שישי, 14 מאי 2010 15:40

האיחוד האירופאי החליט להפוך את היורו לדרכמה יוונית

גילגולו של "מודל" שפיתחו בנקים מרכזיים: תחילתו בהדפסת כסף בארה"ב והמשכו בהדפסה באירופה. מתמכרים להדפסה. אבל, כאשר הציבור מתלונן על "אינפלציה" - עוצרים. זה השלב בו נגרם "שבץ" למערכת הפיננסית.

עם פרוץ המשבר הפיננסי העולמי בסוף שנת 2007, החל נגיד הבנק הפדראלי להזרים סכומי כסף חסרי תקדים לחילוץ המערכת הפיננסית. פעולותיו הצליחו לדחות את המשבר הפיננסי הגדול בשנה, אך במחיר לא מבוטל. ההשלכות האינפלציוניות של מעשי הבנק המרכזי לא נעלמו מעיני המשקיעים בשוקי המט"ח והסחורות. הדולר החל לצנוח בחדות ומחירי סחורות כגון נפט ומזון הרקיעו שחקים. המשבר הפיננסי החליף צורה והפך למשבר אינפלציוני חמור והבנק המרכזי הסתכן באובדן אמון מוחלט בדולר. 

אי שם בחודש יולי 2008 קיבלו האמריקאים החלטה כבדת משקל: הם עצרו את רצף הדפסות הכספים וחדלו מהורדות הריבית. מרגע שחדרה ההכרה בשוק שהבנק הפדראלי איננו מתכוון להדפיס את סכומי הכסף הנדרשים על מנת "לשמור" על המערכת הפיננסית היא קרסה תוך מספר חודשים ואיתה מחירי הסחורות. הדולר התחזק בכל העולם כתוצאה מבריחה מנכסים מסוכנים בכל העולם (שהומרו לדולרים) וכתוצאה מאמון מסוים שנוצר כי הבנק הפדראלי לא ישבור את הכלים ויביא להיפר-אינפלציה. 

הירידה החדה במחירי הסחורות והתחזקות הדולר אפשרו לבנק הפדראלי לקנות עוד קצת זמן ובחודש מרץ 2009 הוכרזה תוכנית "הצלה" מאסיבית – הדפסה של טריליון וחצי דולר יצאה לדרך. התוכנית הביאה לעלייה בשוקי המניות, שוקי הסחורות, ולהחלשות של הדולר. הדולר נחלש כי ההדפסה הגבירה את החשש מירידה מיידית מערכו. בכדי להתגונן מירידה בערך הדולר רכשו המשקיעים נכסים אמיתיים כגון סחורות, מניות ומטבעות של מדינות זרות. בהקשר זה ראוי לציין כי בורסה עולה איננה תמיד סימן ל"פריחה כלכלית" כפי שמעידה ההיסטוריה. הדפסת כסף בשילוב ירידה בפעילות הכלכלית יוצרת תנודתיות חריפה בשוקי ההון, הסחורות והמטבעות. לעיתים "מנצחת" החולשה הכלכלית ולעיתים "מנצחת" הדפסת הכסף. 

הדפסות הכסף של הבנק הפדראלי ירדו באופן הדרגתי בחודשים נובמבר 2009- מרץ 2010 עד לעצירתם המוחלטת לקראת סוף מרץ. מרגע זה התחזק הדולר חדות ופרץ משבר פיננסי נוסף – הפעם באירופה. הכלכלה העולמית הגיעה למצב בו היא מכורה להדפסת כספים בקצב הולך וגובר וכל עצירה גורמת ל"התקף לב" למערכת הבנקאית. 

ה"מודל" (שנדון לכישלון) שפיתחו הבנקים המרכזיים הוא לנסות לייצר אינפלציה רק במחירי נכסים כי כאשר מחירי נדל"ן ומניות עולים מזנקים איש איננו מתלונן. אולם, כאשר מגיע הכסף המודפס למחירי מזון ואנרגיה מצטבר לחץ פוליטי (בשלב זה הציבור מתלונן על ה"אינפלציה"). זה השלב בו הבנק המרכזי נאלץ לעצור את הדפסת הכסף ולגרום ל"שבץ" במערכת הפיננסית. 

ביום שני לפנות בוקר (10 למאי) החליטו מדינות אירופה להתאבד באופן קולקטיבי. משמעות תוכנית החילוץ של טריליון הדולר היא שכל אירופה ערבים זה לזה, או יותר נכון – גרמניה ערבה לכל אירופה. מכיוון שהאירופאים אינם מסוגלים לממן את חובותיהם באמצעות מיסים הם עברו לפיתרון הקל – הדפסת כסף. 

הבנק האירופי הודיע על תוכנית הדפסה גרנדיוזית, במסגרתה הוא קונה בכסף טרי את חובותיהם (את אגרות החוב הנסחרות) של יוון, איטליה, פורטוגל ואירלנד. משמעות התוכנית היא שהחוב הגרמני והחוב היווני אחד הם – לכן, שוויו של היורו יטה לשקף את חוזקה של הכלכלה היוונית. דומה שאנו חוזרים על תסריט 2008 רק מכיוון אירופה – האירו ימשיך להיחלש חדות עד שתתקבל ההחלטה להפסיק את הדפסת הכספים ולפרקו לגורמים, או עד אשר שוויו יהיה כשוויה התיאורטי של הדרכמה היוונית. 

רוני טייטלבאום

עודכן לאחרונה ב שלישי, 19 דצמבר 2017 19:55
הוסף תגובה