חמישי, 28 מרס 2019 20:18

"המערכות קורסות"

הפקקים מטורפים, שעות נשרפות בכבישים – פתרונות הקסם.

בנפול עלינו מערכת בחירות מרבין בסיסמאות קשות (באופוזיציה) – כלומר, בתקשורת: מערכת התחבורה קטסטרופה, כל הכבישים סתומים בפקקים. מערכת הבריאות קורסת, מורדמת ומונשמת, חולים במסדרון, ממתינים שעות בחדר מיון. געוואלד! ניהול גרוע, תנו עוד כסף (ציבורי)! זו מערכת הבריאות הציבורית בישראל שהודיעו שהיא טובה מאד, מהטובות בעולם! מה האמת? טובה או לא? תלוי את מי ומתי שואלים (לפני או אחרי הבחירות), ומה האינטרסים הפוליטיים והכלכליים של המראיין והמרואיין...

2498

המשותף למערכת הבריאות והתחבורה שהן מערכות גדולות מאד, מסובכות מאד. גדולות ומסובכות מכדי שאפשר יהיה לנהל ולשלוט בהן בניהול מרוכז. אבל זה מה יש – מערכות שכולן מנוהלות על ידי הממשלה. הממשלה ידועה כמנהל גרוע במיוחד, הפועל תחת אילוצים קשים ולא ענייניים. אבל, אפילו המנהל הטוב ביותר (נניח אלוקים) היה מתקשה לנהל מערכת כה מסובכת וגדולה. המערכות כה מסובכות שאפילו קשה למדוד אם הקיים טוב או רע – יש וויכוח... אעסוק בבריאות באחד הקטעים הבאים, כאן נדון בתחבורה.

אין מאן דפליג שהפקקים זוועתיים, ואנשים שורפים שעות רבות בפקקים. התופעה נובעת, כפי שרבים יודעים, מצמיחת האוכלוסייה, ומעלייה ברוכה ברמת החיים; כל פועל (ואפילו המתקיימים מקצבאות) יכולים לקנות מכונית (תורמת לכך גם ירידת מחיר המכוניות בזכות התקדמות הטכנולוגיה).

פקקים גדולים קיימים בכל העולם, בכל הערים, בלי יוצא מן הכלל. יש מגבלות פיזיות – השטח הזמין לעורקי תחבורה בערים צפופות, ומגבלות כלכליות – כמה כסף אפשר להוציא על כבישים. מערכת תחבורה ללא פקקים, המאפשרת להגיע במהירות ובנוחות אל היעד, ללא אילוצים ומגבלות, היא אוטופיה. היא קיימת רק בדמיונו של מי שמתעלם ממגבלות המציאות. אוטופיה לא קיימת במציאות – פקקים כן קיימים! ולנצח.
האם מערכת התחבורה בארץ כה גרועה? אינני יודע. היא גרועה ביחס למערכת דמיונית, אידאלית, אוטופית שקל להעלות בדמיון. האם היא גרועה ביחס לאילוצים המציאותיים? אינני יודע, ואיש אינו יכול למדוד. פקקים תמיד יהיו! אבל המבקרים - כולם נבונים וחכמים ויודעים לשלוף "פתרון" פלא מהשרוול האידאולוגי שיוריד את האוטופיה התחבורתית לכאן ועכשיו.

האידיאולוגיה שבאופנה – תחבורה ציבורית

ה"פתרון" הנפוץ הוא "תחבורה ציבורית". הזועקים "תחבורה ציבורית" מפריחים סיסמא אידאולוגית, בלי להבין את מגבלות המציאות. תחבורה ציבורית נתונה לאותם אילוצים פיזיים (העדר מקום) וכלכליים כמו התחבורה בכלל (של מכוניות פרטיות). לעולם לא תגיע התחבורה הציבורית לכל מקום, לעולם תהיה איטית (כי תעצור בתחנות רבות). מסלולים מיוחדים לתחבורה ציבורית? עשו. אי אפשר לעשות יותר, אין מקום בכבישים.

זה לא אומר שאי אפשר לשפר מעט את התחבורה הציבורית בישראל. אפשר – אבל כאן שוב נתקלים באילוצים אידאולוגיים (סוציאליזם) והיסטוריים. תוסיפו לכך אינטרסים וקיפאון מחשבתי. הכוונה ל"קואופרטיבים" לתחבורה בעלי המונופול, המקבלים סובסידיות מהממשלה (דן ואגד), לקרטל המוניות (בחסות הממשלה) המונע שירותים מודרניים כמו אובר, שיתוף רכבים והסעה חופשית של אנשים. ומעל לכל, התעקשות המדינה (משרד התחבורה) לניהול ריכוזי – קביעת קווים ומסלולים; קביעת תעריפים וסובסידיות; כפיית רישוי, רגולציה ומגבלות למפעילים. אפשר לדמיין (ראיתי בחו"ל) מקומות בהם כל אחד יכול להסיע כל אחד לכל מקום, חופשי חופשי. המסיעים יכולים להיות בעלי אוטובוסים, מיניבוסים, וואנים, טנדרים, מוניות או רכב פרטי – בקווים קבועים או משתנים, לפי צרכי הנוסע. כל אחד יכול להסיע כל נוסע, מכל מקום לכל מקום, במחיר שיוסכם בין המסיע לנוסע (ללא התערבות הממשלה). מערכת תחבורה ציבורית כזו תהיה טובה בהרבה.

אבל, פקקים עדיין יהיו – שום תחבורה ציבורית לא יכולה להחליף את המכונית הפרטית. התחבורה הציבורית בעצמה נוסעת על הכביש ויוצרת פקקים. והרכבת? הרכבת תורמת רבות לשיפור אפשרויות הנסיעה, אבל סובלת מאותן בעיות כמו כל המערכות האחרות: מגבלות פיזיות (שטח למסילות), כלכליות (כסף לבנייה), ומעל לכול – זו מערכת ממשלתית הנשלטת על ידי פוליטיקאים עם אידאולוגיה ואינטרסים. מנוהלת על ידי וועדים, התוקעים מקלות בגלגלים וסוחטים בלי סוף עם היד על השאלטר או הבלם. אין מתגברים על זה? לא קל. יש אילוצים!

פיתרון "מס גודש"

הצעה אחרת היא "מס גודש" – גם את זה ראינו בעולם.... כמובן – מס הגודש לא פותר דבר, הכבישים עדיין צרים מדי. מס הגודש הוא קנס כספי, הוא לא פתרון תחבורתי. בעל המכונית המסכן, בישראל, משלם בערך 100%-120% מס על המכונית, ועוד 100%-150% מס על הבנזין. כלומר, משלם מיסים די והותר, ובכל זאת לא מוותר על המכונית – כי אין אלטרנטיבה... מס נוסף (מס גודש) לא ישנה. אבל... זה מס... פוליטיקאים אוהבים מיסים... מתאים לאינטרס שלהם (בניגוד לדה-רגולציה – תחבורה חופשית – שפוגעת בסמכויות הפוליטיקאי). בניו יורק – למשל – עומדים להטיל כעת מס גודש. המטרה המוצהרת: ליצור הכנסות שיאפשרו להתחזק את רכבת התחתית המוזנחת בצורה מחפירה. מס גודש אינו פותר את בעיית הפקקים.

פתרון הקסם – "רשות תחבורה מטרופולינית"

הפתרון הכי אידיוטי שכל חכמי ציון (כולל מבקר המדינה) מקדמים בהתלהבות יתרה הוא "רשות תחבורה מטרופולינית" (לפי דוגמאות רבות מחו"ל, למשל ניו יורק. אם להם יש – MTA אז גם אנו רוצים! כאילו שאין שם פקקים...). הטענה היא שהתחבורה (אוטובוסים, רכבות וכבישים) עוברת בהרבה רשויות מקומיות, וראשי הרשויות מערימים קשיים בתכנון ואישור פרויקטים. לכל אחד רעיונות משלו, הם לא מתואמים, הפרויקטים נתקעים, ומשרד התחבורה המנהל העליון חסר אונים. זה נכון, וזו באמת בעיה... אבל כיצד תפתור "רשות מטרופולינית" את הבעיה? נציגי הרשויות המקומיות ימשיכו להילחם ולהפריע אחד לשני גם בתוך הרשות... ובכלל – כאשר גוף ממשלתי ביורוקרטי (משרד התחבורה במקרה זה) נכשל – מיד קופצים חכמי ציון ומציעים גוף ביורוקרטי חדש – הוא שיפתור את הבעיה שהגוף הישן לא יכול לפתור. "הפעם זה יצליח"... אבל הגופים הביורוקרטיים נערמים האחד על משנהו. לעולם לא סוגרים משרד ממשלתי או רשות ציבורית – לעובדים יש "זכויות" ואי אפשר סתם לסגור גוף ממשלתי ולפטר עובדים. אז הרשות החדשה פועלת בצד הרשות הקודמת והבלגן רק גדל יותר.

את הרשות המטרופולינית הציעו מספר וועדות מומחים לתחבורה. וודאי שהציעו, מה כבר יכולים לעזור ה"מומחים"? לבנות כבישים הם לא יכולים. אז מציעים רעיונות "גדולים" לביורוקרטיה נוספת, לרשות ציבורית נוספת (שתציע תעסוקה טובה לכל ה"מומחים"). חוק התקבל בכנסת, ראש הממשלה אישר, 17 ראשי רשויות מקומיות בגוש דן הסכימו להקמת הרשות. למה שלא יסכימו? יקבלו עוד תקציבים לשליטתם (ממשרד התחבורה), משרות חדשות ב"רשות" לחלק למקורבים, מה רע?

מי טרפד את הקמת הרשות? שר התחבורה. לא פראייר. הוא מעדיף שהתקציבים, המשרות והשררה יישארו בידיו, ולא ינדדו לידי פוליטיקאים אחרים (ברשויות המקומיות). איש אינו מוותר בקלות על נחלתו.

מערכות ענק אלה, שלא ממש ניתנות לניהול ולפתרון, מספקות כר נרחב לדיבורים, לקיטורים, לעצות סרק, ולשפיכת דיו לריק של "מומחים" ומבקרים. הן לעולם לא תהינה מושלמות. כך למשל אין סוף לכמות הטיפולים שהרפואה יכולה לתת, ובלתי אפשרי לתת הכול. אין סוף לכמות המכוניות בכבישים. אנו חיים במציאות והיא שונה מדמיון ואוטופיה. אפשר לשפר פה ושם, לשחרר את ההסעות הציבוריות, לבנות עוד כביש ועוד מחלף, אבל פקקים תמיד יהיו. תתרגלו.

יעקב

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה 

עודכן לאחרונה ב חמישי, 28 מרס 2019 20:41
תגובות  
-1 #1 צריך בכל זאת לשפרמוטי היינריך 2019-03-28 21:05
אכן פקקים תמיד יהיו. תמיד יהיו שעות עומס. אי אפשר לבנות כבישים לפי הצרכים של "שעת העומס" וביתר שעות היממה תהיה תנועה דלילה.
מספר כלי הרכב בישראל הוא מהנמוכים במערב, כ-360 מכוניות לכל 1000 תושבים. באמריקה יש כ-900 מכוניות לכל 1000 תושבים.

אי אפשר שיהיו הרבה יותר מ-1000 כלי רכב ל-1000 תושבים. ולא כולם נוהגים בעת ובעונה אחת... ארצות הברית הגיעה מזמן לתקרת מספר כלי הרכב. ברמת מינוע כזאת, מספר כלי הרכב מושפע בעיקר מהגידול באוכלוסייה. לישראל יש עוד הרבה להתקדם ברמת המינוע.

לכן צריך לשפר את התשתיות בישראל בקצב גבוה מהעולם. בהתחשב בחסמים בישראל, חלה אצלנו התפתחות מדהימה ברשת הכבישים בעשור האחרון וההתנפלות על הממשלה לא מוצדקת. טענות תמיד יהיו. כך גם בארצות אחרות.

גם התחבורה הציבורית סבירה (לדעתי), בעיקר בתוך הערים. שיירות של אוטובוסים ממלאות כבישים מרכזיים בתוך הערים. ברוב שעות היממה הם ריקים.
ציטוט
0 #2 אוטובוסים ריקים מזהמיםיעקב 2019-03-28 21:38
אוטובוסים מפרקיים ענקיים (בעלי מנוע גדול בהתאם) מסתובבים בהמוניהם ברחובות ת"א הצרים כשבכול אוטובהוס 5-10 נוסעים (ברוב שעות היממה). והזיהום....
זאת התחבורה הציבורית....
אנו צריכים תחבורה ציבורית גמישה של מיניבוסים מוניות ופרייבטים (אובר) שנוסעת רק היכן שיש נוסעים.... לא צריך תחבורה ציבורית מזהמת שנוסעת ריקה, ומקבלת סובסידיות מהממשלה (שאם לא כן לא היה משתלם להסיע אוטובוסים ענקיים ריקים). אילוצים....
אבל -
ציטוט
+1 #3 כל מה שניתן בחינם ינוצל עד תוםשחרורון 2019-03-29 03:57
אם שלמת על משהו מראש (או קבלת אותו בחינם) ועכשיו אתה יכול להשתמש בו באופן בלתי מוגבל, אתה תנצל אותו עד תום. לא בגלל שאתה אדם רע, בגלל שאתה בן-אדם

אם מחר כולם ישלמו סכום חודשי קבוע, שמושפע מההכנסה שלך ולא מהשימוש, ויוכלו לצרוך כמה חשמל שהם רוצים, ישראל תתמלא אור וטסלה תכנס לישראל.

אותו עקרון תופס עם כבישים.
ציטוט
0 #4 יש להעיר על כך:יוסי ברנע 2019-03-29 07:24
א. הרכבת הוזנחה משך עשרות שנים בשל הכוח הפוליטי של אגד (ודן). ב. בקהיר בנו רכבת תחתית תוך שלוש שנים, אצלנו זה לוקח מעל ומעבר למתוכנן תוך שחיתות בין משרד התחבורה לגופים המבצעים. ג. מזמן היה צריך לבנות מסילות רכבת נוספות במרכז ובגלל העיכוב זה תוקע את אפשרויות הגדלת מספר הרכבות. ד. למוניות השירות היו חוזים של יחידי סגולה במקום לפתוח את השוק לתחרות עם האוטובוסים. ה. את כל קווי דן ואגד היה צריך להפריט. ו. את האוטובוסים יש להתאים למספר הנוסעים. יש מקום גם להשתמש במיני אוטובוסים בשעות ובמסלולים מסוימים. ז. יש לשפר את הנסיעה במסלולי התחברה הייעודית הציבורית כולל פתרונות חנייה כדאיים לבאים במכוניות אל הערים. ח. וללא קשר ישיר לנושא ,יש לאסור נסיעה בקורקינטים ובאופנים חשמליות על מדרכות העיר בשל הפגיעה בהולכי רגל.
ציטוט
0 #5 לא להפריט קוויםיעקב 2019-03-29 08:49
צריך יותר קווי רכבת... צריך יותר כבישים ומחלפים... צריך יותר חניונים חנה-וסע... צריך וצריך וצריך. אין סוף לצרכים. אבל יש קשיים... יש מגבלות... לא הכול אפשרי

בקשר לקווי תחבורה ציבורית - לא צריך להפריט בשיטה הנוכחית - בה עושים מכרז על קו זה או אחר, ונותנים ונופול על הקו לזוכה במכרז.
צריך חופש תחבורתי - כול אחד יכול לנסוע בכול מסלול ואף ללא מסלול. משרד התחבורה לא צריך להתעסק בקביעת מסלולים של קווים, ברישוי של מפעילים, בתעריפים. כלום. הסעות חופשיות. את זה אפשר לעשות בלי השקעות ובלי מגבלות.
ציטוט
0 #6 חוזר: "המערכות קורסות"היהודי הניצחי 2019-03-29 12:35
מצטט יעקב:
צריך יותר קווי רכבת... צריך יותר כבישים ומחלפים... צריך יותר חניונים חנה-וסע... צריך וצריך וצריך. אין סוף לצרכים. אבל יש קשיים... יש מגבלות... לא הכול אפשרי

בקשר לקווי תחבורה ציבורית - לא צריך להפריט בשיטה הנוכחית - בה עושים מכרז על קו זה או אחר, ונותנים ונופול על הקו לזוכה במכרז.
צריך חופש תחבורתי - כול אחד יכול לנסוע בכול מסלול ואף ללא מסלול. משרד התחבורה לא צריך להתעסק בקביעת מסלולים של קווים, ברישוי של מפעילים, בתעריפים. כלום. הסעות חופשיות. את זה אפשר לעשות בלי השקעות ובלי מגבלות.

ניתן לפתור את רוב בעיות הפקקים ככולם. אבל מה זה לפתור?
זה אומר לבטל צווארי בקבוק ברמה מתקבלת על הדעת, רמה שמקובלת על המשתמשים בזמני שיא. כיצד? ע"י בניית מנהרות, כבישים עוקפים, מחלפים ברמה גבוהה איסוף נתונים וניתוחם. התחבורה הפרטית היא עורק החיים של עיר מודרנית.
זו רק שאלה של רצון ויכולת ובדרך כלל השקעה כדאית מאוד לכולם: לנהגים ולהולכי הרגל.
כלכלה חופשית הייתה פותרת את הבעיה
ציטוט
0 #7 כלכלה חופשית וכבישים עירונייםיעקב 2019-03-29 13:26
הכלכלה החופשית אינה יכולה לפתור את בעיית זמינות הקרקע לבניית כבישים. המו"מ מול אלפי בעלי קרקעות שכולם רוצים לסחוט עבור חלקתם כמה שיותר בהזדמנות שרוצים לבנות כביש - הופכת את המשימה לבלתי אפשרית.
ציטוט
0 #8 חוזר: "המערכות קורסות"שחרורון 2019-03-29 14:30
מצטט יעקב:
הכלכלה החופשית אינה יכולה לפתור את בעיית זמינות הקרקע לבניית כבישים. המו"מ מול אלפי בעלי קרקעות שכולם רוצים לסחוט עבור חלקתם כמה שיותר בהזדמנות שרוצים לבנות כביש - הופכת את המשימה לבלתי אפשרית.


למה? למה אתה יכול לעשות משא ומתן מוצלח לרכישת חברה למשל מול מספר בעלים אבל שמדובר בקרקע פתאום צריך ממשלה. גם איך הממשלה עוזרת פה? שודדת קרקעות לכבישים כי ״טובת הציבור״?
ציטוט
0 #9 לא הכל אפשרי?!יוסי ברנע 2019-03-29 14:41
ברור שלא הכל אפשרי ויש מגבלות, אבל יש הזנחה משך עשרות שנים של פיתוח הרכבת בישראל. הרכבת הקלה מתנהלת בחלמאות. דווקא יש להעדיף, אם אפשר, תחבורה ציבורית יעילה על חשבון מכוניות פרטיות שבהן יש נוסע אחד. הנוסעים לבד ימשיכו לנסוע לבדם אלא אם תהיה להם אלטרנטיבה ראויה.
ציטוט
0 #10 חוזר: "המערכות קורסות"יעקב 2019-03-29 21:39
"דווקא יש להעדיף, אם אפשר, תחבורה ציבורית יעילה"
ואיך עושים "תחבורה ציבורית **יעילה**"??? להבדיל מזו שקיימת? אחך בדיוק?
אני הצעתי דרך - ללא רגולציה. אז היא תהיה יעילה יותר מאשר הקיימת אבל עד כמה יעילה? עדיין, מכונית פרטית תהיה, לרוב, יעילה ונוחה ומהירה וגמישה יותר.

אז - צריך הכול. גם תחבורה ציבורית חופשית (יעילה יותר), וגם כבישים ומחלפים, וגם רכבות...
ועדיין - פקקים יהיו.
ציטוט
0 #11 אם יש רצון ויש יכולת...היהודי הניצחי 2019-03-30 07:27
הרצון נונע מ"תאוות בצע" שהיא המנוע של הכלכלה האנושית.
מומחה להנדסת תחבורה בוודאי שיימצא פתרונות הנדסיים, כדאיים וקיימים. לדוגמא: מנהרות וגשרים. תחבורת ציבורית יכולה להיות גם פרטית. הרגולציה מועטה היא אולי בלתי נמנעת.
השאלה אם הרכבת יעילה יותר מכביש צריכה להענות ע"י משקיעים פרטיים. אינני שותף לשיר ההלל לרכבות במימון מסים. זו תחבורה יקרה ונתונה לסחטנות בלתי פוסקת מצד העובדים.
ציטוט
0 #12 רכבת פרטית - אוטופיהיעקב 2019-03-30 11:47
מנהרות וגשרים פרטיים, ורכבת פרטית - אלו אוטופיות. זה אינו אפשרי. שום משקיע לא ישקיע טונות של כסף בתשתיות פיזיות (מסילות, כבישים, מנהרות) כשהוא יודע שייקח שנים להחזיר לעצמו את ההשקעה (עם רווח), ובמשך השנים הממשלה יכולה בקלות לחסל את הרווח על ידי רגולציות (של המחיר - למשל) או של חוקי עבודה וועדים.

יזם פרטי אפשרי - כמו אצלנו בכביש 6 - רק אם הממשלה נותנת לו את הקרקע וגם מבטיחה לו בחוזה רווח מינימלי המכסה את ההשקעה עם תשואה סבירה. כלומר - יוזמה פרטית בחסות הממשלה....

יוזמה פרטית על בסיס חופשי ותחרותי (ללא מעורבות ממשלתית) אינה אפשרית בתחומים אלה.
ציטוט
0 #13 חוזר: "המערכות קורסות"שחרורון 2019-03-30 22:05
מצטט יעקב:
מנהרות וגשרים פרטיים, ורכבת פרטית - אלו אוטופיות. זה אינו אפשרי. שום משקיע לא ישקיע טונות של כסף בתשתיות פיזיות (מסילות, כבישים, מנהרות) כשהוא יודע שייקח שנים להחזיר לעצמו את ההשקעה (עם רווח), ובמשך השנים הממשלה יכולה בקלות לחסל את הרווח על ידי רגולציות (של המחיר - למשל) או של חוקי עבודה וועדים.

יזם פרטי אפשרי - כמו אצלנו בכביש 6 - רק אם הממשלה נותנת לו את הקרקע וגם מבטיחה לו בחוזה רווח מינימלי המכסה את ההשקעה עם תשואה סבירה. כלומר - יוזמה פרטית בחסות הממשלה....

יוזמה פרטית על בסיס חופשי ותחרותי (ללא מעורבות ממשלתית) אינה אפשרית בתחומים אלה.


אתה סותר את עצמך. אתה טוען שאנשים לא ישקיעו כי הממשלה עלולה לבוא ולגנוב את הרכוש שלם (שזה נכון), אבל אם תסיר את הממשלה עדיין לא יבנו כבישים.

אנשים היום משקיעים טונות של כסף בתשתיות פיזיות שלוקח שנים להחזיר את ההשקעה. למשל: עדיין בונים או רוכשים בניין (או דירה) ומעמידים אותו להשכרה. הבעיה היא, כרגיל, הממשלה. בדיוק כמו שברור שאם הממשלה תלאים את יצור האוכל כולנו נרעב, או אם רק הממשלה תבנה בתים כולנו נגור בחירבה, ככה הממשלה לא צריכה לבנות כבישים
ציטוט
0 #14 הצעה לתחבורה ציבורית שעובדתדוד 2019-03-30 23:07
אחת הבעיות המרכזיות של תחבורה ציבורית קשורה לאוטובוסים ריקים שעושים את אותו המסלול של אוטובוסים מלאים, מה שגורם לכלי רכב גדולים ומגושמים שיוצרים פקקים ללא סיבה אמיתית (הפקק לא נובע מהימצאות הרבה אנשים שמבקשים לנסוע למקום מסויים באותו הזמן).
אני אמנם בדעה שישראל יכולה בהדרגה להפריט את כל חברות האוטובוס ולאפשר לחברות פרטיות להתחרות ((השוק יעשה את שלו, חברות יעשו הסכמים ביניהם על איזורי פעילות. זה עובד מצוין בכל תחום אחר), אבל עד אז אפשר לשקול את ההצעה הבאה: לכל אוטובוס יהיה מסלול שדרכו הוא עובר *אם יש נוסעים*. הוא יוכל לדלג על תחנות אם אין. נוסע שמבקש לנסוע באוטובוס בשעה מסויימת ולרדת בתחנה מסויימת, יזמין את האוטובוס מראש דרך אפליקציה ייעודית, וישלם על הנסיעה מראש (או בתשלום חודשי לפי צבירת נסיעות), כל זאת עד חצי שעה (ובאוטובוס בינעירוני שעה, נניח) למועד יציאת האוטובוס מתחנת המוצא. אם נוסעים לא נרשמו בתחנות מסויימות, האוטובוס לא יצטרך לעבור שם. עבור הנוסעים שנזכרו באיחור יפעלו אוטובוסים בתדירות נמוכה יותר באותו מסלול. לאף נוסע לא ישתלם להיקלע לאוטובוס שעושה את כל המסלול כמובן, ואפשר גם לשקול עלות נסיעה גבוהה יותר באותו אוטובוס כדי למנוע בזבוז.
כמובן שהחברות תוכלנה על פי ההירשמות להחליט אם להוציא לדרך רכב גדול או קטן כמו מיניבוס.
ציטוט
0 #15 רכבת לעומת מכונית פרטיתהיהודי הניצחי 2019-03-31 02:48
ההצעה של דוד יכולה בהחלט לעבוד והיא בפני עצמה דוגמא ליתרון של תחבורה ציבורית פרטית על תחבורה ציבורית בניהול ציבורי. רעיונות חכמים ונועזים באים על פי רוב מהשוק החופשי.
והערה ליעקוב: יזמות פרטית הנה אפשרית כמעט בכל תחום כולל תחבורה ואפילו בארצינו. יש לכך דוגמאות רבות מצפון אמריקה. נכון הוא שמידה מועטה של התערבות ממשלתית חיונית לתחבורה פרטית וציבורית.
אסור לשכוח את הכנסות המדינה הגדולות מהתחבורה הפרטית שאינן קיימות ברכבת. להיפך: הרכבת מסובסדת.
ציטוט
+1 #16 חוזר: "המערכות קורסות"שחרורון 2019-03-31 04:16
אתה מתאר אחד השירותים ש Uber, Lyft וכו' מציעים (Car pooling). הממשלה כמובן חסמה את הכניסה שלהם
ציטוט
0 #17 אוטובוסים פרטייםיעקב 2019-03-31 14:54
מלבד ליפט ואובר שפועלים בדומה למוניות אפשר שיהיו קווים של אוטובוסים פרטיים, ומיניבוסים, וואנים שדומים למוניות שרות. תחבורה ציבורית פרטית יכולה להיו מאד מגוונת.

למשל: במושב קשה מאד להשיג מוניות בשעת שיא. אבל אפשר בקלות לשכור פנסיונר מהמושב שייקח אותך לאן שאתה צריך, במכוניתו, במחיר סביר. היום זה לא חוקי. זה אבסורד. כלומר - מותר שייקח אותך טרמפ ויסיע אותך, אסור לקחת כסף עבור הנסיעה. (לא חשוב שכולם נוסעים בכול זאת, למרות החוק).
ציטוט
0 #18 חוזר: "המערכות קורסות"שחרורון 2019-04-01 02:14
מצטט יעקב:
מלבד ליפט ואובר שפועלים בדומה למוניות אפשר שיהיו קווים של אוטובוסים פרטיים, ומיניבוסים, וואנים שדומים למוניות שרות. תחבורה ציבורית פרטית יכולה להיו מאד מגוונת.

למשל: במושב קשה מאד להשיג מוניות בשעת שיא. אבל אפשר בקלות לשכור פנסיונר מהמושב שייקח אותך לאן שאתה צריך, במכוניתו, במחיר סביר. היום זה לא חוקי. זה אבסורד. כלומר - מותר שייקח אותך טרמפ ויסיע אותך, אסור לקחת כסף עבור הנסיעה. (לא חשוב שכולם נוסעים בכול זאת, למרות החוק).


יש מספר חברות בארהב שמספקות בדיוק את זה (דרך אפליקציה). סוג של מוניות שירות

הבעיה היא לא להסיע אנשים. מה שהחברות האלה פותרות זה ביטחון (סינון בסיסי של נהגים ונוסעים) ויצירת שוק יעיל. שני דברים שהממשלה לא מסוגלת לעשות למרות שאלו הסיבות/תירוצים הקלאסים לפיקוח ממשלתי
ציטוט
0 #19 "פקקים תמיד יהיו"האזרח דרור 2019-04-01 05:56
העובדה היא שיש ערים פקוקות יותר ויש ערים פקוקות פחות. תחבורה ציבורית יכולה לקחת כמות גדולה פי 6 עד פי 11 יותר נוסים מאשר מכונית פרטית באותו רוחב נתיב (לפי משרד התחבורה, הנחיות לתכנון שבילי אופניים 2009) - לכן בכל העולם משקיעים בתחבורה ציבורית יעילה.

האם הפקקים נעלמים? לא בדיוק. עדיין הכבישים נראים פקוקים כי אנשים אומרים - טוב הכביש ריק - אני יכול לנסוע במכונית - ועבור חלק מהאנשים יש חשיבות לגמישות שהמכונית מציעה - לדוגמה טכנאים - אבל רוב האנשים עובדים במקום עבודה שנמצא באותו מקום בכל יום. כך שאם הם משתמשים ברגל, אופניים, רכבת או אוטובוס בנת"צ - הפקקים לא מפריעים להם.

מדד פיצול נסיעות מודד כמה אנשים מגיעים לעבודה ולימודים באיזה אמצעי. בארצות הברית ברוב הערים מעל 90% מגיעים במכונית. הפקקים בהתאם. במעל מאה ערים באירופה - בגדלים שונים - פחות מ 40% מגיעים במכונית. ויש יותר ויותר ערים שבהם מספר הולכי הרגל והאופניים עולה על 20% ולפמעים עולה על 50% (פריז, ברצונה)- כיצד? עושים עירוב שימושי קרקע ובנייה צפופה - כך שהרבה מקומות עבודה וחנויות נמצאים במרחק הליכה - זה גם מבטיח תחבורה ציבורית יעילה.

זה אומר פחות תאונות, פקקים, זיהום אוויר, בעיות חניה, ויותר אפשרות לשלב פעילות גופנית בחיי היומיום - אורח חיים פעיל לעומת אורח חיים יושבני שהורג בעולם מיליוני אנשים. (בישראל - אותו סדר גודל כמו השמנה מתים מאורח חיים יושבני - כ 7.5% ממקרי המוות).
ציטוט
+1 #20 "ניהול על ידי הממשלה"האזרח דרור 2019-04-01 06:09
במדינות רבות אין שום ניהול של התחבורה על ידי הממשלה. במדינות אפריקה ובמדינות עניות באסיה יש המון תחבורה ציבורית פרטית ללא שום ניהול ריכוזי. רוב תושבי קהיר השתמשו במשאיות , ובבירת הפיליפנים יש ג'יפים המתפקדים כמוניות. כולם יושבים בפקק.

לעומת זאת ביפן, שוויץ, שוודיה, הולנד גרמניה התכנון של הערים הוא ריכוזי. מסילות הרכבת תוכננו על ידי עיריות וממשלות וכן הרגולציה. גם התכנון העירוני מותאם לרכבות - לדוגמה לא מקבלים חניה "חינם " במרכז העיר. להפך - שטח הוא משאב במחסור במרכז העיר ולכן החניה מוגבלת ויקרה. כך יותר אנשים מגיעים בתחב"צ או ברגל - אבל בגלל התכנון שהוא TOD - מגיעים בצורה מהירה יותר לעומת אם כולם היו מנסים להגיע במכוניות.

מילה לגבי זה שבישראל יש מעט מכוניות. בישראל יש משפחות גדולות של 3 ילדים ומעלה. לכן למדוד מול מדינות מערביות שיש בהם 0-1 ילדים למשפחה זה מטעה. צריך לבדוק כמה מכוניות יש למשק בית ואז רואים שבישראל יש 1.25 כלי רכב לכל משק בית. זאת לעומת ערכים של 1.3-2 רכבים במדינות מערביות אחרות (1.28 בהולנד, 2.05 בארצות הברית)

אבל בישראל יש צפיפות אוכלוסין מהגבוהות בעולם (במיוחד אם לא מתחשבים בערי מדינה כמו הונגקונג - שכן הצפיפות בעיר היא תמיד גבוהה הרבה יותר מאשר במדינה) בישראל 388 אנשים לקמ"ר לעומת הודו עם 379 או סין עם 141 אנשים לקמ"ר ארה"ב עם 32 אנשים לקמ"ר

בנוסף לכך בישראל יש גידול מהיר באכולוסיה - שלא יורד כבר הרבה זמן - בניגוד למדינות כמו סין, מצרים, ארה"ב ומדינות אחרות.
ציטוט
0 #21 "תמיד יהיו פקקים"האזרח דרור 2019-04-01 06:13
בפריז, ובטוקיו אגב - אחוז השימוש במכוניות כדי להגיע לעבודה הוא 10% - לעומת ארה"ב שם למעט ניו יורק וסן פרנסיסקו ברוב העירם השימוש הוא 80-90% במכוניות.

גם סין שבמשך 20 השנים האחרונות השקיעה בכבישים הבינה שזו טעות והחלה להשקיע בשנים האחרונות ברכבות תחתיות ועידוד הליכה (הליכתיות) בשביל היעילות של התחבורה ובשביל הבריאות. כיום הרכבות המטרופולניות הגדולות בעולם הן בסין.
ציטוט
0 #22 אגרת גודשמו גדישו 2019-04-01 10:27
הדיון באגרת גודש לא משכנע בעיניי.

מיסי הרכב והדלק גם ככה גבוהים? -- טיעון לא רציני. אפשר להנמיך את המיסים הללו באותו סכום שייגבה כאגרת גודש.

אגרת גודש היא קנס ולא פתרון -- לא נכון. אגרת הגודש היא מחיר: מחיר השימוש במשאב במחסור, בשעה שהוא במחסור.

ברגע שיש לשרות מחיר, חלק מהאנשים מוצאים דרכים להקטין צריכה או לייעל אותה. חלקם שולטים בזמנם ומזיזים את הנסיעה לשעות הזולות. חלקם עוברים לחלופות.

לא צריך שכולם ישנו התנהגות, מספיק חלק קטן. ברגע שכמות המכוניות בכביש בשעת העומס מצטמצמת באחוז יחסית קטן, התנועה זורמת.
ציטוט
0 #23 לאזרח דרור - סיבה ומסובבאירופאי 2019-04-01 18:06
אני לא מכיר את הסטטיסטיקות שהזכרת. אך גרתי גם בטוקיו וגם בפריז ובעוד ערים אירופאיות ואני חושב שהתיזה בתגובתך דורשת אתגור.

אולי רק 10% מהתושבים מגיעים לעבודה בצורה חלופית זה לא בגלל התחבורה הציבורית המהוללת אלא בגלל שהפקקים והחניה הינם משימה יותר קשה מתל-אביב בשעות עומס?

הרבה מקומות עבודה נמצאים במרחק הליכה?
זה פשוט לא נכון, רוב האנשים נמצאים בפרברים "הזולים" ובתי העסק בדרך כלל לא שם. לא לחינם הפיתגם métro, boulot, dodo
נתח גדול מחיי הפריזאי הוא בדרך לעבודה וממנה.

התחבורה הציבורית בגרמניה הרבה יותר מסודרת ונעימה, והכבישים מעולים, וגם שם בשעות העומס לא זזים.

נקודה למחשבה, כאשר הממשלה מנהלת את התחבורה הציבורית, יש יותר שביתות ועיקובים מתוכננים ולא מתוכננים, ואפילו שוויץ, היחידה באירופה בעלת המוניטין של דיוק שווצרי בהגעת הרכבות, לא חסינה, והס מלהזכיר את צרפת, בלגיה, ספרד.

נקודה נוספת, אני נהנה מסגירת מרכזי הערים לרכבים, אך בתי העסק מתלוננים על ירידה של מחזור מחירות ב 66%, והרבה בתי עסק קורסים.

ואחרונה, ואני כנראה משוחד, אך הדבר היחיד שנראה לי שעובד הוא עידוד לשימוש באופנים או כלי רכב דומה, כבר שנים שאני לא מתגעגע לפקקים ונהנה מספורט לפני ואחרי העבודה, אך אכן זה דורש דרך נאותה, לא בהכרח שביל לאופניים אך רצוי, ומקלחת במקום העבודה.
ציטוט
0 #24 תיקון טעותאירופאי 2019-04-01 18:12
"אולי רק 10% מהתושבים מגיעים לעבודה בצורה חלופית"

צריך להיות "מגיעים לעבודה ברכב"
ציטוט
+1 #25 דה-רגולציה בתעופהיעקב 2019-04-02 14:12
שימו לב איזה פלאים חוללה הדה-רגולציה בתעופה (משיניות השמיים הפתוחים). גם טיסות זולות בזיל הזול (אולי 1/4 ממחירים קודמים ולפעמים פחות), וגם ריבוי קווים ליעדים רבים שלא היו נגישים קודם, וגם עלייה גדולה במספר התיירים הנכנסים (וגם היוצאים...). ממש אמריקה. וכול זה נעשה בלי להשקיע גרוש... איך לא חשבו על זה קודם???
(סחת'ין לשר ישראל כץ).
ציטוט
הוסף תגובה