איך אמר המורה בתיכון? "שאלה טובה".
היפר אינפלציה היא שחיקה של ערך הכסף – עלייה מהירה של המחירים. האינפלציה בישראל הייתה משמעותית בשנות השבעים (25% עד 50% לשנה של עליות מחירים אחרי 1973) והגיעה לשיא של 440% בשנת 1984. חובות המדינה טיפסו לכ-280% מהתוצר (יוון חולצה מפשיטת רגל לפני כ-7 שנים כאשר חובה הגיע "רק" ל- 150% אחוזי תוצר). לא צריך להיות קשיש כדי להיזכר בשיבוש אורח החיים לפני כ-33 שנים בישראל. המשימה היומית של כל ישראלי הייתה איך להיפטר, כמה שיותר מהר, מהלירות או השקלים שבארנק: הקדמת קניות ואגירת מוצרים, קניית מטבע חוץ, מניות ועוד. אם "נתקעתם" עם שטרות בארנק, יכולתם לקנות מספר חודשים מאוחר יותר, רק מחצית המצרכים בגלל ירידת ערך הכסף, התייקרות המוצרים. מיכל הדלק? תמיד מלא, כי מחיר הדלק עולה כל מספר ימים.
הסיבה לאינפלציה הייתה גירעונות גדולים ומתמשכים בתקציב המדינה (עד יותר מ-15% תוצר). כדי לממן את הגירעון נטלה הממשלה "הלוואות" מבנק ישראל שהדפיס כסף עבור הממשלה. האם האינפלציה הייתה 440% או 600% באותה שנה? הסטטיסטיקה הלאומית שובשה לחלוטין בשנות האינפלציה, המספרים הם הערכות (טובות) בלבד. יתרות מטבע החוץ התקרבו ל"קו האדום" ומדינת ישראל עמדה על סף פשיטת רגל.
הגורם לאינפלציה היא תמיד הממשלה. כך בישראל, כך בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, או בוונצואלה כיום. פוליטיקאים מנסים לדחות מיתון כלכלי (שברוב המקרים הם הגורם העיקרי לו, או לפחות להחרפתו) באמצעות הדפסת כסף, והתוצאה – אינפלציה.
המשק הישראלי המעוות של שנות השבעים לא ענה לציפיות רמת החיים שהממסד הפוליטי רצה "להעניק" לציבור. בנוסף, שיקום צה"ל אחרי מלחמת יום הכיפורים היה יקר מאד. לא נוח פוליטית להפיל את העלויות על ציבור הבוחרים – נהפוך הוא, "הבאג הדמוקרטי" מחייב לחלק כסף לציבור. אם "אנחנו" לא נחלק כסף, אז האופוזיציה תתחייב לחלק כסף לאחר שתזכה בבחירות.
לכן, כדי לעמוד בלחצים הפוליטיים לוותה המדינה כסף בחו"ל וחובות המדינה הרקיעו שחקים. במקביל, צמחו הוצאות הממשלה בשקלים על רקע סבסוד עמוק של מוצרים צריכה בסיסיים ותשלומים לקבוצות לחץ שונות (גם תעשיינים קיבלו הלוואות מסובסדות מהממשלה), גם הסקטור הציבורי צמח והתרחב. היקפם העצום של חובות המדינה יצר קושי ב"גלגול" חובות (לפושט רגל קשה לגייס הלוואות חדשות). כלומר, לקחת הלוואה חדשה כדי לפרוע את הקודמת. נטל הפירעונות, יחד עם הביקוש הממשלתי הגבוה למטבע חוץ לפירעון חובות מדינה ולמימון יבוא בטחוני – הוסיפו שמן לביקושים של המגזר הפרטי למטבע חוץ למימון ייבוא אזרחי.
שערו של הדולר החל לזנק ומחירו בשקלים עלה מיום ליום. אנשים הבינו שאחזקת דולרים היא מגן נזיל נגד ירידת ערך השקל, וכאשר הדולר הופך לכלי יום-יומי – ערכו של השקל מתדרדר מהר יותר. יתר על כן – מחירי מוצרים תורגמו מיד לדולרים כי רק כך אפשר היה לדעת אם המחיר גבוה או נמוך, עלה או ירד. כל עסקאות הנדל"ן (מכירה והשכרה של דירות) ומכירת רכב היו נקובות בדולרים.
בשפה ציורית אפשר לתאר את שער מטבע החוץ ככלי שמפזר את האינפלציה אל עורקי המשק. כך קרה גם בגרמניה, בוונצואלה ובמדינות דרום אמריקה.
גרמניה מימנה את הוצאות מלחמת העולם הראשונה באמצעות גיוס הלוואות מהעם הגרמני – מכירת אגרות חוב לציבור. עם תבוסת גרמניה, התקשתה הממשלה לפרוע את אגרות החוב והחלה להדפיס כסף כדי לעמוד בפירעונות. במקביל, נוצר לחץ על שוק מטבע החוץ לתשלום פיצויים כבדים שהוטלו על גרמניה כ"עונש". הגרמנים נאלצו לשלם למנצחים פיצויים במטבע חוץ (צמוד זהב). כתוצאה, שערו של המארק הגרמני התדרדר במאות ואלפי אחוזים שתורגמו להיפר-אינפלציה.
וונצואלה יישמה כלכלה קומוניסטית עתירת תשלומי רווחה, סובסידיות, פיקוח על מחירי מוצרים והלאמת תעשיות. כתוצאה, ירד פריון העבודה ואתו התפוקה. יזמים הדירו רגליהם מוונצואלה וייצור העושר פסק. בהעדר יכולת לגבות מיסים למימון הוצאות הממשלה סמכה המדינה על הכנסותיה מייצוא נפט (אין ממי לגבות מיסים כאשר ה"קפיטליסטים" נמוגים). תוך שנים ספורות הסתבר כי אפילו הכנסות הנפט לא מספיקות למימון מיליוני "אוכלי חינם". הדפסת הכסף על ידי הממשלה למימון הוצאותיה דרדרה את שערו של המטבע המקומי וגררה אינפלציה מטורפת. האינפלציה בוונצואלה עומדת היום על כ- 1200% לשנה, קשה אפילו למדוד אותה... אורח החיים הנורמלי קרס. קראו כתבות שלנו כאן וכאן.
אז מה המרשם לאינפלציה? ראשית, גירעון גדול ומתמשך בתקציב המדינה שקשה לממן אותו באמצעות הגדלת החוב הלאומי וגורר הדפסת כסף. שנית, גירעון מתמשך במאזן תנועות מטבע החוץ אל המדינה וממנה ("החשבון השוטף") שגורר עלייה בשער הדולר. ויש גורם חשוב נוסף – פסיכולוגיית ההמון. נדרשת מסה קריטית של אזרחים שמתחילים להפנים שהמצב "על הפנים" וצריך לברוח מהשקל. מתי מיקי מאוס בסרטים המצוירים נופל לתהום? הוא רץ אל הצוק, מזנק וממשיך לרוץ באוויר בכיף. הוא נופל רק לאחר שהוא מביט למטה, מבין שהוא באוויר, נבהל וצונח... האינפלציה מתפרצת כהיפר-אינפלציה כאשר חלק משמעותי בציבור מבין שהכלכלה "רצה באוויר".
הכתבה מתארכת וטרם נגענו בשאלת הכותרת. אומרים, שמעבר ל-800 מילים – הקורא הממוצע עובר ל"אח הגדול" ול"הישרדות", אז נמשיך בכתבה הבאה.
מוטי היינריך
הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר
אני מאמין שהדולר האמריקאי כבר הגיע לשלב המסוכן
ברגע שהאמריקאים יסתכלו למטה ויבינו את מצבם תתחיל המפולת.כל יתרות הדולרים של בנק ישראל יאבדו את רוב ערכם וכתוצאה מכך יזנק גם החוב הלאומי שלנו וגם השקל יינזק.האינפלציה מודחקת
1. התפוצצות מחירי הדיור משמעה אינפלציה משמעותית.2. הסיבה לאינפלציה של שנות השמונים המוקדמות בישראל היתה התנקשות פוליטית של השמאל בימין.3. גרמניה של שנות ה-20 המוקדמות, נשדדה ע"י המערב וכך נוצרו גרעונות שוטפים שהתבטאו באינפלציה.אם 26% משווי היצוא שלה שולם למערב במונחים של רייכסמארק, הרי שעיקר החוב שולם במטבע מקומי ומכך המוטיבציה לאינפלציב גבוהה למטרת מזעור החוב.גולד-מארקס לא היו יותר בגלל שלא נשאר כסף בקופה, כלאמר גרמניה "שרפה את המועדון" כדי להפסיק לשלםועשתה זאת טרם החלו להגיע רווחים גדולים מהתעשיות בבריה"מ שנגנו ע"י גרמניה וארה"ב. התשלומים הגדולים החלו בשנת 1921, עת נגמרה מלחמת ההמשך "מלחמת האזרחים") ברוסיה ויוסדה בריה"מ.בשנות ההיפר אינפלציה 1921 עד 1924 שולמה נזקי צרפת ולאחר מכן יוצב המטבע הגרמני החדש ולמעשה יצאה מהמשבר. אלמלא סידורים אלא מראש, לא היתה גרמניה מתחזה לנכנעת - שהרי לא נפלשה ע"י אף צבא זר.מענה ליואב בתגובה 2
1. מחירי הדיור אינם ביטוי לאינפלציה, אלא ביטוי לאי יכולתו של השוק להגדיל את היצע הדירות בגלל המגבלות והרגולציה של חוק התכנון והבנייה. 2. לא השמאל יצר תקציב מדינה עם גרעון של 15% תוצר, אלא ממשלת בגין שרצתה "להטיב עם העם". השמאל אחראי לאינפלציה נמוכה יותר בתקופתו.3. תשלום הפיצויים של גרמניה הוא אחד מהמיתוסים הגדולים של המאה ה-20. הגרמנים דחו תשלומים, היו חדלי פירעון, הגיעו פעמיים להסדרי פריסת חוב. ובסוף שילמו שבריר של הפיצויים בעזרת הלוואות מארצות הברית ושווייץ. נקדיש לכך כתבה נפרדת.חוזר: "מדפיסים כסף" אבל למה אין אינפלציה? (חלק I)
אין אינפלציה כי אין גידול נטו בהיצע הכסף במשק. בנק ישראל מדפיס הרבה אבל גם שואב הרבה. זה כל הסיפור, לא צריך לכתוב אלפי מילים בשביל להעביר את הנקודה הפשוטה הזאת.סטטיסטיקה עמניינת
באתר זה תמצאו "שעון" המביא נתונים עדכיניים על התקציב, המיסוי והגרעון http://www.usdebtclock.org/#חוזר: "מדפיסים כסף" אבל למה אין אינפלציה? (חלק I)
מוטי היינריך אמר/ה : למה השוק צריך להגדיל את היצע הדירות? מתחילת שנות האלפיים התחלות הבנייה נשאר קבוע עד המשבר, ואז קפץ. לעומת זאת גידול האכולוסיה נשאר קבוע פחות או יותר.http://www.cbs.gov.il/shnaton68/diag/22_03.pdfמחירים הדירות הם תוצאה של מוניפולציה של הריבית. בנק ישראל הוריד את הריבית כמענה למשבר של 2009 וגרם לריבית המשכנתאות לצנוח, וכמות המשכנתאות לעלות. כלומר, נוצר כסף חדש, הוא נדחף לשוק הדירות, ומחיר הדירות עלה (כלומר, כוח הקנייה של הכסף ירד). וזה הגדרה מילונית של אינפלציההפסקת מניפולציה של הריבית, ומעבר לריבית שוק, יפתור את "המחסור" בדירות לא ע"י בנייה של דירות, אלא ע"י איזון הריבית.ריבית נמוכה = הדפסת כסף
קביעת ריבית נמוכה על ידי בנק ישראל אינה אפשרית אלא על ידי הדפסת כסף מאסיבית. בנק ישראל נאלץ לקבוע ריבית נמוכה כי זאת הריבית בעולם והוא אינו יכול להיות חריג. לכן - בנק ישראל מיותר לחלוטין.הטענה שבנק ישראל נחוץ כדי לנהל את השקל היא שקרית. בנק ישראל אין לו ברירה אלא לעקוב צמוד אחרי המטבעות האחרים בעולם, הן בשער החליפין והן בריבית. בנק ישראל (והשקל)הם אשלייה, ומניפולציה מיותרת.יבוטל לכן השקל, ועמו בנק ישראל.נסתפק בהדפסת הדולר והאירו.יעקב, לא נכון
מה שאתה אומר הוא נכון לארה״ב, שם הפד מדפיס כסף כדי להשפיע בעקיפין על שער הריבית הבין-בנקאית.בישראל זה לא המצב, בנק ישראל מלווה לבנקים המסחריים ישירות, והוא קובע את שער הריבית בעצמו בצורה ישירה. המנגנון הזה לא דורש הדפסת כסף מסיבית כמו בארה״ב על מנת לשמור על שער ריבית נמוך.פישר: אשליות
"בנק ישראל מלווה לבנקים המסחריים ישירות"מאיפה יש לבנק ישראל כסף להלוות? מהאוויר?שהרי אם היה כסף בשוק למה צריך בנק ישראל להלוות לבנקים ישירות, ולמה הבנקים לא משתמשים בכסף הזמין בשוק?כול הכסף שבנק ישראל "מעמיד" לרשות הבנקים המסחריים הוא כסף מודפס.אתה נופל קורבן לכול מיני משחקים סמנטיים שמנסים להסתיר את הדפסת הכסף מאחרוי מילים כלכליות קשות. המלך הוא ערום. המילים ריקות מתוכן. בנק ישראל מדפיס כסף. בניגוד מפורש לחוק!!! (יחידה 433 - הרי לכם משימה!)הדפסה עולמית
חוץ מזה: ברור לגמרה שכול עוד מדפיסים דולרים לא יכול בנק ישראל שלא להדפיס כדי להדביק את הדולר.הוא שאמרתי: בנק ישראל מיותר... הדולר מכתיב את המהלכים שלו, ו 800 הכלכלנים-חוקרים שלו מיותרים לגמרה.חוזר: "מדפיסים כסף" אבל למה אין אינפלציה? (חלק I)
ראשית, כותבים לגמרי, לא לגמרה.שנית, מה הסימוכין שלך לכך שבנק ישראל צריך להגדיל את היצע הכסף במשק על מנת לשמור על ריבית נמוכה?שלישית, אם בנק ישראל מוכתב ע״י הדולר, מדוע בנק ישראל שומר על ריבית של 0.1% כשהאמריקאים העלו אותה כבר ל-1.5%?חוזר: "מדפיסים כסף" אבל למה אין אינפלציה? (חלק I)
פישר אמר/ה : נדלן. הנדלן עלה בגלל מניפולציה של הריבית. אם יעלו את הריבית מחירי הדירות ירדו משתי סיבות1. אנשים לא יוכלו להשיג מימון לסכומים גבוהים כמו היום2. אלו שלא נהגו באחריות יאלצו למכור את הדירה שלהםפוליטית, זה אסון למושל התורן ולכן, לדעתי, כולם מתאמצים לדחות את הקריסה (במחיר ניפוח הבועה יותר)לפישר ( תבחר שם אחר - סטנלי לא היה שואל את השאלות האלו )
פישר אמר/ה : התשובה להערתך השלישית נמצאת בגוף ההערה : הואיל ובנק ישראל רוצה להחליש את השקל מול הדולר -( ליחס 4 ש"ח = 1 דולר ) ומול סל המטבעות - הוא חייב לשמור על ריבית נמוכה יחסית לכולם - כדי להגדיל ביקושים למט"ח .לגבי שאלתך השנייה - כשהעצע גדל המחירים בדרך כלל נוטים לרדת ( אם לא ידעת - מחיר הכסף =גובה הריבית )לפייק ניוז
1. זה לא הטיעון של בנק ישראל. הסיבה להשארת הריבית על כנה קשורה להשגת יעדי האינפלציה והצמיחה, לא לשמירה על שער המט"ח. זה לפחות מה שטוענים שם, אתה יכול לקרוא דו"חות. את שער המט"ח הם מווסתים ע"י קנייה ומכירה של מט"ח.2. הנקודה היא שבנק ישראל קובע את הריבית במשק, למה שההיצע יגדל? בנוסף, ריבית אפסית אמורה להוביל לאינפלציה חזקה, ובפועל האינפלציה אפסית גם היא. שחרורון - המושל התורן דווקא מאוד מעוניין בירידת מחירי הדירות. זה היה הדגל של כחלון במערכת הבחירות וזה מה שחשוב לו להשיג גם עכשיו.חוזר: "מדפיסים כסף" אבל למה אין אינפלציה? (חלק I)
פישר אמר/ה : מציע לך לבדוק את מחירי הדירות בעשור האחרון. זה שלא מדווחים מספרים נכונים לא אומר שהאינפלציה לא קיימת ובועטת.אפילו ״המכון לרפורמה מבנית״, ארגון ניאו ליבראלי קיצוני שתומך ב״הכנסה בסיסית בטוחה״ חישב שהאינפלציה השנתית הממוצעת בין 2007 ל 2014 היא 2.5- 3% (שמתרגם להפסד כח קנייה של בסביבות 20% בתקופה הזאת)http://reformsinstitut e.org/wp-content/uploads/2015/01/%D7%9E%D7%93%D7%93-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%99%D7%95%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%94-2.0.pdf פישר אמר/ה : אני מבחין בין דיבורים למעשים. לדיבורים אין שום ערך אם אתה פוליטקאי, והמטרה שלך היא פשוט לתפוס כח, אני מעדיף לקטלג את כל הדיבורים תחת ״בולשיט אלא אם כן הוכח אחרת״אם כחלון היה רוצה להוריד את מחירי הדירות, הוא היה יכול לנסות לטפל בגורם לעליית המחירים - מניפולציה של הריבית. כלומר, לסגור את בנק ישראל ולדחוף לריבית שוק. הבעיה שטקטיקה כזאת תגרום לעליית ריבית. אף אחד לא יודע כמה בדיוק אבל ריבית ב3%היא התאבדות פולטית שלא לדבר על ריבית בשיעור 10%במקום זה הוא מחלק הבטחות, ומנהל הגרלות לזכייה בדירה. סוג של לחם ושעשועיםעוד פעם...
באינפלציה הכוונה לעלייה של רמת המחירים הכללית במשק. עלייה של מחירי הדירות בלבד או של כמה מוצרים ספורים אחרים, לא מעידה על אינפלציה כללית במשק.נראה שאתה גם לא ממש יודע את משמעות המושג נאו ליברלי, כי אתה משתמש בו במשמעות הפוכה.בנוגע לכחלון, זאת דעתך, היא לא מגובה בעובדות. אני חושב שכחלון כן מנסה להוריד את המחירים, אבל לא הכל בידיו. את בנק ישראל הוא לא יכול לבטל כי זה מחוץ לכוחותיו (ונכון, הוא גם לא רוצה. זאת דעה רדיקלית שאין פוליטיקאים בכנסת שמחזיקים בה). המדינה נמצאת בתנופת בנייה רצינית בשנים האחרונות ונעשים צעדים לדה רגולציה, גם אם לא ברמה מספקת. בנוגע להשפעת הריבית, אין ספק שהיא קיימת אבל תה לא יכול להוכיח את מידת השפעתה.ריבית נמוכה
בנק ישראל אינו יכול לקבוע ריבית נמוכה ללא הדפסת כסף.הריבית הטבעית (לפני התערבות בנק ישראל) נקבעת על ידי היציע וביקוש של כסף בשוק.בנק ישראל אינו מוכן להניח לריבית להיקבע באופן טבעי, וקובע שיעורה בצורה מלאכותית ושרירותית. לו לא היה מדפיס כסף ככול שיש ביקוש לא יכול היה לשמור על ריבית נמוכה.ככול שהריבית יותר נמוכה, ההיצע של הכסף יותר קטן והביקוש יותר גדול. כדי להתגבר על ההיצע הקטן, בנק ישראל חייב להדפיס כסף. זהנ מה שהוא עושה.אין קביעה של ריבית ללא הדפסה של כסף. אין דבר כזה.באשר לצמידות לדולר: היא לא מיידית, ו 1:1, אבל היא קיימת. כללית, ולאורך זמן, הן שיעורי הריבית והן שער החליפין בין השקל והדולר דומים.השקל הוא פיקציה, תירוץ למשכורות העתק של 800 עובדים מיותרים בבנק ישראל.חוזר: "מדפיסים כסף" אבל למה אין אינפלציה? (חלק I)
"באינפלציה הכוונה לעלייה של רמת המחירים הכללית במשק. עלייה של מחירי הדירות בלבד או של כמה מוצרים ספורים אחרים, לא מעידה על אינפלציה כללית במשק."יש עלייה כללית של מחירים במשק, ראה דוח מצורף בתגובה הקודמת. אז גם לפי ההגדרה שלך - יש אינפלציה. זו הגדרה קצת מוזרת, כי היא מתעלמת ממקור האינפלציה (במקרה של ישראל - משכנתאות)הגדרה אחרת לאינפלציה, היא הגדלת כמות הכסף. עליית מחירים היא סמפטום של אינפלציה, ואינה בהכרח מתרחשת באופן כללי ותלייה באיך הגדילו את כמות הכסף.״נראה שאתה גם לא ממש יודע את משמעות המושג נאו ליברלי, כי אתה משתמש בו במשמעות הפוכה.״נראה שאתה משתמש בהגדרה שונה משלי. הנה ההגדרה שלי לניאוליבראל: אדם התומך בחופש כלכלי ואישי, אבל מאמין שלאנשים אין אחריות על מעשיהם ולכן ממשלה צריכה להכתיב משמעת הדוקה, שמאפשרת חופש (כי שהממשלה מגדירה אותו)דוגמא: יש לכפות על כולם להשתמש בשקל ואז להדפיס הרבה ממנו ולחלק לכולם (הכנסה בסיסית) כדי להבטיח חופש כלכלי לכולםלעומת זאת - ליבראל: אדם התומך בחופש כלכלי ואישי ודוחה שימוש באלימות ככלי לפתרון בעיות חברתיות מורכבות״בנוגע לכחלון, זאת דעתך, היא לא מגובה בעובדות.״נכון. והיא מגובה במציאות: מחירי הדירות לא ירדו.״אני חושב שכחלון כן מנסה להוריד את המחירים״זאת דעתך, היא לא מגובה בעובדות (רק בתירוצים)חוזר: "מדפיסים כסף" אבל למה אין אינפלציה? (חלק I)
פישר אמר/ה : נכון, אני לא יכול להוכיח את זה מעל לכל ספק ו correlation doesn't imply causationאבל, זה כיום ההסבר הטוב ביותר שאני מכיר לעליית מחירי הדירות. כל הסבר אחר ששמעתי מופרך בקלותחוזר: "מדפיסים כסף" אבל למה אין אינפלציה? (חלק I)
שאני אקבל את קביעתו של ארגון סוציאליסטי קיקיוני בנוגע לשיעור האינלציה האמיתי על פני הלמ"ס? לא תודה, אני מעדיף את נתוני הלמ"ס בכל יום. הלמ"ס הישראלי, סתם שתדע, נחשב כמקור אמין ואיכותי ברמה עולמית, בעוד שהארגון שהפנית אליו הוא כלום ושום דבר בהשוואה אליו. באותה מידה אני יכול לפרסם את "המדד האמיתי" שלי שיציג דפלציה שנתית במקום אינפלציה. לשחק עם נתונים זה קל.ויפה שאתה ממציא מחדש את משמעות המושג נאו ליברל - רק חבל שזאת לא המשמעות המקובלת. נאו ליברל הוא לא יותר מכינוי גנאי של השמאל הכלכלי לימין הכלכלי. והארגון שהפנית אליו איננו ימין כלכלי, הוא שמאל כלכלי מובהק.בנוגע לכחלון, נכון, הצגתי את דעתי עליו כדעה בלבד, בעוד שאתה מציג את אי העלאת הריבית כמן ראיה עובדתית לכך שהשלטון רוצה לשמר את מחירי הדיור הגבוהים. זאת דעה, לא עובדה, והיא מבוססת על ספקולציות ולא על נתונים או ראיות מוצקות.לגבי הסבר אלטרנטיבי לעליית מחירי הדירות: כמות התחלות הבנייה נשארה פחות או יותר קבועה ב-20 שנה האחרונות, בעוד שהביקושים רק הולכים וגדלים (הם גדלים באופן טבעי, לא רק בעקבות ירידת הריבית). הגירעון השנתי הזה בין ביקוש להיצע מצטבר עם השנים ודוחף את המחירים כלפי מעלה.יעקב, אין דבר כזה ריבית טבעית לפני התערבות
הריבית בישראל תמיד נובעת מ"התערבות" בנק ישראל, שכן הוא זה שמלווה לבנקים המסחריים, שמלווים לציבור הרחב. הריבית בבנקים המסחריים צמודה לריבית בנק ישראל, שיכול לקבוע אותה על פי שרירות ליבו. לא ברור מדוע היצע הכסף צריך לגדול כדי לשמור על שיעור ריבית קבוע של 0.1%. הדבר במיוחד לא מסתדר עם שיעור האינפלציה האפסית בעשור האחרון, כי הרי לשיטתך האינפלציה היתה אמורה להרקיע שחקים בעקבות הדפסת הכסף המסיבית.חוזר: "מדפיסים כסף" אבל למה אין אינפלציה? (חלק I)
פישר אמר/ה : צודק. הוא באמת אירגון הזוי. הוא דוחף אגנדה הרסנית, שניתן לישם אותה רק באמצעות זיוף ואלימות קשה. ממש כמו האירגון שמאחורי הלמ"ס - חבורת הבריונים החמושים "ממשלת ישראל"גם לאירגון השמאל המוזר וגם ללמס, יש אגנדה לקדם (ממשלת ישראל כבר פטרה את הסטטיסטיקאי הראשי כי "לא חישב טוב") פישר אמר/ה : בעיני מי? Argument from authority פישר אמר/ה : נכון. במיוחד שאתה מנסה לחשב משהו כמו "סל מוצרים ממוצע". קצת יותר קשה לזייף את זה שאתה מסתכל על עליית מחירי הדירות ומזהה עלייה חריגה שלא מוסברת בשום צורה אחרת מלבד אינפלציה פישר אמר/ה : מקובלת על מי? פישר אמר/ה : אני מציג את זה שאפשר להוריד את מחירי הדירות אם יטפלו במעומד המוביל לעליית מחירי הדירות - הריבית. אני מסיק שכיון שהממשלה לא מנסה להוריד את הריבית, אלא מנסה לחלק הטבות בחינם, אז הממשלה לא באמת רוצה להוריד את המחירים - אלא הפולטיקאים עושים מה שפוליטקאים עושים - גוזרים קופון על המצב פישר אמר/ה : אם יש עלייה קבועה באוכלוסיה, ב 2009 לא הייתה עלייה קבועה במחירי הדירות כמו שהיה בעשור הקודם? מה השתנה? מממ.... ריבית? למה המחירים קפצו ב2009 אבל לא ב 2004? נכון. אני מציג קורלציה ולא סיבה, אבל אתה אפילו לא מציג את זהחוזר: "מדפיסים כסף" אבל למה אין אינפלציה? (חלק I)
המחירים לא קפצו ב-2004 כי ההיצע כיסה את הביקוש. המחירים מתחילים לעלות כשהביקוש גובר על ההיצע, וזה התחיל לקרות בעשור האחרון.בנוגע לשאר הטענות - מצטער, אבל אתה נשמע כמו אנרכיסט אינטרנטי מצוי שעבר שטיפת מוח רדיקלית. עלי זה לא עושה רושם.הריבית שרירותית בישראל
הריבית במשק נקבעת על ידי היצע וביקוש של הכסף בכלכלה חופשית הפועלת ללא התערבות ממשלתית.מצב כזה מעולם לא היה קיים בישראל - בישראל תמיד ניהלה המדינה, באמצעות בנק ישראל, את כול נושא הבנקאות והכסף. הבנקים הישראליים הם רק פקידים חסרי משמעות, הפועלים על פי הנחיות בנק ישראל. אין בנקים בישראל, הבנקאות מולאמת, ובנקים חדשים או בנקים זרים מנועים מלפעול בישראל. (חוץ מאשר למראית עין...)גם ככה, עוד יותר ככה... אין אפשרות לקבוע את הריבית ללא הדפסת כסף. אין דבר כזה.בנק ישראל תמיד הדפיס כסף בישראל (כלומר... קבע את הריבית)."בשעת משבר"
התיאוריה הקינסיאנית אומרת שבשעת משבר או מיתון כלכלי יש להדפיס כסף כדי לעודד את הפעילות הכלכלית. (לא חשוב אם קוראים לזה תקציב גרעוני או ריבית נמוכה - השמות ה"מתוחכמים" שמאחוריהם מדפיסים כסף).מה ההצדקה לריבית הנמוכה והבלתי נורמלית של 0.1% שבנק ישראל שומר? איפה המשבר הכלכלי הנוראי שנגדו דחוף כול כך להילחם? מדוע בנק ישראל לא העלה את הריבית לפחות לרמה האמריקאית של 1.5%?? כי כרמית פלוג ישנה.(אל דאגה, הם יתעוררו, אפילו אם קצת באיחור ויעלו את הריבית גם אצלנו).האמונה שבנק ישראל יודע מה הוא עושה היא אמונה טפלה.אתה לא מספק הסברים
כבר כתבתי שמצב של שוק חופשי בשוק ההלוואות לא קיים בישראל והכל מנוהל ע״י בנק ישראל. בהינתן המצב הזה, לא ברור *מדוע* היצע הכסף צריך לגדול כל הזמן כדי לשמור על ריבית קבועה של 0.1% במשק הישראלי. הדבר במיוחד לא ברור נוכח האינפלציה הנמוכה בעשור האחרון, דבר שלא עולה בקנה אחד עם הרחבה משמעותית בהיצע הכסף במשק.אתה לא מספק הסברים לסוגיה הזאת וממשיך לחזור כמו תקליט שבור על כך שריבית נמוכה מחייבת הדפסת כסף, בלי לספק הסברים לכך. ושוב, להזכיר, אנחנו מדברים אך ורק על המציאות הבנקאית הנוכחית בישראל שמנוהלת ע״י בנק ישראל, ולא על מצב של בנקאות חופשית.לפישר - הסברים וחומר למחשבה
הואיל ואתה מסכים שהפד מדפיס כסף בארה"ב - בוא נייחס את נושא המאמר להיעדר אינפלציה בארה"ב .לעניין טיעוניך באשר להדפסת כסף ע"י בנק ישראל - כל שעליך לעשות הוא לעבור על מאזן בנק ישראל ותבין .כדי להקל עליך את ההבנה - כמה נקודות למחשבה :אתה וודאי יודע שבנק ישראל מגדיל את יתרות המט"ח של המדינה ע"י רכישת מט"ח - מאיפה יש לו שקלים לקנות מט"ח?באשר לקשר בין גובה הריבית להיצע הכסף - ככל שהריבית נמוכה יותר הבנקים לווים יותר כסף מבנק ישראל ( לשמחתו של בנק ישראל ) וכדי לענות על הגידול בביקושים הוא נאלץ להדפיס .אנא ממך - חבל על הוויכוח - תתמקד בהדפסה בארה"ב - גם שם למרבה הפלא אין אינפלציה - ובינתיים תתעמק בנתונים ותבין שגם בנק ישראל מדפיס בלי הכרה . מבחינתו מסיבות טובות - לרכוש דולרים כדי לנסות ולשמור על שקל חלש ככל שניתן וכך להגן על הייצוא . תפקיד שהוא נטל לעצמו בלי קשר להגדרת התפקיד המקורית שלו .ליעקב
יעקב אמר/ה : זו לא התיאוריה הקיינסיאנית - זו התיאוריה של מילטון פרידמן .התיאוריה הקיינסינית מדברת על התמודדות עם מיתון חריף ואבטלה ע"י יצירת מקומות תעסוקה בעידוד הממשלה - מה שיגדיל את הצריכה ויעודד את הפעילות במשק . כל זאת יתבצע ע"י יצירת גרעון בתקציב - כלומר לקיחת הלוואות .לפי ההגדרה המקובלת גרעון אינו הדפסת כסף , למרות שמאוד יתכן שההשפעה של הגרעון על האינפלציה יכולה להיות דומה לזו של הדפסת כסף . ובינינו אלה ההשפעה של שניהם לא קיימת כי אין אינפלציה ...אז למה באמת אין אינפלציה ?
ישנם כמה הסברים להלן תימצות :1. יש אינפלציה - אך זקני ציון בישיבותיהם הסודיות מצליחים לכפות על הסטטיסטיקאים של הלמ"ס ברחבי העולם לעקם את הנתונים ולהתאים את משקולות המדד לצרכיהם . אשרי המאמין .2. הגדלת יכולת הייצור והורדת עלויות שנגרמו בעשורים האחרונים עקב התקדמות טכנולוגית מואצת - גרמו לכך שגידול בביקושים ברוב הענפים לא גורם לעליית מחירים - ההיצע הרבה יותר גמיש היום מאשר בעבר . 3. הכסף המודפס מופנה לעשירונים העליונים ששיעור הצריכה השולית שלהם נמוך ביותר - רוב הכסף מופנה לחסכונות . אילו ההכסף המודפס היה מחולק לחמשת העשירונים התחתונים - רובו היה מופנה לצריכה - כמו שהציע מילטון פרידמן וצוטט ע"י ברננקי תלמידו - במיתון קשה יש לזרוק כסף על הציבור מהליקופטרים .4. יתכן והעולם המערבי הגיע למצב כלכלי שבו ניתן להעמיס את כל הנטל על ה"טייקונים" ולהם אין בעיה לשאת בנטל - בזכות הגידול המואץ בפריון שנובע מהתקדמות טכנולוגית - ואז מישאל העם שהיה בשווייץ לעניין חלוקת שכר בסיסי לכל האזרחים ע"י הממשלה ( נסוי כזה נעשה בימים אלו גם באיסלנד ) - יהפך לחזון נפרץ במחוזותינו.5. ואולי האינפלציה נמצאת מעבר לדלת ... למרות שאני סבור שהסיכון האמיתי העומד מול העולם המערבי הוא מיתון משמעותי ולא אינפלציה .חוזר: "מדפיסים כסף" אבל למה אין אינפלציה? (חלק I)
fake news אמר/ה : אם אני זה שמצייר את השנתות על הסרגל, כל דבר שאני מודד יכול להיות באורך 100 מטר. לממשלה יש אינטרס להראות אינפלציה נמוכה, אינפלציה גבוהה גוררת פניקה ועשוייה לגרור דרישה לעלות את הריבית. הממשלה שולטת בלמ״ס או כמו שבנג׳ימן דיזראלי (ראש ממשלת בירטניה) אמר: Lies, damned lies, and statistics fake news אמר/ה : גם אם נזרום עם זה שאתה רומז על קיום כושר יצור אינסופי ולא נותן שום דוגמא ספציפית, זה לא סותר את העובדה שיש עליית מחירים כתוצאה מאינפלציה. אולי יש עליית מחירים, אבל היא ממותנת או מבוטלת ע״י עלייה ביצור. תאר לך מה היה קורה אם לא היה אינפלציה - אולי המזון היה זול fake news אמר/ה : אתה נוגע בנקודה חשובה - מהירות הכסף. עליית מחירים חדה תלוייה בכמות הכסף וגם במהירות הכסף. אם אני אכפיל פי 100 את כמות השקלית אבל אשמור אותם בכספת לא יקרה כלום.אם אני אזרוק את הכסף על העשירונים התחתונים, ואלו יוציאו אותו נמצא את עצמנו באותו מועדון יוקרתי כמו ונצואלה וזימבאבוה (לא שאני מצדיק חלוקת כסף לעשירונים העליונים) fake news אמר/ה : לצערנו, הנושא הזה לא רק לא עומד במבחן המציאות, הוא לא עומד במבחן האקסל. כמות הכסף שאתה צריך להדפיס כדי לספק לכולם מספיק כסף כדי לא לעבוד תוביל להשמדת המטבע.כמו כן, קומוניזם על צורתיו השונות כבר נוסה ונכשל בהמון מדינות. הסיבה לכישלון היא מהות הקומוניזם: חלוקה כפוייה של המשאבים. fake news אמר/ה : אני חושב שאתה צודק. ואני חושב ששני הדברים קשורים. במיתון הבא אנו עשוים לחזות בהדפסת כסף מסיבית וחלוקה לאזרחים, מה שיוביל להשמדת המטבעבנק ישראל לא מלווה כסף לבנקים
מזה מספר שנים הבנקים לא זקוקים להלוואות מבנק ישראל לצורך מתן אשראי. כתוצאה מהדפסת כסף, רזרבות הבנקים גבוהות מתמיד ואין צורך לקחת הלוואות מהבנק המרכזי.גם "בימים כתיקונם" הבנקים מעדיפים ללוות זה מזה ולא להזדקק ל"חלון המוניטרי" מבנק ישראל. הריבית שבנק ישראל מחייב גבוהה יותר. קיימת אי הבנה גדולה בנושא זה: הבנקים לא לווים מבנק ישראל את הכסף שהם מלווים לציבור. הבנק המסחרי "יוצר כסף" בעצמו באמצעות מתן הלוואות וזיכוי חשבון העו"ש של הלווה. אם הלווה משתמש בכסף לקנייה וחשבונו של המוכר נמצא באותו בנק - אז אין כלל צורך להעביר כסף מחשבון לחשבון. אלא רישום בלבד. בסוף יום העסקים הבנקים מתקזזים זה עם זה בכספים שלקוחותיהם מעבירים בין הבנקים. רק אם לבנק מסוים חסר כסף שהוא צריך להעביר לבנק אחר - הוא נאלץ ללוות את הכסף.