שישי, 31 אוקטובר 2008 15:44

עיריית תל אביב לא ב''חופשה'' בזכות הפרטת שירותים

באחד מערבי חול המועד סוכות, בשעה 6 לפנות ערב צלצל הטלפון הנייד. על הקו הייתה אורלי ''מעיריית תל אביב'' – כך היא הציגה עצמה.

באחד מערבי חול המועד סוכות, בשעה 6 לפנות ערב צלצל הטלפון הנייד. על הקו הייתה אורלי ''מעיריית תל אביב'' – כך היא הציגה עצמה. מנגנון הטלת הספק התעורר מייד ותשובתי הייתה: ''לא יכול להיות. העירייה לא עובדת בחול המועד וגם בימים כתיקונם אין סיכוי שפקיד עירייה יתקשר אלי ב-6 בערב...''. בכל זאת התפתחה השיחה ומסתבר שמספר ימים קודם לכן, הגשתי בקשה לפטור זמני מתשלומי ארנונה על דירה שעומדת ריקה לפני שיפוץ. ''אז מי את, אורלי?'' הקשיתי על המתקשרת שנכנעה וסיפרה שהיא בעצם לא עובדת עירייה, אלא עובדת חברה קבלנית שלקחה על עצמה [אאוטסורסינג, מיקור חוץ] את הטיפול בשירותי העירייה במספר תחומים. אורלי קבעה פגישה לביקורת בדירה, נשוא הבקשה, כדי לאמת שהדירה אכן ריקה.

מיותר לציין שהפגישה נקבעה כבר למחר ולא ''לסוף דצמבר''. אורלי הגיעה בדיוק בזמן והמשך הטיפול הועבר כנראה למחלקת הארנונה. יבורך יוזם ''הפרטת השרות''. זה פועל, זה יעיל וקרוב לוודאי שזה גם זול מהעסקת עובד עירייה שיש לו בדרך כלל זכויות לקבל כסף גם כשהוא לא כל כך עובד, ''מגיע לו''.

אני לא בטוח שאני עושה שרות טוב, לציבור או לרון חולדאי ראש עיריית תל אביב, בפרסום האירוע החיובי. יש סכנה שאעיר את דובי ''התקינות החברתית'' להם חשובה אידיאולוגיית ה''מגיע לי''. העסקת קבלנים היא עבורם סדין אדום. נקודת השקפתם היא לעולם חלקית: הם תמיד רואים רק את העובד המסכן שמקור פרנסתו נלקח והועבר ל''קבלן פרטי''. הם מתעלמים לחלוטין מכך שנוצר גם מקום עבודה חדש שהעובד בו מרוויח לעיתים יותר מפקיד העירייה בזכות יעילותו. הם מתעלמים מהשירות הגרוע ממנו סובל האזרח, מהעלויות הנוספות המיותרות שאנחנו נאלצים לבסוף לשלם דרך הארנונה ומההשחתה המוסרית שבחלוקת כסף שלא תמורת עבודה רק בגלל ש''מגיע לי''.

לחברה פרטית אין גישה לתקציב אינסופי, או לאשראי בנקאי על חשבון משלם המיסים. עליה להתחרות מול חברות אחרות על כיסו של האזרח. גם אם חברה פרטית זוכה במכרז בלעדי לאספקת שירות באזור מסוים, היא עדיין מאוימת מתחרות פוטנציאלית כאשר יגיע מועד חידוש החוזה. מנהלי החברה חייבים לספק את השירות במחיר תחרותי שישביע את רצון האזרח וגם יותיר די רווח לבעלי המניות. החברה נאלצת באופן תמידי לחפש דרכים להתייעל ולשפר את השירות. תמריץ שאינו קיים ברשות מקומית.

להפרטה מספר יתרונות נוספים, מלבד החיסכון הישיר בעלויות [עבור רמת שירות זהה]:

העסקת קבלן מאפשרת ניצול יעיל של כישורים וציוד – לעיתים, לא נדרשים עובדים עם כישורים מיוחדים למשרה מלאה [לדוגמה: מפעיל דחפור], או ציוד מיוחד ששוכב בטל רוב הזמן במחסן העירייה. השיקול קריטי ככל שהרשות קטנה. העסקת מיקור-חוץ בולמת את הגידול הכמעט קבוע במינהל העירוני ומאפשרת גמישות בהקטנה או הגדלת שירותים. קל יחסית להגדיל את היקף השירותים הנדרשים מהקבלן, לבצע שינוי באופי העבודה, או לחילופין לצמצמה. שינוי כזה, הנדרש מעובדי עירייה קבועים, פותח מחול שדים של שביתות ואיומים. כאשר מעסיקים קבלן חיצוני, קל לזהות ולחשב את העלויות ואף להשוותן עם קבלנים אחרים. כאשר העבודות מבוצעות על ידי עובדי עירייה קשה ברוב המקרים לחשב את העלות האמיתית של השירות. בעירייה קשה למנהלים להיות אובייקטיבים בביקורתם על ביצועי עובדיהם. לפעמים קשה אפילו לנזוף בעובד, שלא לדבר על פיטוריו...  היחס לחברה חיצונית יותר קשוח והדרישות ממנה גבוהות יותר...

הפרטת שירות מאלצת את העירייה להשקיע מחשבה ומאמצים בניסוח ההסכם עם החברה נותנת השירות. בחוזים מסוג זה נאלצת העירייה, בפעם הראשונה בדרך כלל,  להגדיר מדדים לרמת שירות נדרשת, מדדים לביצוע נאות, הגדרת המשימה והגדרת מצבים שיהיו עילה להפסקת העסקתה של החברה. קשה למצוא בישראל ראש-עיר שיעז לדרוש זאת מעובדי עירייה...

נדרשת רפורמה מקפת בשלטון המקומי. עליו להפוך, מגוף שמבצע משימות ישירות, לגוף שמפקח ומתאם עבודות של קבלני משנה בכל תחום אפשרי. הפרדת הביצוע מהניהול והבקרה יאפשר למנהלים בעירייה להתרכז בתכנון וביקורת במקום בבעיות יום-יומיות הנובעות ממתן השירותים השוטפים.

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שני, 06 נובמבר 2017 05:00
הוסף תגובה