הדפס עמוד זה
שבת, 02 פברואר 2013 15:45

אייזיק ניוטון: "אני יכול לחשב את תנועת הכוכבים, אבל לא את הטירוף של בני האנוש"

הבנק המרכזי האמריקאי (הפד) מציג רווחים גבוהים מאז "המשבר". ב- 2012 צמח הרווח ל-89 מיליארד דולר!  הרווח מועבר לממשלה. איך מצליחים פקידי הבנק להרוויח יותר מחברת הנפט אקסון וענקית הטכנולוגיה אפל גם יחד?

לשפשף את העיניים: הבנק המרכזי האמריקאי (הפד) רושם בעקביות מאז "המשבר" רווחים נאים מידי שנה: 32 מיליארד דולר ב-2008, 45 מיליארד ב- 2009, 81 מיליארד ב-2010, וב-2012 שיא חדש – הרווח השנתי צמח ל-89 מיליארד דולר!
 
איך מצליחים פקידי הבנק להגיע לתוצאות עסקיות כה טובות? במה הם משקיעים באופן כה מוצלח? – מדובר ברווח שנתי שגבוה מרווחי חברת הנפט אקסון וענקית הטכנולוגיה אפל גם יחד. רוב הרווחים מועברים, על פי חוק, לממשלת ארצות הברית.
 
אז למה צריך בכלל להעלות מיסים על עשירים, אם עסקי הבנק המרכזי כה טובים? שימשיכו במדיניות ההשקעות הנבונה, ומרווחיהם העצומים יעזרו לממשל לצמצם את הגירעון והחוב הלאומי.

עיון במאזן הפד מחודש ינואר 2013 מגלה ששני "הנכסים" העיקריים של הבנק המרכזי הם אגרות חוב שמנפיקה ממשלת ארצות הברית – בערך 1.7 טריליון דולר, ואגרות חוב מגובות משכנתאות בערך 1 טריליון דולר.  

 

1345 2


אג"ח שהונפקו על ידי ממשלת ארצות הברית הן כידוע הלוואה "חסרת סיכון" – זו הלוואה לממשלה ריבונית. אג"ח מגובות המשכנתאות גם הן סחורה טובה, כי לפי הערה 4 למאזן הן "מובטחות" על ידי ענקי המשכנתאות פאני מאי ופרדי מק המפורסמים (4.  Guaranteed by Fannie Mae, Freddie Mac). אלה הגיעו לחדלות פירעון ב-2007, "חולצו" ומונשמים מאז על ידי הממשלה.
 
אז מהיכן נובעים רווחי העתק של הבנק המרכזי?
 
בימים כתיקונם מפיק הבנק המרכזי רווחים בעיקר מ"הלוואות גישור" לבנקים המסחריים שזקוקים לכסף אמיתי לתקופות ביניים. אבל מאז 2008 יש לבנקים עודפי רזרבות ש"מושקעים" בבנק המרכזי וזה משלם להם ריבית על הפקדות אלה – כלומר, הבנקים המסחריים אינם מקור הכנסה לפדרל רזרב (אלא להיפך).

רווחי העתק של הפדרל רזרב נובעים בעיקר מהריבית על אגרות החוב הממשלתיות שהוא מחזיק: הפד מדפיס דולרים, קונה אג"ח מהממשלה (לא ישירות), הממשלה משלמת ריבית על אג"ח אלה, הפד "מרוויח". על פי חוק מועברים ה"רווחים" לממשלה. כלומר, הממשלה משלמת לפד ריבית כדי שירוויח ויחזיר לה את הרווחים...
 
"רווחים" דומים נובעים מאגרות החוב מגובות המשכנתאות. הממשלה "מחלצת" את שני הבנקים שבשליטתה מהתמוטטות, הפד קונה את אגרות החוב של הבנקים למשכנתאות, "מרוויח" ריבית. "הרווחים" מועברים לממשלה ש"מחלצת" את הבנקים, שמצליחים כך לשלם ריבית...   


1345 1
מקור: Pacific Investment Management Company, PIMCO

ולמי שמתבלבל מהטירוף הסיבובי: נניח שיש לכם עסק (חנות נעליים)... וכדי להרשים את רואה החשבון ואת הבנק שנותן אשראי לעסק – אתם מחלקים כסף לעוברים ושבים ברחוב כדי שייכנסו אליכם לחנות ויקנו נעליים. העסק עצמו יראה רווחים, אבל החסכונות הפרטיים שלכם יתדלדלו ויתרוקנו. לבנק המרכזי יש מקור כסף שאין לנו... הוא פשוט מדפיס עוד כסף. כך רוכש הפד בשוק הפתוח אגרות חוב ב-85 מיליארד דולר מידי חודש. ובדרך גם הברוקרים והבנקים מרוויחים עמלות צנועות שמצטברות לסכומים נאים.
 
בעל עסק פרטי לא יחלק כסף ללקוחות כדי שיקנו מהחברה שלו. למרות זאת, ייתכן מצב שבעל עסק ינהג כך אם הוא רוצה למכור את החברה שלו ולהציג "רווחים" ערב מכירתה. אבל אז מקומו בכלא בגלל מצג שווא מטעה (שופט ישראלי יסתפק בעבודות שירות לציבור בבית חולים איכילוב...).
 
ואם לפד האמריקאי מותר, אז גם בנקים מרכזיים אחרים בעולם נוהגים כך – טירוף עולמי בקנה מידה היסטורי. קשה למצוא מילים לתיאור הולם של סחרחורת הזויה זו שאינה ניתנת לעצירה ללא קריסה כלל עולמית.
 
אייזיק ניוטון אמר בצדק שהוא מתקשה לחשב את הטירוף של בני האנוש. דבריו נאמרו על רקע בועות ממשלתיות אחרות שנופחו בסיוע ממשלות בתחילת המאה ה-18. "בועת הים הדרומי באנגליה" – כך כונתה הנסיקה המהירה במחיר המניות של "חברת הים הדרומי". היזם שהקים את החברה הבטיח לממן את החוב הכבד של ממשלת אנגליה תמורת זכויות סחר בלעדיות בדרום אמריקה שנמצאה אז תחת שלטון ספרד. כולם ידעו שממשלת הוד מלכותו עומדת מאחורי מניות החברה, והאימפריה הבריטית לא תיתן לחברה לקרוס. על רקע התחזיות הוורודות צמח מחיר המניה פי שמונה, אבל החברה קרסה כי לממשלה האנגלית לא הייתה שליטה על הספרדים בדרום אמריקה... באותה תקופה אירע משבר דומה גם בצרפת, שבמרכזו עמדה חברת מיסיסיפי, שהוקמה ב-1717 על ידי כלכלן סקוטי בשם ג'ון לואו. החברה עסקה בסחר עם הקולוניות הצרפתיות בצפון אמריקה, וקיבלה מממשלת צרפת מונופול ל-25 שנה לסחר באזור, תמורת רכישת כל החוב הממשלתי שעמד על 1.6 מיליארד ליברות.
       
הבועות אליהן התייחס ניוטון צמחו לפחות על בסיס כלכלי שלא התממש לבסוף. הבועות הנוכחיות נעדרות בסיס כלכלי לחלוטין – אוויר נטו. קשה עוד יותר להבין איך מיליוני משקיעים בעולם נסחפים לשקר (ובינתיים צודקים... וכנראה מאמינים שיצליחו "לצאת בזמן"), איך אלפי צינורות תקשורת מתעלמים מהבלוף ואיך רוב הכלכלנים באקדמיה עומדים ומביטים מהצד. בין הכלכלנים יוצאי הדופן שמתריעים על הבלוף נמנה ביל גרוס מבעלי קרן האג"ח הגדולה בעולם (פימקו) שכתב על כך באתר הקרן החודש.
 
מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב רביעי, 20 יולי 2016 18:55

פריטים קשורים

3000 תוים נשארו