חמישי, 26 מרס 2009 15:43

כלכלה של קופים

תארו לעצמכם שדה של אדמה פורייה. בקצה השדה מונחים שקים ובהם גרעיני חיטה. כמו כן מונחים שם שקים ובהם דשן. עוד נמצאים שם מחרשה, כלים לזריעה, כלים להשקיה, כלים לקצירה, טחנת קמח ומאפיה.

תארו לעצמכם שדה של אדמה פורייה. בקצה השדה מונחים שקים ובהם גרעיני חיטה. כמו כן מונחים שם שקים ובהם דשן. עוד נמצאים שם מחרשה, כלים לזריעה, כלים להשקיה, כלים לקצירה, טחנת קמח ומאפיה. כמו כן מצוי שם ארגז גדול ובו ככרות לחם. 

כעת מגיעה להקת קופים 

נניח כעת שלמקום זה מגיעה קבוצת קופים. מה הם יעשו? סביר שהם ינסו לאכול את גרעיני החיטה והלחמים, ישתעשעו בשקי הדשן ויקפצו בעליזות בטחנת הקמח ובמאפיה. עד מתי? עד שלא יהיה להם מה לאכול, לא גרעינים ולא לחם ואז הם ינטשו את המקום וילכו ללקט ''גרעינים'' בשדות בור ובצמרות העצים. 

וכעת... חבורת בני אדם יצרניים 

נניח כעת שבמקום קופים, מגיעה לשדה קבוצה של יצורים אינטליגנטים בעלי כישורים שאין לקופים, קוראים להם בני אדם. מה הם יעשו? ראשית, יקום להם מנהיג והוא ''יחלק'' עבודה – אחד יחרוש את השדה, שני יזרע את גרעיני החיטה, שלישי יעסוק בדישון השדה, רביעי יעסוק בהשקיית השדה, חמישי יעסוק בקצירת יבול החיטה, שישי יטחן את החיטה והאופה יאפה לחמים מהקמח. וכיצד הם יתקיימו עד שיסתיים מחזור הגידול של חיטה ואפית ככרות הלחם? לצורך זה יהיה ממונה על ארגז הלחם ועל גרעיני החיטה. הוא ''ילווה'' לכל אחד מהעובדים ככרות לחם וגרעיני חיטה אותם יצטרכו ''לפרוע'' מהלחם ומגרעיני החיטה שהם יקבלו בתמורה לעבודתם. 

לאחר שהחיטה תצמח, תטחן לקמח ויאפו לחם חדש בשפע – יוכל כל אחד מהם להחליט כמה ככרות לחם לצרוך מהתמורה שיקבל עבור עבודתו [ו/או מגרעיני החיטה אותם הוא יכול לקחת לטחנת הקמח] וכמה ''להפקיד'' כחיסכון אצל הממונה על ארגז הלחם וגרעיני החיטה. ככל שהם יותר אינטליגנטים וככל שהם יותר מוכשרים ביצור לחמים, סביר שהם יצרו לעצמם ''חיסכון'' הן בצורה של ככרות לחם והן בצורה של גרעיני חיטה. זה יאפשר להם להתקיים בעיתות ''משבר'' ולהמשיך את מחזור היצור של הלחם. כלומר, בניגוד לכלכלת קופים, שבה קיים רק מחזור פעילות אחד שבו מתכלה מלאי הלחם וגרעיני חיטה, כעת מתאפשר קיומם של מחזורים רבים. מחזורים אלו מאופיינים בתנודות בכמות יצור הלחם. זאת בגלל פגעי מזג אויר, פגעי טבע וכדומה. אולם כל עוד לא נפגע ''כושר היצור'', ניתן להמשיך במחזורים אלו. 

מה יקרה כאשר הבנק יחלק הלוואות לאנשים לא-יצרניים? 

כעת נניח שהממונה על ארגז הלחם וגרעיני החיטה, במקום ''להלוות'' לחמים וגרעיני חיטה לאנשים שעוסקים בחלק כלשהו מהפעילות שתוארה לעיל, ''מלווה'' ככרות לחם וגרעיני חיטה לקבוצה של קופים. מה יקרה? 

כאשר בני האדם שעמלים ביצור לחמים, יבואו אליו ויבקשו להשתמש בחיסכון שלהם, עלול להיווצר מצב שבו לא יהיו לו מספיק לחם וגרעיני חיטה לתת להם. לא רק ש''החוסכים'' יאלצו להקטין את הצריכה השוטפת שלהם, אלא שגם תיפגע יכולתם לייצר לחם חדש. יתירה מכך – ככל שבני האדם לא יאמינו שהממונה על ארגז הלחם וגרעיני החיטה אינו ''מלווה'' אותם רק לאנשים שעמלים בייצור לחם, הם יסרבו להפקיד אצלו את ''החיסכון'' שלהם. ולא רק זאת. מי שחורש את השדה, עלול שלא להאמין שבעל המאפיה ''ישלם'' לו תמורת עבודתו. הוא ידרוש תשלום מידי בככרות לחם ובגרעיני חיטה. ואם מקודם תשלום כזה יכול היה להיעשות על ידי העברת ''פתקאות'' שמקנות זכות לקבלת לחם וגרעיני חיטה מהממונה על ארגז הלחם וגרעיני החיטה, הרי שכעת יידרש תשלום בצורה של ככרות לחם וגרעיני חיטה. 

ברור שכלכלה כזו אינה יעילה ואינה רחוקה מכלכלת קופים. הפעילים בכלכלה כזו עלולים ''להימחק'' בכל עת בגלל פגעי טבע ואסונות אחרים, שפוגעים בהם בצורה ישירה. כאשר לפרט מסוים אין יכולת לחדש את מחזור יצור הלחם, למרות שיש לו את הידע הנדרש לכך, הוא עלול לכלות את מלאי הלחם וגרעיני החיטה שלו ובזה מסתיימת הפעילות הכלכלית שלו. זאת בגלל שאין מי שילווה לו ככרות לחם וגרעיני חיטה, אותם ''יפרע'' מהתמורה שיקבל עבור עבודתו. 

המשק העולמי בדרך לכלכלה של קופים. 

מה שמאפיין כלכלה של קופים היא העובדה שמחזור הפעילות ''הכלכלית'' מאופיין רק על ידי צריכה בלי ''השקעות''. לכן, ''כלכלה'' כזו מכלה את עצמה בתוך תקופה מוגדרת, ככל שנאכלות ''הרזרבות'' שנאגרו בתקופות קודמות. 

מבחינת הפעילות של חברות יצרניות – תעשיה, אנרגיה, מכרות – עולה תמונה ברורה שחברות רבות פועלות כעת בלי רווחיות ''כלכלית''. כלומר, הן מצליחות, לא כולן, לממן את רמת התפוקה שלהן מתזרים ההכנסות הנוכחי שלהן. אולם אין די בתזרים זה כדי לממן ''השקעות'' – השקעות שדרושות לקיים את רמת התפוקה הנוכחית והן השקעות שדרושות כדי להגדיל את כושר התפוקה שלהן. כלומר, החברות פועלות למעשה בתנאים של כלכלת קופים. הן מכלות את ''הרזרבות'' שנצברו בשנים קודמות – רזרבות של הון בציוד ורזרבות פיננסיות. התוצאה תהיה ירידה בכושר התפוקה ובהכנסות שלהן ושל עובדיהן. שוקי מניות מבטאים מציאות זו בירידה חדה במחירי מניות. שוקי אג''ח קונצרניות מבטאים זאת בירידה חדה במחיריהן שמשקפת הערכות שהחברות לא תוכלנה לפרוע את חובותיהן. 

כלומר, קיימת אשליה כאילו ניתן לקבל מוצרים [ושירותים] ''בלי בעיה''. נראה כאילו לקונים בעלי אמצעים יש אפשרות לקנות ב''מחירי מציאה''. אבל זו אשליה לזמן מוגבל, כמו האשליה של צריכה בכלכלת קופים. ככל שחברות מקטינות השקעות, קטן כושר היצור שלהן. ''המומחים'' והפוליטיקאים יטענו שזהו חלק ממחזור כלכלי רגיל, שבו כושר יצור מותאם לביקושים. אולם, הנתונים מורים כי מה שקורה הוא שבירה של ''מודל'' כלכלי שמבוסס על מניפולציה של מערכת התיווך הפיננסי [הממונה על ארגז הלחמים] לתועלתם של אינטרסנטים ובשיתוף פעולה של פוליטיקאים. זו הסיבה שהמשבר הנוכחי הוא ''כלל עולמי'' ו''כלל תעשייתי''. ירידה בשיעור של עשרות אחוזים ביצוא מסין היא התוצאה של התמוטטות מחירי בתים ונכסים אחרים במדינות המערב. זו התוצאה מהעובדה שבלי שמש אין מערכת שמש ובמדינות המערב הגדולות, בייחוד בארה''ב, אין שמש כיוון שהשלטונות שיתפו/משתפים פעולה עם ''הממונה על ארגז הלחם'' אשר מחלק ככרות לחם לקופים. ''קופים'' הם כל אלו שאינם תורמים מאומה לפעילות היצרנית במשקים וניזונים מקשריהם עם ''הממונה על ארגז הלחם''. 

באדיבות דר' שמואל גולדמן,

מו''ל של חוברת ''למשקיע''

עודכן לאחרונה ב ראשון, 03 דצמבר 2017 06:18

3000 תוים נשארו