מוטי היינריך.

מוטי היינריך.

מוטי (מרק) היינריך, בוגר הטכניון בחיפה (הנדסה) ואוניברסיטת תל אביב ( מנהל עסקים MBA ).

פוליטיקאי "נאמן" רק למהלכים שיבטיחו את בחירתו מחדש. חברות בכנסת היא ג'וב, קריירה, קידום מעמד אישי – שאיפה דומה כמו לכל אחד מאתנו. הצרה מתחילה כאשר נוצר ניגוד בין תועלת אישית של הח"כ לבין טובת האזרח.

בניגוד למיתוס המקובל: הממשלות הן שמשבשות את מנגנון "חלחול העושר" אל תחתית הפירמידה החברתית.

הביטוי "כשל שוק" הוא תווית שמודבקת בדרך כלל לפעילות כלכלית שפוליטיקאים מעוניינים להטות לטובת צד מסוים באמצעות הפעלת כפייה – כוח החוק. "השוק" אליו מופנה הזעם מנוהל על ידי הממשלה ולכן אינו שוק.

ככל שחוב הממשלה יצמח, הדור הבא יירש כלכלה פחות יעילה ופחות מפותחת. הדרך להגדלת רווחת האזרח אינה ב"הצבעה על מקורות להגדלת המיסוי", אלא להיפך – הקטנה מתמדת ועיקשת של הוצאות הממשלה והקטנת המיסוי.

ידיעה זניחה בעיתון מדגימה את "הבאג הדמוקרטי": פגיעה בזכויות הפרט לטובת קבוצת לחץ. והפעם - לחצים פוליטיים של מסעדות באילת לביטול מבצעי "הכול כלול" בבתי המלון.

ויכוח מיותר בניצוח ועדה מיותרת. אירופה לא מחכה לגז הישראלי. שיקולים פוליטיים הם שיקבעו בעתיד את מבנה משק הגז ולא ועדה ש"מתכננת" ל-25 השנים הבאות...

"טייקונים" ראציונלים לכאורה תורמים מיליוני שקלים לרבנים פופולאריים כמו פינטו ואיפרגן, שהם בעצמם "טייקונים קטנים" (מוערכים בעשרות מיליוני שקלים). הם מעידים גם על "התייעצויות עסקיות" עם רבנים.

בניגוד לתחזיות השחורות - יש שפע של נפט בעולם ובשנים הקרובות צפוי אפילו עודף. תיאוריות נביאי הזעם על סוף עידן הנפט לא לקחו בחשבון טכנולוגיות חדשות וגידול בכדאיות ההפקה עקב העליה במחיר.

התקשורת עמוסה בביטויים נפוחים, נבובים וחסרי תוכן ממשי, חלקם קריאה לעשייה שאיש לא יודע מה עושים איתה מחר בבוקר, חלקם הצהרות ריקות או "הצבת יעדים" לעתיד. נשמע מצוין מבלי שאיש יודע מה באמת לעשות.

ערב הבחירות לנשיאות, ושוק העבודה האמריקאי עדיין מסרב לשתף פעולה עם ברננקי (נגיד הבנק המרכזי) ועם הנשיא אובמה. תקוותם הייתה ששני סיבובי "הקלה כמותית" של הדפסת כסף יאוששו את הכלכלה. אולי "הקלה 3" תעזור?