הדפס עמוד זה
רביעי, 27 נובמבר 2013 14:50

עוד מילה על עופר עיני...

עם פרישתו של עופר עיני מראשות ההסתדרות כתבו "מבקריו" כי הוא העדיף להתמקד בייצוג הוועדים הגדולים. העובדים בוועדים הגדולים, חזקים מספיק לקבל החלטות בעצמם ואינם זקוקים למייצג. עיני לא היה הבוס העליון.

עם פרישתו של עופר עיני מראשות ההסתדרות כתבו "מבקריו" כי הוא העדיף להתמקד בייצוג הוועדים הגדולים. עופר עיני, וכל מזכיר הסתדרות אחר, לא "בחר להתמקד" בייצוג הוועדים הגדולים והחזקים – ועדי נמל אשדוד לא ממש צריכים את עיני כדי להגן על "זכויותיהם" או כדי להרחיבן. הם לא מוכרחים להתקשר לעיני כדי לבקש את רשותו להשבתת הנמל לרגל חגיגת בר מצווה של חבר וועד. אולי הם התקשרו לפעמים לעיני כדי "לתת לו את הכבוד". העובדים, בוועדים הגדולים, חזקים מספיק לקבל החלטות בעצמם. גם חוקי העבודה "המתקדמים" שלנו לצידם. ראו כאן   וכאן   וכאן.

כש"פורצת" שביתה בנמל – עיני לא יכול לפעול נגד הוועד, או לדבר בגנותו; ואם הוא לא נגדם, אז הוא איתם. הוועדים חזקים כי יש אחריהם דיביזיות ו"שאלטר" גדול ביד. כוחם בנזק הפוטנציאלי שהם יכולים לגרום למדינה ולציבור בכלל – נזק שרק המחשבה עליו מעוררת פיק בירכיים אצל כל פוליטיקאי. עיני לא יכול להרשות לעצמו לצאת חזיתית נגד וועד עובדים גדול או להתעלם מהם ולהתמקד ב"עובדים החלשים" (נניח שהיה רוצה) – איך יצטייר בקרב אנשיו אם יטיף מוסר לוועד העובדים של "מקורות" – אבל הוועד לא "ישים עליו" וימשיך בעיצומים?

לפני למעלה משנה הדיחה ההסתדרות את יו"ר ועד עובדי הרכבת, גילה אדרעי. כי "התנהלותה של יו"ר הועד חצתה כל גבול אפשרי" – כך נימק אז את ההדחה המתוקשרת אבי ניסנקורן (יורש העצר שהוכתר לאחרונה על ידי עופר עיני). לוועד העובדים של רכבת ישראל אין "שאלטר" ביד. שביתה ברכבת לא באמת משתקת את המדינה, או גורמת לנזק יום-יומי בלתי הפיך. ועד עובדי הרכבת אינו שייך ל"וועדים הגדולים" ולכן הוא אידיאלי להפגנת מנהיגות. 

1423 3

מלבד זאת וחשוב מאד – ההסתדרות מתפרנסת מדמי ייצוג שמנוכים מהשכר וכאשר מדובר בוועד גדול עם אלפי עובדים – אז מדובר בגביה מרוכזת של כסף גדול. להסתדרות הכללית יש גם תחרות בשנים האחרונות, ואת דמי הייצוג אפשר להעביר להסתדרות הצעירה המתחרה... "כוח לעובדים". גם זה לא מוסיף כוח להסתדרות מול ועד עובדים חזק.  

הוועד החזק קובע את הטון והמהלך – ההסתדרות מיישרת קו. יש וועדי עובדים שמתארגנים לכוח פוליטי במרכזי המפלגות ובכוחם להשפיע על הרכב מועמדים לכנסת בבחירות מוקדמות (פריימריס). גם כאן נזהר עופר עיני מלנסות להשפיע על נטייתם הפוליטית של וועדים גדולים. הוא נזהר, לא בגלל סלידתו ממעורבות פוליטית, אלא בגלל שידע שכוחו מוגבל. הוא ידע לאיזה מלחמות לא להיכנס. 

לשני הצדדים נוח בהצגה – הועד הגדול יוזם ועושה לביתו (על חשבוננו) בלי לשאול אף אחד, ומזכיר ההסתדרות עושה הצגה כאילו הוא בוס כל הבוסים –  Capo di tutti capi.

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שלישי, 26 יולי 2016 04:01

פריטים קשורים

3000 תוים נשארו