סופות תמיד היו. אין מגמת התחזקות, להיפך – יש מגמת ירידה קלה ב-100 השנים האחרונות. גם לפני כ-80 שנה, לפני ה"התחממות", יוסטון הייתה מוצפת מים...
פוליטיקאים מאוהבים ב"הסדרה" ואזרחים מתמסרים בקלות. אנחנו חשים שריבוי חקיקה יבטיח לנו "סדר", נוחיות והגנה. אבל, התערבות המדינה פוגעת בחופש ההתקשרות של הפרט בעסקה עם האחר, ובנוסף – ממש מזיקה.
השיח הכלכלי מתעלם מעימות עם שיטה כלכלית מעוותת מיסודה שמבוססת על מעורבות מסיבית של הממשלה ומנגנונה הביורוקרטי בכל תחומי החיים במדינה. "שיח שרברבים" טכני על "מה הממשלה צריכה לעשות".
חברה ממשלתית מתקשה להרוויח כסף אפילו מזיכיון שעבור יזם פרטי הוא "באר מזומנים". עוד מפעל ממשלתי כושל, אחד מרבים בהסטוריה הכלכלית של ישראל.
"זכות השביתה" מתבססת על קביעה של קארל מרקס, לפני כ-150 שנים, כי העובד הוא תמיד הצד החלש והמסכן. הבה נראה את אלופי השביתות בישראל... המסכנים.
