הדפסת כסף כמוה כהוספת מים למרק טעים כדי להגדיל את כמות המרק. האם מרק שהוסיפו לו מים ישביע אותנו יותר? אולי בטווח הקצר. מתי נבחין שרימו אותנו? רק אם תוספת המים תתמשך.

פורסם ב- 2015

ממשלה שמאלצת את הבנקים להעביר את הרזרבות שלהם אל הבנק המרכזי ולקבל על יתרות אלה "ריבית שלילית", למעשה מחרימה כסף מהבנק. השימוש בכינוי "ריבית" בהקשר זה נעשה לשם התקינות הפוליטית. החרמה אינה "תשלום".

פורסם ב- 2014

הבנקים האירופאים חשופים לאשראי מפוקפק שנתנו למדינות עניות, ולעסקאות רעועות, והכול - בחסות הבנקים המרכזיים שלהם. ספק אם החובות ייפרעו. חוששים מ"יום הדין".

פורסם ב- 2014

בנק ישראל צובר הפסדים כבדים בגלל מדיניות רכישת הדולרים שממומנת באמצעות הלוואות שהבנק לוקח ומשלם עליהן ריבית. ספק אם קיימת דרך "לרדת מהעץ" בשלום, ללא משבר כלכלי וללא הטלת מיסים כבדים למימון ההפסדים.

פורסם ב- 2014

מבלי ששמנו לב, נוסף לבנק ישראל תפקיד חדש. מעכשיו הבנק לא דואג רק למדיניות המוניטארית, אלא גם אימץ יעדים "חברתיים" כמו "מניעת פערים". קראו מה חושב הנגיד לשעבר קליין על הנגיד לשעבר פישר.

פורסם ב- 2014

עצם קיומו של בנק ישראל גורם נזק כבד ומצטבר לאזרח הישראלי. תקציב ההוצאות שלו עומד על כ-1 מיליארד שקל בשנה, בפעילותו "הכלכלית" הפסיד כ-2 מיליארד שקל נוספים (2013), וזה לא הסוף.

פורסם ב- 2014

בנק ישראל רואה עצמו ממונה על "יציבות" הבנקים – כלומר, הוא דואג לרווחים שהם גורפים כדי "להבטיח את יציבותם". הרגולטור אינו "ידידו של האדם" כפי שמטיפים לנו. במציאות, הרגולטור מבטיח את שוד הציבור.

פורסם ב- 2014

אנחנו שמחים שה"פיינשל טיימס" "מצטרף" לעמדתנו שנגידי הבנקים המרכזיים לא כל כך חשובים.

פורסם ב- 2013

טועה מי שחושב שלמדיניות "העשייה" המוניטארית של בנק ישראל יש תפקיד חשוב בהתפתחות הכלכלית של מדינת ישראל. "מדיניות נבונה" של בנק מרכזי אינה מסוגלת להביא לצמיחה כלכלית או "להבריא" כלכלה.

פורסם ב- 2013

כלל לא קשור לפרופסורים הנכבדים פרנקל וליידרמן: המושג "גרעון בהון העצמי" בהקשר של בנק ישראל – מטעה. הגדרה שנלקחה מהעולם העסקי, אך אינה מתאימה לבנק מרכזי.

פורסם ב- 2013