שישי, 20 יולי 2018 10:53

רעידת אדמה תתקבל בברכה

 באספות רבות של בעלי דירות בבניינים ישנים תמיד יימצא השכן שיפלוט: "הלוואי שרעידת אדמה תהרוס את הבניין, או שלפחות ייסדק ללא תקנה, ואז ייבנה מחדש כמו שצריך...". ספק בדיחה, ספק כמיהה נסתרת. 

העניין הציבורי הוקדש השבוע לדו"ח מבקר המדינה על רעידת האדמה הצפויה. גם המבקר מצטרף להערכות המדויקות על מספר הנפגעים הצפוי ומספרי חסרי הגג הצפויים. גם אנחנו נמשיך בנושא, והפעם – עובדה מהתנסות אישית. אני עוסק בנדל"ן ומעת לעת אני נאלץ לקחת חלק באספות בעלי דירות בבניינים ("אסיפת דיירים"). ברוב הבניינים ועד הבית מכנס מידי שנה אספה של בעלי דירות. הפגישות בדרך כלל סוערות, הדציבלים גבוהים, תמיד יש חילוקי דעות ולרוב על שטויות.

הבניינים שונים, האנשים שונים, אך מפליא עד כמה האספות דומות. בכל בניין תמצאו את אותם טיפוסי אנשים ודפוסי התנהגות: השכן שמאריך לפאר את "הישגיו", המתלוננת הסדרתית, השכנים שמסוכסכים כבר 30 שנה ולא זוכרים למה, המתנגד הקבוע לכל שינוי, הפורמליסטית שדורשת לראות את פרוטוקול האסיפה מלפני שנתיים, וזאת שתמיד דורשת לקבל "עוד הצעת מחיר". האספות בדרך כלל לא מסתיימות בשירת "התקווה" – במקרים רבים הן פשוט מתפוגגות אל תוך הלילה המאוחר כאשר שכנים מתחילים לזלוג ולפרוש לביתם...

"חלום" אחד של מאוויי נפש נסתרים עולה כמעט בכל פורום כזה: בשלב מסוים בדיונים הסוערים יימצא שכן שיפלוט: "הלוואי שרעידת אדמה תהרוס את הבניין, או שלפחות ייסדק ללא תקנה, ואז ייבנה מחדש כמו שצריך...". ספק בדיחה, ספק כמיהה נסתרת – אבל דפוס שחוזר על עצמו כמעט בכל בניין ישן. רגע של הסכמה, כולם מהנהנים בראשם, ואחריו – חוזרים לקרבות.

הכמיהה של בעלי דירות בבניינים ישנים בישראל לרעידת אדמה היא תופעה שראויה למחקר סוציאולוגי. רעידת אדמה היא אירוע שלילי, אבל הכמהים אינם אנשים רעים – הם מקווים לרעידת אדמה מיוחדת, דמיונית – ללא נפגעים (מלבד השכן המעצבן...); כזאת שתפרוץ כאשר הדיירים אינם בבית...

ספק אם חוקר אקדמי ייענה לאתגר המחקר, אבל לנו יש השערות למקור הכמיהה לרעידת אדמה "אחת טובה" בשכונה.

רעידת אדמה מועלית כ"פתרון" לשיפור מצב הבניין כאשר התחושה הכללית של בעלי הדירות בבניין הישן היא בלימה בדרך ללא מוצא. הם שומעים הסברים ארוכים מיזמי בניה ומומחים לרישוי בניה על התהליך הארוך והמייגע לחיזוק הבניין או לפינוי-בינוי. ההסברים מתמקדים בדרך כלל באיסורים ומגבלות, בהתנגדויות ובתי משפט, בהנחיות ובתקנות רגולציה שמשתנות ומתווספות, ועל העירייה שמתנגדת-מחייבת-אוסרת; ולבסוף, אם הכול בכל זאת יתקדם כהלכה – תקבלו מפתח בעוד כ-12 שנים – תחזית ריאלית. אז מה הפלא שהשכנים בקומה השלישית, בני 72, מוסיפים את שמם לרשימת המתנגדים.

הכמיהה לרעידת אדמה "טובה" מבטאת בריחה אל חסדי שמיים, תקווה משיחית להתערבות כוח עליון שמחוץ "למערכת", כוחות טבע שאינם כפופים לשיגעונות של עיריית תל אביב, או של ראש עיריית הרצליה שהקפיא את כל תכניות התמ"א 38 (הסיבות תמיד "ראויות", "לטובת הציבור").

הציפייה לרעידת אדמה דמיונית היא תגובת-נגד לביורוקרטיה בלתי אפשרית ולחוסר האונים של האזרח מול התמנון המפלצתי של חוק התכנון והבנייה בישראל. הרמת ידיים נואשת של אזרחים מבולבלים: כולם מסכימים עם הר החוקים ש"עושים סדר", אחרת תשרור "אנרכיה" – אבל מנגד, לא מבינים למה "הכול תקוע". קשה לשכנע ציבור גדול שעודף חקיקה והתערבות המדינה בחיי הפרט הם הסיבה לשיתוק.

מוטי היינריך

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

עודכן לאחרונה ב שישי, 20 יולי 2018 11:08
יעקב
האידיאל של פקיד: קיפאון
אצל כול פקיד ממשלתי האידיאל הוא קיפאון - שלא יעשו כלום. אם לא עושים כלום לא יכולים לבוא בטענות לפקיד שעשה משהו לא טוב וגרם נזק. "ככה היה קודם, אני לא עשיתי כלום". כיסוי תחת ומניעת טענות על נזק הם המטרה היחידה של הפקיד, שהשאיפה לשמור על כסאו היא השאיפה העליונה בחיים שלו.הנזק שהקפאון גורם לאחרים (שלא יכולים לחדש את דירתם) - אינו מעניין את הפקיד... זו בעיה של אחרים. הפקיד לא מקבל משכורתו מהדיירים שעלולים להינזק.הארצות הקומוניסטיות לשעבר ממחישות בצורה חזקה ונראית לעין את עיקרון הקיפאון: הן נראות כמו "הזמן עצר מלכת" - כמו שנראו לפני הקומוניזם (רק יותר מיושן ובלוי). רעידת אדמה זה "אנטי קיפאון" בהתגלמותו. אם זה היה תלוי בפקידים הם היו אוסרים על התרחשות רעידות אדמה. אפילו היו מעבירים חוק בכנסת נגד רעידות אדמה, כמו שהעבירו חוקים באירופה נגד שינויי אקלים.
0
שחרורון
חוזר: רעידת אדמה תתקבל בברכה
שאתה משלם למישהו ״לפקח״ וליצר תקנות, אל תתפלא שכמות החוקים והתקנות תגדל ותתנפח (במיוחד שאותו ״יצרן תקנות״ לא נושא באחריות למעשיו או סובל מהשטויות של עצמו)
0
גר בהרצליה
ההחלטה לבטל תמ"א בהרצליה - שחיתות
אני מתגורר בעיר הרצליה ובעל משפחה ענפה בעיר. ההחלטה לבטל את פרויקטי התמ"א מבית משה פשלון היא דבר אחד - שחיתות ברורה לעין.הדחיות והביטולים התחילו באזור רחוב אוסישקין בעיר. מדוע זה? בצורה "לא קשורה לעניין" למר פשלון יש חברים בבתים הפרטיים צמודי הקרקע באזור, שכמובן מתנגדים לכל פיתוח באזור, על חשבון דיירי הבניינים הרבים מהם.בצורה דומה הדבר מתרחב לאזורים אחרים בעיר שבהם המיעוט בעל המאה (דיירי הבתים צמודי הקרקע) הוא בעל הדעה (חסימת התמ"א) ושיקפצו הרוב בעל הקרקע.ככה זה כשיש ממשלה חזקה - שחיתות, קומבינות, וסבל המונים, בשבל ששכבת המקורבים בראש יוכלו להרוויח.
0
דוד
רעידת אדמה
הסיכוי (סיכון?) לרעידת אדמה רצינית הוא קלוש. מומלץ לא לבנות על זה, תרתיי משמע.
0
יעקב
בעיה פתורה
החל ב 1980 בערך נכנס לתוקף תקן חדש והבניינים שנבנו מאז "עמידים" לרעידות אדמה. (פחות או יותר... תלוי בעוצמת הרעידה...).הבניינין שנבנו קודם - חלקם חזקים וחלקם לא...לחזק את הבניינים הישנים בלתי אפשרי, לא מבחינה טכנית ולא מבחינה כלכלית.לעשות היסטריה מחיזוק מבנים, כמו שעושה מבקר המדינה, זה דבר אידיוטי לחלוטין. ("1500 בתי ספר לא מחוזקים"..).להסיר מכשולים בירוקרטיים להתחדשות בניינים ישנים (פינוי בינוי) - זו מצווה, בלי קשר לרעידות האדמה.
0
שחרורון
חוזר: רעידת אדמה תתקבל בברכה
אבל הילדים יעקב, תחשוב על הילדים!אם לא יחזקו בנינים איך הילדים של הקבלנים יקבלו רכב חדשאם לא תיהיה בירוקרטיב איך הילדים של דוחפי הניירות יקבלו טיסה לדיסני לנדיעקב, תחשוב על הילדים (של אחרים, אף אחד לא חושב על הילדים שלך)
0
יעקב
לחזק את הכותל, דחוף
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5314989,00.htmlהודיעו נא למבקר המדינה: הכותל לא חוזק נגד רעידות אדמה! יש לחזק דחוף. צריך לשקול פינוי-בינוי.
0

3000 תוים נשארו