קשה להילחם במבול הסיסמאות הסוציאליסטיות הקליטות כמו "העם דורש צדק חברתי", ובייחוד מול נחשולי האדם ששטפו את שדרות רוטשילד בקיץ 2011. יניב מנוס עושה זאת בסרט דוקומנטרי.

למה היהודים היו מהמיעוטים המוצלחים מבחינה כלכלית? למה התרכזו במרכזים עירוניים? למה נטשנו את החקלאות כבר לפני כ- 1700 שנים בניגוד לכל העמים? התשובה שונה מאשר למדנו בבית הספר!

הצעות הממשלה ל"דיור זול" הן תמהיל של פגיעה בזכויות הפרט, בזכות הקניין והחרמה נוספת של כספי האדם העובד לטובת אלה ש"מגיע להם". הן משתלבות בסחף העקבי, אל מודל של "כלכלה מתוכננת", "מוסדרת" ו"מפוקחת".

נתניהו, והצמרת הפוליטית מדקלמים שצריך "לעודד תחרות". לחוקק חוקים "לעידוד התחרות", להגדיל את מעורבות הממשלה בכלכלה ולצמצם את חופש הפרט - "למען התחרות". להקפיא מים כדי שיתחממו.

בנק ישראל צובר הפסדים כבדים בגלל מדיניות רכישת הדולרים שממומנת באמצעות הלוואות שהבנק לוקח ומשלם עליהן ריבית. ספק אם קיימת דרך "לרדת מהעץ" בשלום, ללא משבר כלכלי וללא הטלת מיסים כבדים למימון ההפסדים.

עודף בירוקרטיה נובע מעודף מעורבות ממשלתית בכלכלה. "תסמונת ההסדרה הענפית" תורמת חלק משמעותי לבירוקרטיה. מדובר בפגיעה בחופש הפרט של העוסקים בענף, חופש הפרט של הרוצים להיכנס לענף וחופש הבחירה של הצרכן.

האידיאולוגיה הסוציאליסטית מנחה את רוב הכלכלנים והעיתונאים ומונעת מהם לחפור נדבך נוסף – מעבר לתיאור שטחי עד כמה "המצב נורא". אין להם פתרון חוץ מהלאמה ו"פיקוח" כי אז יתנגשו חזיתית עם האידיאולגיה שלהם.

סיפור הדסה הוא סיפורו של המשק הישראלי הציבורי ושל הרפואה הציבורית – וזו נגועה במחלה כרונית חשוכת מרפא מעצם היותה "ציבורית" – עסק ללא "בעל בית". צריך להפוך את הדסה ל"אזור רפואה חופשי".

פרופ' עזרה זהר נפטר. הלוויה תתקיים מחר, יום ג' 4/2/2014, בהר הזיתים בירושלים בשעה 13:00.

עזרה היה הראשון שהצביע על הדרך להשתחרר מאזיקי המשטר הריכוזי החונק את הפוטנציאל הטמון באזרחי ישראל.

גב' כהן מפרנקפורט בצרות. היא השקיעה בעידוד ממשלת גרמניה בענף התובלה הימית והפסידה את השקעתה. מאות חברות השקעה ובנקים גרמנים בצרות. ומי צוחק? טייקונים יווניים...