שישי, 02 נובמבר 2018 04:27

על שלושה חטאי הארנונה, ועל ארבעה...

ארנונה הוא כנראה המס המעוות ביותר שמוטל עלינו... עד כמה?

2477

על שלושה חטאי הארנונה, ועל ארבעה...

עם פרוס הבחירות לרשויות המקומיות, כדאי להאיר במקצת נושא זה.

השאלה המהותית: מה תפקיד הרשות המקומית במדינת החופש? לא נתייחס לשאלה זו. נצא מנקודת המוצא הקיימת (למרות היותה איומה להשקפתנו): הרשות המקומית מספקת את כל השירותים כפי שהיא מספקת כיום. אבל כן נתייחס לנושא החשוב, שכנראה איש לא מתייחס אליו – הארנונה.

ארנונה היא מס מוניציפאלי המוטל על תושבי היישוב, למימון פעולתה של הרשות המקומית. לכאורה, הרשות המקומית היא הקובעת את גובה הארנונה. בפועל זה לא כך, כי המדינה היא המכתיבה לרשויות המקומיות תעריפי מינימום ומקסימום (באמצעות חוק ההסדרים).

רשות מקומית מספקת 2 סוגים עיקריים של שירותים:
1) שירותים מוניציפאליים: מדרכות וכבישים (עירוניים), גינות, פינוי אשפה, ביוב, וכו'.
2) שירותים חברתיים: חינוך, רווחה, תרבות, דת, וכו'.

בישראל, הארנונה מגלמת את אחד העיוותים המוסריים הגדולים ביותר. הנה...

1. הקריטריונים המגוחכים לחשבון הארנונה

כיצד נקבע מחיר המוצרים והשירותים שאנו קונים בקניון?
בעל העסק משקלל את עלויותיו ומוסיף רווח מסוים, בהתאם למוצר או השרות שהוא מוכר, ובהתייחס לתחרות בשוק. המחיר יכול להיות קבוע על פי מחירון, או גמיש למשא ומתן. המחיר יכול גם לכלול הנחה בגין קניה גדולה או "סוף עונה".

בכל מקרה, המחיר בו נוקב בעל העסק לחלוטין בלתי תלוי במאפיינים שונים של הקונה. האם נוכל לדמיין שהמחירים בחנות הבגדים יקבעו לפי צבע עיני הלקוח, או שכונת מגוריו? או שהחשבון בקופת המרכול – לפי השכלתו, או מספר הנפשות במשפחתו? זה יהיה מגוחך אם מחיר כרטיס הקולנוע ינקב לפי שטח דירתו של הצופה.

כיצד נקבע "מחיר" הארנונה ברשות המקומית?
בתאוריה, על פי ההיגיון שמחיר משקף את מה שנרכש, מתבקש שחיוב הארנונה יקבע לפי השירותים שצורך התושב. במצב אידיאלי, החיוב ישקף במדויק את השירותים השונים שצרך בפועל, כך שלא יחויב על שירותים שלא צרך. במציאות קיימת בעיה אובייקטיבית למדוד את השירותים שנצרכו בפועל, לכן החיוב יכול להיות איזשהו קירוב, ממוצע, וכד'.

בפועל, "מחיר" הארנונה נקבע על בסיס קריטריונים שונים לחלוטין: שטח הנכס, סוג השימוש בו (מגורים, עסק, וכו'), מיקומו בישוב, סוג הבניין, מצב אישי של המחזיק בנכס (למגורים: מס' נפשות).

התוצאה –
ראשית, אין כל קשר בין חיוב הארנונה לבין רכישת השירותים מהרשות! משלם הארנונה משלם סכום גלובלי, שלא משקף את השירותים שרכש מהרשות המקומית, אפילו לא בקירוב, ממוצע, וכד'. דומה הדבר למבקר בקניון שנדרש לשלם סכום גלובלי, בין אם ירכוש בגדים, מחשב נישא, וכרטיס קולנוע, ובין אם רק ישתה קפה.

שנית, אין כל קשר בין השירותים שמספקת הרשות המקומית, לבין הקריטריונים ל"מחיר" הארנונה. היש קשר בין שטח דירה לבין היקף צריכת השירותים? סוג הבניין, מבוסס בעיקר על שנת גמר הבניה – מה לזה ולפינוי אשפה או הפעלת ספריה עירונית? סוג השימוש המבחין בעיקר בין שימוש למגורים לשימוש עסקי – אכן קשור לצריכת השירותים (שירותים חברתיים מיועדים לתושב למגורים, אך לא רלבנטיים לתושב עסקי) – אך מדוע הארנונה לסניף בנק היא בערך פי 5 מהארנונה לבית קפה (בתל אביב) – הרי השימוש לשניהם עסקי?

מסקנה –
"מחיר" הארנונה נטול כל הגיון כלכלי-עסקי. ההסבר ההגיוני היחידי לקריטריונים המגוחכים הללו הוא יכולתה של הרשות המקומית, תחת חוקי המדינה, לגבות אותם במציאות ללא כל מרד מיסים.

2. אפליה בין משלמי הארנונה

ארנונה מוטלת על 2 קבוצות של משלמים: מגורים, ועסקים.

אפליה בין משלמי ארנונה למגורים:
גם על פי הקריטריון (המעוות) של שטח הדירה, לא כל התושבים משלמים ארנונה זהה. לבעלי דירות עם שטח זהה יהיו הבדלים ניכרים בגובה הארנונה, בגלל ... אזור המגורים ביישוב, ובגלל סוג הבניין (בעיקר שנת סיום בנייתו), למה?!

אפליית העסקים:
הצדק הבסיסי הוא שאדם ישלם עבור מה שרכש. לא עבור מה שלא רכש. זה כה בסיסי שלא נראה צורך בהנמקה. אמנם, בשרותי הרשויות המקומיות אין תמיד אפשרות למדידה מדוייקת של צריכת השרותים ע"י התושבים – כמה "מדרכה" רכש אדון משה, וכמה "גינה" רכשה העלמה ציפי. אבל בחלק מהשרותים, בוודאי בשרותים החברתיים, ניתן להגיע למדידה מדוייקת, או לקירוב לא רע.
למשל, כמה שרותי גן ילדים עירוני רוכשים הורי איציק הפעוט? או כמה ספרים החליפה משפחת אזוג בספריה העירונית? וכו'.

בוודאות מלאה – עסקים לא צורכים שרותים חברתיים. לחלוטין. עסק לא הולך לבי"ס עירוני, ולא לספריה העירונית, ולא למקווה, וכו'. מה שאין כן בתושבים למגורים – להם נועדו השירותים החברתיים. אבל, לזה יש להוסיף הסתייגות חשובה: מהיכן מגיע המימון לשירותים החברתיים? בגדול, ממשרדי הממשלה. כלומר, הרשויות המקומיות לא מממנות את השירותים החברתיים מתוך הארנונה, אלא מהעברות כספים ממשרדי הממשלה השונים. בתי הספר ביישוב – ממשרד החינוך. מקווה – ממשרד הדתות. וכו'. כלומר, הרשות המקומית היא בעצם קבלן ביצוע, אאוטסורסינג, של משרדי הממשלה. בישובים רבים מימון הממשלה לא מכסה את מלוא תקציב השירותים החברתיים. עירייה הרוצה לספק שרותי חינוך משובחים, צריכה להוסיף מהמקורות העצמיים שלה – היינו הארנונה – למימון החלקי של משרד החינוך. זה עשוי להגיע לאחוזים משמעותיים מתקציב החינוך העירוני, ולכן לסכומים ניכרים.

יותר מזה, עסקים לא צורכים גם חלק מהשירותים המוניציפאליים. למשל, גינות ציבוריות וחופי ים. אלו שירותים המיועדים לאנשים לא לעסקים. (אם בעל העסק הולך לים אחרי העבודה, הוא עושה זאת כתושב העיר, או כאורח מעיר אחרת.)

היות ו"עסק" צורך רק חלק מהשירותים שצורך "תושב", מן הצדק הבסיסי שישלם ארנונה נמוכה יותר.
האם זה קורה? לא ולא. הארנונה לעסקים גבוהה מן הארנונה למגורים... פי 4 עד פי 5 (תלוי בישוב, ובסוג העסק)!

מסקנה –
אפליית העסקים בארנונה כה ברורה, שלא יכול להיות על כך כל וויכוח. איך יתכן?! פשוט מאד, כי כך חוקקו המחוקקים.

3. אין מיסוי בלי ייצוג

תושב למגורים משלם ארנונה, וזכאי להצביע בבחירות לרשות המקומית.
"תושב" עסקי משלם ארנונה שוות ערך ל- 4-5 "תושבי מגורים", ואינו זכאי להצביע בבחירות לרשות המקומית. מדוע? העסק איננו "תושב" הגר בישוב. לבעל העסק, כתושב "מגורים", זכות להצביע במקום מגוריו.

תושב למגורים שברשותו 2 דירות – משלם ארנונה פעמיים. אבל מצביע רק פעם אחת. בעלי פיצרייה עם 5 סניפים במקומות שונים בעיר, משלם ארנונה גבוהה פי 20-25 מכל תושב מגורים, ולא זכאי להצביע אפילו פעם אחת.

מלחמת העצמאות של ארה"ב החלה מהסיסמא "אין מיסוי ללא ייצוג".

4. ועוד אחת ב"קטנה" (בלשון המדוברת של הצעירים)

עיריות רבות מנפיקות "כרטיס תושב", המקנה הטבות שונות. למשל, הנחות לכרטיסי כניסה לאתרים ולאירועים. למשל, זכות עדיפה לחניה. ומי לא זכאי לקבל "כרטיס תושב"? נכון. משלם ארנונה שהוא עסק.

5. ואפילו אחת נוספת

חיוב ארנונה כפולה על "דירות רפאים". מדוע זה עיוות? כי במה שמכונה "דירות רפאים" לא גר איש. כלומר, לא צורכים בכלל כל שרות מוניציפאלי או חברתי. אבל משלמים ... כפול!
קנית מנה פלאפל – שלם 12 ₪. לא קנית בכלל – שלם 24 ₪.

אתגר למשפטנים...

היש דרך משפטית לתקוף זאת בבג"צ ?

לוי

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה

תגובות  
0 #1 אין דרך לתקוף משפטיתשמעון דיסקין 2018-11-02 04:58
בתי המשפט קבעו כבר מזמן כי המס איננו בגדר מחיר רכישת השירותים וכי אין כל קשר בין תשלום המס לאספקה ולצריכה של אותם שירותים. זה תקף למס כללי ובאותה מידה למס מוניציפלי. עם זאת, אפשר לשקול תביעות במקרים קיצוניים.
ציטוט
0 #2 taxation is theftשחרורון 2018-11-02 05:02
מיסוי זה שוד. הדיון למעלה שקול לדיון האם יותר מוסרי לשדוד זקנות עם גרזן או צעירים עם רובה

למה גובים ארנונה ככה? כי הם יכולים. אם היו יכולים היו לוקחים עוד
ציטוט
+1 #3 זה רע הכרחישמעון דיסקין 2018-11-02 06:54
יש מוצרים ציבוריים שהשוק החופשי לא יכול לספק בגלל "בעיית הטרמפיסט". לכן, נצטרך לסבול מיסוי בצורה זו או אחרת, אבל, כמובן, עדיף שנשלם כמה שפחות, שגבייתו תהיה "צודקת" (זאת אומרת לא בלתי-צודקת יותר מדי) וגם שתהיה תמורה כלשהי ולא רק בזבוזים.
ציטוט
0 #4 חוזר: על שלושה חטאי הארנונה, ועל ארבעה...שחרורון 2018-11-02 07:05
מצטט שמעון דיסקין:
יש מוצרים ציבוריים שהשוק החופשי לא יכול לספק בגלל "בעיית הטרמפיסט". לכן, נצטרך לסבול מיסוי בצורה זו או אחרת, אבל, כמובן, עדיף שנשלם כמה שפחות, שגבייתו תהיה "צודקת" (זאת אומרת לא בלתי-צודקת יותר מדי) וגם שתהיה תמורה כלשהי ולא רק בזבוזים.


כדי להמנע מויכוח של 5000 דפים אני אתן לך ביטחון (כלומר, שמירה על הגבולות). מה חוץ מבטחון השוק החופשי לא יכול לספק בישראל?
ציטוט
+1 #5 ארנונה - מס רכושיעקב 2018-11-02 07:05
צדק לוי בראשית דבריו: הרשות המקומית נחוצה, היא מספקת מספר שירותים חיוניים - כבישים, מדרכות, מים, ביוב, ניקיון ואיסוף אשפה, גינות ונוי ועוד...
הרשות המקומית (כמו גם וועדי הבתים) צריכה שתהיה ממומנת, ואין דרך אחרת מאשר מס. המס נחוץ כדי למנוע התחמקות מתשלום על שירותים שנמנו למעלה.

אפשר להתווכח על פרט זה או אחר, אבל העיקרון נכון וצודק.
בארה"ב (וגם אצלנו למעשה) הארנונה היא מס רכוש בעצם. דירות שונות בגדלים שונים ובניינים שונים משלמות מס שונה כי ערך הדירה שונה. כנ"ל עסקים - ערך הנכס הוא הקובע. נראה לי שהדבר הגיוני. כול אחד ישלם ארנונה בהתאם לערך הנכס שבבעלותו. קשה למדוד כמה שירותים עירוניים אדם צורך בכול רגע ורגע, צריך קריטריון אחר, שקל למדוד, שישמש כבסיס למס. ערך הנכס נראה לי קריטריון סביר מאד.

אפשר להתווכח על פרט זה או אחר (למשל ארנונה כפולה לדירות רפאים). אפשר להרהר מדוע הממשלה צריכה לקבוע את הארנונה - הגיוני שיהיו אלה תושבי הרשות - הממשלה מתערבת בגלל שראשי הרשויות המקומיות מושחתים בדרך כלל, וצריך לרסן את התיאבון שלהם לכספי הציבור, ולכן התערבות הממשלה בהגבלת גובה הארנונה מבורכת.

וכו', וכו'.
שום מערכת אינה מושלמת, אבל הארנונה איננה בעיה גדולה במיוחד לדעתי.
ציטוט
0 #6 לאדון שמעון דיסקין #1לוי. @ 2018-11-02 07:32
ברשותך 2 שאלות:
1. ומה עם סעיפים 3 ו-4 דלעיל ? הם לא קשורים לקביעת בתי המשפט ביחס למס.

2. האין האפליה הבוטה של העסקים "מקרה קיצוני" ?
האם את זה ניסה פעם מישהו לתקוף בבג"צ ?
ציטוט
0 #7 מוצר ציבוריעמוס 2018-11-02 08:58
בעירייה מוצרים כמו דת,חינוך ומתנסים ,איסוף אשפה,מים וביוב כולם מוצרים שניתן לקבל באופן פרטי לפי צריכה.
יש בעייה במוצרים ציבוריים כמו מדרכות ונקיונן,כבישים ונקיונון,תאורה ותחזוקתה. מוצרים אלו נצרכים על ידי עסקים כמו אנשים פרטיים ונצרכים גם על ידי אנשים מערים אחרות. התועלת ממוצרים אלו גם גדולה יותר לעסקים
ציטוט
0 #8 תשכחו מבג"ץיעקב 2018-11-02 08:58
לא יודע למה לוי תולה תקוות בבג"ץ. בג"ץ הוא ת"פ הממשלה ותמיד פוסק לטובת הממשלה, חוץ ממקרים בודדים שבהם הממשלה לא נוקטת מדיניות שמאלנית מספיק.
בג"ץ הוא כלי ריק (מבחינתנו לפחות), או אפילו יותר גרוע - כלי אנטי - אנטי חופש הפרט ואנטי הגנת זכויותיו.

אז, תשכחו מבג"ץ. בתי משפט בכלל זה דבר ששומר נפשו יתרחק מהם...
ציטוט
0 #9 נסיונם של אחריםאהרון 2018-11-02 11:44
באנגליה של סוף שנות השמונים תחילת שנות התישעים נעשה נסיון כזה
הוחלט להטיל על כל תושב מעל גיל מסוים מס עירוני שווה ללא תלות בערך הנכס בו הוא גר (או בהכנסתו). ההגיון מאחורי ההחלטה היה שאם כל התושבים מקבלים שרות שווה מהמועצה המקומית עליהם להשתתף במידה שווה.
באנגליה קראו למס הזה POLL TAX , בארץ משום מה זה תורגם ל "מס גולגולת"
גובה המס נקבע לשיקול דעתה של כל מועצה, שקפצו על המציאה והטילו מס גבוה.
הנהגת המס עוררה התנגדות ציבורית רחבה כולל הפגנות המוניות, אלימות וסרבנות תשלום. התערבות הממשלה לקביעת תקרה סבירה למס לא עזרה- המס בסופו של דבר בוטל וחזרו לשיטה הישנה של מס על פי ערך הבית.
אבל להנהגת המס היו השלכות מרחיקות לכת על הפוליטיקה הבריטית, יתכן שאפילו עד היום ועל כך ניתן לכתוב מאמרים שלמים
איך אומרים באנגלית -
be careful what you wish for
ציטוט
0 #10 מאמר מעניין ובעקבותיו מספר הערותיוסי ברנע 2018-11-02 11:56
ראשית צריך לזכור כי יש מצד אחד יש גם קנסות שמטילה העירייה ( נושא בעיתי משל עצמו נוכח סיבת ההטלה) ומאידך ההוצאות שלה הן לא רק על שירותים, אלא גם מימון המנגנון עצמו= משכורות. נכון שזו בעיה כאובה במיוחד בישראל, אבל צריך לראות את תמונה המלאה, מה גם שרק חלק קטן מהרשויות אינן נזקקות לעזרת כספי הממשלה לצורך איזון תקציבי. רצוי שהרשויות תהינה מאוזנות, אבל לא לכולן יש אזורי תעשיה ועסקים משמעותיים. כיצד תנהלו לפי תפיסתכם את עירית בני ברק הענייה או את רהט שרק באחרונה נפתחה ברכת שחיה ואין להם בית קולנוע אחד? מהם העקרונות התקציבים שעל פיהן יתנהלו הערים האלו ולאיזה שירותים יזכו התושבים מעניים ישראל?
ציטוט
0 #11 מס רכוש ומס גולגולתיעקב 2018-11-02 11:59
כול הוויכוח על שיטת המס הוא וויכוח עקר... מתאמצים לעשות שינוי שאין בו שום תועלת (ויכול להיות בו נזק).
זה לא משנה...
אין כזה דבר מס מושלם... יש דברים יותר חשובים להתעסק בהם מאשר השאלה מה עדיף - מס רכוש או מס גולגולת, או מה יותר צודק... (כלומר פחות לא צודק).
אם תשאלו פוליטיקאי הוא יגיד "גם זה וגם זה"... מוטב לא לתת להם רעיונות.
ציטוט
+1 #12 פתרוןדוד 2018-11-02 13:04
לפני כמה חודשים הייתי בנופש עם המשפחה בסנט מוריץ, עיירה בקנטון גרויבינדן שבשווייץ. שכרנו שם דירה לשבוע וחצי. כשרצינו לזרוק את הזבל, התברר שעלינו לקנות שקית מיוחדת בצבע אדום, בעלות של כמה פרנקים. מי שנתפס זורק לפח שקיות אחרות יקבל קנסות כבדים.
ואז הבנתי. תושבי המקום לא משלמים מס על תברואה! יש חברה פרטית שמפנה את הפסולת, והיא גובה מהתושבים דמי פינוי בדיוק כפי כמות הפסולת שהם משליכים. כמה פשוט, חכם וצודק.
אני לא יודע אם זה קיים בהרבה מקומות, אבל זה נראה לי פתרון נהדר למצב המעוות בו מי שלא זרק כלל, ומי שזרק פסולת בנפח של דירה משלמים את אותו הסכום.
אפשר להחיל את העיקרון הנ"ל בכל כך הרבה תחומים, באופן שייתר לחלוטין את הצורך בשירות העירייה ובתשלום המגוחך והבלתי צודק של הארנונה.
ציטוט
0 #13 חוזר: על שלושה חטאי הארנונה, ועל ארבעה...שחרורון 2018-11-02 15:56
מצטט דוד:

ואז הבנתי. תושבי המקום לא משלמים מס על תברואה! יש חברה פרטית שמפנה את הפסולת, והיא גובה מהתושבים דמי פינוי בדיוק כפי כמות הפסולת שהם משליכים. כמה פשוט, חכם וצודק.
אני לא יודע אם זה קיים בהרבה מקומות


מאוד נפוץ בארהב. באיזור בו אני גר את יכול (אם אתה רוצה) לעשות מנוי לחברה שמפנה אשפה (אתה יכול לבחור איזה חברה שאתה רוצה או לפנות זבל בעצמך). התשלום החודשי שלך תלוי בגודל הפח שאתה מזמין.

אם אתם חושבים שזה פלא שמצליחים לפנות זבל ללא הממשלה - קבלו את זה: הכבישים בשכונה הם פרטיים. כן, זה לא שגיאת כתיב. מי שרוכש בית בשכונה מתחייב לשלם סוג של ועד שכונה. הכסף משמש לתחזוקת הכביש.

אם נדמה לכם שלזרוק חתיכת אספלט שחור בלי ממשלה זה משהו לא נתפס - חכו שתשמעו על גינות ציבוריות. יש 2 גינות ציבוריות, בלי ממשלה!
הקבלן שבנה חלק מהשכונה בנה אחת כדי למשוך קונים (הוא גם סלל את הכבישים). ועד השכונה החליט לבנות עוד גינה בהמשך

הרשות המקומית לא נחוצה כי היא לא מספקת כלום. היא גונבת כסף מאנשים ושוכרת נותני שירותים (מינוס התחרות).
ציטוט
+1 #14 ועד שכונה = רשות מקומיתאפרים ב. 2018-11-02 19:56
" מי שרוכש בית בשכונה מתחייב לשלם סוג של ועד שכונה. הכסף משמש לתחזוקת הכביש. "

מי שמבקש לרכוש בית בעיר מתחייב לשלם מיסים . הכסף משמש לתחזוקת העיר.

לא הבנתי מה ההבדל
ציטוט
0 #15 וועד השכונהיעקב 2018-11-02 20:46
יש לי חבר בארה"ב שוועד השכונה שלו אוסר עליו להשכיר את הבית שלו. כלומר הוא חייב לגור בו או למכור - וכנראה הקונה זקוק לאישור וועד השכונה.

וועד השכונה יכול להיות גרוע ומגביל יותר (מטיל יותר מגבלות) מהעירייה...
ציטוט
0 #16 עלה בקריירה שלהיעקב 2018-11-02 20:49
מס הגולגולת הבלתי פופולרי בבריטניה עלה לגב' מרגרט טאצ'ר בקריירה הפוליטית שלה - זה הדבר שהביא להתפטרותה.
ציטוט
0 #17 עיריה זה לא רק או לא תברואהיוסי ברנע 2018-11-03 09:13
יש לדון בשירותים אחרים לא פחות חשובים. מערכת החינוך יכולה להיות פרטית. ומה לגבי: תאורה? פארקים? סלילת כבישים ובניית מדרכות ?( גם אם המבצעים הם גופים פרטיים)? אם יש מקום לשלטון מקומי, זה כולל מנגנון העולה תשלום. מי יממן ולפי אילו קרטריונים?
ציטוט
0 #18 ממש מתקשה להבין?דוד 2018-11-03 16:53
מצטט אפרים ב.:
" מי שרוכש בית בשכונה מתחייב לשלם סוג של ועד שכונה. הכסף משמש לתחזוקת הכביש. "

מי שמבקש לרכוש בית בעיר מתחייב לשלם מיסים . הכסף משמש לתחזוקת העיר.

לא הבנתי מה ההבדל

מה לא מספיק ברור..
אז מי צריך את הארנונה הבלתי מוצדקת בשביל לקבל את השירות הדפוק של העירייה?
ועוד: מי נותן הקצאה מיטבית יותר של משאבים ביחס למחיר שהוא גובה: מי שחייב לפנות את הזבל ולא משנה מה הנפח שלו, או מי שמפנה בדיוק פר תשלום? במילים אחרות: מי גובה פחות? ומי חייב להיות יעיל ומהיר יותר מחשש למתחרים? העירייה או חברה פרטית? עכשיו בבקשה תסביר לנו למה העירייה חשובה ואיזה דברים היא מסוגלת לעשות שהשוק החפשי לא מסוגל.
ציטוט
0 #19 חוזר: על שלושה חטאי הארנונה, ועל ארבעה...שחרורון 2018-11-03 22:07
מצטט אפרים ב.:
" מי שרוכש בית בשכונה מתחייב לשלם סוג של ועד שכונה. הכסף משמש לתחזוקת הכביש. "

מי שמבקש לרכוש בית בעיר מתחייב לשלם מיסים . הכסף משמש לתחזוקת העיר.

לא הבנתי מה ההבדל


שני הבדלים חשובים מאוד

1. שימוש באלימות - יש בית אחד בשכונה שלא משלם כלום כי סיבות. אף אחד לא מגיע עם רובה וכובש את הבית. בעל הבית רואה את זה בדירוג אשראי, ויאלץ להסדיר את החשבון שינסה למכור את הבית. נסה לא לשלם ארונונה ולא יעבור זמן עד שידפקו על דלתך בריונים חמושים

2. בעלות על הרכוש - העירייה היא לא הבעלים של הרכוש ומעולם לא הייתה. אין לה זכות לדרוש תשלום על רכוש שאינו שלה. לעומת זאת, הקבלן שבנה את השכונה שאני גר בה, קנה את השטח. שהשטח היה בבעלותו הוא לא הסכים למכור למי שלא התחייב לשלם דמי ועד שכונה.
ציטוט
0 #20 מס רכושלוי. @ 2018-11-04 05:15
זיהוי הארנונה כ'מס רכוש' עשוי לקרוץ, כי לכאורה זהו קריטריון אובייקטיבי ובלתי מפלה.
מהו 'מס רכוש' ? זהו מס על שווי הנכס.
האם שטח דירה הוא ה-קריטריון לשווי נכס ? בוודאי שלא. לא הרי 100 מ"ר בדירה שהוזנחה להחפיר כ-100 מ"ר בדירת השכן שזה עתה שופצה להפליא. ולא הרי דירה עם נוף לים, כהרי "אחותה התאומה" עם נוף למגרש החניה שמאחורי הבניין.

בבניין קיימת דירת מגורים, ולצידה דירה זהה המשמשת כמשרד עורך דין או רואה חשבון. האם שווי הנכס המשמש כמשרד גבוה פי כמה משווי דירת המגורים הזהה ?

כדי שהארנונה תזוהה כ'מס רכוש' נדרשת הערכת שווי, וזה כמובן לא מתקיים. לכן הארנונה אולי מתחזה למס רכוש אבל איננה כזה.

שאלה הרבה יותר מהותית: ונניח שתעשה הערכת שווי - מה הקשר בין שווי נכס לבין צריכת שרותי העיריה ?
ואם סתם מחפשים איזשהו קריטריון, ללא קשר לצריכת השרותים, מדוע לא להתבסס על שומת מס הכנסה ? או על צבע העיניים ?
ציטוט
+1 #21 אין מערכת מושלמתיעקב 2018-11-04 08:00
על כול שיטת מיסוי שתונהג תוכל לשאול בדיוק את אותן קושיות.
בדמיון שלנו אנו רואים שיטה מושלמת וצודקת. במציאות זה לא ניתן לביצוע.
אז מנהיגים שיטה א' שהיא במידה רבה שרירותית ובא לווי ומקשה קושיות. ינהיגו שיטה ב' - יבוא שמעון ויקשה קושיות.
דעתי: לא משנה איזו שיטה (שרירותית) קיימת. אין שיטות מושלמות. ובכול מקרה - זה לא משנה...
ציטוט
0 #22 אז מה הם הקרטריונים?יוסי ברנע 2018-11-04 21:25
אז בסופו של דבר מדובר בשיטה שניתנת להצדקה ?או שמדובר על שרירותיות נוחה? חזרנו לנקודת ההתחלה.
ציטוט
0 #23 מיסוי זה שוד - כבר אמרנושחרורון 2018-11-05 05:22
לוקחים מיסוי כי יכולים. פשוט כולם ממציאים תרוצים ומספרים סיפורי מעשיות כדי לישון טוב יותר בלילה.

בשורה התחתונה, ש % מסויים מהשכר שלך נלקח ממך תחת איומי רוב, הסיבות לא משנות, אתה עבד

יש דרך מצויינת להשיג כסף מאנשים ללא אלימות.
ציטוט
0 #24 שיטה מעשיתיעקב 2018-11-05 13:55
"או שמדובר על שרירותיות נוחה?"

זו שרירותיות מעשית.
שיטות אידיאליות קיימות רק בדמיון... לא במציאות.
ציטוט
0 #25 ארנונה וועד שכונהדב 2018-12-07 21:00
מצטט יעקב:
יש לי חבר בארה"ב שוועד השכונה שלו אוסר עליו להשכיר את הבית שלו. כלומר הוא חייב לגור בו או למכור - וכנראה הקונה זקוק לאישור וועד השכונה.

וועד השכונה יכול להיות גרוע ומגביל יותר (מטיל יותר מגבלות) מהעירייה...


זה כמו ביישוב קהילתי בארץ. יש אגודה ויש מסי אגודה. וכנו כל מוצר תבחר אם לגור שם או לא. זה יפה. זה קהילתי. זה לרוב עובד מצוין
הלוואי וזה היה המודל הכללי - שלם יותר בקהילה, בלי להתחשבן על כמה קג זבל זרק האחד, כמה פרחים הריח האחר וכמה שמח השלישי שתלו בשכונה דגל לכבוד יום העצמאות. ושלם הרבה הרבה פחות במדינה שלא באמת יודעת לנהל מרחוק את הצרכים שלך ושל כל המגזרים האחרים וכמובן לא צריכה בכלל להתערב ברוב הדברים.
אבל בקהילה - תהיה לארג', תתנדב בעצמך לועד המנהל של השכונה פעם בעשור או שניים, תמוך בחלש והקם חיי חברה בריאים. וגם תגבה לפי מ"ר, זה סבבה.
ציטוט
הוסף תגובה