מוטי היינריך.

מוטי היינריך.

מוטי (מרק) היינריך, בוגר הטכניון בחיפה (הנדסה) ואוניברסיטת תל אביב ( מנהל עסקים MBA ).

כפייה של המדינה על עסקה מרצון שמתגבשת במשחק הכלכלי בין אנשים חופשיים – מובילה לעיוות בשוק ולתוצאות גרועות יותר שלא תמיד ניכרות מייד. את ה"כלכלה" אי אפשר לרמות ומישהו צריך לשאת במחיר. למי יוגש החשבון?

גבי אשכנזי מונה ליו"ר הדירקטוריון של חברת "שמן" לחיפושי גז ונפט. התמורה לכישוריו המדהימים בנפט היא 100 אלף שקל בחודש ואופציות בשווי של 15 מיליון שקל. איזו תמורה מקבלים אנשי העסקים תמורת התשלום הכבד?

הסוב-יודיצה אוסר לדון בתקשורת ולחשוף פרטי דיון המשפטי. מדוע רע שהתקשורת תשפוט נאשם במקביל לבית המשפט? המערכת מייחסת כישורי ניתוח וחשיבה עדיפים לשופטים אז מדוע היא לא סומכת על אבחנתו בין עיקר לטפל?

הפוליטיקאים "שוברים את הראש" מהיכן יגיעו תקציבי הענק הנדרשים להמשך "השיטה"? המגזר הפיננסי סומן כ"אויב המעמד" וכאשם היחיד במשבר העולמי – עליו לתת את הדין. מס גלובלי חדש מתבשל – "מס רובין הוד".

יתרות מטבע החוץ הושקעו עד כה ב"השקעות סולידיות" – כלומר, בריבית אפסית. השקעה שגורמת להפסדים של כחצי מיליארד שקל בשנה. לאחרונה החליט בנק ישראל להשקיע במניות בבורסות העולם. סטנלי מסכן את כולנו.

עיריית תל אביב פרסמה מכרז לפרויקט בשכונת שפירא, בדרום העיר, של 66 דירות שמתוכן יוצעו 44 לדיור בר השגה. כאשר נפתחה תיבת המכרזים, בעירייה "נפלו מהכיסא".

לועדות יש הנחה סמויה שהמסגרת בה פועל המשק היא נתון קבוע, כתורה מסיני עבור היהודי המאמין. ועדה מחפשת פיתרון "מעשי" לעכשיו. ולכן אינה חושפת את שורש הבעיה – המגבלות על חופש השוק שהפוליטיקאים מכתיבים.

היכן הבאג בניתוח "בעיית הריכוזיות"? חברות עסקיות אכן זקוקות לבלמים ואיזונים, אבל הרגולציה הטבעית והמיטבית נוצרת בשוק פתוח ותחרותי.

המלחמה הממשלתית המסתמנת נגד ה"ריכוזיות" מסוכנת יותר מה"ריכוזיות". היא מבוססת על הרחבת הניהול הממשלתי של הכלכלה, הכבדת הרגולציה ותוספת חקיקה. הדרך הנכונה – בדיוק הפוכה.

נוח לפוליטיקאים לכוון את זעם ההמון אל הסופרמרקט. כי מתוך כל שרשרת השיווק והבחישה הפוליטית – מולנו ניצבת רק הקופאית בסופרמרקט – אנחנו לא משלמים ליבואן, למכס או למכון התקנים. למה "פער התיווך" תמיד גדול?