מערכת החינוך דוגלת בשיוויוניות – התלמידים צריכים להיות מטומטמים במידה שווה. בשבדיה הגיעו למסקנה שחינוך ציבורי מניב תוצאה יקרה וגרועה. מונופול הממשלה על החינוך בוטל ואין מגבלה על הקמת בתי ספר פרטיים.

הסרט אותו אנו חיים בישראל, הוא תסריט שהתרחש במערב לאורך תקופה ארוכה. תהליך של צבירת חוב ציבורי שמתקרב לקיצו ומכונה "משבר החובות הריבוניים". הלחץ הציבורי המוצלח של מנהיגי המחאה יאיץ את התהליך.

התמוטטות הכלכלה באירופה ואמריקה, והר הדולרים שהסינים מלווים לממשלת ארה"ב נובעים מ"משבר החובות הריבוני". החוב והמשבר לא נוצרו בגלל "גלובליזציה", אלא בגלל באג חוקתי שמאפשר לפוליטיקאים ללוות כסף.

הפרופסורים של "מחאת האוהלים" מציעים להגדיל את ההטבות להמונים באמצעות "גירעון קבוע בתקציב המדינה". ומי ילווה למדינה את הכסף? לשיטתם, קרנות הפנסיה ילוו לממשלה... מדובר בהלאמה חוזרת של הפנסיה שלנו.

הבנקים המרכזיים מנסים למנוע התמוטטות פיננסית בלתי נמנעת. אבל בכוחם רק "להרוויח זמן". שלטון שמשרת אינטרסנטים אינו עושה רפורמה אמיתית, אלא רק אחרי משבר גדול מאד. את זה ילמדו גם "המוחים" בישראל.