שבת, 26 נובמבר 2016 21:40

מועסקים על ידי המדינה

זינוק מדהים וקבוע של מספר עובדי המדינה לעומת ירידה קבועה במספר עובדי התעשייה בארה"ב. 

מספר המועסקים על ידי ממשלת ארה"ב  (עובדי מדינה) היה, באוקטובר 2016, 22 מיליון וקצת. לעומת זאת – מספר המועסקים בתעשייה היה רק 12 מיליון וקצת. בשנה האחרונה (אוק' 2015 – אוק' 2016) ירד מספר המועסקים בתעשייה ב- 53 אלף עובדים, בעוד מספר המועסקים על ידי המדינה עלה ב- 208 אלף עובדים.

בכל העולם מבחינים במגמה מאד ברורה של קיטון המועסקים בענפים יצרניים (חקלאות ותעשייה), וגידול המועסקים בשירותים – פיננסים, חינוך בריאות, תרבות, תיירות,  וכד'.  חלק מהמעבר נובע מהתיעוש והאוטומציה שמאפשרים ליצור כמות גדולה של מוצרים באמצעות כוח עבודה מצומצם יחסית. חלק אחר מוסבר ב"ייצוא" המפעלים יצרניים מארה"ב לארצות אחרות (סין, מקסיקו) וייבוא של מוצרי צריכה מוגמרים.

ברור שחברה לא יכולה להיות מושתת כולה על עובדי מדינה, צריך מישהו שייצר מזון, ביגוד ושאר מוצרי צריכה. עובדי המדינה אינם מייצרים את מוצרי הצריכה שאנו צריכים וצורכים. עובדי המדינה אמורים לספק שירותים מסוימים שאנו רוצים וצריכים (צבא, משטרה, משפט, ואפילו עזרה סוציאלית), ומספר כלשהו של עובדי מדינה נחוץ לתפקוד טוב של החברה. יחד עם זאת, עובדי המדינה הם טפילים על מערכת הייצור הכלכלי, ומתקיימים ממסים ותרומות של אלה העובדים במגזר היצרני. לכן, המגזר של עובדי המדינה אינו יכול לגדול בלי סוף על חשבון המגזר היצרני. בגרף הבא רואים את הגידול המתמיד בעובדי מדינה, בארה"ב, לעומת הקיטון הברור של עובדי התעשייה – מאז 1939.

 

1677

 

הבעיה עם עובדי המדינה היא שקשה לדעת כמה מהם מספקים שירותים נחוצים (משטרה, צבא ומשפט), וכמה מהם גורמים רק לנזק נטו – כלומר, מועסקים כדי לכפות ולנהל רגולציה ענפה, מדכאת ומיותרת. נראה שגופים ממשלתיים רבים נוצרו רק כדי ליצור תעסוקה נוחה לעובדי המדינה (משכורות גבוהות ופנסיות), על חשבון שאר העובדים במשק.

הנה סטטיסטיקה מעניינת שקשורה לתופעה הנ"ל, ולקוחה מתעשיית האלומיניום:

בשנת 1980 היו בארה"ב 32 מפעלים לייצור אלומיניום, והייצור הכולל היה 4.6 מיליון טונות. השנה קיימים רק 5 מפעלים, והייצור הכולל עומד על 700 אלף טון (פי 6.5 פחות מאשר ב- 1980). צריכת האלומיניום בארה"ב דווקא גדלה בתקופה זו, והיא עומדת כיום על  כ- 7 מיליון טון. חלק מהאלומיניום שארה"ב משתמשת מיוצר בארצות המזרח התיכון – ערב הסעודית ומדינות המפרץ. הסיבה היא פשוטה: עלות ייצור האלומיניום במזרח התיכון היא כ- 1200 דולר לטון, בעוד שבארה"ב העלות היא 1670 דולר לטון. חלק מהפרשי העלות נובעים כנראה מהפרשים במחיר האנרגיה (ייצור אלומיניום דורש הרבה אנרגיה). אבל חלק אחר נובע מהפרש ברמות השכר בין המדינות ובמשטר הרגולציה. הרגולציה המקיפה בארה"ב מגדילה את עלויות הייצור.

הגיוני שארה"ב תעדיף שמפעלים גדולים ומזהמים יהיו במקומות אחרים. שיסבלו הערבים מזיהום האוויר שנובע מייצור אלומיניום עבור האמריקאים. בינתיים, האמריקאים יעבדו במשרות נוחות ובלתי מזהמות כעובדי מדינה. למה לא? אכן הגיון ברזל.

אלא שיש גבול לכל תעלול. המצב שהאמריקאים כולם עובדי מדינה, וכל העולם מייצר עבורם את מוצרי הצריכה – הוא מצב אידיאלי (מבחינת האמריקאים), אבל כנראה לא אפשרי לאורך זמן. ההיגיון הפשוט מנצח לבסוף.

 

יעקב

מוטי היינריך
לא כל עובד שירותים הוא עובד מדינה
צריך להבחין בין עובדי שירותים עסקיים לבין עובדי מדינה. מועסקים בענפי השירותים העסקיים תורמים לתוצר ולרמת החיים שלנו.הטפילים נמצאים בקרב עובדי המדינה, לא כולם כפי שיעקב מציין. "כלל האצבע" הוא שככל שמספר עובדי המדינה גדל כן נפגעת רמת החיים ונפגע חופש האזרח.ככל שמספר עובדי המדינה גדל, כן גדל מספר העובדים בשירותים העסקיים. הם מועסקים בהתמודדות עם הנזק שגורמים עובדי המדינה דרך רגולציה מכבידה וחקיקה מיותרת.
0
דוב הקוטב
מישהו יודע מה המצב בישראל?
מעניין להשוות את המצב בישראל (באירופה? סינגפור?) לארה״ב.מעניין גם לדעת את היחס לכוח העבודה הכולל - היום כוח העבודה (המועסק) בארה״ב הוא: 151,925,000כל שבערך 14%-15% מכוח העבודה הם עובדי מדינה. ובישראל?
0
אפרים
כולנו עובדי מדינה
כשמוקם מרכז מסחרי בשכונת אנשי צבא קבע , בעלי העסקים מתפרנסים מעובדי המדינה . אם אלו יאבדו את פרנסתם תיווצר תגובת שרשרת .כשגינדי יוצא במבצע לעמיתי חבר , הוא משריין מנת ברזל למכירת דירותיו - פחות עמיתי חבר - פחות דירות .בקיצור ככל שמספר עובדי המדינה גדל , גדל מספר העובדים בשרותים העסקיים . לצערנו, הבסיס הכלכלי של מדינת ישראל הוא עדיין עובדי וגמלאי השרות הציבורי . לא לחינם מחזרים כל היבואנים הגדולים אחרי הוועדים הגדולים . אני מניח שהכותב כלל את עובדי תעשייה אווירית, חברת חשמל, רשות שדות התעופה , רשות הנמלים וכו' כעובדי מדינה .באשר לנחיצותם , השאלה בכמה יצטמצם מספרם במדינה אופטימלית .
0
נרי
טעות של אפרים (3)
תחשוב על בעל חנות בעיר שמכריז על "מבצע", עומד בפתח חנותו ומחלק מאות שקלים לעוברים ושבים בתנאי שייכנסו לחנות ויקנו משהו בכסף שחילק. נכון, חלק של האנשים יקנו אולי משהו בסכום גבוה מאשר קיבלו במתנה רגע לפני כן – אבל רק חלק.עובדי המדינה מקבלים כסף מהמיסים של אנשי העסקים כדי שיקנו בכסף זה מוצרים מהעסקים... לזה אתה קורא "פעילות עסקית". עובדי מדינה יושבים על כל הספקטרום של אוכלי החינם. יש ביניהם רבים שאם יישארו החל ממחר בבית ולא יגיעו ל"עבודה" – אף אחד לא יחוש בחסרונם. אלה הם אוכלי החינם 100 אחוז. אחרים בכל זאת תורמים משהו לתוצר בעבודתם, מי יותר ומי פחות. קשה למדוד כמה.לכן צריך לצמצם את המגזר הציבורי כמה שיותר, כדי שהכסף שנגבה מהיזמים ומהעסקים כמיסים יישאר בכיסם. כסף זה יושקע מחדש ביוזמות חדשות במקום שייכנס אל חשבון הבנק של אוכלי החינם וישמש אותם ל"קניות" מהעסק שהכסף נשדד ממנו כמקדמות מס הכנסה.
0
יעקב
עסק ממשלתי הוא לא שירות.
"אני מניח שהכותב כלל את עובדי תעשייה אווירית, חברת חשמל, רשות שדות התעופה , רשות הנמלים וכו' כעובדי מדינה ."לא. יש להבדיל בין עסקים לגיטימיים (או עסקים יצרניים) שהם בבעלות המדינה לבין פקידים עובדי מדינה.התעשיה האווירית היא עסק, שמניותיו, במקרה, בידי המדינה, אבל הוא מתנהל כעסק, מייצר מוצרים ומוכר (יותר מחצי בחו"ל). הוא עסק יצרני, עובדיו לא מקבלים משכורת מתקציב המדינה, הוא מתקיים מהמכירות שלו.נכון, התעשייה האווירית הוא עסק לא מוצלח במיוחד, הרווח (בשנים שיש רווח) הוא זעיר ביחס למכירות, יש בה אלפי עובדים מיותרים. אבל זה עסק, מפעל יצרני - לא עובדי מדינה המספקים שרות (שספק אם הוא נחוץ).כנ"ל הנמלים וחברת החשמל. הם בהחלט מפעלים יצרניים. הם מספקים שרות חיוני ונחוץ. הבעיה אצלם הוא גובה המשכורות המוגזם ביותר ובלתי צודק שמושג באמצעות אלימות (שביתות). וכן - עובדים מיותרים רבים. כלומר: עסק יצרני, אבל לא מוצלח - בגלל הבעלות הממשלתית וחוקי העבודה.
0
אפרים
הבנתי שהצטרפת למפלגת פועלי ישראל
רק עסקים יצרניים הם לגיטימיים . כמו תעשיית הטקסטיל הישראלית המפוארת ז"ל , תעשיית הפלדה הישראלית ז"ל ושאר יצרנים מסובסדים שחיו וחיים על חן הקופה הציבורית . רופא ואחות - הס מלהזכיר . בנקאי ? - טפו !!! מתווך - אלוהים ישמור . מורה ? - סתם פרזיט . שילכו לעבוד !!!!
0
@ לוי.
איך מזהים את עובדי המדינה ?
חברת שטיחי כרמל היתה, בשנות ה - 60-90, עסק יצרני - לא שרותים, ופרטי - לא חברה ממשלתית.בעלי החברה היה אברהם יוסף שפירא. בפרק זמן משמעותי היה מנהיג מפלגת אגודת ישראל, החברה בקואליציה. שימש יו"ר הקואליציה, ויו"ר ועדת הכספים של הכנסת.זה לא כל כך מדוייק לאמר שהיה "קרוב לצלחת". יותר מדוייק לאמר שהוא בעצמו היה "הצלחת". בתקופה הנדונה, היה מכס גבוה על יבוא שטיחים מחו"ל. לשטיחי כרמל היתה שליטה כמעט מלאה על שוק השטיחים בישראל. עד כאן הרקע העובדתי. וכעת לשאלה ... האם כ-1,500 העובדים של שטיחי כרמל היו "עובדי מדינה" ?
0
יעקב
שרותים לבד לא אפשרי
"רק עסקים יצרניים הם לגיטימיים ."...אפריים, אתה מנסה להיתמם.רופא, אחות, בנקאי - בהחלט מספקים שירותים נחוצים לאנשים שעוסקים בייצור, והם דרושים.אבל, במקומות בהם אין לאנשים מה לאכול, אין אחיות ורופאים וגם לא בנקאים. פשוט אין.קודם כול צריך אנשים יצרניים שמיצרים מזון. כאשר הם מייצרים מספיק מזון ויש גם עודפים (מעבר למה שהחקלאי אוכל בעצמו) הוא יכול להרשות לעצמו לקנות, באמצעות עודף המזון, שרותים של רופאים ובנקאים.שרותים לבד, ללא ייצור לא אפשרי, כי אז לא יהיה לנותני השרות למי לספק את השרות... ולא יהיה להם מה לאכול, כי לא ניתן לאכול שרותים.
0
אליהו, חיפה
יעקב מגזים
במדינות כמו יפן וסינגפור - אין שום יכולת לייצר מקומית את כל המזון הדרוש להאכלת מליוני פיות רעבים.ואכן - ביפן יש תעשיית ייצור מפותחת שמייצרת מוצרים בתמורה.אבל בסינגפור - אין תעשיית ייצור.מקור ההכנסה המשתלם של המדינה - הוא שירותים (נמל המספק שירות לאוניות העוברות בו).גם בבריטניה ושוויץ מסתמכים על מתן שירותים (במקרה שלהם - שירותים פיננסים נרחבים) בבריטניה זה היה חלק מהרפורמה של ת'אצ'ר - תומכת השוק החופשי, שגזרה כליון על תעשיית המכרות שנזקקה לסבסוד קבוע וגובר, כי אין בנמצא ביטול-רגולציה שייצר משרות תעשייה.גם אם היה - המכרות הללו היו מאוד מזהמים, ורבים מהכורים חלו במחלות קשות כתוצאה מזיהום זה.וגם תוכנה הנכתבת בישראל - נחשבת במקרים רבים לשירותים ולא לתעשייה.כי הקריטריון הוא לא שייכות לענף תעסוקתי זה או אחר,אלא ההזדקקות לגביית מס והטלת רגולציה כדי לאפשר קיום לענף זה.
0
יעקב
אליהו: הגזמות פיוטיות
"גם בבריטניה ושוויץ מסתמכים על מתן שירותים"...הגזמות פיוטיות. בשוויץ יש תעשיית תרופות, שעונים, מוצרי מזון וחקלאות מאד מפותחים, וגם מכונות ומוצרים רבים אחרים (תעשייה כימית למשל). בבריטניה מייצרים מוצרי תעשייה רבים (מכוניות, מכונות תעשייתיות), וגם נפט וגז.בכול העולם סוחרים - מייצרים מוצרים ושרותים כאלה ואחרים ומיבאים דברים אחרים. (בריטניה תלויה ביבוא עבור כמחצית מהמזון).דווקא בארה"ב נושא סחר החוץ הוא פחות חשוב ודומיננטי. המדינה כול כך גדולה, שיש בה הכול, בפנים, ואולי 85-90% מהכלכלה מבוססת על ייצור וסחר בתוך המדינה, ורק חלק קטן בא מייצוא-ייבוא.
0
יעקב
שרותים הם ענף מועיל
שירותים הם ענף מועיל ולגיטימי, כול עוד השרות נרכש מרצון (בחופשיות) על ידי צרכני השירות.לא כך הדבר עם שירותים ממשלתיים. חלקם גם כן מועיל ונחוץ, אבל חלק אחר בהם הוא טפיל ומזיק, וה"שרות" הזה נכפה על האנשים מכוח חוקים, רגולציות, וצווים ממשלתיים. ככול שיש יותר מועסקים בשרות הממשלה גובר החשש שהחלק של הטפילים-מזיקים גדול יותר.
0
יעקב
ללוי: אברהם שפירא - נהנה משרותי סעד
בעולם יש חפיפה בין הקטגוריות הלוגיות השונות, ומקרה זה או אחר אינו מוגדר חד וחלק.שטיחי כרמל היה מפעל יצרני, וגם נהנה מסעד ממשלתי. גם יצרן וגם טפיל - או, נניח, חצי יצרן וחצי טפיל.נתמך סעד מקבל כסף מאחרים בלי ליצר שום דבר. אברהם שפירא ייצר שטיחים, וחלק מהכנסותיו נוצרו ממכירת שטיחים. בנוסף הוא נהנה מתמיכת סעד של הממשלה (של אנשים אחרים - במקרה זה רוכשי השטיחים) - שנכפתה על האנשים מכוח איסור ייבוא ממשלתי.
0
יעקב
עסק חופשי לעומת עסק כפוי.
"רק עסקים יצרניים הם לגיטימיים "לא, כול עסק הוא לגיטימי כול עוד הוא חופשי - לא נכפה על אחרים בכוח הממשלה או בכוח אחר.השרותים הממשלתיים ניתנים בכפייה (גם חינוך...). שרות שנכפה על האוכלוסייה, יש חשש גדול שאינו מועיל (שאם לא כן לא היה צורך לכפות אותו).
0
@ לוי.
תשובה ליעקב: אז כמה עובדי מדינה יש ?
היות ושטיחי כרמל גם ייצרה שטיחים, אך גם קיבלה תמיכה ממשלתית - עולה בעיה הנדסית פשוטה: איך לסווג את העובדים ? ברור שאינם 100% עובדי ייצור בתנאי חופש, וגם ברור שאינם 100% עובדי מדינה.מה ההתפלגות המדוייקת ? ללא מחקר כלכלי מעמיק אין תשובה. אולי גם מחקר מעמיק לא יצליח לספק תשובה.ומכאן למטרת כל הדיון: במדינת ישראל, כמה מעובדי הייצור בסקטור הפרטי הם גם "עובדי מדינה", בדומה לפועלי שטיחי כרמל ?וכמה מעובדי השרותים העיסקיים - בנקים, המפוקחים ע"י רגולציה, עמילי מכס, שכל עיסוקם נגזר מחוקי המס, ועוד רבים וטובים - הם "עובדי מדינה" ? דומני שאין כל דרך בעולם לבצע מדידה מדוייקת, או אפילו קרוב סביר.ההתייחסות המקובלת של כלכלנים, חוקרים, כותבי מאמרים מלומדים, אנשי השלטון - מתייחסת לאותם "עובדי מדינה", או "עובדי הסקטור הציבורי", המובהקים. מנקודת המבט של 'מדינה גדולה' העושה המון, אולי יש בזה משהו. מנקודת המבט של 'מדינת החופש' - למספר המקובל של עובדי המדינה אין כל משמעות. הוא מעוות לחלוטין.טוב, אז כמה "עובדי מדינה" יש בישראל ?
0
אפרים
הבעיה היא המדינה ולא עובדי מדינה
עובדי מדינה יכולים להיות טובים ורעים , כמו כל אחד . המדינה היא זו שקובעת כמה נסמכים על שולחנה - אם עובדי מדינה ואם אחרים שניזונים מחוקיה, תקנותיה ושאר מרעין בישין שהיא מנחיתה עלינו .במס הכנסה עובדים אנשים מצוינים ( וגם לא כל כך ...) וכנ"ל בכל רשות ממשלתית או מפעל סמך ממשלתי . יש גם בארץ אלפי בעלי מקצועות חופשיים - עו"דים, רו"חים וכו' שעיסוקם נולד בהתמחות בהתחמקות ו/או בניצול תקנות שהמדינה משיתה עלינו . העליהום על עובדי מדינה הוא התלהמות מיותרת כי הם לא אשמים במבנה הדפוק של מדינות העולם החופשי .
0
יעקב
הנושא אינו עובדי המדינה כשלעצמם
הנושא היה הגידול הגדול והמהיר של מספר עובדי המדינה (בארה"ב), שנמשך בעיקיבות לאורך כול התקופה מאז 1939. לעומת עובדי התעשייה שמספרם הולך וקטן בהתמדה.לא יעזרו ההתפלספויות (מי זה עובד מדינה) או ההתחכמויות (למה לא טוב להיות עובד מדינה).
0
יאיר בן משה
שורש המחלה -דת העבודה
עלינו להכיר בכך שהעולם עובר מהפכה מהותית. נושא "העבודה" שבמשך כל ההיסטוריה שימש אמצעי הכרחי ליצירת איכות ורמת חיים, אינו כה חשוב. השינויים הטכנולוגיים מחד, ומעבר מרבית התעשייה למזרח הרחוק מאידך, והצטרפות מסיבית של הנשים למעגל התעסוקה, הביאו לכך שיש עודף עצום של עובדים מאחר והשמרנים שבתוכנו (כמעט כולכם) ממשיכים לפזם שירי תהילה וסגידה ל"עמל ועבודה" ומצטטים את מרקס, אין ראנד או את הרמב"ם - איש לפי דתו, המדינה נאלצת להשקיע הון עצום כדי להסתיר את העובדה שאין מספיק תעסוקה. ואת זאת עושים באמצעות ניפוח המנגנון וסירבולו. באמצעות היטלי ייבוא, באמצעות סבסוד משקיעים במפעלים מיותרים. ובאמצעות מאמץ "ליצירת מקומות עבודה" מלאכותיים בדרכים שונות ומשונות.עלינו לחדול מההבלים הללו. עלינו לחדול לסגוד לנמלה במשל המפורסם ולהתחיל לכבד את הצרצר.יש לעודד כל אזרח ומגזר המוכן להסתפק במועט במובן החומרני ומוותר על רביצה במשרד, או התגרדות בנמל (תופעה המכונה "תעסוקה). יש לעודד נשים להשאר בביתן ולגדל את ילדיהן. יש לעודד פרישה מוקדמת מהעבודה. ולעודד הצטרפות מאוחרת של הצעירים למעגל דורשי ניפוח המנגנון.לנו כיהודים בארצנו יש יתרון בכך שיש בתוכנו רבים המעדיפים ערכי לימוד תורה על פני ערכים חומריים וצבירת מותגים. עלינו לעודד ולהגדיל ולהרחיב את המגזר שזו דרכו. ובכך להקטין את הבעייה אצלנו ולשמש מצפן ודרך לעמי המערב האחרים הסובלים מאותן בעיות
0
יעקב
ל"עודד" בכפיה - לא!
המילה התמימה "לעודד" פירושה בעברית פשוטה - לקחת כסף בכוח הזרוע (מיסים) ממוישה ויענקל, ולהעבירו לאיציק ה"רוחני". זה לא !!אם איציק בוחר לא לעבוד אלא לעסוק ברוחניות - כול הכבוד לו, כלומר - איש אינו יכול או צריך להתנגד לכך, ומי שמעריך זאת אף מוזמן לתרום כסף למחייתו של איציק (שזקוק, כמו כולנו לאוכל). אפשר לעודד כמה שרוצים, אבל לא לקחת כסף בכוח מיענקל ולהעבירו לאיציק.העיסוק ברוחניות לא צריך להיות עילה ולא יכול להיות הצדקה להעלאת רמת האלימות והכפיה בחברה.יענקל לא צריך לסבול בגלל שאיציק חשקה נפשו ברוחניות.
0
יואל
ליאיר בן בתיה אבן משה
באמת את/ה "חושבים" ששינוי השם יהפוך את הקשקושים שלך לאיזו שהיא אמת?ראשית - חדל/י לדבר בלשון רבים! זה שתנסה לגבות את הדעות שלך באיזה קהל מאמינים דמיוני לא יוסיף או יגרע מנכונות דבריך או יותר נכון מחוסר נכונותם.האם את/ה סובלים מתולעים? אם כן מה שיש בקרבך זה לא שמרנים ו/או יהודים בטלנים ועליך לקבוע תור בגסטרונומיה.שנית- כשלת להבין שמרבית הכותבים פה לא מפזמים שירי סגידה לעמל ועבודה אלא תומכים בחירות. זה אכן קשה להבדיל במיוחד שכל פוסט בו התגובה של בתיה את יאיר מופיעה תמיד מלווה בהסבר של מישהו שמעמיד אותך על טעותך אבל זכרון של דג זהב זאת בעיה נוספת שאת/ה סובל.שלישית - כל המתק שפתיים של "לעודד / להוכיר /לכבד" איזו אסופת בטלנים כזו או אחרת תמיד נמנעת מלהזכיר את האמצעים להשיגה - אקדח ממשלתי טעון שמופנה כלפי "חסידי דת העבודה" באמצעותו מופקע רכושם לטובת הבטלנים-ההוגים. מדוע את/ה נמנעים מלהכיר שהרעיונות שלכם דורשים אלימות?רביעית- אירוני משהו שאת/ה מנסים להדביק ליריבים כינוי גנאי דתיים - "חסידי דת העבודה" וכו' כאשר הדוגמה שאת/ה מעלה על נס הם בטלני דת אמתיים. כאלה הממיתים עצמם באוהלה של תורה ומצפים שיפוי מלא על ההוצאות..
0
יאיר בן משה
בית מדרש זול מבית חרושת
מאחר ו"המדינה לוקחת כסף "בכוח הזרוע" (מיסים) ממוישה ויענקל, ומעבירה אותם לאיציק" כפי שטען בצדק יעקב, הרי מה שיש לאל ידנו לעשות הוא לבחון כיצד להפחית את עלותו של אותו "איציק" .ומאחר והתברר שלתמוך באיציק באמצעות סבסוד החקלאים למשל - הטלת מיסי יבוא, - ייקור המזון של מוישה ויענקל, וצורך להתפיל מים כדי למלא את הכנרת שהחקלאי מרוקן. הרי אם נשלח את אותו איציק החקלאי בסיפורנו, ונבקשו לעזוב את 30 הדונם שלו המונעים הקמת דירות בזול, ונעודדו לחבוש את ספסל האוניברסיטה ובית המדרש תוך אבטחת דמי מחיה נמוכים, סך הנזק שיגרם למוישה ויענקלה יפחת מהותית. אפשר כמובן להחליט שלא מסבסדים דבר, ולא מעודדים מפעלים ולא נותנים הטבות לאיש. ואכן זה יהיה נפלא אם כך ננהג. אך כל עוד "דת העבודה" שולטת עדיף להקטין את הנזקים של דת זו באמצעות הקטנת המנגנון היקר והמסורבל והעברת כוח האדם המיותר ל"רוחניות" בחצי או אפילו רבע מחירעצם השימוש של המתווכחים נגדי במילה "בטלנים" - משמע כאלה שלא מתרוצצים בין מכונת הצילום לפינת הקפה במשרד כגנאי, היא מוכיחה את טענתי שהבעייה היא נפשית - דתית
0
יואל
בית מדרש זול למי בדיוק?
בית מדרש איננו זול מבית חרושת עבור מי שמשלם - עבורי!גם בית חרושת מסובסד בכבדות ע"י המדינה עדיין מייצר איזה שהוא מוצר שאני רוצה ומוכן לשלם מכספי.גם אם מדובר במוצר יקר יותר ממה שהייתי יכול ורשאי לרכוש בשוק החופשי עדיין יש תמורה לאגרה, עלובה אמנם אבל קיימת, גדולה מאפס.לעומת זאת לבית המדרש העמוס לעייפה בטלנים-הוגים אין שום מוצר או שירות, גשמי או רוחני שאני מעוניין ולכן כל אגורה שתעבור ממני לבית המדרש עתידה להילקח ממני בכוח.תשובתך היא שהיום בכל מקרה לוקחים ממני בכוח אז למה לא להמשיך לקחת בכוח? כולם קופצים מהגג אז לא להיות חריג? אם אתה מעוניין להפחית את עלותו של איציק למה לא תשלח את המדינה לרצוח אותו וזהו? סליחה, אתה לא אוהב להשתמש בביטויים קשים ולא נעימים. למה שלא "תבקש" מאיציק להפסיק לחיות? למה לא "נשלח" אותו מעבר לקצה הצוק?מדהים אותי שאת/ה באמת יכול/ה להגיד משהו כמו "נבקשו לעזוב את 30 הדונם שלו.." בלי להתייחס לאמצעים בהם את/ה עתיד להשתמש כדי לשטוח את "הבקשה" שלך. האם באמת המילים היפות האלה פשוט משביתים את החלק במוח שלך שנדרש להתמודד עם הרוע הגלום ברעיונות שלך?
0
יאיר בן משה
קצת לוגיקה במחילה
כאשר איציק החקלאי מביא תוצרת שעלותה הישירה והעקיפה למוישה ויענקלה היא 25 אלף. ואשר מחירה החלופי בשוק פתוח הוא 10 אלפי שח. פירושו של דבר שאיציק גוזל מיענקלה 15 אלף שח.יענקלה עלה על רעיון, אם הוא יעביר את איציק לבית מדרש ויכלכלו שם, העלות עבורו תהיה רק חמשת אלפי שח. משמע יענקלה משלם המסים יחסוך לעצמו סך של עשרת אלפי שח.יתרה מכך, אותו איציק רובץ כאמור על 30 דונם, ובכך מונע מ60 משפחות להתגורר בבית צמוד קרקע במחיר נוח. כל שצריך כדי לאפשר ליענקלה לחסוך עשרת אלפי שח, ולאפשר לילדיו של יענקלה להגיע לבית במחיר סביר הוא שהמדינה תפעל כדי להקטין את הגזל הישיר והעקיף וותיתן עדיפות למי שמחליף חיי טפילות יקרים ("מפרנסים לכאורה), בחיי "טפיילות" זולים.. ולגבי השאלה כיצד לגרום לאיציק לוותר על 30 הדונם עליהם השתלט, הבה ונלמד מהדרך בה יגרמו למשפחה בעמונה לוותר על חצי הדונם שלה.לפי סגנון כתיבתך יואל אתה שמאלן שונא יהדות, ומאחר וזה אינו הנושא של הפורום, הבה ונדלג על רכיב זה בויכוח, ונסה להתייחס להצעתי שכדי להקטין את המנגנון הציבורי המנופח אותו היטיב יעקב לתאר, הבה ונעודד פרישה מוקדמת של מבוגרים, או השארות בבית של אמהות וכדומה.
0
יעקב
על חשבון האבא או החותן
"הרי מה שיש לאל ידנו לעשות הוא לבחון כיצד להפחית את עלותו של אותו "איציק" "לא!!עלינו לדאוג שיהיו כמה שפחות איציקים.מי שרוצה לעסוק ברוחניות וללמוד תורה, יעשה זאת בדרך מסורתית - על חשבון הוריו או הורי אישתו. זו הדרך בה נתמכו בחורי ישיבה במשך כול הדורות, בעם ישראל.לא על חשבון כסף שנלקח בכוח מאחרים.
0
יעקב
אין קשר בין שאר העוולות לזה
"אפשר כמובן להחליט שלא מסבסדים דבר, ולא מעודדים מפעלים ולא נותנים הטבות לאיש. ואכן זה יהיה נפלא אם כך ננהג."לזה אנו שואפים.לכן, יש לבטל את הסובסידיות והתמיכות לבחורי ישיבות. (וגם לרבים אחרים).הטענה שהחטא של איציק גוזל מיענקל פחות כסף מהחטא של החקלאים לא מחזיקה מים. (זה לא קשור... איציק אינו נלחם לבטל סובסידיות לחקלאים, מה איכפת לאיציק מהחקלאים? הוא נלחם בעד הכסף שלו, שהוא רוצה בו).חטא הוא חטא, ועבירה גוררת עבירה (כמו שאמרו חז"ל). נסיונו של איציק לגזול הכוח אנשים אחרים כדי להתקיים הוא חטא.
0
יאיר בן משה
ליעקב, איציק פה כדי להשאר
תופעת חוסר מקורות התעסוקה בעולם המערבי אינה "תאונה מקרית" זו תופעה הכרחית הנובעת משיפור עצום בתפוקות, ובמקביל העברת התעשייה למזרח. תופעת חוסר מקורות התעסוקה מטרידה את מנהיגי העולם ומשקיעים מליארדים כדי להסוות זאת וחרף כל זאת שיעור האבטלה הגלויה והסמויה הולך וגדל, והבעייה תלך ותחריף עם התייעלות עבודות המשרד והעברת נושאי "חשיבה" מורכבים למערכות הדיגיטליות.לכן "איציק" ימשיך להתגורר בתוכנו. ומספרם ושיעורם של האיציקים יילך ויגדל. וכל מה שאנו יכולים לעשות הוא לנסות ולהקטין את העלות באחזקתם.ההצעות של טראמפ להחזיר את המפעלים לארה"ב תקטין אולי את מספר האיציקים בארה:ב, אך תגדיל את מספרם במקסיקו וגוואטמלה. גם ההצעות לבטל את שכר המינימום בארצנו כדי להוזיל את הייצור התעשייתי כאן, או למנוע העסקת עובדים זרים. גם זה ישפר אך במעט את מצב התעסוקה כאן, וכאמור במקביל בפיליפינים תגדל האבטלה.לכן אין טעם "לכעוס" על המובטלים או לגדפם. עלינו ללמוד להתמודד עם נושא זה כפי שעלינו ללמוד להתמודד עם תופעת הארכת תוחלת החיים. ועלינו לחפש דרכים כיצד מצד אחד לאפשר לאיציק להאכיל את ילדיו. ומאידך שהעלות למשלמי המסים תהא נמוכה.ההצעה שלי היא לעודד נשים להשאר בביתן ולגדל את ילדיהן. ולעודד אחרים לצאת לפרישה מוקדמת. לעודד תעסוקה חלקית של חצאי וחלקי משרות, וכן גם (הנושא הרגיש, הבה נדלג עליו לצורך חלק זה של הדיון).אך כדי שאנשים יסכימו "לא לעבוד", ולא יחושו מנודים, צריך לבטל את הסגידה המיושנת לדת העבודה ופולחן הממון ולהעדיף את האדם ורוחו.
0
יעקב
לעודד זה טוב, לשדוד זה חטא.
תפסיק/י לכבס מילים. ל"עודד" זה טוב כול הוא עידוד בדיבורים ותעמולה. תעודדי כמה שאת רוצה.שנשים תשארנה בבית לגדל ילדים, שאיציקים ילמדו תורה, אני בעד.לא על חשבון כסף שנשדד מארחים.ל"עודד" בכסף שנשדד מאחרים זה שוד לא עידוד. וזה חטא.אנשי השמאל עושים בכוונה הרס של השפה - למלחמה קוראים "שלום", לנסיגה "פשרה", לקצבת סעד "הבטחת הכנסה", וכו'.אני שונא כשמשתמשים בניסוחים שקריים כדי להסתיר את האמת ולמכור לוקשים.אז, אני מבקש להפסיק להשתמש במילה "לעודד" כאשר מתכוונים לתמיכה כספית. תשמתמשי במילה לעודד עבור הבנות החינניות שעושות תרגילי התעמלות במגרש הכדורסל בהפסקת החצי של המשחק. זה "עידוד".לדבר שאת מדבר עליו קוראים "שוד".(בכול מקום שיש לשון נקבה או זכר בקטע זה הכוונה לשני המינים ללא הפליה).
0
יאיר בן משה
מסכים, ייקרא מעתה הקטנת השוד - כרצונך
והדרך להקטנת השוד ולהקלה על יענקלה ומוישלה משלמי המיסים היא באמצעות העברת מנהלות לישכה מיותרות לתפקיד עקרות בית. - ולשלם להן חצי מעלותן המשרדית. הוצאת סגני מנהלים (או סגני אלופים) מיותרים לפרישה מוקדמת תמורת חצי מעלותם. והעברת חקלאים גוזלי אדמות מים ומייקרי סל המזון ללימודי תורה או שירה או רפואה אלטרנטיבית תמורת חלקיק מעלותם העכשווית. כך היקף השוד הממומן ע"י יענקלה ומוישלה יקטן משמעותית. אך מה שמונע צעדים הכרחיים וכה מועילים וחשובים הוא תפיסת העולם העבשה המחברת את נושא ההכנסה לנושא הרביצה במשרד, העברת ניירות והצקה לבריות - מה שמכונה אצל השמרנים "עמל ויצירה, תעסוקה, פרנסה, ושאר הבלים וסיסמאות".הנושא משותף לכל עמי המערב, לכל מי שמפעיל טכנולוגיה מודרנית בייצור מוצרים ומזון ובהמשך גם שירותים.. כולם סובלים מניפוח מנגנון ובירוקרטיה ועודף כוח אדם המגדיל את השוד ופוגע בחברה ובאדם. אך לישראל יש שתי תרופות ייחודיות. האחת היא השכנים המוסלמים, המחייבים אותנו להעסיק מאות אלפי אנשים בפעילות בזבזנית כדי להתמודד מול האויב, והדבר נכון הן בנושא הצבא, והן בכל נושא האבטחה במוסדות ובקניונים, וכן תוספת כוח אדם בכוחות בטחון הפנים (כולל לוחמי האש - כמובן), מד"א וזק"א. תרופה זו היא יקרה והיקף "השוד" המוטל על יענקלה בגינה הוא עצום.התרופה השניה היא המוכנות של מגזר מסוים להקטין את צריכתו החומרנית (היקף השוד), ולעסוק בנושאי תרבות ורוח. לדבר יש חשיבות רבה שכן מתברר שתופעות של אבטלה - (ללא חלופה רוחנית) מביאה לגידול בניכור, אלכהוליזם ופשיעה. ורק לישראל יש את היתרון של "אבטלה" ללא תופעות לוואי פוגעניות אלו.אלמלא שתי תופעות יחודיות אלו של ישראל, יש להניח ששיעור האבטלה בארצנו על פגעיה המרובים היתה כדוגמת המקובל בספרד ובאיטליה.
0
יעקב
אין מחסור בעבודה
עובדה שיש בישראל כמה מאות אלפים של עובדים זרים בחקלאות, בניין וסיעוד.ישראל שולחת (דרך העובדים הזרים) הרבה כסף טוב לתאילנד, סין והפיליפינים.לא חסרה עבודה.שוד איננו מנהג המתיישב עם היהדות.באשר לתחלואים האחרים של החברה בישראל - הוספת מגפת-שוד נוספת על הקיימות אינה מתקנת את המצב אלא רק מקלקלת אותו עוד יותר.
0
יאיר בן משה
עדיף ליבא בננה, מליבא תאילנדי
בישראל חסרים עובדים במגזר החקלאי וזאת בשל התעקשות המדינה להמשיך לטפח את הלטיפונדיות של מעמד הפיאודלים מבית מפא"י וסביבתה.חקלאות זקוקה לשלושה גורמי ייצור עיקריים: מים בשפע ובזול, קרקע בשפע ובזול, וידיים עובדות זולות וחרוצות.שלושה רכיבים אלו חסרים בארצנו, ולכן אין הגיון להמשיך ולתמוך בהמשך קיומו של ענף כלכלי כושל זה המתקיים בעיקר בשל הסובסידיות. כפי שאין הגיון להמשיך ולהתעקש על ייצור טקסטיל או מכרות פחם.מאחר ומחזיקים ענף כלכלי עתיר עבודה זה באופן מלאכותי, הרי כמקובל נוצרים מיד חוסרים: חוסר בקרקע לבניה. חוסר מים וייקורם המלאכותי. וחוסר ידים עובדות המחייב ייבוא של עובדים זרים. וייקור מלאכותי של המזון הבסיסי - דבר הפוגע בעיקר בשכבות החלשות.לגבי נושא הסיעוד האישי והעובדים הזרים, חשוב להבין: נושא זה מבוצע לא במקרה ע"י עובדים זרים וזאת משלוש סיבות עקריות: "העובדת הזרה" אינה מתגוררת בישראל ולכן הסידור של הלינה בבית המטופל הולם גם אותה וגם את הקשישה עליה היא צריכה להשגיח 24 שעות ביממה.העובדת הזרה אין לה משפחה וחברים בארץ כאלה שיבואו לבקר ולחדור לפרטיות של הקשישה.השפה הזרה יוצרת "פרטיות" ומקלה על היכולת של הקשישה וקרוביה לתפקד בפרטיות מסוימת. אם יבוטלו האישורים להעסקת עובדים זרים בתפקידי סיעוד, השורות לא תתמלאנה ע"י עובדים ישראליים אלא הקשישות תהיינה מוזנחות במוסדות סיעודיים ויקרים (ע"ע שוד של יענקלה).בסיס המחלוקת אינו בנתונים הידועים גם לך יעקב. ההבדל הוא בין הגישה שלי המבקשת ליצור שינוי כדי להתאים את מנהגי החיים למציאות החדשה. לבין התעקשות שמרנית - דתית על סדרי עבר ומנהגים קדומים וסיסמאות עבשות.אתה מעלה מדי פעם מאמרים נכונים ונבונים המציגים את האבסורדים הכלכליים והניפוח של המנגנון והפגיעה הנוצרת בשל כלכלה מלאכותית מסובסדת. אך אינך מעז לעשות את הצעד הבא ולחשוב על מבנה שונה ואחר, מבנה שיתאים למצב בו השכלול הטכנולוגי הפך את "בזיעת אפך תאכל לחם" לדקלום (יהודי אמנם כדבריך) אך בכל זאת עבש.
0
יאיר בן משה
המשך - ולגבי ענף הבניה
לגבי ענף הבניין אשר אף אותו הבאת כדוגמא לחוסר עובדים. הרי גם אתה יודע שהסיכוי כיום להשתלבות של עובדים יהודיים בענף זה היא מעטה. וזאת בשל התנגדות הבג"צ ושמאלניו ליצירת קבוצות עבודה נטולות אויב מבפנים (ע"ע רצח איש הסנפלינג היהודי ע"י עובדים ערבים באותו אתר בניה, ומקרים דומים של דריסה וטרקטור). ולראייה בשטחי יו"ש שם אין חוקי העבודה של הבג"צ חלים, יש עובדי בניין יהודים רבים. ולכן האפשרות לשילוב מסיבי של עובדים יהודיים בענף זה אפשרת רק ע"י הקטנת כוחו הדורסני של הבג"ת. או ע"י העברת עיקר הבניה ליו"ש. או באמצעות שינויים רגולטוריים - של תקני הבניה. ואיפשור הקמת שכונות של מבנים ניידים. בניה קלה וזולה (מיובאת) .למעשה המדינה (כדי ליצור שקט תעשייתי - בטחוני - לאומני), ממשיכה לבנות בצורה בזבזנית ברכיב כוח האדם, אולי כדי ליצור תעסוקה לאויב מבית ולהרחיקו (לפחות זמנית) מחגורות הנפץ, הגפרור והסכין.
0

3000 תוים נשארו