הדפס עמוד זה
שני, 06 מרס 2017 04:38

מבקר המדינה: אוסף משפטים שנכונים תמיד

מזיכרוני הרחוק, אני דולה כשלים דומים עקרונית לאלה שחושף מבקר המדינה: במבחנים בתיכון תמיד הגעתי למסקנה שחסר היה עוד יום אחד כדי להתכונן כראוי לבחינה. 

יש משפטי מפתח בשפה עברית גבוהה שמאפיינים "זיבולי שכל": כאשר מורה אומרת להורי תלמיד באסיפת הורים: "לילד יש פוטנציאל, אבל הוא לא משקיע מספיק...". זה תמיד נכון. כאשר קם חבר הנהלה מנומנם ונושא נאום חוצב להבות על התנגדותו כי "חייבים קודם להכין תכנית אסטרטגית"; או חבר המועצה שטוען בעקשנות: "אנחנו מחויבים כאן ועכשיו לדון בתכנית לטווח רחוק", זו אחות לדרישה ל"תכנית רב-מערכתית". או הסעיף הקבוע בישיבות אל תוך הלילה באסיפת החברים בקיבוץ: "דרכינו במאבק". ואז קם המתנגד הקבוע ומוחה "כי לא התקיים דיאלוג בנושא" וכי "נדרשת התגייסות כללית למשימה". ותמיד תקום הגב' נחמה זוגלובק ותטען שאף אחד לא מבין "כי הבעיה בכלל בחינוך..." – וואלה צודקת. יש גם דרישות שתמיד טובות ונכונות, כמו "עבודת מטה מסודרת" בייחוד כשמדובר בתכניות "כבדות משקל" כמו "מיגור העוני" ו"מלחמת חורמה בתאונות הדרכים" ולא נשכח את "איחוי השסע בחברה הישראלית" והפעולה הנמרצת "לקרוב לבבות". הכול תמיד נכון.

מזיכרוני הרחוק אני דולה כשלים דומים עקרונית לאלה שחושף מבקר המדינה: במבחנים בתיכון תמיד הגעתי למסקנה שחסר היה עוד יום אחד כדי להתכונן כראוי לבחינה. גם נהגתי לערוך תחקיר עצמי אחרי כל דייט לא מוצלח וידעתי, תמיד בחוכמה שאחרי מעשה, מה הייתי צריך לומר לנערה של אמש ולא אמרתי.

בנימין נתניהו, משה יעלון, יאיר לפיד, ציפי לבני, נפתלי בנט, גלעד ארדן, אריה דרעי ויתר חברי הקבינטים לדורותיהם הם יריבים פוליטיים. השיטה הפוליטית בישראל מציבה כמעט תמיד סביב לראש הממשלה חבורה של חורשי מזימות פוליטיות – מתוך הקואליציה ומתוך מפלגתו. בתנאים אלה כל ראש ממשלה נאלץ לבנות לעצמו "מטבח מצומצם" של אנשי אמון איתם הוא יכול להתייעץ ללא חשש מהדלפות שעלולות לסכן אפילו את ביטחון המדינה למען רווח פוליטי קצר טווח. יש להניח כי בוגי יעלון הגיע לדיונים עם נעליו הגבוהות מהקריה בתל אביב בגלל "הנחשים". אין ראש ממשלה מאז בן גוריון שעדכן שרים וקבינט באירועים ביטחוניים מיד ועכשיו. על הפעולה באנטבה עדכן יצחק רבין את הקבינט כאשר ההרקולסים כבר חלפו מעל שמי שארם א שיח.

המבקר חי את ספר האזרחות לכתה ט' אבל לא את המציאות הפוליטית. מבקר המדינה מעיר לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהיה בקיא באיום (לדברי המבקר), על כי קיים דיונים רבים "בפורום מצומצם שאינו הקבינט". טוב שכך.

ח"כ עופר שלח כתב הצעת חוק ובה, בין היתר, יש סעיף שמחייב את חברי הקבינט הביטחוני לעסוק בענייני הקבינט לפחות "חצי יום בשבוע"... עופר שלח בקי בהווי הממשלה והמשטר והוא יודע שהחבר'ה עסוקים בסוגיות של ביטחון המדינה בקושי חצי יום בחודש. לכולם יש עניינים אחרים חשובים יותר. המבקר מביע פליאה שלא רק שראש הממשלה לא עדכן את חברי הקבינט, אלא שהחברים הנכבדים גם לא התעניינו ולא שאלו יותר מידי (למעט אולי השר בנט).

 

2363

להשקפת "קו ישר", אחד מהתפקידים המעטים שצריכים להתבצע על ידי המדינה הוא שמירה על ביטחון אזרחיה. להפקיד בידי ראשי המדינה והצבא את ההחלטות הצבאיות תוך התייעצות עם מי שימצאו לנכון. בכל מערכת בחירות בארצות הברית נשאלת השאלה "מי הייתם רוצים שירים את הטלפון האדום בשעה 3:00 לפנות בוקר?" החלטות ביטחוניות או צבאיות לא יכולות להיות נושא למשאל עם או להתקבל בפורום "דמוקרטי" למרות שהמבקר דורש זאת. גם אם החוק יחייב זאת – המציאות תכתיב "מטבח מצומצם" של אנשי אמון.

ייתכן שנתניהו ויועציו הקרובים סבורים ש"טוב ליהודים" שהחמאס ישלוט ברצועת עזה ולכן נגזר עלינו להתמודד ו"להכיל" טפטופי טילים מהרצועה ויחד עם זאת להבהיר למנהיגיו מידי פעם שלא כדאי להגזים. אולי נתניהו סבור שאנחנו לא צריכים "למגר את שלטון החמאס" ברצועה ולהמליך שם את אבו מאזן? אולי נתניהו חושב שטוב שיש לנו את "הקוץ בישבן" בעזה כדי שלא נשכח מה צפוי להיות ביהודה ושומרון אחרי יישום "החלופות המדיניות" שם? אולי נתניהו סבור שעדיפה לנו מלחמה בין אויבנו, בין החמאס לפתח, על פני דרישה בינלאומית לבניית "מעבר בטוח" בין רצועת עזה לבין יהודה ושומרון. האם נתניהו יכול לבטא דעה זו בפומבי? האם הוא צריך לדון עם יאיר לפיד וציפי לבני על "החלופות המדיניות" שהמבקר דורש?

המבקר סבור שהמידע שהוצג לקבינט לא היה בדרגת פרוט מספקת וצריך היה להתחשב ב"שרים החדשים" שהם "ללא רקע בטחוני נרחב". צריך היה לתת להם "עוד יום כדי להתכונן למבחן". ומתי יעברו "החדשים" את מבחן הידע ויהיו ל"וותיקים"? איך מחליטים מהי כמות השקפים האופטימאלית שצריך להציג ל"שרים החדשים"? ולאיזה פרוט צריך לרדת? 200 עמודים? 300 עמודים? המבקר לא עונה לשאלה המתבקשת: אם לשרים החדשים בקבינט אין מושג על מה מדברים שם (כמשתמע מדבריו), אז אולי צריך להשעות את זכות ההצבעה שלהם בקבינט עד שיהפכו ל"וותיקים"? ואם הצדק עם המבקר, הרי זה ממש חוסר אחריות לתת לטירונים הביטחוניים האלה לחרוץ את גורלו של העם היושב בציון!

במלחמת לבנון השנייה הארטילריה של צה"ל ירתה כמות פגזים שדי היה בה להכניע את סטלינגרד במלחמת העולם השנייה. זכור שידור מאחת מסוללות הארטילריה, שכנראה חמק מעין הצנזורה, ובו מספר תותחן, תוך כדי ירי, לכתב הערוץ שהתותחים מכוונים אל הרים וסלעים. אולי זה מה שמסתתר מאחורי הערת המבקר על בנק המטרות האמיתיות המצומצם למדי. יעלון וגנץ ננזפו בדוח כי הם "לא הביאו לידיעת שרי הקבינט את הפער שהיה אז בבנק המטרות, ואשר הייתה לו השלכה על איכות התקיפות האוויריות". אבל ייתכן גם שההפצצות נועדו לגרום ל"סתם נזק" כדי שמנהיגות החמאס תדע שיש מחיר לתוקפנות נגד ישראל.

מסתבר שחיל האוויר הפציץ בניינים בהן היו פתחי מנהרות ואחר כך כוחות הקרקע נאלצו לנקות את ההריסות (לפעמים תחת אש תוך המתנה לציוד המכני הכבד) כדי לחשוף את פתח המנהרה בין ההריסות... אלה פאשלות שמלוות כל מלחמה – גם בצבאות זרים מסודרים מצה"ל. זה כמו בסיפור עם הדייטים שלי – אנחנו חכמים לאחר מעשה. רק לאחר מעשה יודעים כמה חמאסניקים התגודדו במבנה ליד פתח המערה ולא רק בתוכה ושוגרו לגן עדן.

מעכשיו, בעקבות הדו"ח, הכול יהיה טוב

בעקבות דו"ח המבקר יקפידו ראשי ממשלות מעתה והלאה שחברי הקבינט ילכו לישון מוקדם בלילה שלפני כל ישיבה, יבלעו גלולת ריטלין בבוקר הדיון כדי שלא יירדמו במצגות השקפים שיוקרנו על ידי הקצין הנואם. כבר מזמן ידוע שצה"ל הוא הצבא הטוב בעולם בדיונים ובשקפים. מובטח שנציגי הצבא יחפרו היטב בישיבות הקבינט וידאגו שיירשם בפרוטוקול כי עוד 19 קצינים-חופרים לא הספיקו להציג את השקפים שלהם בפני חברי הקבינט בגלל מגבלות זמן – הצבא כנראה ימנה קצין-פרוטוקול שזה יהיה תפקידו: קו"פ – קצין ווידוא רישום בפרוטוקול.

ראש הממשלה חייב יהיה להחתים את חברי הקבינט על מסמך כי הפנימו היטב את השקפים וכי אין להם שאלות נוספות. חברי הקבינט מצדם, ירבו בברבורים לפרוטוקול. כלל לא משנה כמה ריטלין הם יבלעו וכמה קציני מערכת הביטחון יחפרו להם – תמיד הם ידרשו שיירשם בפרוטוקול, שחור על גבי לבן, כי "התריעו", כי "המידע לא היה די מעמיק", כי "נדרשות הבהרות נוספות"; וגם לאחר הצגת מאות שקפים, חסר היה "שקף קריטי".

אכן, צריך מנגנון ביקורת לפעילות הצבא, שלא כאן המקום לדון בו. את השטויות של הדרג המדיני צריך הציבור לשפוט, בעזרת תחקירי התקשורת, ולפסוק את דינו בבחירות. הציבור שפט את ממשלת גולדה-דיין בעקבות מלחמת יום הכיפורים – הם עפו, ולא כהדחה של וועדת החקירה שהוקמה ("וועדת אגרנט"). יש חסרונות ל"שיטה"? בוודאי, אבל אין חלופה אחרת – מלאכי השמים מסרבים להתערב.

מוטי היינריך

 

פריטים קשורים

רבי דוד, נהריה
יפה מאד, אישר כח!
:sigh:
0
דוד סלוטקי
קבינט
עכשיו, כאשר ביבי תחת חקירות משטרה, חייבים קבינט. אולי הקבינט יהיה זה שימנע ממנו לחמם את גזרת עזה לפני חג הפסח.אני , ליתר בטחון, התחלתי לפנות את המקלט מכל הגרוטאות ולהכשירו לפסח.
0
מוטי
איזה מאמר מבריק, לערנו בצורת הממשל שלנו כך היה וכך יהיה
איזה מאמר מבריק, לצערנו בצורת הממשל שלנו כך היה וכך יהיה
0
יעקב
ג'וב לפני הפנסיה
בחברות ממשלתיות ידוע שכול מיני בכירים שכבר לא כול כך מסוגלים לעבוד ולתרום, ואין מה לעשות איתם, והם מסרבים לצאת לפנסיה מוקדמת, הופכים אותם למבקרים פנימיים של המוסד.
0
יאיר
בהעדר תקשורת הוגנת, חייבים מבקר מדינה
לכאורה צודק הכותב, עדיף היה שהציבור הוא שישפוט את מחדלי הקברניטים, בהצבעותיו בעת בחירות ולא מבקר המדינה. אלא שיכולת הציבור לשפוט נכון את ראשיו מותנית בכך שהמידע על מעשיהם יהיה נגיש ואמין. ולשם כך נדרשת תקשורת הוגנת ודוברת אמת.אך מאחר והתקשורת בארצנו היא חד צדדית בעיקרה, ונוטה לפעול נגד אוהבי העם היהודי ולהשמיצם, הציבור נטול את היכולת הנדרשת כדי לקבל החלטות תבונתיות והוא ניזון מהסתה שחלקה נובע מאנטישמיות גרידא וחלקה מרדיפת סנסציות צהבהבות.לכן נכון שיהיה מוסד נטול אג'נדה שיבחן את העובדות לאשורן ויביא את ביקורתו לידיעת העם הבוחר.כמובן שמבקר המדינה אינו מומחה בכל נושא, והביקורת שלו עוסקת בבחינת התהליך ולא בבדיקת המהות, אך אין ספק שידיעותיו והתעמקותו עולות על של ריצ'רד גיר או של אביב גפן - אשר את דבריהם התקשורת אצה לצטט ולהפיץ, והם למעשה מעצבי דעת הקהל.
0
אירופאי
אמיר, האם מבקר המדינה יודע יותר מ..
קולונל ריצ׳ארד קאמפ? http://www.israelhayom.com/site/newsletter_opinion.php?id=18585בכל מקרה, הנחת היסוד שלך נאיבית, מוסד אנושי/ממשלתי נטול אג׳נדה? האם יש לך הכרות אישית עם מוסד/אדם אחד בעולם אשר הוא נטול אג׳נדה?
0

3000 תוים נשארו