אתם כאן: עמוד הבית
רצח העם של הקומוניסטים הסינים בראשות מאו-טסה-דונג לא כל כך ידוע במערב. רצח ההמונים שביצעו קומוניסטים, בדרך כלל מעניין פחות את העילית במערב, שהרי הרוצחים הם אידיאליסטים ששאפו לחברה טובה יותר לכאורה.
השבוע, לפני 45 שנה חוסל בירי המהפכן הקומוניסטי צ'ה גווארה. דמות "הצעיר הנצחי" שמופיעה גם כיום על חולצות T, הייתה מסמלי "השמאל המתקדם" בעולם. הברנש היה רוצח סדיסט שמימש טרופו בחיסול "אויבי המהפכה".
הלהט המהפכני שלכם חוצב להבות. ההד חוזר אליכם מהתקשורת התומכת, מהאקדמיה ומהממסד הפוליטי. עצרו לרגע! האם ייתכן שעדר הבאפלו שועט אל עבר התהום? הביטו אל תוצאות מהפכות אחרות, עם אותן הסיסמאות, שהצליחו.
אומדן זהיר של קורבנות המשטרים הקומוניסטים בעולם עומד על כ- 110 מיליון אזרחים. גבוה מכל הרוגי המלחמות במאה ה-20 גם יחד. ה-1 במאי צריך להיות יום זיכרון. הסוציאליזם הוא הכישלון החברתי הגדול של המאה ה-20.
הבמאי האמריקאי מייקל מור העלה רעיון קומוניסטי ותיק לפתרון הבעיות של אמריקה - להלאים את רכושם של המיליארדרים. אין צורך להרחיק ולתקוף את הרעיון אידיאולוגית - אפילו תרגיל פשוט בחשבון מדגים את השטות.
ממשלות נוטות להגדיל כוחן. לכן צריך להלחם לשמירת זכויות וחופש הפרט במובן הרחב, ולצמצום פעילות הממשלה למינימום. זה מה שנקרא: ממשלה "קטנה". השמאל והימין רואים בממשלה כלי לניהול כל בעיה על חשבון חופש הפרט.
מסתבר שהאידיאולוגיה המרקסיסטית עדיין חיה ונושמת בחלקים של האקדמיה בישראל. ד"ר אפרים דוידי מאונ' בן גוריון, כמו מורו ורבו קארל מרקס, רואה באבטלה "תופעת קבע אופיינית לקפיטליזם".
הכול אפשרי במדינות גן העדן הסוציאליסטי...
מן הראוי היה להפוך יום זה באופן רשמי, ליום הזכרון לקורבנות הקומוניזם. הקומוניזם היה, ללא ספק, השואה הגדולה ביותר של האנושות [להבדיל מהשואה של עמנו].