רביעי, 17 אוקטובר 2018 04:37

רמי ונתי – תאומים זהים

רמ"י ונת"י הם גופים ציבוריים עם תקציב ענק ומאות עובדים. מידי פעם, מאז ומתמיד, נחשפות "פרשיות שחיתות" – גם בימים אלה. האם אפשר לבער את השחיתות?

2474

רמ"י הוא מוסד ממשלתי ששינה את שמו הקודם – מנהל מקרקעי ישראל, עכשיו נקרא שמו בישראל: רשות מקרקעי ישראל. גוף שמן ומושחת (בדרך כלל) שמנהל 93% מהקרקעות בישראל: מקצה קרקעות, מפרסם מכרזים (גם במסגרת "מחיר למשתכן"), מחזיק "בבעלותו" כ- 900 אלף דירות שמוחכרות למשפחות בישראל. זה גם הגוף שאחראי על "שמירת" קרקעות המדינה מפני פולשים ובמשמרת שלו השתלטו הבדואים על רובו של הנגב הצפוני.

נת"י היא חברה ממשלתית שנקראה מאז קום המדינה מע"צ (מחלקת עבודות ציבוריות), גם שמה הוחלף לחברת נתיבי ישראל. החברה מתכננת ומתחזקת כבישים בין עירוניים, גשרים, מחלפים מנהרות, תמרורים ושילוט.

מדובר בשני גופים ממשלתיים, לרשות כל אחד מהם עומד תקציב שנתי של כ- 10 מיליארד שקלים (2017). כל גוף מעסיק מאות עובדים (500 עד 800), המנהלים ממונים על ידי הממסד הפוליטי; ולכן חשוב מאד לפוליטיקאים "לשלוט" במוסדות אלו.

כל משוואה שמכילה את הפרמטרים: כסף ציבורי של "אף אחד", מינויים פוליטיים, ועדי עובדים, ג'ובים ומכרזים – חייבת לתת בהכרח תוצאה זהה: יעילות נמוכה, בזבוז, שחיתות. מדינה שמרוצפת בגופים ציבוריים, רשויות ממשלתיות, חברות ממשלתיות, עמותות נתמכות ושלל גופים אחרים שכל מטרתם המוצהרת היא "להיטיב עם הציבור" ו"להגן עלינו" – הופכים מהר מאד למסכת של שחיתות מתמשכת.

כך גם רמ"י ונת"י שמעצם טבעם חייבים לייצר עבריינות. רוב השחיתות חוקית – מנת חלקם של כל העובדים: "שעות נוספות", "סמינרים מקצועיים" בחו"ל ו"כנסים באילת, שביתות לסחיטת "זכויות", "ימי מחלה", "תוספת מאמץ", פיצוי על מעבר לבניין החדש, שכר גבוה ללא עבודה ממשית, חלוקת ג'ובים למקורבים ונפוטיזם. מידי פעם נחשפות גם פרשיות שחיתות לא חוקית כמו שוחד. ריטואל קבוע מאז ומתמיד.

החדשות "המסעירות" מהשבוע החולף על מעצר בכירים ברמ"י בחשד שלקחו שוחד, ועל 30 עובדי נת"י שחשודים גם הם ב"קומבינות" דומות וחזרו לכותרות – כל אלה אינם "מעידה חד פעמית".

האם אי אפשר להיפטר מ"השחיתות" החוזרת ומתגלה בסקטור הציבורי? ומדובר בהיקפים גדולים כמותם קשה למצוא בסקטור הפרטי. אנחנו לא שומעים על פרשיות שוחד במפעל של סודה סטרים באשקלון, באלביט או בשופרסל.

אכן, מדובר במציאות שהיא חלק בלתי נפרד של ה-DNA בסקטור הציבורי – כך היה, כך יהיה.

אי אפשר "לבער את השחיתות" – אבל אפשר לצמצמה מאד, ובדרך אחת בלבד: הקטנה וכיווץ בהיקפו של הסקטור הציבורי הענק. לייבש את רוב שטחי הביצה כדי שמספר היתושים יקטן משמעותית.

את קרקעות המדינה שבידי רמ"י צריך למכור לכל המרבה במחיר במכירות פומביות פתוחות וגלויות. את הבעלות על מאות אלפי הבתים והדירות המוחכרים ליושביהם צריך להעביר לבעלותם המלאה. אפשר להשאיר בבעלות המדינה שטחים כדוגמת שמורות טבע, מחנות צבא, שטחי אימונים – נכסים סטטיים שאין צורך "לנהל" – לא אידיאלי אבל מעשי. עם סיום התהליך תתכווץ רשות מקרקעי ישראל למחלקה קטנה במשרד הפנים.

נת"י היא אגוז בעייתי הרבה יותר. חברת נתיבי ישראל כבר אינה סוללת כבישים ומתחזקת אותם באמצעות עובדיה, כפי שהיה בתקופת מע"צ. החברה פועלת כיום כגוף מפקח ומנהל – עבודות מבוצעות בפועל באמצעות מיקור חוץ אל גופים פרטיים. מבנה אידיאלי? בהחלט לא. מיקור חוץ עדיף על עשייה ממשלתית ישירה – אבל לצערנו, גם מודל זה אינו מהווה סימולציה מושלמת לתחרות בין גופים פרטיים בשוק חופשי. התפר שבין הפקידות הממשלתית לבין פעילות הביצוע שבידיים פרטיות "מזמין" שחיתות.

"הפרטה" מלאה של כל תשתיות התחבורה הקיימות מסובכת ואינה מעשית – אפשר אולי להפריט מקטעים מסוימים. הפרטה מלאה משמעותה שהבעלים עושה בקניינו כראות עיניו – אפילו סוגר את נתיבי איילון בשבת כי הוא שומר מצוות. סלילת חלופה פרטית מתחרה לנתיבי איילון תימשך מן הסתם שנות דור, אם בכלל. תשתיות התחבורה בישראל לא הולאמו, הן נולדו ציבוריות עוד מתקופת השלטון הטורקי. לכן, לכל היותר אפשר להעביר תחזוקת תשתיות למיקור חוץ – אבל זה כבר מתבצע בפועל.

אם הסקטור הציבורי כולו יצטמצם לתחום הביטחוני, למערכת המשפט הציבורית ולעוד מספר קטן של פעילויות שימשיכו להיות באחריות המדינה – דיינו. נמשיך לסבול שחיתות מעת לעת גם בחברת נתיבי ישראל כתזכורת לצפוי לקרות אם הסקטור הציבורי יחזור למנות כ- 900 אלף עובדים (כמו עכשיו).

מוטי היינריך

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

עודכן לאחרונה ב רביעי, 17 אוקטובר 2018 05:09
תגובות  
0 #1 הפעם ממש כתבת שטויותכלכלן 2018-10-17 05:54
"אנחנו לא שומעים על פרשיות שוחד במפעל של סודה סטרים באשקלון, באלביט או בשופרסל."
זה רק בגלל שהדברים הללו נסגרים בשקט בתוך החברות. אם היית מודע לכמות המעילות והגניבות שמתרחשות בסקטור הפרטי היית חוזר בך מיד.
הייתי יכול בקלות לחפש לך מספר לינקים לעסקאות העלי עניין (כמו: ישראייר, YES וכו') מעילות (נגב קרמיקה, הבנק למסחר וכו') וזה רק מה שהתפרסם ולא נסגר בשקט בתוך החברה...
ציטוט
0 #2 תגובה ל"כלכלן"drtx 2018-10-17 06:05
אנחנו לכאורה לא שומעים על פרשיות שוחד בסקטור הפרטי כי בעלי החברה נזהרים לתפוס גל גנב ולהעמיד אותו לדין או להמנע מצעדים שיכניסו אותם לכלא. מעילות ושוחד במגזר הפרטי בעלי העניין מפקחים עליהן
ציטוט
-1 #3 מעילות במגזר הפרטי - לא על חשבון הציבוריעקב 2018-10-17 06:58
גנבות במגזר הפרטי הן גנבות מבעל הבית (הפרטי) של החברה. זה לא על חשבון הציבור.
בעלי מפעלים פרטיים צריכים לטפל בבעיות גנבות ושחיתות במפעליהם, כי הם הניזוקים. הם אכן מטפלים, יש להם תמריץ טוב לכך. גניבה במפעל פרטי אינה גניבה מהציבור.

גניבה בחברה ממשלתית היא גנבה מהציבור, ומאחר וזה לא יוצא "מכיסו של אף אחד" - אין למנהלי חברה ציבורית תמריץ למנוע גניבה. אדרבא - מנהלי החברות הציבוריות הם עצמם הגנבים והמושחתים - על חשבון הציבור...

לא כול מנהל חברה ציבורית הוא מושחת - אבל לכול אחד יש תמריץ להיות מושחת, ומעט מאד מכשולים בדרך.
ציטוט
0 #4 הפרטת רמ"ידוד 2018-10-17 16:47
למיטב זכרוני רעיון ההפרטה של רמ"י הועלה על ידי ראה"מ, בתקופת מחאת האוהלים.
הוא כמובן הותקף באופן מיידי על ידי חברי הכנסת "החברתיים" על עצם המחשבה לבצע איוולת שכזו.
בין הטענות שנשמעו היו: "זה רק יחמיר את משבר הדיור ולא יפתור שום דבר", "והארץ לא תימכר לצמיתות כי לי הארץ" ו"אתה לא חושש שיבואו ערבים וייקנו את כל שטחי המדינה" (אז היום הם גרים שם לנצח, בלי לקנות)
היום אכן אני לא שומע מישהו שמציע את הפיתרון הפשוט הזה (מלבד אולי פייגלין אבל הוא לא בכנסת). זה כנראה יישאר בגדר פנטזיה, ואין הרבה מה לעשות.
ציטוט
0 #5 יש דברים שלא משתניםתחריראל 2018-10-18 04:25
רק קטסטרופת-על, אסון חברתי-כלכלי שימחיש לציבור הרחב עד כמה הקיבעון הסוציאליסטי ("חברתי" עאלק למי שרוצה) מסוכן ועד כמה הקטנת הממשלה היא הדבר הנכון,
יגרום לשינוי.
ציטוט
0 #6 לחיצה על 'תגובה רעה' ללא טיעון לא תורמת לדיון.אירופאי 2018-10-18 06:29
לדעתי בתגובה 3, יעקב לא רק מדייק, אלא אף ממעיט בממדי הבעיה. כף שלי היה מעניין לקרוא את הטיעון הנגדי.
ציטוט
+2 #7 אדמות המדינהיעקב 2018-10-18 07:39
גם בארה"ב הממשל הפדראלי הוא הבעלים של מיליוני דונמים (או אקרים) של אדמה "ציבורית". זו אדמה שאין עליה התיישבות, ואין לאיש זכויות עליה. הגיוני שאדמה שאין לה ביקוש ואין לה בעלים תנוהל על ידי גוף ממשלתי.

מה שלא הגיוני הוא שאדמות שעליהן יושבים "בעלי זכויות" - כלומר בעלים - תמשכנה להיחשב לאדמות מדינה, בניהול רמ"י, תמורת "דמי חכירה". זה מצב סמלי בעיקרו, ריק מתוכן ממשי, כשלמעשה הבעלות היא בידי מחזיקי הקרקע, והמעורבות של רמ"י מינימלית.

הבעיה אינה בקרקעות המיושבות או ה"תפוסות" - אלא בבלתי מיושבות, שהן, בהכרח, מנוהלות על ידי המדינה, כלומר על ידי רמ"י. הבעיה היא שאין שיחרור קרקעות לשימוש (בנייה) בקצב שמתאים לביקוש, וכך ניהול הקרקעות על ידי רמ"י וגורמי התכנון במשרדי הממשלה (שיכון וחקלאות) יוצר "פקק" מלאכותי של מחסור בקרקע. הקרקע קיימת, פיזית, אבל רמ"י חוסמת את האפשרות להשתמש בה לפי הצרכים והביקושים.
ציטוט
0 #8 שתי הערותיוסי ברנע 2018-10-18 09:47
א. הבדואים לא משתלטים על רובו של צפון הנגב. הסיפור מיסודו הינו שונה והבדואים בישראל הם עדין אזרחים מסוג ג ואלו שבפזורה מסוג ז. ב. בנוסף למה שתצריך להשאיר ולא להפריט מבחינת הקרקעות אני מוסיף גם - ראות ירוקות.
ציטוט
0 #9 ל-8: אין הצדקה לשוד הקרקעתחריראל 2018-10-18 10:01
אזרחים סוג ז או ת. לא משנה.
איזה זכות זה נותן להשתלט על קרקע?

ואני לא מאשים אותם.
אשמה המדינה.
והאבסורד הוא שבשם "השמירה על קרקע הלאום", קיים גוף מסורבל וגדול שזו תכליתו, אבל אין ביצוע.
בפועל שוד הקרקע בדרום מדגיש את חדלות האישים של רמ"י.
ציטוט
0 #10 הבדואים בנגביוסי ברנע 2018-10-18 15:30
יש דיסאינפורמציה לגבי סוגית קרקעות הבדואים בנגב. למרבה האבסורד יכלו קיבוצים לקנות אדמות מהבדואים אבל מאידך הבדואים לא הוכרו כבעלי אדמותיהם האחרות. כל מי שרוצה להבין הסוגיה שיקרא ספרות מקצועית ושלא יפריח סיסמאות קלוטות מהאוויר. לגבי שמירת אדמות לאום, צריך להבין שאין זכות קיום לקק"ל וכמו שהציע הכותב יש להפריט את האדמות תוך התחשבות בפונקציות אחרות שלהן
ציטוט
0 #11 אשמח לקישור או רפרנס לספרות מקצועית בנושא הבדואיםאירופאי 2018-10-18 15:48
.
ציטוט
0 #12 לאירופאי: כתבה על הבדואיםמוטי היינריך 2018-10-18 15:58
נא קרא כתבה על הבדואים כאן באתר:

בדף הבית יש אפשרות "חיפוש באתר" בטור הימני.
בצע חיפוש של המילים "אדמות הלאום" . יש שתי כתבות:

1. "אדמות הלאום (הבדואי)...
2. בדואים - בעיה ללא פיתרון.
ציטוט
0 #13 רוב תודותאירופאי 2018-10-20 09:51
..
ציטוט
0 #14 יצא מחקר חדש באנגליתיוסי ברנע 2018-10-20 11:10
אחד הכוחבים במקראה הוא אורן יפתחאל.
ציטוט
-3 #15 חוזר: רמי ונתי – תאומים זהיםכלכלן 2018-10-21 10:57
מצטט יעקב:
גנבות במגזר הפרטי הן גנבות מבעל הבית (הפרטי) של החברה. זה לא על חשבון הציבור.
בעלי מפעלים פרטיים צריכים לטפל בבעיות גנבות ושחיתות במפעליהם, כי הם הניזוקים. הם אכן מטפלים, יש להם תמריץ טוב לכך. גניבה במפעל פרטי אינה גניבה מהציבור.

גניבה בחברה ממשלתית היא גנבה מהציבור, ומאחר וזה לא יוצא "מכיסו של אף אחד" - אין למנהלי חברה ציבורית תמריץ למנוע גניבה. אדרבא - מנהלי החברות הציבוריות הם עצמם הגנבים והמושחתים - על חשבון הציבור...

לא כול מנהל חברה ציבורית הוא מושחת - אבל לכול אחד יש תמריץ להיות מושחת, ומעט מאד מכשולים בדרך.


החברה של ענבל אור היא חברה פרטית, לא? אז היא לא גנבה מהלקוחות שלה (אותו דבר הבעלים של אדמה או גיא מונסנגו)

נוחי דנקנר היה הבעלים של IDB , אז הוא לא גנב את הציבור בכך שמכר לו את ישראייר הכושלת במחיר מופקע? (אותו סיפור עם YES ובזק של אלוביץ')

אנשים מושחתים יש בכל מקום - זה לא קשור לאופי הבעלות
ציטוט
0 #16 חוזר: רמי ונתי – תאומים זהיםכלכלן 2018-10-21 11:06
ממליץ לכם לקרוא את הכתבה הבאה על נגב קרמיקה ולהבין שמנהלים שמחליטים לגנוב , מאוד מאוד קשה לתפוס אותם כולל "31 אלף שעות ביקורת ו־5.7 מיליון שקל לא הספיקו ל־KPMG לעלות על התרמית"

https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3748027,00.html

אגב, אתי אלון רוקנה את הבנק למסחר (עובדת זוטרה) וכל הציבור שילם על כך. מאיפה הגיע הרעיון שבעל הבית משלם מכיסו???
ציטוט
+2 #17 יש תמיד גנבים...יעקב 2018-10-21 12:19
גנבים יש תמיד, מכול הסוגים....
גם רמאים מוכרי לוקשים...
משק בבעלות פרטית אינו פותר את כול הבעיות, ואינו מבטל כול אפשרות לגניבה... איש לא טען כך.

אבל... דוגמה: אם האחראי לבינוי במפעל פרטי נותן חוזה לבנייה של אגף חדש לקבלן במחיר מופקע, ומשלשל לכיסו את השוחד שהקבלן משלם - הניזוק הוא בעל המפעל (ובעלי המניות של המפעל).

אם בעל תפקיד ציבורי עושה אותו דבר - הניזוק הוא הציבור - כול הציבור - משלמע המיסים. להבדיל מהבעלים ובעלי המניות בלבד במקרה של מפעל פרטי.
הבעלים ובעלי המניות מחזיקים במניות מתוך בחירה - הם בחרו לקנות את המניות.
משלמי המיסים - משלמים את ההפסדים שלא מבחירתם - מאלצים אותם, לוקחים מהם את המיסים בכוח מבלי לשאול אותם.

ההבדל גדול.
ציטוט
+1 #18 ענבל אוריעקב 2018-10-21 12:25
מי שהשקיע בחברה של עינבל אור (והפסיד את כספו) השקיע בחברה מתוך בחירה חופשית. איש לא אילץ אותו. הוא עשה בחירה רעה. אין בחיים ביטוח נגד בחירה רעה.

אבל אם מפעל ממשלתי מפסיד לוקחים את הכסף מהאזרח בכוח, בלי לשאול את פיו.

זה לא שהמגזר הפרטי חסין מפני גניבות... זה רק שהמגזר הפרטי לא משלשל את ידו לכיסך בלי לשאול אותך כדי לכסות את ההפסדים.

לבעל עסק במגזר הפרטי יש תמריץ טוב לחסוך בהוצאות ולשמור על כספו (הוא לא תמיד מצליח). במגזר הציבורי - התמריץ הפוך - כולם (עובדים ומנהלים) לוקחים כמה שיותר - זה על חשבון הברון... מצווה להוציא כמה שיותר מה,עבק" הממשלתי.
ציטוט
+1 #19 הכסף שלךדוד 2018-10-21 13:10
זה מדהים אותי איך כל פעם מחדש צריך להסביר לבנאדם התורן מה ההבדל בין רכוש פרטי לבין כספי ציבור, מה ההבדל בין חברה למטת רווח לבין משרד ממשלתי.
ומי שרואה שאפילו בחברה פרטית, למרות הפיקוח הבלתי פוסק של כל בעלי העניין יכולים לקרות שחיתויות, ועדיין רוצה להגדיל את "השיבר הראשי" הממשלתי, כך שכמות עצומה של כספי ציבור תזרום אצל מוסדות השלטון, בעיניי זקוק לפסיכיאטר.
ציטוט
0 #20 על שחיתות וכסף ציבוריאירופאי 2018-10-23 07:27
צודק כלכלן הבעיה האנושית לא נפתרת בשוק חופשי. אף חוסר ההבחנה בין כסף פרטי לציבורי הוא העיקר כאן. ואני טוען שכאשר מעורב כסף ציבורי אין מנוס משחיתות ולא כך כסף פרטי.

למשל, אני בטוח שכולנו נסכים שזכות מקום עבודה פרטי לאפשר לעובדיו להשתמש במדפסת לצרכים אישים. מעין הטבות לעובדים.

האם למקום עבודה ממשלתי יש זכות זו, לחלק כסף ציבורי לא למטרות ציבוריות? התחום מתחיל להיות אפור. הדוגמא היא אומנם שרירותית ולכאורה טריוואילית, אז להלן אנקדוטה.

לסוכנות של ה European Commission אשר מעסיקה כ 2000 אנשים, הוצאות מדפסת של כמליון אירו בשנה, אשר אני מעריך לפי ידע אישי שחלקו ביזבוז פנימי ורובו ניצול של כספי הציבור ע"י עובדי מדינה אשר אינם משלמים מיסים והמשכורות נטו שלהם הם פי 3 ויותר מאשר בשוק החופשי למשרה דומה.

כך שכלכלית זה לא ממש טריוויאלי, ופיתרון אין.
ציטוט
0 #21 חוזר: רמי ונתי – תאומים זהיםשחרורון 2018-10-23 10:57
הבעיה לא מתחילה ב״עובדי ציבור״ עושים שימוש במדפסת ממשלתית. הבעיה מתחילה בביזת כספם של אנשים.

הפתרון הוא די טרויאלי (לפחות עבור רוב ״מוסדות הציבור״). למשל, עבור ה European Commission. כל מי שמעוניין בשירותי המוסד הנפלא הזה, יגיד ״אני״ ובסוף כל שנה יחלוק את החשבון עם שאר התומכים. אם חשוב לך להנות מיתרונותיו של מוסד נפלא זה (הכוללים רגולציות שרומסות עסקים קטנים, דיונים תלושים מהמציאות, מימון ציוד הדפסה משובח חינם לעובדיו ועוד)

אפשר לישם את השיטה, בקלות, מחר, למספר לא קטן של גופים בישראל. למשל: בית הנשיא, משרד החלל, תזמורת צהל ועוד. עם טיפה מאמץ אפשר לישם את זה ל 99% אחוז מהגופים בישראל
ציטוט
0 #22 שיכנוע רוב הציבור הינו פתרון טריוויאלי?אירופאי 2018-10-23 11:24
בכל מקרה פיספסת את הנקודה. שחיתות הינה מאפיין אנושי הקיים הכל מקום, אך כאשר מעורב כסף "ציבורי", הגבולות להתנהגות הוגנת הרבה יותר צרים ופחות תואמים את האופי האנושי.

וכמובן שאני מסכים איתך שאם אזרחים היו משלמים על זה מרצונם אז הבעיה הייתה נעלמת. אך במקרה כזה לא היינו קוראים לזאת "כסף ציבור".
ציטוט
0 #23 ליוסי - אורן יפתחאליעקב 2018-10-23 13:39
בעל ה"ספרות המקצועית".
לפי ההגיון של אורן יפתחאל - כול אדמות ארה"ב שייכות לאינדיאנים...
אידאולוגיה טבהורה ללא שמץ של "מקצועיות".
אל כול דבר שאתה קורא הוא "מקצועי" או נכון.
ראה גם המאמר הזה וגם הדו שיח שבתחתיתו:
https://mida.org.il/2014/03/27/%D7%94%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%94-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%9B%D7%9A-%D7%9E%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90-%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA/
ציטוט
0 #24 שמו של המחקר החדש?אירופאי 2018-10-23 18:22
תודה יוסי, אך באתרו המסמך החדש ביותר הינו מ 2012
מה אני מפספס? ואיפוא אפשר למצוא זאת?
תודה גם ליעקב על הקישור.


http://www.geog.bgu.ac.il/members/yiftachel/books.html
ציטוט
0 #25 פרקטיקהדוד 2018-10-24 10:14
המדינה יכולה להפריט את רשות מקרקעי ישראל בכמה שלבים שיפשטו את העניין.
בשלב הראשון, מי ש"חכר דירה או קרקע מהמינהל" ייחשב לו כאילו קנה אותה, ולחוזה החכירה יינתן תוקף חוקי של חוזה קנייה. אין כאן שום שינוי בעלות אמיתי, או משהו שיגרור מחלוקת ציבורית או בירוקרטיה ארוכת שנים.
השטחים שנמצאים בבעלות המינהל ומיושבים באופן שלא מוסדר על ידי חוזה חכירה (כגון קרקעות המיושבות באופן לא חוקי), התושבים יצטרכו להגיע להסדר בו הם קונים את הקרקע במחיר אחיד שיקבע באופן של החלטת ממשלה. אם לא- הם יצטרכו להתפנות משם, עם פיצויים (ופיתרון מגורים זמני, לא יותר מהזבל שקיבלו תושבי גוש קטיף החוקיים!).
קרקעות לא מיושבות- יימכרו במכרז.
ציטוט
הוסף תגובה