שבת, 27 מרס 2010 15:40

משחקי הפירמידה של יוון, צרפת וארה"ב

כמעט כל מדינות המערב במשבר. הוצאות הממשלתות גבוהות מהכנסותיהן מזה זמן רב. המערבולת סוחפת את כולן. האם משחק הפירמידה מתקרב אל סופו?

פירמידה ביוון 

שני כלכלנים יוקרתיים (אחד מהם לשעבר כלכלן ראשי של קרן המטבע), כותבים מאמר בניו יורק טיימס בו הם מגיעים למסקנה שיוון היא האימא של כול הבועות. החוב הלאומי היווני, יעמוד בסוף השנה הבאה על 150% מהתל"ג. 80% מהחוב הוא חוב חיצוני, למשקיעים ובנקים בעיקר בגרמניה וצרפת. על כל אחוז אחד של ריבית על חוב זה צריכה יוון לשלם לחו"ל 1.2% מהתל"ג שלה. 

והחוב של יוון הולך וגדל. כל שנה הם ממחזרים אותו – מוכרים איגרות חוב חדשות כדי לכסות את הקרן והריבית של החוב הנוכחי, ועוד את הגרעון השוטף בתקציב. החוב הולך ומתנפח בקצב מהיר, וגם הריבית שהם חייבים לשלם כדי למכור עוד איגרות. אם הריבית תגיע נניח ל 10% תצטרך יוון לשלם לחו"ל 12% מהתל"ג. אין דבר כזה אומרים הכלכלנים. 

גרמניה של וויימר לא יכלה לעמוד בהחזרים של 2.5% מהתל"ג, ודרום אמריקה התמוטטה בגלל החזר של 3.5% מהתל"ג. 20 מיליארד יורו סיוע שהבטיחו מדינות אירופה (ומאיפה הן ייקחו את הכסף?) יעזרו כמו כוסות רוח למת. רק סיוע של 180 מיליארד יורו עשוי להשפיע. 

צעדי ה"צנע" שנקטה ממשלת יוון (הורדה ב 30% בדמי הבראה לעובדי הציבור...) הם טיפה בים, לא עוזרים בכלום, לא רציניים. וגם צעדים לא משמעותיים; אלו נתקלים בהתנגדות עזה ושביתות משתקות. בקיצור: אין שום דרך ליוון להחזיר את החוב שלה, ואפילו לא לגלגל אותו הרבה זמן. מי שמחזיק באיגרות חוב של ממשלת יוון יכול להציל את כספו רק אם ימכור מהר, כל עוד עדיין יש פראיירים שמוכנים לקנות. כמו משחק הפירמידה – איגרות החוב היווניות תלויות בהרחבת הבסיס של הפראיירים, ודברים אלה תמיד נגמרים בפיצוץ. 

יש שתי אפשרויות – האחת – יוון פורשת מהאירו, חוזרת לדראכמה, משלמת את חובה ואת המשכורות בדראכמות קצוצות ערך (אחרי הדפסת דראכמות ואינפלאציה). זה יביא כנראה לקריסה טוטאלית של האירו. אפשרות שנייה – כאמור – מדינות אירופה "מסייעות ליוון" ב- 180 מיליארד אירו (למעשה משלמות לאזרחיהן את האג"חים היווניים). אלא שאין להן מאיפה. אין שום דרך למנוע ממחזיקי אג"חים של ממשלת יוון גילוח רציני. 

היכונו לאירועים מעניינים... 

גרעונות גם בארה"ב 

הגירעונות של ארה"ב מגיעים אף הם למימדים זוועתיים. 
הגרעון בשנה תקציבית זו יהיה 1.5 טריליון דולר, או 10% מהתל"ג, יותר גדול מאי פעם בהיסטוריה של ארה"ב (חוץ ממלה"ע השנייה). 

חובות הממשלה יעלו מ- 7.5 טריליון בשנה שעברה ל- 20.9 טריליון בסוף העשור (2020). תשלומי הריבית השנתיים יעלו מ- 209 מיליארד ל- 916 מיליארד. המסלול הזה של עליית הגרעון בעשור הקרוב, כבר נקבע, על פי ההתחייבויות שהממשלה כבר לקחה לעצמה. כרגיל עם תחזיות כאלה – המציאות כנראה תהיה הרבה יותר עגומה. ניחוש קטן שלי מנבא שהחוב יהיה כפליים מהמצופה. (התחזית שציטטתי היא של משרד התקציב של הקונגרס בארה"ב). 

מה עושה הנשיא אובמה לצמצום הגרעון? מקים ועדת היגוי... 
מה יהיה הסוף? ראה הפוסט הקודם. שמיטת חובות ממשלתיים. 

עידן הגירעונות בצרפת 

החוב הלאומי המצטבר בצרפת מתקרב ל 2 טריליון דולר, שהם כ- 80% מהתל"ג. החוב היה 22% בשנת 1981 כאשר הנשיא הסוציאליסטי מיטראן עלה לשלטון, והגיע ל- 64% ב-2007 כאשר סארקוזי נכנס לתפקידו. העלייה המתמדת והתלולה בחוב נמשכת, ותימשך בשנים הבאות. מי שחושב שאפשר לחיות ככה, והדבר לא יזיק – משלה את עצמו. 

צרפת שיחררה, במהלך המשבר הנוכחי, שתי תוכניות "המרצה" – אחת בשיעור 34 מיליארד דולר, השנייה 52 מיליארד. הגרעון השוטף הוא כ- 8.2% מהתל"ג. צרפת נפגעה "יחסית" מעט מהמשבר האחרון, כי רבע מהמועסקים וחצי מהתל"ג באים מהסקטור הממשלתי. בסקטור הממשלתי, שאינו מייצר הרבה, כידוע, אין משבר, אין פיטורין ואין ירידות במשכורת. לעומת זאת יש – יותר הלוואות מדינה, כדי לממן את הסקטור הציבורי בעת שההכנסה ממיסים מהסקטור היצרני יורדת בשל המשבר. הסוף יהיה כמו ביוון, ארגנטינה ועוד מדינות רבות: שמיטת חובות ממשלתיים – הממשלה תחזיר למחזיקי איגרות החוב רק חלק מהכסף המובטח (בארגנטינה זה היה 1/3). כבר היום ברור שלא יוכלו לעמוד בתשלומי הפנסיות והקצבאות שעולים בהתמדה כול שנה. 

אז צרפת, לפי דעת פרשנים מלומדים, מצבה טוב יחסית והיא עברה את המשבר בקלות יחסית. צאו וחשבו מה מצבן של מדינות אחרות... 

יעקב

עודכן לאחרונה ב חמישי, 28 דצמבר 2017 05:03

3000 תוים נשארו