20/11/2013

"השומרים נעלמו מקניון עזריאלי" -- ניסיון נועז לשים קץ לישראבלוף?

כתב ידיעות אחרונות נזעק כי קניון עזריאלי בת"א ללא "מאבטחים" כבר יומיים. אין ישראלי, כולל הכתב הצבוע, שמאמין שמחטט התיקים מסוגל לבדוק, להבחין בפצצה בתא המטען, או יכול לעשות משהו במקרה של "אזעקת אמת".
כתב ידיעות אחרונות (19/11/2013) נזעק על כי כבר יומיים לפחות שקניון עזריאלי בתל אביב "פרוץ ללא שמירה". הכתב הנמרץ "מצטט" עוברים ושבים שהודו כי הם "מפחדים" בגלל העדר השומרים. "ממש מפחיד מקום כזה מול הקריה ללא שמירה"... כתב העיתון "המזועזע" נכנס לקניון עם אקדח צעצוע מפלסטיק ואיש לא שאל דבר...
 1421
 
 
יש להניח שמנהלי הרשת ניסו להשעות זמנית את "השומרים" כדי לבחון את "התגובה הציבורית" להסרת אחד מהבלופים הנפוצים בישראל מזה כ- 40 שנים – בלוף "המאבטחים" במקומות ציבור. ישראבלוף זה כה מושרש בהוויה הישראלית עד כי רבים אפילו מאמינים בשטות, או לפחות קונים את הסיסמא "אם זה לא מועיל אז זה לפחות לא מזיק". "תגובה ציבורית" ברוב המקרים היא תגובה של מספר כתבי תקשורת.

ג'וב "מחטטי תיקים" ו"מניפי מכסה בגז' רכב" נוצר בסוף שנות השישים, עם פעולות החבלה הראשונות שביצע ארגון "הפתח" של ידידנו יאסר עראפת – בעיקר, מטען חבלה בסופרמרקט או בבית קולנוע. מכיוון שהמנהיגים נדרשו "לעשות משהו" – חויבו מקומות ציבור בבדיקת תיקי מבקרים. מאז הפך השומר מחטט התיקים לאייקון ישראלי. עם ישראל נענה ברצון – מניף בהפגנתיות ידיים לצדדים, חושף תיק ועובר הלאה למרות גלאי המתכת המזמזם. עם הזמן התווספה גם השאלה המטופשת "אדוני, יש לך נשק?".

אין ישראלי, כולל כתב ידיעות אחרונות הצבוע, שמאמין שמחטט התיקים ממש בודק, או שמניף מכסה המטען באוטו מסוגל להבין מימינו ומשמאלו בבלגן שם. אין ישראלי שמאמין ש"המאבטח" מסוגל לעשות משהו במקרה של "אזעקת אמת", אבל סדר חייב להיות – אז שואלים את השאלה, פותחים וסוגרים מכסה מטען וממששים את התיק במקצועיות מדומה.

על הכביש בין קרואטיה לבוסניה (מדינות יוגוסלביה לשעבר) תקעו "מעבר גבול" – סמל לריבונות. על אוטובוס התיירים שלנו עלה שוטר גבולות חמור סבר שהחתים את הדרכונים המושטים אליו כי כך עושים בכל מעבר גבול. בחותמת אזל הדיו כבר מזמן – אבל סדר חייב להיות, אז הוא מחתים...

למרות שכל ישראלי מגחך נוכח "השמירה", התרגלנו לבלוף. אנחנו מרגישים אתו נוח למדי בבחינת "זה לא מזיק". אבל זה כן מזיק: עשרות אלפי ישראלים מקבלים משכורת עבור כלום ומישהו משלם עבור הוצאה כבדה זו: דרך ייקור עמלות בבנק, החשבון במסעדה, כרטיס הקולנוע, וכמובן – מחיר הקוטג' שעלה באגורה נוספת. ההוצאה המצטברת לאבטחה המדומה מצטברת למיליארדי שקלים רבים.

אין עדות כלשהי על תועלת. אין סיכוי – אבל ממש אין סיכוי שמחבל ייבלם על ידי הקשיש בשער, או שמניף מכסה תא המטען יחשוף מטען חבלה של 200 ק"ג – אפילו אם תהיה עליו מדבקת ענק בעברית וברוסית "מטען חבלה".

ואם כבר בביטחון מדובר, אז המקום האידיאלי לפיגוע חבלני הוא דווקא בהתגודדות הצפופה שלפני השומר בכניסה לקניון – בתור ל"בדיקת" התיקים. הסיבה שפיגועים חבלניים נדירים ביותר, בהחלט אינה "השומר" הקשיש בכניסה ששואל "יש נשק, אדון"?         

ודאי שמתם לב שדווקא במקום הרגיש במדינת ישראל, בשדה התעופה – אף אחד לא בודק תיקי נכנסים, אף אחד אינו בודק את תא המטען ברכב... מחבל בלונדיני שאינו מזיע ואינו רועד יכול להיכנס לאולם הגדוש עם סט רימוני יד צבעוניים במזוודה. יש אמנם מעגלי אבטחה פנימיים הדוקים שימנעו, קרוב לוודאי, מהמחבל להשליך את הרימוןהשני – אבל לעומת זאת – ב"הבימה" ובקולנוע ממששים בכניסה. סדר חייב להיות.

יש להניח שמנהלים רבים בישראל מודעים לישראבלוף, אבל לאף אחד אין אומץ להכריז כי "המלך עירום". ובאמת, למה להיות הראשון שמבטל את "האבטחה"?

לא בכל מקום הבדיקה הביטחונית היא בלוף. בכניסה לבתי המשפט, לדוגמה, מקיימים בדיקה יסודית – אפילו נעליים נבדקות. אבל הבדיקה היקרה אינה "בגלל הביטחוניות של המצב" (מטבע לשון של "הגשש החיוור"), אלא להגנה מפני עבריינים – שמא מישהו ירצה לסגור חשבון עם שופט או תובע.

ספק אם רשת עזריאלי תתנדב  לסדוק את חומת הבלוף.

מוטי היינריך
עודכן לאחרונה ב 24/07/2016
הוסף תגובה