רביעי, 24 אוקטובר 2018 19:24

פיצוץ חברי בהתהוות: ביטול "אפליה מתקנת" באוניברסיטאות באמריקה?

סטודנטים אמריקאים ממוצא אסייתי שנדחו על ידי אוניברסיטת הרווארד החליטו: די, עד כאן. ה"אסיאתיים" שנחשבים ל"תלמידים מוצלחים" תובעים את האוניברסיטה על אפליה בתנאי הקבלה לטובת שחורים והיספנים שזוכים ל"אפליה מתקנת". 

סטודנטים ממוצא אסייתי באמריקה נחשבים לתלמידים מוצלחים. התדמית הרווחת היא של סטודנטים שקדנים, טובים בעבודת צוות, ומצטיינים במיוחד במדעים ומתמטיקה. רבים מהם חשים שהסביבה מיישמת לגביהם דרישות שונות וגבוהות מאלה שמצפים מאמריקאים אחרים.

אז איפה הבעיה? באוניברסיטאות. בוועדות הקבלה באוניברסיטאות באמריקה חוששים כנראה מ"הצפה" של הפקולטות היוקרתיות בסטודנטים אסייתיים כי הם "מוצלחים מידי", או שמיישמים בהתלהבות-יתר "אפליה מתקנת" כלפי מיעוטים "מוחלשים". הצעירים האסיאתיים טוענים שמקשים על קבלתם לאוניברסיטה בעיקר באמצעות מתן ניקוד נמוך יותר בפרמטרים שנתונים ל"שיקול הדעת" של חברי וועדת הקבלה.

אחד מהכלים הנפוצים ל"גיוון חברתי" ו"לאיזון" ההרכב האנושי של הסטודנטים היא הדרישה ל"אפליה מתקנת" כלפי מיעוטים אתניים "מקופחים" – שחורים והיספאניים (אפרו-אמריקאים, לטינוס). צריך לקדם אותם, מעבר למתבקש מכישוריהם, בגלל חטאי האימפריאליזם והניצול בהנהגת האדם הלבן בדורות רחוקים. "אפליה מתקנת" היא מיון לפי קבוצת הגזע של המועמד תוך הקטנת משקל כישוריו האישיים בקריטריונים לקבלה.

רשת CNN דיווחה כי קבוצה של סטודנטים אמריקאים ממוצא אסייתי שנדחו על ידי אוניברסיטת הרווארד החליטה: די, עד כאן. לפני כשבוע הגישה הקבוצה תביעה נגד אוניברסיטת הרווארד. פוליטיקאים שמרנים מקווים שהתביעה תביא לבסוף לביטול פסק דין קודם של בית המשפט העליון מ-1978 שאישרר את חוקי האפליה המתקנת.

המינויים האחרונים של שופטים שמרנים לבית המשפט העליון על ידי הנשיא טראמפ מגדילים את הסיכוי לפסק דין שיכריז על "ההישג החברתי" של שנות השישים כמנוגד לחוקה. מדובר בלא-פחות מאשר מהפכה חברתית. לא מפתיע שמשרד המשפטים האמריקאי בממשל טראמפ תומך בתביעה שהוגשה. "אפליה מתקנת" היא הבסיס לחוקים חברתיים רבים בארצות הברית. אפילו חיוב בנקים להקצות הלוואות בתנאים שווים ל"אוכלוסייה מוחלשת".

יש גם "נקודה יהודית": התובעים טוענים שאפליה דומה הייתה נהוגה באמריקה נגד יהודים בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת – "מכסות" הגבילו קבלת יהודים לאוניברסיטאות – "סכנה" של הצפת האוניברסיטאות בהמוני יהודים. האנלוגיה לא מדויקת כי בתחילת המאה ה-20 טרם הומצא המונח "אפליה מתקנת". מכסות וחסמים אחרים נגד יהודים היו חלק מהאנטישמיות הלגיטימית המקובלת... עוד נוסיף, כי מאחורי הגשת התביעה וניסוחה עומד יהודי בשם אדוארד בלום, שמוגדר כ"ניאו-שמרן" שזוקף לזכותו מספר לא מבוטל של ניצחונות בבית המשפט העליון.

אוניברסיטת הרווארד מכחישה קיומן של מכסות מגבילות על קבלת סטודנטים אסיאתיים, אך מודה כי היא מתחשבת, "כמקובל", בגזע של המועמד כאחד מהפרמטרים הרבים שקובעים את הקבלה לאוניברסיטה. דיקן קבלת סטודנטים בהרווארד, וויליאם פיטסימונס, הודה כי קיימת מדיניות של העדפה לקבלת סטודנטים מקבוצות אתניות "חלשות" מהם נדרשים ציונים בינוניים, לעומת ציונים גבוהים שנדרשים מאסיאתיים. לדבריו, סטודנטים שחורים סבלו מהיעדר הזדמנות הוגנת בקהילות בהן גדלו ולכן ועדת הקבלה מתחשבת ב"ניסיון החיים" של המועמד ומשפחתו (Life experience). קריטריון נוסף בקבלה הן תכונות "אישיות" החל מ"חביבות" ועד למנהיגות – כאן נכשלים רוב האסיאתיים בשלב הראיונות האישיים.

אפליה מתקנת

מדיניות האפליה המתקנת נולדה בארצות הברית כחלק מהרפורמה החברתית של הנשיא ג'ונסון באמצע שנות ה-60 צו נשיאותי מספר 11246. "אפליה מתקנת" (affirmative action) היא אבן יסוד במדיניות חברתית במדינות רבות. בשנים האחרונות כבר לא מדברים ישירות על "אפליה מתקנת", אלא על הצורך ב"מגוון" מייצג של החברה האמריקאית בעיקר לפי הרכב אתני ומגדר.

התיאוריה הסוציאליסטית המודרנית גורסת כי קבוצות שונות בחברה סבלו בעבר בשיטתיות מאפליה. שחורים באמריקה, נשים, בעלי מוגבלויות, ערבים בישראל. אפליה יחסית לקבוצת האוכלוסייה הוותיקה והמבוססת.

התיאוריה גורסת ש"עוולת" האפליה בעבר מחייבת את התערבות המדינה לתיקון בהווה של חטאי העבר. משתמע מכך שיש קבוצה "חזקה" שאשמה באפליה – אשמה קבוצתית. האשמה הקבוצתית מועברת בירושה מדור לדור וחלה גם על ניני הנינים של "האשמים". כלומר, גבר לבן באמריקה של היום צריך להיענש כי לפני מספר דורות היו אמריקאים לבנים שהפלו שחורים.

החוגים החברתיים המתקדמים ובראשם פוליטיקאים ואקדמיה, מאמינים שביכולתה של המדינה לתקן את חטאי העבר באמצעות חקיקה שתכפה מעכשיו והלאה אפליה יזומה נגד הקבוצה החזקה או הוותיקה ( בדרך כלל לבנים, גברים וכו'). הרעיון מוצג באמצעות הצגת צדו השני של המטבע ונקרא "אפליה מתקנת". התכלית הראויה: השגת שוויון חברתי.

בישראל חוקקו חוקי אפליה מתקנת כבר ב-1975. חוק החברות הממשלתיות מחייב "ייצוג הולם" בדירקטוריון של חברה ממשלתית לנשים, ערבים, בעלי מוגבלויות, אתיופים, עולים חדשים, דרוזים ועוד. כנראה שהחוק לא מיושם, אחרת לא היה מקום לדירקטור שהוא סתם גבר יהודי, או שכל דירקטוריון היה מונה 100 דירקטורים.

בהמשך התבססה החקיקה לאפליה מתקנת במסגרת חוקים אחרים כגון חוק שוויון זכויות האישה וחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. גם בתי המשפט ובג"צ העלו בקודש. החוק התחכם וקבע שהנהגת "אפליה מתקנת" לא תיחשב כאפליה נגד האוכלוסייה שמודרת מ"אפליה מתקנת". כלומר, סתם זכר יהודי ותיק מכפר סבא בעל תואר שני במנהל עסקים לא יכול לטעון לאפליה נגדו כי העדיפו למנות צ'רקסי לדירקטוריון החברה הממשלתית. אפליה מתקנת לא נחשבת לאפליה על פי החוק בישראל.

דוקטרינת השוויון בין בני האדם גורסת כי המדינה צריכה לכפות מהלכים לא שוויוניים כדי לקדם לקראת שוויון את אלה שסבלו מחוסר שוויון...

הסוציאליסטיים לא מתייחסים אל האדם כפרט, אלא כחלק מקבוצה. האדם אינו נשפט לפי כשרונו, תכונותיו ויכולותיו, אלא לפי שייכותו לקבוצה (ומכאן המונח של מרקס ואנגלס – "מלחמת מעמדות"). "אפליה מתקנת" היא זכות שמוענקת בתוקף ההשתייכות לקבוצה – "זכות קבוצתית".

למען השגת "שוויון" מותר לסטות מהעיקרון המשפטי שהאשם בגרימת עוול חייב לפצות את הנפגע באופן אישי באמצעות פיצוי. הסוציאליזם המודרני גורס כי אנשים שלא היו מזוהים אישית עם גרימת עוול כלשהו יפצו פרטים אחרים שאפילו לא סבלו אישית באופן ישיר מעוול אפליה ממוסדת.

האם אמריקה עומדת בפתחו של שינוי חברתי? קשה לדעת.

מוטי היינריך

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה

תגובות  
0 #1 יצוג הולם ואפליה מתקנתיוסי ברנע 2018-10-24 21:06
אם לשני אינדבידואלים יש אותם כישורים אבל הם שונים במין או במוצא, האם מינוי האישה או הערבי יהיה בגדר מינוי לא ראוי? האם שכר של הנשים באותם תפקידים של הגברים שהוא פחות משמעותית נובע מכך שנשים פחות מוכשרות מגברים?
ציטוט
+1 #2 ארה"ב השתגעהיעקב 2018-10-25 05:33
"האם אמריקה עומדת בפתחו של שינוי חברתי?"
שאלה אבסורדית.
אמריקה עוברת כול הזמן שינוי חברתי גדול, כול הזמן, באופן מתמשך...

היום הם הגיעו לדרגות אי שפיות מאד מתקדמות.
למשל: אין אף פרס ספרותי או אומנותי שמוענק למי שאינו שחור או אישה, הכי טוב גם שחור וגם אישה.
למשל: ברשימת 10 הסופרים הבולטים של ניו יורק טיימס לשנת 2016 יש 5 כושים ו 5 שנים.
למשל: פרס נובל לשלום - כושי ואישה.
למשל: במוזיאון לאומנות יש קומה מוקדשת לאומנים כושים וקומה לאומניות נשים... ועוד שלו קומות לאומנות לשמה..

הדוגמאות רבות... הם בלתי שפויים לחלוטין. והתהליך נמשך...
ציטוט
0 #3 ארה"ב השתגעה - תיקוניםיעקב 2018-10-25 05:36
1. 5 כושים ו 5 נשים
2. ... ועוד שלוש קומות לאומנות...
ציטוט
0 #4 אפליה מתקנתדוד 2018-10-25 05:40
אפליה לא יכולה להיות מתקנת. יש לומר : "העדפה מתקנת".
ציטוט
+1 #5 חוזר: פיצוץ חברי בהתהוות: ביטול "אפליה מתקנת" באוניברסיטאות באמריקה?שחרורון 2018-10-25 06:07
אני חושב שצריך לקחת את הטרנד השיוויני עד הסוף.
חשוב שיהיה diversity גם בספורט מקצועני - הנה כמה הצעות על אותו משקל

* במבחני הכניסה לליגת הפוטבול, שחורים צריך להבחן עם 20 קילו משקולת על הגב שלהם. נשים יכולות לשכור מישהו שיעשה את המבחנים בשמן.

* מקומות שמורים בקבוצות NBA ליהודים. כל קבוצה צריכה לפחות 2 יהודים (ולא יותר מ50% אפרו אמריקאים)

* איגרוף צריך להיות יותר inclusive. יש לבטל את ההפרדה בין גברים ונשים. לנשים מותר לעלות לזירה עם עד 3 מאבטחים
ציטוט
0 #6 הזנים האופנתייםיעקב 2018-10-25 06:13
שכחתי לציין שחוץ מהשליטה הבלתי מעורערת של נשים וכושים בעולם הספרות והאומנות, יש גם הרבה הומואים וטרנסג'נדרים.
שלא לדבר על הסרטים - הכול כמעט על טהרת ה"זנים" האופנתיים...
ציטוט
0 #7 מוסדות פרטייםדוד 2018-10-25 09:53
אני לא מבין מה הבעיה עם גזענות/"אפליה מתקנת" של מוסדות פרטיים.
החוק של LBG היה נבזי כי הוא חייב גורמים ממשלתיים להעניק העדפה גזעית, זאת מלבד החוקים האוסרים על בעל חברה לפטר עובד על רקע גזע ומוצא (התערבות גסה ומכוערת בזכות הקניין).
כל עוד אנו עוסקים במוסד לימודים פרטי לחלוטין, ללא חוזים ממשלתיים עם השלטון המקומי או הפדרלי, מצידי שיעשו מה שבא להם.
ציטוט
0 #8 תיקון-דוד 2018-10-25 09:55
LBJ..
ציטוט
0 #9 תיקון עולםיעקב 2018-10-25 10:18
העולם אינו מושלם. הרבה אנשים הם גזעניים - במידה זו או אחרת. כול האנשים הם בעלי דעות קדומות. זה מה יש.

אבל, הנשמות הטובות החברתיות (הסוציאליסטים) לא יכולים להשלים עם העולם כפי שהוא ומתעקשים לתקן אותו בכוח. הם חושבים שיש להם סמכות והצדקה מוסרית להפעיל כוח כמה שצריך נגד בני אדם אחרים כדי לגרום להם "להתנהג נכון".

חופש הפרט וריבונותו אינם ערך עליון עבורם. התנהגות תקינה (לפי אמות מידותיהם) היא צו עליון, ומי שאינו מתנהג "נכון" - הם יכפו עליו בכוח (החוקים) את דעותיהם.
ציטוט
+2 #10 חוזר: פיצוץ חברי בהתהוות: ביטול "אפליה מתקנת" באוניברסיטאות באמריקה?יעקב 2018-10-25 15:53
"אפליה לא יכולה להיות מתקנת."

נכון. גזענות לא יכולה הליות "מתקנת".
בואו נקרא לילד בשמו: העדפה של כושים או היספנים בכול מקום - על פני לבנים (למשל) היא **גזענות**.

היא התייחסות לאדם על פי צבע עורו ולא על פי תכונותיו האישיות - זאת גזענות לפי הגדרה.
אתה לא יכול לתקן גזענות על ידי גזענות "נגדית".

לא חשוב לאיזה כיוון אתה מפלה ("מעדיף") - אתה מתייחס לאדם על פי גזעו - שזו גזענות.
ציטוט
הוסף תגובה