולה בבניין חדש זה קודם עלות הקרקע, אח"כ עלות הבירוקרטיה (רישוי), אח"כ עלות המערכות והגימור. השלד הוא מרכיב קטן, והחיזוק לרעידת אדמה - מרכיב קטן מהשלד.

נדמה לי שמאז 1980 יושמו תקנים טובים לתכנון מבנים חדשים, כולל חיזוק לרעידות אדמה. רק מבנים ישנים יותר בעיתיים, ואלה, דינם להיעלם לאט, לאט.
ציטוט
0 #10 אין חיזוק שלד בלבדאינגינר 2018-07-17 10:40
חיזוק שלד של בניין קיים כלל לא פשוט.

בדרך כלל העירייה גם דורשת בניית ממ"ד. צריך לשפץ את כל מעטפת הבניין והחלפת כל הצנרת והביוב. ברוב המקרים נדרש גם שיפוץ חדר המדרגות. בדרך נהרסים תריסים ומזגנים והעניין מתייקר.

וזה עוד לפני הרחבות ותוספת חניה (בדרך כלל רובוטית).

את ציבור בעלי הדירות לא מעניין חיזוק לרעידת אדמה. מעניין כמעט רק "מה מקבלים". בעל הדירה המצוי בכלל עושה טובה ליזם ובקושי מסכים שיחזקו לו את הבניין.
ציטוט
+1 #11 חוזר: צפויה רעידת אדמה בעוצמה גבוהה, צפוי גם צונאמי מחרידשחרורון 2018-07-17 15:51
מצטט אינגינר:


את ציבור בעלי הדירות לא מעניין חיזוק לרעידת אדמה. מעניין כמעט רק "מה מקבלים". בעל הדירה המצוי בכלל עושה טובה ליזם ובקושי מסכים שיחזקו לו את הבניין.


אם לא מעניין, שלא יחזקו. רכוש שלהם, החלטה שלהם.
גם לא מעניין אותם לחזק את הבניין נגד פגיעת מטאור, משהו שמרגיז מאוד את יצרני תותחי הלייזר נגד מטאורים

מצד שני, העירייה לא צריכה לדרוש כל מיני שטויות שאף אחד לא רוצה. אם הדיירים לא רוצים להוסיף חנייהֿ, ממד או זירת החלקה על הקרח, שלא יוסיפו. אם מישהו חושב שצריך ממד בכל בניין, הוא מוזמן לממן מכיסו את הבנייה
ציטוט
+1 #12 לא ניתן לחזק בניין קייםיעקב 2018-07-18 10:12
זה נכון. הסיפור על חיזוק בניינים קיימים בתמא38 הוא שטות. לא ניתן לחזק בניין קיים, והחיזוקים שעושים לא שווים הרבה. אבל, כאמור, החיזוק הוא רק תירוץ להגדלת הדירה, וזה (הגדלת הדירה) הוא דבר טוב ורצוי.

שונה המצב עם תמא38 / 2 - כאן הורסים בניין ישן ובונים תחתיו בניין חדש, שהוא כן מחוזק היטב. אבל - שוב - החיזוק לא העיקר אלא הגדלה וחידוש הבניין.

בלי התירוץ של רעידות אדמה היינו נשארים לנצח עם בלוקי הרכבת הסוציאליסטיים המכוערים והמלוכלכים. אז: הידד לרעידות האדמה!
ציטוט
הוסף תגובה