רביעי, 11 מרס 2009 15:43

6 שאלות קשות לד''ר יעקב שיינין

הכלכלן המוערך ד''ר יעקב שיינין מסביר במעריב של שבת [דרור גלוברמן 6.3.09] איך להיחלץ מהמשבר. התרופה העיקרית: חיקוי אובמה.

הכלכלן המוערך ד''ר יעקב שיינין מסביר במעריב של שבת [דרור גלוברמן 6.3.09] איך להיחלץ מהמשבר. התרופה העיקרית: חיקוי אובמה. בלהט הראיון נתן שיינין מספר דוגמאות והנמקות ל''עשייה'' הנדרשת. לא צריך להיות כלכלן כדי לתהות: 

1. ''...חשוב שיתחילו לבנות [פרויקטים ציבוריים] כדי שאנשים יעבדו יותר ויקנו יותר. ככה דוחפים כלכלה, וככה המדינה צריכה לעשות...'': 

האם אחת מבעיית היסוד של כלכלת ישראל היא העדר רכבת תחתית בתל אביב או רכבת לאשקלון ולבית שאן? אם הבעיה היא רק ''שיתחילו לבנות'' אז למה שלא נבנה מהר את המשכן המתוכנן לבית ראש הממשלה בירושלים ב-600 מיליון שקל שבוודאי יצמחו למיליארד שקל? מדוע לא לבנות עוד מספר ''משכנים'' כאלה? בית חדש לנשיא המדינה לא חשוב? האם הפרויקטים האלה לא ''ייצרו מקומות עבודה'' ואולי אפילו מהר מרכבת? אפשר להמציא עוד ''פרויקטים'' – אריק שרון הצטיין בכך: צריך ללמוד ממנו איך שורפים חצי מיליארד דולר על בניית קו רכבת לירושלים בתוואי הישן מבלי שאף קטר נוסע בו. מי ישלם מר שיינין? כמה עסקים אחרים לא יקומו בגלל המיסים הגבוהים שהממשלה תצטרך לגבות? כמה עסקים אחרים יפשטו רגל בגלל הריבית שתעלה בעקבות גיוס הכסף הממשלתי באגרות חוב? וכמה עסקים שוב ייסגרו כשהממשלה תצטרך לפרוע בבוא היום את אגרות החוב באמצעות הטלת מיסים חדשים? 

2. ''הקבלן הישראלי לוקח 100 פועלים תאילנדים... להפוך את המשק למתוחכם ולאסור לחלוטין שימוש בעובדים זרים'': 

האם העובדים התאילנדים הם הבעיה, או שמא חוקי העבודה במדינת ישראל שמגינים על הזכות לקבל כסף שלא תמורת עבודה? תבטיח לתאילנדים שכר מינימום, קביעות בעבודה, משכורת 14, דמי אבטלה, קצבאות בשפע, זכות שביתה בלתי מוגבלת, וזכות לכלוא את המנהל במשרדו – גם הם יתחילו לעבוד כמו שישראלים עובדים בחקלאות ובבניין. 

3. ''אם ניקח הלוואה כדי להשקיע בדברים הנכונים, אז בזכות הצמיחה אני אוכל להחזיר את החוב'': 

ומי יחליט מהם ''הדברים הנכונים''? פקידי ממשלה בירושלים שלא מסכנים אגורה מכיסם כתוצאה מ''החלטתם''? פוליטיקאים עם פנסיה מובטחת לכל החיים? גם אנשי עסקים מנוסים עלולים לטעות, אבל במקרה זה הם אמורים להפסיד מכיסם [אם פוליטיקאים לא ''יחלצו אותם'']. הניסיון ההיסטורי מלמד שהסיכוי להשקעות ממשלתיות בדברים ''לא נכונים'' גדול יותר. את השאלה מי יחזיר את החוב כבר שאלנו. 

4. ''בסוף איך [האמריקאים] יצאו מהמיתון [של 1929]? במלחמת העולם השנייה.'' 

אם מלחמה יכולה להוציא משק ממיתון בזכות כוח האדם שהמלחמה ''מעסיקה'' והצורך לבנות תשתיות מחדש, מה דעתך שנארגן שריפת ענק בגוש דן, מלחמה עם סוריה וגם נבקש מהרב עובדיה להתפלל לרעידת אדמה הגונה. הרי הבנייה מחדש תזניק את המשק... איך בדיוק הרס מביא לצמיחה? 

5. ''תסתכל על המשבר הגדול של 1929: חיכו עד 1945 כדי לפתור אותו. דור שלם נמחק'' . 

אם כל הפרויקטים הציבוריים הענקיים של הנשיא רוזוולט במסגרת ה''ניו דיל'', שפע העבודות היזומות ומיליארדי הדולרים שנשפכו – לא הצליחו להוציא את אמריקה מהמיתון, איך אתה רואה את הפטנט כראוי לחיקוי? הצמיחה החלה 16 שנים לאחר תחילת משבר 1929 והבורסה חזרה לרמה של ערב המשבר רק לאחר 25 שנים! הצמיחה לא החלה לפני שהנשיא טרומן ביטל חלק ניכר מחוקי הניו דיל ואת משטר הפיקוח והקיצוב שהונהגו. ולא לפני שהסתיימה המלחמה שכילתה משאבים. 

6. ''הרגולטור צריך להיות צדיק, ישר וחכם, ולהתערב איפה שצריך''

מה דעתך שנחפש גם ראש ממשלה כזה, וחברי כנסת כאלה? רצוי שכולם יהיו גם בריאים, גבוהים, ויפים. אלן גרינשפן, נגיד הבנק המרכזי של ארצות הברית לא היה חכם? עכשיו כולם מאשימים אותו. לאחרונה הודה שלא הבין דבר בכל המכשירים הפיננסים... 250 כלכלנים מלומדים ופקידים, עובדים במוסד רגולציה אמריקאי ייחודי. תפקידם היחיד מבוקר עד ערב הוא ביקורת יום-יומית על 2 ענקי המשכנתאות באמריקה שפשטו את הרגל למרות הרגולציה המדוקדקת – האם הם היו טיפשים? ואיך המפקח החכם על הבנקים בישראל לא גילה בזמן את המעילה של אתי אלון ב-250 מיליון שקל בבנק ישראלי קטנטן? אולי השווקים הפיננסים ושוק ההון מסובכים מידי בשביל רגולטור בן אנוש? אולי אין בנמצא כזה ''צדיק, ישר וחכם''? אולי האמונה ברגולציה ממשלתית על פעילויות כלכליות מסבה יותר נזק מתועלת? 

לפני מספר חודשים, בתחילת המשבר, טפחו ''ראשי המשק'' על שכמם בגאווה שהמערכת הפיננסית בישראל ''לא אימצה'' את הכלים הפיננסים המתוחכמים שפיתחו בוול סטריט, ולכן הבנקים הישראלים נפגעו פחות. רבע אמת. הסיבה היחידה שהכלים לא אומצו בישראל היא הביורוקרטיה הישראלית שזקוקה לזמן ארוך כדי להפנים ולהטמיע חידושים. לא חוכמת ''קברניטי המשק'' הצילה אותנו, אלא העצלות הביורוקרטית. יש תקווה שגם הפעם הביורוקרטיה הממשלתית תציל אותנו, תמסמס, תגרור, תקים וועדות – וכך יידחה גם החיקוי של צעדי ה''חילוץ'' האמריקאים. צעדים שעלולים להטביע את אמריקה והעולם עמוק יותר בביצת המשבר. 

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב ראשון, 03 דצמבר 2017 06:06
הוסף תגובה