מוטי היינריך.

מוטי היינריך.

מוטי (מרק) היינריך, בוגר הטכניון בחיפה (הנדסה) ואוניברסיטת תל אביב ( מנהל עסקים MBA ).

"הלוואות" הן כסף קל עבור פוליטיקאים – המחיר הפוליטי שלהן נמוך. החלופה, גיוס כסף באמצעות מיסוי עלולה לחבל בשרידותם הפוליטית. העם שונא מיסים. מדובר במשחק פירמידה קלאסי שבנקודה מסוימת חייב לקרוס.

האם מעמדו של האירו יושפע מ"התמוטטות יוון"? האם גורלם של היוונים באמת מעניין את הפוליטיקאים בגרמניה ובצרפת? ארה"ב הייתה בתום מלחמת העולם בחובות גדולים יותר ביחס לתוצר ונחלצה מהם - מדוע זה לא יקרה הפעם?

שלישי, 20 אפריל 2010 15:40

פצצת הזמן היפנית

ראוי להפנות את הזרקורים דווקא אל הכלכלה השנייה בגודלה בעולם – יפן. שם מונחת הפצצה הגדולה. היפנים מפעילים את "שיטת אובמה" (ריבית 0 וגרעונות בתקציב) כבר 20 שנה וטרם "נחלצו" מהמשבר, אלא שוקעים עמוק יותר.

לנוכח ההיסטריה של ארגוני "כדור הארץ" נגד שאיפת האדם להיטיב את חייו ואת חיי צאצאיו, לצרוך וליהנות – ראוי להאיר על התהליך הקבוע שבבסיסו של הגזע האנושי. ה"מהפכה התעשייתית" לא הייתה ארוע הסטורי חולף...

חלק ב' של הכתבה על ה"מהפכה התעשייתית". למה לא קמה תנועה סוציאליסטית לפני כן - הרי לא חסרו איכרים "מנוצלים"? ביטול ניצול ילדים בעבודה בבתי החרושת וקיצור יום העבודה הארוך - האומנם השגי הסוציאליזם?

התקשורת גדושה בפרשנויות שזועקות כי מקור השחיתות בתחום הבניה והקרקעות הוא ברגולציה רופפת או במחסור בגופים רגולאטורים. אין תחום כלכלי במדינת ישראל עם תכנון, פיקוח ורגולציה כה הדוקים. אז איפה הבעיה?

לפוליטיקאים אין עניין בפתרון יסודי, אלא אם המציאות מאלצת אותם. הבראה אמיתית מחייבת הכרה בכישלון המודל המקובל של "מדינת הרווחה". כצפוי, זו אינה הדרך שנבחרה - ההתמוטטות נדחתה עד ל"אחרי הבחירות".

"שליטת 30 המשפחות" היא תוצאה של מבנה כלכלי ודמוקראטי שריכז כוח הכרעה כלכלי בידי הממסד הפוליטי. הממסד הוא שהעניק את עמדות הכוח לאותן המשפחות, הוא שמגן עליהן מתחרות ומבצר את מעמדן הכלכלי.

בג"ץ נדרש לחייב חרדים בלימודי "ליבה" כי החינוך החרדי "מטפח בורות". ולמה אסור להיות "בור" אם זו בחירתך? ההסבר: כי "הבורות" מחבלת ביכולתם "להתפרנס בכבוד" ו"לתרום". האם רק החרדים לא "מתפרנסים בכבוד"?

הרעיון הוותיק במערב בדרכו לישראל. הפוליטיקאים גילו את "פתרון הקסם" ליוקר הדירות, ובפיגור של עשרות שנים אחרי "מדינות נאורות" שתבונתן הכלכלית מוטלת כיום בספק, ממהרים ליישמו – מבלי להתעמק בנזק הצפוי.