הדפס עמוד זה
שבת, 22 יולי 2017 19:46

עיריית תל אביב החליטה לאסור על מכירת פלאפל בעיר

בשם "בריאות הציבור" וגם "ריחות הטיגון" החליטה מועצת עיריית תל אביב לאסור על מכירת פלאפל בתחומי העיר.

הקוד האתי לפלאפל

כתבה קודמת של לוי על סערת "הקוד האתי" התייחסה לקוד האתי שחיבר פרופ' אסא כשר לבקשת שר החינוך. הקוד האתי של פרופ' כשר אוסר על מרצים במוסדות השכלה גבוהה להביע דעות פוליטיות במהלך ההרצאה.

האלגוריה של לוי ב"קו ישר" התבססה על סיפור דמיוני לחלוטין:

"משרד התזונה הלאומית פרסם את הקוד האתי לדוכני הפלאפל. פלאפל הוא המאכל הלאומי של מדינת ישראל. ככזה, הוא מתוקצב ע"י המועצה לתזונה לאומית (מת"ל), בראשותה של שרת התזונה. את הקוד האתי ניסח הפרופ' לפילוסופיה באסא בלומפילד".

2389

 

מסתבר שהסיפור אינו דמיוני ובשנת 1941 החליטה מועצת עיריית תל אביב לאסור על מכירת פלאפל בתחומי העיר. הנימוקים היו "בריאות הציבור" וגם "ריחות הטיגון".

הפלאפל שמקורו כנראה מצרי הגיע לתל אביב הקטנה כבר בשנות ה-20 אך לא היה מקובל על האשכנזים (רוב תושבי תל אביב הקטנה). לעומת זאת, לפי העדויות, היה זה מאכל תאווה של ילדי תל אביב בשנות העשרים. רוב מוכרי הפלאפל היו בני העדה התימנית. דוכני קבע טרם היו והתימנים מכרו פלאפל מתוך עגלות עץ ספורות.

עם השנים כבש הפלאפל בסערה את מאכלי הרחוב בעיר. בתחילת שנות ה-40 הכריזה עיריית תל אביב מלחמת חורמה על הפלאפל, כפי שניתן לראות מ"מאמר דעה" בעיתון "הארץ" מיום 27 ליוני1941 (בסוף כתבה זו). המחבר דווקא מצדד ברגולציה על הפלאפל בגלל "השתלטותו של הניחוח הבגדדי" – "דיקטטור הריחות של תל אביב" והוא רואה בו סמל של "הפלאפליזם". דהיינו – לבנטיניות (התנהגות מזרח תיכונית).

האיסור על הפלאפל לא החזיק מעמד והמוני התל אביבים לא נכנעו לתכתיבי המזון של עיריית תל אביב. כלל לא בטוח שחוק העזר העירוני בכלל בוטל אי פעם רשמית. אם תכניות בניין-עיר מאותן שנים עדיין תקפות, אז סביר שגם היום כנראה אסור רשמית למכור פלאפל בתל אביב בגלל אותו חוק...

בשנת 1971 פרסם פרופ' עזרה זהר, חוקר ורופא, ספר שניפץ מיתוסים על מזון ("האדם ומזונו") ובין היתר ערך מחקר על סגולותיו של הפלאפל. ניסויים שנערכו במכון הלר בתל השומר לא הראו שינוי באיכות השמן גם אחרי 90 טיגונים חוזרים באותו שמן. גם למיתוס שפלאפל עלול לגרום למחלת הצהבת לא היה על מה לסמוך. זהר קבע שפלאפל הוא מאכל טבעוני, מזין ובריא. הבעיה שהתגלתה אינה דווקא בפלאפל, אלא ברטבים, אם אלה לא נשמרו בקירור מתאים. עזרה זהר ז"ל עמד בראש רשימת תומכי הרעיון של "קו ישר".

מנהיגים נוטים לראות עצמם כנאורים ומורמים-מעם, וככאלה עליהם להכתיב להמוני העם הנבערים את אורחות חייהם. מנהיגים רבים, שהם בסך הכול מינוי פוליטי, מסתחררים עם הזמן מדמותם במראה ונדבקים בסינדרום שליחי האל. בתוקף שליחותם הם "יודעים" מה טוב לנתינים, עד כדי חדירה לצלחת שלהם, גם לפיתה.

מוטי היינריך

 

2395

עודכן לאחרונה ב שבת, 22 יולי 2017 20:03

פריטים קשורים

יעקב
היידה יפו!
לפני קום המדינה יפו הייתה עיר נפרדת. כנראה אז השתרש הנוהג לקפוץ ליפו לאכול משהו.
0
שחרורון
חוקים ורעיונות
חוק הוא פשוט דעה עם רובהבנוסף, רעיונות טובים לא זקוקים לרוביםמכן נובע שחוק הוא בהכרח רעיון גרוע (אם הוא היה רעיון טוב או משהו עובדתי (בניגוד לדעה) לא היה צריך לכפות אותו על כולם)
0
יוסי ברנע
הערות
אם זכרוני אינו מטעה אותי ,עזרה התייחס לפלפל ולא לטיגון. לא סביר שטיגון 90פעמים יכול שלא לגרום בזק. ביחס לקוד האתי- קוד אתי נחוץ בכל מוסד היררכי בשל יתרון הכוח היחסי, כמו גם להגן על דעות תלמידים החולקים על מרציהם, או למשל מפני פגיעה והטרדה מינית ( והתקנון נגד הטרדה מינית המפורסם בכל האוניברסיטאות הוא סוג של קוד אתי).
0
עפר מרגולין
היה ניסיון להגביל את הפלאפל
נעשה ניסיון להרחיק את דוכני הפלאפל ממרכז ת"א. והיו ששילמו את מחיר הניסיון ונסגרו. טוב שהמהלך ניגנז-!.
0
שמואל רמת גן
פחדתי שזה אמיתי
אין כמוך מוטי. ישר כוח.הכתבה של לוי גם היא מצוינת. הסוציאליזם הישראלי שפשט רגלו בכל העולם, מנסה להשתלט על האזרח וחופש הפרט ברפובליקת הבננות ישראל, בתמיכת השמאלניות יפות הנפש.
0
אירופאי
טיגון ונזק
90 פעמים זה אומנם הרבה אך לא בלתי אפשרי או בלתי סביר בתנאים מסויימים, ככלל אצבע אפשר להשתמש בשמן עד שהוא מתחיל נקודת העישון.השמן הינו רק אמצעי נוזלי לבישול (=טיגון) מעל 100 מעלות הוא בעל תכונה הידרופובית. החום (מעל 100 צלסיוס) ודחית המיים גורמים לאוכל המטוגן להיות פריך.הבעיה העיקרית עם שמן ישן שהוא מאבד את היכולת ההידרופובית, כתוצאה יותר שמן חודר לאוכל המטוגן, והופך אותו לשמנוני, יותר מרוכז קלורית ופחות טעים (עירבוב של מים ושמן). להתיישנות השמן יש קשר ישיר לגובה חימום השמן כמו גם החלקיקים הנשארים בשמן בזמן הטיגון. לא הכנתי מעודי פלאפל אך לא נראה לי שבלילת הפלאפל משאירה הרבה חלקיקים קטנים אחרי טיגון. מחקרים הראו שהשמן ישן מכיל יותר ראדיקלים חופשיים. מחקרים חדשים הראו שכל תהליך בישול חלבונים ופחמימות מעל 140 מעלות(=תגובת מייאר) מייצרת אקרילמיד, חומר מסרטן וגורם נזק תאי כך כרגע חסר מחקרים בנושא, והבעיה היא לא במיוחד בשמן ישן, גם טיגון בשמן טרי המוצר עצמו (פלאפל) מכיל אקרילמיד. יתכן שבשמן ישן הבעיה חמורה יותר מכיוון שהוא מכיל יותר שמן אשר אחוז האקרילמיד בו גבוה יותר, אך זוהי השארה בלבד. בכל מקרה על פי הידע אשר היה בזמנו לעזרה המסקנה הייתה סבירה לחלוטין.
0
שחרורון
חוזר: עיריית תל אביב החליטה לאסור על מכירת פלאפל בעיר
טיגון אולי עלול לסרטן אבל מארקסיזם הורג (150 מליון גופות עד כה)
0
אשר פט
ממתי צריך קוד נגד הטרדה?
יוסי ברנע אמר/ה :
... ביחס לקוד האתי- קוד אתי נחוץ בכל מוסד היררכי בשל יתרון הכוח היחסי, כמו גם להגן על דעות תלמידים החולקים על מרציהם, או למשל מפני פגיעה והטרדה מינית ( והתקנון נגד הטרדה מינית המפורסם בכל האוניברסיטאות הוא סוג של קוד אתי).
יוסי ברנע, לא צריכים קוד נגד הטרדה מינית. יש חוקים נגד זה אבל בפראפראזה (לצערי איני יודע את המילה העברית) על "חוק זו דעה עם רובה", אז "דעה טובה לא צריכה חוק". גם לא קוד, אפילו אתי.

0
יעקב
קוד אתי דרוש
כול אדם, ולכן גם כול מוסד, חברה או גוף אחר צריך להתנהג בצורה אתית (מוסרית).אם מנהלי גוף כולשהו (חברה מסחרים או אוניברסיטה) חושבים שכדאי או צריך להנהיג (בצורה של המלצה או כלל מחייב) קוד אתי מיוחד לאותו גוף - זכותם.האם הממשלה צריכה לאכוף קוד אתי? לא! הממשלה אוכפת חוקים. מעבר לזה אין לה תפקיד - היא לא ממונה על התנהגות יפה או מוסר של האנשים.... היא לא חנה בבלי הנותנת עצות לנימוסים והליכות.
0
שחרורון
חוזר: עיריית תל אביב החליטה לאסור על מכירת פלאפל בעיר
יעקב אמר/ה :
כול אדם, ולכן גם כול מוסד, חברה או גוף אחר צריך להתנהג בצורה אתית (מוסרית).אם מנהלי גוף כולשהו (חברה מסחרים או אוניברסיטה) חושבים שכדאי או צריך להנהיג (בצורה של המלצה או כלל מחייב) קוד אתי מיוחד לאותו גוף - זכותם.האם הממשלה צריכה לאכוף קוד אתי? לא! הממשלה אוכפת חוקים. מעבר לזה אין לה תפקיד - היא לא ממונה על התנהגות יפה או מוסר של האנשים.... היא לא חנה בבלי הנותנת עצות לנימוסים והליכות.
אני חושב שיש בילבול בין חוזה מרצון לכפייה דעה בעזרת אלימותאם אני מקים עסק (למשל אוניברסיטה), אני יכול להכניס לחוזה שאני מציג לסטודנטים חדשים מה שאני רוצה: זה יכול להיות ״קןד אתי״ וזה יכול להיות דרישה ללבוש תחתונים אדומים בימי שלישי. לא רוצה? אל תשתמש בשרותיכפייה במקרה הזה תהיה שגוף שלישי - בדרכ הממשלה - מחליטה להפעיל אלימות כנגד כל מי שלא לובש תחתונים אדומים ביום שלישי (למרות איןשאין סעיף בחוזה שמציין שגוף כלשהו ישלח לביתי בריונים חמושים אם צבע התחתונים שלי יהיה לא נכון)----סתם כי בא לי להתקוטט:״כול אדם, ולכן גם כול מוסד, חברה או גוף אחר צריך להתנהג בצורה אתית (מוסרית).״-למה?

0
לוי @
לשחרורון - אני רק שאלה ...
גם אפליה נגד דתיים, ערבים, שחורים, להט"בים ?
0
שחרורון
חוזר: עיריית תל אביב החליטה לאסור על מכירת פלאפל בעיר
לוי @ אמר/ה :
גם אפליה נגד דתיים, ערבים, שחורים, להט"בים ?
מה עם זה?אפלייה היא בעייתית רק שהממשלה מפלה, כי אין לך ברירה אחרת (אם לא "תשתתף" תופעל נגדך אלימות קשה). למשל: אפלייה נגד גברים חילונים - כופים עליהם לשרת 3 שנים בצבא ואח"כ לעשות מילואים. בניגוד לנשים שמשרתות פחות או חרדים שלא משרתים בכלל.בכל שאר המקרים, אם אתה חושב שמישהו לא מתנהג אליך באופן הוגן אל תעשה איתו עסקים, אל תהיה חבר שלו ואל תעבור לגור לידו

0
לוי @
אפליה - המשך ...
דברים כדורבנות.השלמה לאיסור אפליה ע"י הממשלה: 1. הדברים תקפים גם כאשר זו אפליה "מתקנת" - שיריון %X משרות לנשים, עולי אתיופיה, וכו'. 2. אי קבלה לעבודה ממשלתית לגיטימית (צבא, משטרה, בתי משפט, וכו') מטעמי אפליה.
0
שחרורון
חוזר: עיריית תל אביב החליטה לאסור על מכירת פלאפל בעיר
לוי @ אמר/ה :
דברים כדורבנות.השלמה לאיסור אפליה ע"י הממשלה: 1. הדברים תקפים גם כאשר זו אפליה "מתקנת" - שיריון %X משרות לנשים, עולי אתיופיה, וכו'. 2. אי קבלה לעבודה ממשלתית לגיטימית (צבא, משטרה, בתי משפט, וכו') מטעמי אפליה.
גופים ממשלתיים או שהמונופול שלהם מוגן עי הממשלה הם היחידים שיכולים להפלות עובדים ולהמשיך לחיות. הממשלה לא מבוססת על יכולת, כי היא לא מיצרת כלום. הממשלה מבוססת על הרובה וביזת רכושם של אנשים תחת איומים. ובשביל זה, לא צריך המון כשרוןמי שבאמת עובד ומיצר ערך מעסיק עובדים על בסיס קרטריון אחד: יכולת. אם לא, הוא משלם מחיר כבד ויובס עי התחרות

0
לוי @
אפליה של מעסיק
כמעסיק יש לך כרגע 2 מועמדים למשרה האחת. שניהם עונים על כל דרישותיך המקצועיות והאנושיות (אישיות נעימה, יכולת עבודת צוות, וכו'). האחד חילוני והשני חרדי. או, האחד סטרייט והשני הומו. או, האחד ערבי והשני יהודי. וכו' ... .במי תבחר ? תוכל להטיל מטבע, או להפעיל אפליה (לגיטימית). נניח שהפעלת אפליה. מדוע שהעסק שלך יובס ? העובד שבחרת הוא מקצוען. מצב אחר: חברתך מעסיקה מאות עובדים, טובים ומקצוענים. כעת בחרת 2 עובדים חדשים על בסיס אפליה. ללא האפליה היית בוחר ביותר מקצועיים. האם 2 עובדים מתוך מאות יגרמו לך, בהכרח, מחיר כבד עד כדי תבוסה ?לסיכום: מחיר האפליה איננו תמיד הרה גורל. המחיר יכול להיות פעוט ונסבל. עדיין, אין מקום למדינה להתערב. ועדיין, אתה יכול לבחור בערכים מוסריים ששוללים אפליה.
0
שחרורון
חוזר: עיריית תל אביב החליטה לאסור על מכירת פלאפל בעיר
סבבה. אז אנחנו מסכימים על העיקרון. תפלה או אל תפלה. עסק שלך, בחירה שלך. למדינה אין מקום להתערב.בשוק החופשי שאתה מפלה פעם אחת (שוכר עובדים לא על בסיס קריטרויונים רלוונטים), אתה עושה את זה באופן חוזר. ואז העסק שלך מאבד מומנטום ובסוף קורס. אני גר בסאן פרנסיסקו ועובד בהייטק. חברות שפעם היו גדולות ופורצות דרך (כמו טויטר, פייסבוק וגוגל) מרקיבות מבפנים כתוצאה מאפלייה ״מתקנת״. הם לא יקרסו מיד אבל בסופו של דבר הם יסיימו באותו דלי כמו יאהו.בכל מקרה. אפילו אם אין שום השלכות על שכירת עובדים פחות מוכשרים. עסק שלך, תעשה מה שבא לך.
0

3000 תוים נשארו