כאשר ממשלה אינה מעורבת במסחר ותעשייה נקבעים רווחי השחקנים בשוק על ידי התחרות ביניהם על כיסו של הצרכן. הספק הזול והאיכותי בדרך כלל זוכה ליתרון.

במשטר של "כלכלה חברתית" כמקובל בישראל, פואד, שר התמ"ת, מחליט מי יתעשר.

איך מתקבלת ההחלטה? פוליטיקה, לחצים, לובי. בישראל יש שני מפעלים שמייבאים ברזל גולמי ומעבדים אותו בעיקר לצורכי תעשיית הבנייה. מפעלים אלה עתירי אנרגיה וזיהום ומעסיקים כ-300 עובדים.

ל-2 מפעלים קל יותר להתארגן ולהפעיל לחץ ואולי אפילו פיתויים על שר בממשלה מאשר לעשרות אלפי צרכנים שמתכננים לקנות בקרוב דירה. הם הנענשים העיקריים. היטל מכס בשיעור של 133 דולר לטונה הוטל לאחרונה על יבוא ברזל בניין. אם בדירה יש בערך 12 טון ברזל, אז הצרכן יצטרך מעתה לשלם בערך 7,000 שקל יותר. פואד החליט ששני בעלי המפעלים צריכים להרוויח על חשבון הציבור ובעלי עסקים אחרים (יבואנים).