שישי, 10 ינואר 2014 05:40

המרפסת שקרסה בבניין בחדרה - איפה העירייה?

קיימת אמונה טפלה שמחלקת ההנדסה העירונית מצילה אותנו מכאוס אורבאני, דואגת לתכנון הנכון של העיר, מפקחת על תהליך הבנייה ובעיקר – דואגת לבטיחות הבנייה. הרגולציה על הבנייה, רק מוכרת את האשליה.

מזה שנים תומך אתר "קו ישר" בצמצום דראסטי של תפקיד רשויות המדינה והעיריות בתחום הבניה. בפרק על "קרקעות ובניה" אנחנו מציגים מודל חלופי שיוביל להוזלה ניכרת במחירי הדירות תוך התאמה מרבית של המוצר (הדירות) והמבנה האורבאני לדרישות הצרכנים – זאת במקום המבנה המסובך הקיים, בו החלטות מתקבלות על ידי מערכת ממשלתית מרכזית מורכבת, מייגעת, שרירותית, יקרה ומושחתת.

קשה לשכנע. רובנו מקבלים את המצב הקיים כמובן מאליו וכהכרחי. אחד מטיעוני השלילה המרכזיים איתם אנחנו מתמודדים בויכוחים, הוא הטיעון הנפוץ: "אם העירייה לא תפקח על הבנייה ייגרמו אסונות". וכאשר אנו מסבירים שהעירייה לא מפקחת על תהליך הבנייה – המענה הוא בדרך כלל מבט חמלה מזלזל על טענתנו "המופרחת". כנראה שקשה לקעקע את תחושת הביטחון האנושית שנובעת מהידיעה ש"טוב שיש מישהו, שם למעלה בעירייה, שמשגיח על האזרח הקטן"...     

קיימת אמונה טפלה שמחלקת ההנדסה העירונית מצילה אותנו מכאוס אורבאני, דואגת לתכנון הנכון של העיר, מפקחת על תהליך הבנייה ובעיקר – דואגת לבטיחות הבנייה.  

1435
   צילום חסן שעלאן, ynet

לפני מספר ימים, בסמוך לקריסת המרפסת, האזנתי לריאיון ברדיו עם מנכ"ל עיריית חדרה יעקב זיגדון (תא"ל במיל.). המראיינת, ששמה נשכח לצערי, ביקשה לשמוע את דעתו מי האחראים לקריסת המרפסת. מר זיגדון האשים את הקבלן המבצע, את היזמים, את המהנדס המפקח ואולי עוד מספר גורמים. המראיינת שאלה לבסוף את השאלה המתבקשת: והיכן עיריית חדרה בכל הפרשה? מדוע העירייה אינה מפקחת על תהליך הבנייה? איך הוענק אישור לאכלוס הבניין ("טופס 4") ללא בדיקת עירייה? הרי בכל מחלקת הנדסה עירונית יש מדור לפיקוח על הבנייה, אז איפה הם היו?

לתדהמתה הלא נסתרת של המראיינת, ענה יעקב זיגדון כי עירייה אינה מסוגלת לפקח על תהליך הבנייה ולא על התאמת איכות הבנייה לתכנון המקורי, העירייה אינה מסוגלת לפקח אפילו על איכות חומרי הבנייה. העירייה סומכת על תצהירים וחתימות של המהנדסים שמעורבים בבנייה ושל מכוני בדיקה פרטיים.

קראו את דבריה של מרים ארז, יו"ר איגוד מהנדסי הערים בכתבה בעיתון "כלכליסט" על אחריות העירייה: "אין זה כשל של הוועדה המקומית, אלא של מי שהיו אמונים על הביצוע באתר... אנחנו לא יורדים לטיב העבודה, אלא מוודאים שאין חריגות. הרשויות המקומיות לא מסוגלות לפקח על הבנייה בשטח".  

על מה שצריך לפקח – העירייה לא מסוגלת, ועל מה שהעירייה מפקחת – אין צורך בעירייה.

בתהליך המייגע של הנפקת אישור בניה, העירייה משמשת בעיקר כגורם שחוסם מהשוק לענות לדרישות הצרכנים. על מה מכבידה הרגולציה העירונית את ידה? על גובה הבניין, על מספר החניות, שטח הדירה, גובה תקרה, שטחי מרפסות וחדרים, מספר מקומות החניה ופרמטרים דומים – אלה צריכים להיקבע על ידי השוק ולא על ידי פקידי עירייה. בעיקר על כך מתנהלת ההתמקחות בין פקידים ליזם – על החריגות שיאושרו לו. היזם צריך לרַצות את פקידי העירייה ופחות את רצון הצרכנים העתידיים המועמדים לרכוש את הדירות או המשרדים.

ההצדקה לתקני בניה נובעת בעיקר מדרישות לבטיחות מבנים, עמידות ברעידות אדמה, מניעת אש, חוזק המבנה, עמידות לאורך זמן, בטיחות מערכות החשמל וכדומה. וראה זה פלא, דווקא בדרישות אלה – העירייה משמשת כ"רשות תיוק" בלבד. העירייה, בהעדר יכולת ביצוע, מקבלת ומתייקת את תצהירי המהנדסים ומכוני הבדיקה הפרטיים. לכך מתכוונים האישים המצוטטים בראש הכתבה כאשר הם טוענים כי "הרשויות המקומיות לא מסוגלות לפקח על הבנייה בשטח".

ואם כבר מישהו צריך לתייק תצהירים, אז עדיף לשנות את החוק, לחייב כל יזם וקבלן בפוליסת ביטוח ל-10 שנים על איכות בניה וליקויי בנייה ולהעביר את "סמכות התיוק" אל חברות הביטוח. כאשר העירייה נכשלת ב"תיוק" ומרפסת בחדרה קורסת – אף פקיד עירייה אינו מודאג – המשכורת והפנסיה מובטחים. לעומת זאת, בחברת ביטוח פרטית יש סיכוי שמנהלים ובעלי מניות יפסידו בגלל מחדל של החברה בפיקוח על בנייה.

צריך להפריד את הפיקוח על הבנייה מהעיריות. עם הזמן גם חוק זה יהיה מיותר כי הציבור יסרב לרכוש דירה מיזם ללא גב של חברת ביטוח.

אז מה צריך להיות תפקיד העירייה בבנייה?

קודם כל, לא להפריע לבנות. לא להתערב בשיקולי היזם בבנייה בתחום המגרש שהוא קניינו הפרטי.

העירייה צריכה לשאת באחריות לתכנון תשתיות ציבוריות בלבד (כבישים מדרכות, גינות, תוואים לחשמל,גז ותקשורת). יש מקרים גבוליים ש"דרישות הצרכנים" עלולות להתנגש עם "אינטרס ציבורי", לדוגמה: תכנון כניסה לחניית בניין מרחוב ראשי, בסמוך לצומת – מיקום שעלול לגרום לפקק תנועה בצומת. העירייה בתפקידה כנאמן של הרכוש הציבורי צריכה לפקח שהיזם אינו חורג מתחום קניינו ופולש לשטח ציבורי.

אין אפס טעויות ואפס ליקויים

שום מערכת לא יכולה למנוע לחלוטין שגיאות בבניה או רמאות של חברת בנייה. הרגולציה על הבנייה, כמו רגולציה בתחומים אחרים, רק מוכרת את האשליה שמישהו שם למעלה פועל לטובת האזרח ומגן עליו. אבל כאשר מרפסת קורסת – העירייה עמוסת הפקידים בעלי "ותק" ו"קביעות"  אפילו לא מתיימרת לקחת אחריות.

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שבת, 28 מאי 2016 07:46
אני 10/01/2014
שאלות
תפיסה מבקרנת, יש לי כמה שאלות.ללא העירייה מה שיקרה שכל אחד יבנה בגובה שהוא רוצה, יסתיר את הנוף לשכנו. איך ניתן לפתור את זה אחרת?דבר שני, טופס 4 מוגש לעירייה, אחרת, למי יגישו את טופס 4? כלומר העירייה כן מפקחת בצורה מסוימת? למי יוגשו היתרי בנייה אם לא לעירייה?ומה לגבי רישוי עסקים במרחב הציבורי?תודה.
0
דוב הקוטב 10/01/2014
פיקוח חיצוני פרטי?
רמאות או רשלנות בבניה יכולים להביא לאובדן חיי אדם. הענישה אם ע"י המערכת המשפטית (פלילית ואזרחית) או ע"י כוחות השוק - היא רק בדיעבד, ולא די בכך.הממשלה והרשויות המקומיות לא יכולים לפקח. אבל הם כן יכולים להסמיך בחוק מספר מסויים של גופים פרטיים (כדי שתהיה תחרות מסויימת, וגם כדי להקשות לשחד את כולם) לפקח ולשמור הסטוריה של חריגות - למשל כפי שהיסטוריה האשראי מנוהלת בארה"ב.(החוק נדרש כדי לאפשר גישה והפעלת סנקציות על אי שיתוף פעולה).המימון של הגופים יבוא ישירות מהלקוח - רוכש הדירה - בתנאי שוק חופשי (מי שרוצה לסמוך על הקבלן - או השכן זכותו - אני לא הייתי סומך) לא מהקבלן.האם זה יכול לעבוד? - אולי - קשה לי לנבא את כל הכשלים האפשריים. על פניו נראה לי עדיף על האלטרנטיבות של לסמוך על הממשלה/עיריה/קבלן או לוותר על פיקוח לחלוטין.
0
יעקב 10/01/2014
לדוב: לא ניתן למנוע כול כשל, מראש
"רמאות או רשלנות בבניה יכולים להביא לאובדן חיי אדם. הענישה אם ע"י המערכת המשפטית (פלילית ואזרחית) או ע"י כוחות השוק - היא רק בדיעבד, ולא די בכך."ביצוע שוד מזוין יכול לגרום לאובדן חיי אדם. הענישה על ידי המערכת המשפטית היא בדיעבד, ולא די בכך.כדי למנוע כול אפשרות שיתבצע שוד מזוין, צריכה הממשלה להצמיד שוטר לכול אזרח, שימנע מראש ביצוע פשעים.
0
יעקב 10/01/2014
רשלנות פלילית בבניה ...
המקרה של חדרה הוא דוגמה לרשלנות פלילית בבנייה. האחראים (חברת הבנייה) צריכים להיענש, כמו המהנדסים במקרה וורסאי - צריכים לשבת בבית סוהר.באשר לחברה היזמית - היא תספוג עונש כבד במילא, מהשוק, איש לא יקנה מהם דירה יותר.שני הבניינים בחדרה דינם אחד: להריסה, עד היסוד ובנייה מחדש. לא ניתן לסמוך על כך שאין בהם כשלים חמורים נוספים. הדבר יגרום ליזמים הפסד שלא ישכחו כול החיים שלהם - אבל שמגיע להם.בחיים, במציאות, יש כשלים, ויש תאונות, ויש פשעים, ולא ניתן למנוע אותם באופן מוחלט. שום כמות של רגולציה ופיקוח לא תעזור. עולם אוטופי חופשי מכשלים לא קיים.אין קשר בין הכשל בחדרה לרגולציה כבדה מדי של הבנייה על ידי העיריה.
0
בתיה אבן 10/01/2014
בניה בקומות היא אוילות, השאר תוצאתי
אין שום סיבה שבמדינה בעלת תנאי מזג אויר מושלמים כשלנו, ולאחר המצאת האופנים החשמליות, אנשים ימשיכו להתגורר בקומות.בניה צמודת קרקע זולה יותר, בטוחה יותר, ומשפרת את איכות החיים של האדם והסביבה.כל שנדרש הוא לבצע רפורמה אגררית ואת הקרקעות שנמסרו ע'י מפא"י לפיאודלים החקלאים יש להחזיר לעם היהודי, ומשם לשוק הפרטי. ולעודד בניה קלה. כך יוכל כל זוג צעיר לרכוש בית צמוד קרקע ברבע ממחיר דירת קומות כיום.
0
יופיטר 10/01/2014
קצה הקרחון של מה שמתרחש בעיריות
בכלל לא צריך אישורים חתומים ומוסמכים, מספיק שאיזה פקיד יאמר כי שמע מהאחראי שהכל בסדר כדי שזה יעבור. מנסיון בתחום התחבורה הדברים נאמרים
0
אריק ברהום 11/01/14
תגובה
מופרח=שהפריחו(יונה לדוגמא)מופרך=לא נכון,לדוגמא תיאוריה מופרכתבמקרה הנדון תכנון המרפסת היה מופרך,והיא הפכה למופרחת.אריק ברהום
0
גרי 11/01/14
ל-1 ול-7
1 - יש תשובות לשאלות בפרק תכנון ובנייה.2. נכון, אבל ספק אם הערתך תביא את קברניטי האתר לתקן את השגיאה.
0
יעקב 11/01/14
תודה אריק (7)
.
0
יעקב 12/01/14
תכנון המרפסת היה מוצק...
אבל היא נבנתה פריכה ולכן מופרחת.(השגיאה הייתה בביצוע, לא תיכנון).
0
אליהו 12/01/14
בן דוד שלי אחראי על דברים כאלו
זה נקרא "סגן מהנדס העיר".זה כולל תיקון התוכניות ומדי פעם להסתובב בשטח.הוא מספר שהקבלנים הופתעו מזה שהוא באמת עושה את עבודתו.הוא הסביר: במקום לבדוק את החישובים ארוכים שהקבלנים עשו - אחת הפקידות מכניסה את פרטי התוכנית לתוכנה אוטומטית, שבודקת עמידה בתקנים.אז הוא מסביר לקבלן: גם איך לעמוד בתקן, וגם איך להוזיל עלויות. כי מי שמחשב בעצמו מוסיף מקדמי ביטחון - שעולים בסוף הרבה מאוד. גם כדי שבמהנדס העיר לא ידחו את הבקשה (כי לרוב קשה להם מדי לחשב והם דורשים מקדמי ביטחון מנופחים).ואז הקבלנים מרוצים מהחיסכון - ומרמים פחות.ואז את רוב זמנו הוא מבלה בהסתובבות בשטח, ובדיקה של מספר די קטן של פרטים חשובים (כמו מספר חיזוקי המתכת שמונעים ממבנה לקרוס). ומי שכבר נתפס, מקבל כבר עונש מרתיע מאוד - כדי שמעטים ישקלו לרמות.עבודה די קלה.מפתיע אותו בכמה מעט ערים באמת עושים אותה (לפי תיאורי הקבלנים שלרובם פרוייקטים במספר ערים).נשמע שבחדרה - פשוט לא עושים אותה.
0
יעקב 12/01/14
אין זה תפקיד של מהנדס העיר
מהנדס העיר (או סגנו) אינם מפקחים על חוזק הבנייה - כלומר האם הקבלן הכניס את הברזלים שצריך לפי התכנית. זה התפקיד של מתכנן הקונסטרוקציה. לכול בניין יש מתכנן קונסטרוקציה, מהנדס מוסמך (פרטי) שאחראי על הנושא, וחתום על התכניות בעיריה.מהנדס העיר בודק רק חריגות בנייה - אם בנו יותר מטרים מאשר בתכנית המאושרת. אם בן דודך בודק ברזלים - הוא עושה זאת בהתנדבות, מעבר לתפקיד שלו.הבעיה עם העיריות (והרגולציה) היא שהן לא עושות מה שהיינו מצפים מהן, שהרגולציה לא עובדת - בדרך כלל.פה זה מקרה שלא שייך לרגולציה - לא תפקיד הרגולטור לבדוק ברזלים - תפקיד זה לא הוטל, עדיין, על כתפיו - ולא יכול להיות מוטל.כדי לבדוק ברזלים באתרי בנייה בעיר צריך 500 מהנדסים ולא סגן מהנדס עיר אחד... זה פשוט לא תפקידו.
0
יופיטר 12/01/14
תפקיד מהנדס עיר הוא תפקיד מיותר.
האחריות על כל מבנה צריכה להיות מוטלת על מהנדס המבנה, בתרחיש כזה, רוכשי הדירות יתחילו לבחון בעצמם ולא לסמוך על הרגולטור
0
אליהו, חיפה 13/1/14
מה תפקידו של מהנדס העיר?
1. כפי שהבן-דוד הראה - תפקידו המסורתי של מהנדס העיר הצטמצם בעידן המודרני: להסביר לקבלן את פלט התוכנה, ולפקח שאין חריגות מסוכנות. 2. תפקידו של מהנדס העיר הוא בהחלט לוודא שאין חריגות.כי אם אין פיקוח - החתימה של הקונסטרוקטור היא כסת"ח.אם המפקח לא מגיע - גם הקונסטרוקטור לא יגיע. 3. תפקיד הפיקוח על הבניה הוא: לפקח על הבניה. לא קשה להבין את זה. נכון - לא ניתן לפקח על הכל כל הזמן , אבל אם עושים בדיקות מדגמיות (עשירית מאתרי הבניה כל יום) ונותנים לנתפסים החריגים עונש מרתיע (שנתיים עיכובי בנייה למשל), הקבלנים יפחדו מחריגות.4. התפקיד לא מיותר - אבל כמעט ולא עושים אותו.במקום לפקח שאין סיכון חיים (משימה יחסית פשוטה), יוצרים רגולציה עצומה, ומוצאים חריגות מינוריות כדי להכניס כסף לקופת העיריה (או חמור מכך - המפקח).את העובדים הרבים מבזבזים על מציאת חריגות חסרות משמעות - במקום לבדוק את הדברים הכי בסיסיים: שהמבנה לא מסכן חיים.שהרי גג רעפים ללא אישור - הפיקוח לא מתקשה למצוא.ולמה התפקיד לא מיותר? כי לקבלן יכול מאוד להשתלם לבנות עם חצי מכמות הברזל - שהרי קריסה תתרחש כנראה רק עשות שנים אחרי הבנייה. לקבלן שעומד עכשיו בפני פשיטת רגל - הפיתוי גדול מדי.ושמירה כנגד עבריינות מסכנת חיים - היא חלק מתפקידי המדינה.
0
יעקב 13/1/14
אליהו, אתה לא מבין בנושא
"תפקידו של מהנדס העיר הוא בהחלט לוודא שאין חריגות."תפקיד מהנדס העיר לבדוק שאין חריגות במטרז' המאושר - בהיקף הבנייה. למשל: אם אישרו תכנית ובה 200 מ"ר שטח מסחרי שלא יבנו 205 מ"ר, שלא ידחפו "חדרים, או "מחסנים" או "מרתפים" - מעבר למאושר ברשיון הבנייה. הסיבה היא כסף - כול מ"ר שווה כסף, ושווה לעיריה מיסים. זה הדבר היחידי שהמפקח מטעם העיריה בודק.נושא חוזק המבנה, וביצוע הברזלים לפי תכנית היא באחריות המתכנן של הקונסטרוקציה, שהוא מהנדס פרטי, והיזם. לא באחריות העיריה. בנושא זה העיריה רק מתייקת את תכניות הקונסטרוקציה ואת הצהרת המהנדס שהוא אחראי לנושא. היא אינה מבצעת ביקורת בעת הבנייה לנושא החוזק, זה לא בהגדרת התפקיד שלה.זה הנוהל הקיים, והוא סביר.יכול להיות שיש לך תיאוריות מה העיריה צריכה לפקח, אבל זה לא מה שקורה במציאות.
0
יעקב 13/1/14
אף קבלן לא יחסוך בברזלים...
החסכון הוא כול כך קטן, הנזק הפוטנציאלי כול כך עצום - שזה לא כדאי. ראה המקרה הזה: כנראה שהקבלן יצטרך להרוס את שני המבנים שבנה - נזק עצום. (הוא כבר שילם למנהל מקרקעי ישראל על הקרקע - הוא לא יכול לברוח).הפגם כאן היה רשלנות - לא גנבה בזדון - במודע. היה מנהל עבודה גרוע... אצל מנהל עבודה נורמלי זה לא היה קורה. הקבלן אשם שהפקיד את הבנייה בידי מנהל עבודה גרוע... והוא יסבול קשה מזה... גם מנהל העבודה - הוא לא ימצא עבודה יותר...כול הכשל הזה לא קשור לעיריה, ולא קשור לרגולציה של הבנייה, בכלל. פשוט לא קשור. אין ממנו שום לקח כלפי הרגולציה והעיריה, לא לטובה ולא לרעה.
0
יעקב 13/1/14
תפקיד המהנדס
המהנדס (הפרטי) האחראי על הקונסטרוקציה חייב לבוא לפני כול יציקה ולבדוק ברזלים. בלי בדיקה ואישור שלו אסור לצקת בטון.המהנדס בא כאשר קוראים לו, כי רק מנהל העבודה יודע מתי הברזל מוכן ליציקה.כאן, קרוב לוודאי, מנהל העבודה מיהר ולא קרא למהנדס או לא טרח להמתין לו. זו רשלנות פושעת - של מנהל העבודה. מנהל העבודה גם כן אחראי לשים את הברזל לפי התכנית - זה שהוא לא שם זאת - עוד רשלנות פושעת שלו.הקבלן חייב להעסיק מנהל עבודה בעל הכשרה והסמכה מתאימה. אם לא היה כזה - זה פשע של הקבלן - אבל הקבלן חייב לרשום מי מנהל העבודה האחראי בכול אתר.
0
יעקב 14/1/14
לא הרגולטור מגן עלינו
שוב ניכרת פה הגישה - שבמקרה שלנו לגמרה מנותקת מהמציאות - שהקבלן פושע ורמאי, שמנסה כול הזמן לגנוב ברזלים, ושרק רגולטור יגן עלינו מפני הסכנה, ולכן צריך הרבה רגולציה - עם סמכויות רחבות.הגישה האידיאולוגית הזו - לחלוטין לא נכונה.כאמור - היזם והקבלן הם הראשונים שמעוניינים שהבניין יעמוד איתן, ולא יעלה לעולם בדעתם לחסוך כמה ברזלים. אין דבר כזה.באשר לטפשות, רשלנות או סתם טעות - בדרך כלל הרגולטור יותר טיפש, רשלן ולעיתים מושחת מהקבלן. האמונה ברגולציה, כאמור, מקורה אידיאולוגי, בלי קשר למציאות.
0
אליהו, חיפה 14/1/14
שוב חוזרת חוסר הבנת התפקידים
תפקיד הקבלן הוא לבנות.תפקיד הקונסטרוקטור הוא לאשר.ותפקיד העיריה הוא לפקח שהכל נעשה.במציאות (שאני מכיר מאזור חיפה, ומכיר מציאות שונה כאמור),הקונסטרו קטור כמעט ולא מגיע לשטח.גם כשהתמוטט מבנה זמני של העיריה בירושלים (בגלל הרוחות המצויות בעונה) וחיילת נהרגה - הקונסטרוקטור מעולם לא הגיע. גם לא בשנים הקודמות - בניגוד מוחלט לחוק.ולרוב אישור הקונסטרוקטור ניתן בכלל רטרואקטיבית - לאחר שהארוע הסתיים.בהקמת מבנים זמניים דומים בחיפה - רק התעקשות הביאה את הקונסטרוקטור לשטח (והוא לגמרי לא הבין למה מתעקשים שיבצע את תפקידו) - ורק שם ראה כשלים שבנייר לא הופיעו.כי כשאין פיקוח - הסיבה היחידה שהקונסטרוקטור יגיע היא התעקשות הקבלן, ולמה שהקבלן יתעקש כשהתוצאה יכולה להיות רק שלילית?לשיטה המעוותת שבה בית המשפט הוא הגורם היחיד בשלטון החוק - אין בכלל צורך בשוטרים למניעת גניבות ורצח, שהרי בית המשפט יטפל בעניין.במקום לתפוס רוצחים וגנבים - המשטרה עסוקה בהענשה בחומרה כל מי שעבר על המהירות המותרת.די ברור שגורמי האכיפה הם אלו שגורמים לשמירת החוק - ולא המערכת השיפוטית האיטית להחריד.העיריה מצידה יכולה להתמקד בקנסות היטלים ותשלומי כופר להעשרת הקופה הציבורית ומשכורות עובדיה - אבל לא זה תפקידה.המעילה בתפקיד - דומה למעילה בתפקיד רשויות המדינה ברוב התחומים האחרים.עשרות הפקחים יכולים לפקח על נוכחות הקונסטרוקטור ועל כמות שפויה של ברזל בשלד - שתמנע מקרי מוות,או לפקח על חריגות של סנטימטרים ובניית סככות ללא אישור - כדי להניב רווחים לעיריה.די ברור מה המצב בחדרה.
0
מוטי היינריך 14/1/14
הרגולציה קשורה למרפסת בחדרה
הרגולציה על הבניה קשורה למרפסת בחדרה קשר הדוק. אם נשאל את "האדם ברחוב" למה צריך רגולציה או פיקוח עירוני על הבניה, רוב התשובות יהיו: "ללא פיקוח יהיה בלגן", "ללא פיקוח בניינים יקרסו". ה"אדם ברחוב" מאמין שהביורוקרטיה (יישום הרגולציה) רעה אבל הכרחית, שכן אלה שמשגיחים עלינו מבניין העירייה - מגינים עלינו. והנה, בעקבות המרפסת בחדרה, מצהירים ראשי הרגולטורים שזה בכלל לא מתפקידם... הקשר נטוע בתודעת הציבור שרובו מאמין אדוק בסגולות הרגולציה.
0
יעקב 14/1/14
למוטי - בכול זאת לא קשור
"והנה, בעקבות המרפסת בחדרה, מצהירים ראשי הרגולטורים שזה בכלל לא מתפקידם... "נכון, הפעם הם צודקים....יש חוקים ותקנות המגדירים את התפקידים בנושא - ולפי החוקים והתקנות הקיימים - בדיקת חוזק מבנים איננו (עדיין) באחריות העיריה.הדוגמה הייתה רלוונטית לו היה הפיקוח על חוזק הבנייה מוטל על הרגולטור (העיריה) והיא נכשלה במיליו תפקידה - אז אפשר לטעון שהאמונה ביעילות הפיקוח העירוני (הרגולציה) איננה במקום.אבל כאן לא היה מקרה כזה. כאן היה נושא שאיננו בתחום הגדרת התפקיד של הרגולטור לפי הנהלים הקיימים. העיריה לא נכשלה - היא לא הייתה אמורה לפקח על זה.אם מישהו בציבור (כמו מר אליהו) חושב שהפיקוח על החוזק כן מתפקיד העיריה - אז הוא טועה, זה לא מראה שהרגולציה נכשלה, רק שאליהו טועה.
0
יעקב 14/1/14
לאליהו - מצטער אתה לא מכיר את התחום
"במציאות (שאני מכיר מאזור חיפה, ומכיר מציאות שונה כאמור),הקונסטרו קטור כמעט ולא מגיע לשטח."מצטער אליהו, אתה לא מכיר את תחום הבנייה כלל, מה שאתה אומר לחלוטין לא נכון.אתה יכול לחשוב, באופן אבסטרקטי ש"תפקיד העיריה לפקח שהכול נעשה". אבל אתה לא יודע מה החוקים והתקנות.החוקים והנהלים בארצנו הם שבנושא הקונסטרוקציה האעיריה לא מפקחת - היא מפקחת רק בנושא חריגות בנייה (תוספת מטרים). זאת עובדה - אתה מנסה להתווכח על זה מתוך חוסר ידיעה. קונסטרוקטירים כן באים לפני כול יציקה לבדוק ברזל - חייבים לבוא, אין שום יציקה ללא חתימה של מהנדס - אם יש זו עבירה. אתה פשוט לא קונסטרוקטור, ולא מנהל עבודה ולא יודע. מנהל העבודה לא יכול לצקת בלי אישור של מהנדס הקונסטרוקציה (או מהנדס אחר שהנ"ל מינה לתפקיד). הבודק לא מופיע בתקשורת, אם אתה לא חי באתרי בנייה אתה לא יודע."הסיבה היחידה שהקונסטרוקטור יגיע היא התעקשות הקבלן, ולמה שהקבלן יתעקש כשהתוצאה יכולה להיות רק שלילית?"עוד משפט שמראה שאינך יודע מה אתה מדבר. קבלן חייב לקבל אישור לפני כול יציקה, המהנדס יכול להודיע לעיריה (כי הוא אחראי), ואז הקבלן לא יקבל אישר איכלוס. החוק חמור וברור. חוץ מזה - הקבלן מעוניין שהמהנדס יבוא ויבדוק (לא רק בגלל שהוא חייב אישור לפי החוק) - הוא מעוניים כי זה נותן לו כיסוי תחת במקרה של כשל.
0
יעקב 14/1/14
פיקוח צמוד ופיקוח עליון
יש שני סוגים של פיקוח - שניהם נעשים על ידי מהנדסים פרטיים. סוג ראשון הוא "פיקוח עליון" - המהנדס האחראי על הקונסטרוקציה (החתום בעיריה, על היתר הבנייה) חייב גם בפיקוח העליון - זה כולל אישור ברזלים לפני כול יציקה, באתר. באתרים מסודרים נרשם אישור המהנדס ביומן העבודה של האתר, כולל חתימה של המהנדס.הסוג השני הוא "פיקוח צמוד" - הכולל ביקור של מהנדס באתר כול יום, ובדיקה של כול העבודות (לא רק ברזלים). בשביל פיקוח צמוד חייבים לשכור מהנדס נפרד (או לשלם תשלום נפרד למהנדס שגם תיכנן את המבנה). פיקוח צמוד איננו חובה לפי החוק. אצל קבלנים רבים המפקח הצמוד הוא מהנדס שכיר של הקבלן. אצל אחרים - היזם (שיכול להיות שונה מהקבלן) מחזיק מהנדס פיקוח באתר, מטעמו (על חשבון הקבלן).במקרה שהקבלן יצק תקרה בלי אישור המהנדס האחראי על השלד - יכול המהנדס להודיע על כך לעיריה, וזו יכולה להורות לקבלן לפרק את התקרה הנ"ל. שום קבלן לא יסתכן במצב כזה.לפי החוקים והתקנות הקיימים - הפיקוח על חוזק המבנה (והתכנון הנכון) מוטלים על המהנדס החתום על היתר הבנייה כאחראי על השלד - לא על העיריות.
0
אליהו, חיפה 15/1/14
ליעקב - נשמע שאתה לא מכיר את התחום
מהנסיון שלי - במקרים רבים הקונסטרוקטור לא מגיע.נכון - הוא חותם על אישור,ונכון - הוא צריך להגיע.אבל הוא לא.אם קונסטרוקטור היה מגיע הוא לא היה מתקשה לראות שבחדרה היו חסרים ברזלים שגרמו לקריסה,והוא לא היה מתקשה לראות שהמבנה בירושלים לא יעמוד ברוח מצויה.אבל מי שלא הגיע - לא יודע מה היה.תפקיד מהנדס העיר הוא לבדוק סטיה מהתוכנית.ניתן לבדוק חריגה של סנטימטרים בגובה או ברוחב כדי לגבות קנסות - או לבדוק סטייה ברמת חומרים וחיזוקי השלד.אבל שניהם מתפקידי העירייה.ובעיריות שבהן הפיקוח הוא רק אמצעי לגביית מס - הקונסטרוקטור בקושי מגיע.יזמים בתחום ומי שבונה באופן פרטי מכיר זאת - צריך "לנדנד" לקונסטרוקטור כדי שיעשה את תפקידו.
0
אליהו, חיפה 15/1/14
מציאות לעומת תיאוריה.
בתיאור אתה משתמש במינוחים מאוד טכנים - כאלה שהם חלק מהחוק, אבל בענף משתמשים בהם לעיתים נדירות.בענף משתמשים בשם "קונסטרוקטור" כדי לתאר את האדם שכותב את התוכניות ואמור לבצע "פיקוח עליון".בפועל - יש ערים שבהן אותו הקונסטרוקטור פשוט לא יגיע לבצע עבודת שטח.וערים אחרות - שבהן מהנדס העיר מוודא שהקונסטרוקטור בכלל נמצא בשטח בזמן שזו חובתו, ולכן החוק לא מיושם.כך זה כאשר יש רגולציה כל כך כבדה - בפועל אף אחד לא מתרגש מחריגות והתעלמות בוטה מהחוק.שהרי בלתי אפשרי לשמור על כל סעיף וסעיף הקבוע בחוקים ובתקנות, ובכל בנייה יש חריגות לרוב.ובכל עיר בוחרים באילו עבירות להתמקד וממה להתעלם.בעיר של הבן-דוד מתעלמים מחריגות קלות ומענישים בחומרה חריגות שיכולות להוביל לאסון (חוסר נוכחות של קונסטרוקטור היא אמנם לא חריגה מהתוכנית, אבל העובדה שחוסר נוכחות כזו תוביל לעיכובים ארוכים - מובילה להתייצבות מופתית)ובחדרה, חיפה וירושלים על חריגות שמניבות קנסות גבוהים - מפקחים בחומרה, ומחריגות שעלולות להוביל למקרי מוות - מתעלמים.כך זה בשטח - במציאות.
0
יעקב 15/1/14
לאליהו: יש הגדרות חוקיות
תראה: יש הגדרות חוקיות. ומאידך יש מה שנדמה לך שאתה חושב שצריך להיות.ההגדרות החוקיות ברורות: האחריות על חוזק המבנה היא על המהנדס האחראי על הקונסטרוקציה, שחתום על היתר הבניה. זה החוק.אתה חושב (ורבים חושבים, אולי גם מוטי) שצריך להטיל על העיריה לבדוק חוזק מבנים. זו דעתך. במציאות לא זה מה שהחוק והתקנות קובעות. העיריה איננה אחראית לחוזק המבנה. היא סומכת על המהנדס, שחתם על התחייבות (בהיתר הבניה) הוא אחראי.אילו רצו להטיל על העיריות ביקורת חוזק היה צריך לקבוע תקנים למאות מהנדסים-מפקחים במחלקת ההנדסה בעיריה. היה צריך להטיל היטל כספי על הקבלנים למימון משכורות למאות המפקחים. זה לא קיים. במחלקות ההנדסה בערים יש מהנדסים ופקחים מעטים בלבד.אתה אומר "מהנסיון שלי במקרים רבים הקונסטרוקטור לא מגיע". זה פשוט לא נכון. במשרדי הנדסה גדולים יש הרבה מהנדסים, הקונסטרוקטור שולח מהנדס זוטר לשטח לבדוק. כאמור: במרבית הבנינים הגדולים שי פיקוח צמוד של מהנדס (מעבר לפיקוח העליון של הקונסטרוקטור, לעיתים קרובות נעשה על ידי אותו משרד מהנדסים). הקונסטרוקטור יכול לסמוך על המהנדס המפקח אם יש. תמיד יש מי שמאשר יציקה. קבלן נורמלי לא יסכים לצקת ללא אישור - זה מהווה כיסוי תחת עבורו.לפעמים הקונסטרוקטור (או מהנדס אחר מטעמו) לא מגיע לבדיקה לפני יציקת תקרה. אם כך זו רשלנות פושעת שלו, ושל הקבלן. אם הקונסטרוקטור לא הגיע לבדיקת המרפסת שקרסה בחדרה - ומוכיחים שהודיעו לו על מועד היציקה, כלומר הזמינו אותו - ניתן לתבוע אותו על רשלנות מקצועית ולהטיל עליו תשלום נזקים.אתה מספר מה נדמה לך, ואני אומר לך מה החוק, ומה הנוהל.
0
אליהו, חיפה 15/1/14
אתה מספר מה החוק. אני - מה המצב
תדבר עם מי שעובד בתחום - ותשמע דברים שונים מאוד ממה שרשום בחוק היפה והארוך.החוק למשל טוען שלמסתנן ללא אישור עבודה אסור לעבוד בארץ. עשרות אלפי מסתננים עם תלוש משכורת תקני מעידים שזה לא המצב.מספר הפקחים הזעום שאתה מתאר - מספיק כדי לרשום דו"ח לכל תושב בעיר על חריגות חסרות משמעות.אבל לדעתך המספר הזה לא מספיק כדי לבדוק נושאים ספורים מצילי חיים?התירוץ המטופש הזה באמת נשמע לך הגיוני?כפי שאמרת - אישור הקונסטרוקטור הוא כסת"ח.עוד טופס שצריך לתייק במקום כדי להשלים את הסאגה הבירוקרטית. שהרי מילוי כל הטפסים זה הדבר החשוב.הקבלן רוצה את האישור - וממש לא מפריע לו שהקונסטרוקטור לא הגיע לשטח.ומבחינת הקונסטרוקטור זו המון טירחה להגיע לכל אתר בנייה שהוא חתום עליו כל פעם שיש יציקה.במקרים רבים יש אישור הקונסטרוקטור למרות שהוא או מי מטעמו מעולם לא הגיעו לשטח - בשום שלב של הבנייה.בארצנו זה ממש לא דבר נדיר וכנראה שזה המצב גם בחדרה.
0
יעקב 15/1/14
אני חוזר, אינך יודע מה קורה
"במקרים רבים יש אישור הקונסטרוקטור למרות שהוא או מי מטעמו מעולם לא הגיעו לשטח - בשום שלב של הבנייה."אתה לא יודע מה אתה מדבר.בכול בניין, אפילו ווילה, הקונסטרוקטור, או מישהו מטעמו חייב לאשר כול יציקה, והקבלן חייב לקרוא לו, ולקבל חתימה של אישור ביומן העבודה.אין כזה דבר שמהנדס חתם על רשיון הבנייה והוא אינו מפקח על הברזלים לפני היציקות. יש סידורים שונים, לפעמים הוא שולח מהנדס ממשרדו, לפעמים סומך על המהנדס המפקח בשטח. אין בנין גדול שנבנה ללא פיקוח מהנדס. לפעמים המפקח הוא הנדסאי.אם נעשית יציקה ללא אישור המהנדס - זה כשל, זה היוצא מן הכלל, לא הכלל.למהנדס האחראי (החתום על התכנית) אין שום אינטרס שתתבצע יציקה ללא אישורו - אדרבא - האינטרס שלו הוא שיזמינו אותו כדי לתת אישור כי הוא מקבל על זה כסף.אם אפשר להסיק לקח כולשהו מפרשה זו של קריסת המרפסות - הלקח הוא: הנה ללא פיקוח של הרגולטור (העירייה) מרפסות מתמוטטות כיד אין לסמוך על הקבלנים ועל משרדי ההנדסה הפרטיים. ההתמוטטות נגרמה בגלל שהחוק אינו מטיל את חובת הפיקוח על העיריה - כלומר - בגלל היעדר רגולציה. לכן המסקנה: צריך יותר רגולציה.כמובן - זו שטות, כי הבנייה מתנהלת בסדר גמור, ללא רגולציה ופיקוח עירוני על החוזק, כבר עשרות שנים. אם קרה כשל אחד בחדרה - זה לא אומר כלום. כשלים תמיד יהיו, בכמות זו או אחרת. אין שינוי ברגולציה יכול למנוע כשלים לגמרה. הכשלים לפי המצב הנוכחי - של היעדר רגולציה בנושא זה - הם מינימליים. אין בעיה של התמוטטות תדירה של מבנים...
0
אליהו, חיפה 15/1/14
אני מכיר את הנושא בפועל
מכיוון של הקבלן, היזם, ומכיוון סגן מהנדס העיר (ע"י הבן דוד). וגם מכיוון של מבנים זמניים שהוזמנו ע"י גורמים בעיריה. כולם מציגים תמונה דומה.אין לך שום מושג על מה אתה מדבר. אני מקווה שזה לא המצב בתחומים אחרים שאתה כותב.הקונסטרוקטור מקבל כסף על תכנון וגם על החתימה שלו שהתכנון בוצע. את הכסף הוא מקבל - גם אם לא הופיע לבדוק בשטח. בפועל (לעומת החוק) – ללא דרישה מפורשת - הקונסטרוקטור לרוב לא יגיע. הוא "סומך" על הקבלן (או עובדיו) שיבצעו את העבודה וחותם. אם הוא כן מגיע לשטח (עקב כפייה מהיזם או מהנדס העיר) מגלים שגיאות רבות (חלקן עקב חיסכון וחלקן בטעות) - פרט קטן: חוסר הנוכחות מסוכן ולא חוקי.אבל החוק חסר משמעות - לא אוכפים אותו כי הוא לא מכניס כסף לעיריה, וקנסות כן.המשמעות פשוטה:במצב הנוכחי - עובדי עיריה רבים מועסקים ב"פיקוח" שמטרתו היחידה הכנסת כסף לעיריה. איש לא מפקח ברמה הכי מינימלית. לא בגלל חוסר תקציב או כ"א - כי התקציב אדיר ויש הרבה אנשים.ובטח לא עקב חוסר ברגולציה - כי החוק מאוד ברור אך לא מיושם.אם יש מי שרואה עצמו כנפגע מחריגות מסויימות בבניה - הוא תמיד יכול לפנות לבית המשפט ולקבל פיצוי. פיצוי כזה הוא מאוד נפוץ. ולעומת זאת - אם יש בעיות שלד הדבר יגרום להרוגים שנים לאחר שהבנייה הסתיימה. שום פיצוי לא יתקן את הנזק, ועקב התיישנות לרוב לא יהיה שום פיצוי.רואים שלא ניתן לסמוך על המדינה לבצע את שני סוגי הפיקוח.לכן - כל היבטי הפיקוח שאינם נוגעים להיבט הבטיחותי צריכים להיות מבוטלים.אין בהם צורך - והם לא משרתים אף אחד.החוק צריך להיות מינימלי - אבל להאכף.
0
יעקב 15/1/14
החוק הוא כמו שהוא, לא כמו שאתה מנחש
"ובטח לא עקב חוסר ברגולציה - כי החוק מאוד ברור בנושא."החוק מאד ברור בנושא: הביקורת על חוזק המבנים איננו בתחום האחריות של העיריה.אתה יכול לטעון עד מחר שלפי נסיונך המהנדסים הפרטיים אינם מבצעים את תפקידם. זו טענה סובייקטיבית - אתה לא יודע, אתה לא מסתובב בבניין.אבל בלי קשר לשאלה אם המהנדס הפרטי מבצע ביקורת או לא - עובדה ברורה לגמרה היא שהביקורת הזאת לא הוטלה על העיריה, על ידי החוק והתקנות, וזה לא תפקידה.אתה יכול לחשוב שזה לא בסדר, וכן צריך להטיל על העיריה תפקיד של פיקוח על חוזק המבנה - כלומר - צריך לשנות את החוק.אם תטען (כפי שנראה שאתה טוען) שהפיקוח על החוזק מוטל על העיריה - אז אתה לא יודע את החוק, והתקנות ונהלים.החוק איננו מה שאתה רוצה שיהיה או מה שאתה מנחש שצריך להיות.החוק הוא מה שהוא. תקרא, ותחזור לדבר אח"כ.
0
יעקב 15/1/14
למען הסר ספקות - עניין של נהלים
החוק כמובן מנוסח בצורה כוללנית ומרחיבה, ואין דבר שאסור לעיריה לעשות (כמו פיקוח על החוזק, ועוד מיליון דברים).אבל התקנות והנהלים ברורים: בעניין הפיקוח על החוזק - העיריה סומכת על המהנדס האחראי על השלד, ואינה מבצעת פעולות פיקוח עצמאיות - החוק והתקנות אינן מחייבות אותה לעשות זאת.
0
אליהו, חיפה 16/1/14
חוק שאינו נאכף אינו רלוונטי
מה שרלוונטי - זה מה שמתרחש בשטח.מאוד ברור שאת השטח - אינך מכיר.פיקוח - הוא וידוא שהחוק נעשה.אין שום חוק שמחייב את העירייה לפקח יותר על סעיף זה או על סעיף אחר.הדבר נתון לשיקול דעת הפקידים והעירייה.אחד מתפקידי מחלקת הפיקוח הוא לבצע בדיקת מבנה (קונסטרקציה) בטרם אישור איכלוס.וזה לפי הגדרה ולפי החוק.אם החוק היה מביע אמון עיוור במהנדס - לא היה שום צורך חוקי בפיקוח, ולא צורך בבדיקת מבנה.אבל המצב הוא - שיש הגדרה ותקצוב ענק של גופי הפיקוח.ובדיקת המבנה מחוייבת לפי החוק.
0
יעקב 16/1/14
אולי לא רלוונטי, אבל אין אחר
.
0
אליהו, חיפה 16/1/14
ומהו לדעתך פיקוח מבנה?
איך בודקים (לאחר שהבנייה כבר הושלמה) שהקונסטרוקציה תקינה?מפרקים את המבנה כדי לבדוק?בודקים שהקונסטרוקטור חתם על הטופס?או שבאמת מבצעים פיקוח על התהליך?התפקיד שלהם לא קשה. ממש לא מסובך. רק תהליך ביקורת פשוט.אבל בפועל תגלה:העירייה התרשלה ולא פיקחה,ולכן הקונסטרוקטור לא ביקר בשטח ובדק את הקונסטרוקציה,וה קבלן בשטח השתמש בפחות ברזלים מהדרוש מסיבה כלשהי.אבל קיבל אישורים מהקונסטרוקטור והעירייה שאישרו שהם בדקו את הקונסטרוקציה והיא בטוחה לחלוטין.כל הטפסים נחתמו - והבניין אושר כבטוח לחלוטין.כרגיל ינסו לטאטא את זה,אבל בפועל זו הנורמה.אם הבניינים בארץ לא קורסים מדי יום - זה לא בזכות שום גורם בתהליך התכנון או הביקורת,אלא רק בגלל שרוב הקבלנים לא רוצים שהבתים שהם בונים יקרסו.לפחות לא מייד.
0
יעקב 17/1/14
אליהו, רד מזה, אל תעשה צחוק מעצמך.
"איך בודקים (לאחר שהבנייה כבר הושלמה) שהקונסטרוקציה תקינה?"לא ניתן לבדוק. לא בודקים. לא יעזור כלום, לא ניתן. לכן - בשני המבנים האלה, לדעתי, אין ברירה אלא להרוס אותם מהיסוד.הבדיקה היחידה היא בדיקה לפני היציקה של המהנדס הקונסטרוקטור או נציג מטעמו. אם זה לא התבצע, אין בדיקה אחרת. זה לא אומר שהמבנה מסוכן. כאמור - האינטרס החזק של הקבלן איננו לגנוב ברזלים, אלא לדאוג שהמבנה יעמוד, ולא יקרה מה שקרה בחדרה. הרוב הגדול של המבנים עומד, המהנדס האחראי בודק אותם, הקבלן לא גונב, היזם מעסיק פיקוח משלו, עדה שלמה של מהנדסים מסתובבים בבניין כול יום (לא כולל מהנדסי העיריה). זו השגרה. העיריה עושה את תפקידה (כלום, חוץ מבדיקת חתימת המהנדס על היתר הבנייה). זה הנוהל, הוא תקין, והכול בסדר. אין הרבה כשלים, ומצב שלעולם לא יהיה שום כשל לא קיים.אתה מתעקש לדבר על נושאים שאינך מכיר. שאל את בן דודך אם תפקיד העיריות לבדוק קונסטרוקציה.יכול להיות שאתה חושב שהן צריכות לבדוק - זכותך לחשוב ככה, אבל אתה פשוט לא יודע את הנהלים, ולא הסתובבת אף פעם באתר בניה. זה ניכר מדבריך.תלמד את הנושא אם מעניין אותך, יש ספרים על תחיקת הבנייה והנהלים הנהוגים. תפסיק לדבר מהבטן.
0
יעקב 17/1/14
בדיקת מבנה קיים
יש אפשרות נדירה ולא מקובלת לבדוק מבנה קיים אם חייבים ויש חשש גדול שהוא פגום. הבדיקה יכולה להתבצע על ידי העמסתו בעומסים המותרים, בהדרגה, תוך בדיקה מתמדת של השקיעות (הדפורמציה) של הקורות.פירושו להעמיס בכול קומה וכול דירה במאות שקי חול. לא ידוע לי שאי פעם נעשה הדבר, ויש בזה גם סכנה כולשהי (לא גדולה) לבודקים עצמם.באופן שיגרתי לא נעשית שום בדיקה לאחר מעשה (לאחר הבנייה) וגם לא אפשרי לעשות.הבדיקה היחידה שנעשית, והיא נעשית תמיד, היא הבדיקה שלפני כול יציקה של תקרה. טענתך שהמהנדסים לא בודקים כמוה כטענה שכול המהנדסים הם פושעים רשעים חסרי אחריות לחלוטין - טענה אבסורדית לגמרה, ורק השוט של ביקורת העיריה יכול להכריח אותם ללכת בדרך הישר. זו שטות מוחלטת.
0

3000 תוים נשארו