בכתבה קודמת "השמצנו" את נגידת בנק ישראל על החלטתה להדפיס כסף למימון אגירת דולרים. אני לא חוזר בי, אבל תיתכן אפשרות נוספת: בנק ישראל נאלץ להדפיס שקלים.

פורסם ב- 2017

התקשורת מתעלמת מהשאלה, אבל המשפחות בישראל משלמות עבור מדיניות זו.

פורסם ב- 2017

סיכון אפשר לצמצם, אבל אי אפשר למנוע לחלוטין את התממשותו. הצביעות של "הביקורת הציבורית".

פורסם ב- 2017

חובותיו האבודים של אליעזר פישמן הם כ-5.5 מיליארד שקל. כולם שואלים איפה היה "הפיקוח" של בנק ישראל? זו אשליה לחשוב שבנק מרכזי מסוגל לפקח על בנקים. קיים כלי פיקוח אחר שיכול באמת לפקח על בנקים. 

פורסם ב- 2016

פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, תקף את מדיניות התערבות בנק ישראל בשוק מטבע החוץ באמצעות רכישת דולרים. שמחון המעיט בנזק ובסיכון שגורם בנק ישראל לאזרחי ישראל.

פורסם ב- 2016

בנק ישראל הוא "האבא" של חוסר היעילות – של מאות עובדים מיותרים היושבים על משכורות עתק. מה בנק ישראל עצמו עושה למען "התייעלות"? מוציא מכתבים לבנקים להתייעל...

פורסם ב- 2016

בנקים בישראל הם "כאילו בנקים". הם ארגוני פקידים הפועלים תחת ניהול ומרות בנק ישראל ביד רמה. באמצעות רגולציה קשיחה עד הפרט האחרון בנק ישראל מונע תחרות. שודדים את האזרח בחסות המונופול הממשלתי.

פורסם ב- 2016

יש סימני האטה מדאיגים בכלכלה העולמית. הבנקים המרכזיים בעולם ניצלו כנראה את כל "התחמושת" שלהם ל"עידוד" הכלכלה מאז 2008.

פורסם ב- 2015

סחרחורת חסרת מוצא של הורדת ריבית - התגברות ביקושים - עליית מחירי דירות - הגדלת היקף משכנתאות - עליית ריבית - קריסה.

פורסם ב- 2015

הדפסת כסף כמוה כהוספת מים למרק טעים כדי להגדיל את כמות המרק. האם מרק שהוסיפו לו מים ישביע אותנו יותר? אולי בטווח הקצר. מתי נבחין שרימו אותנו? רק אם תוספת המים תתמשך.

פורסם ב- 2015
ראשוןקודם1234567הבאאחרון
עמוד 1 מתוך 7