הנשיא אובמה מהלל את החינוך הציבורי, אך בטעות נתן כדוגמה ומופת בית ספר שפועל כמו בית ספר פרטי.
הבמאי האמריקאי מייקל מור העלה רעיון קומוניסטי ותיק לפתרון הבעיות של אמריקה - להלאים את רכושם של המיליארדרים. אין צורך להרחיק ולתקוף את הרעיון אידיאולוגית - אפילו תרגיל פשוט בחשבון מדגים את השטות.
אולי יש לממשלות ולמשקים כושר חיות ארוך מכפי שניתן להעריך ונבואות חורבן בדרך כלל לא מתגשמות? אין לנו מושג עד להיכן ניתן למתוח את החבל עד שייקרע.
"פתרונות דיור ממשלתיים" היו תמיד פיתוי לפוליטיקאים ולממשלות וזכו גם לגיבוי אידיאולוגי. התוצאה הייתה זהה בכל מקום בו פוליטיקאים "בנו" דירות: שיכונים ממשלתיים מכוערים, אפילו באמריקה.
חברות הדירוג שמדרגות את איכות אגרות החוב הנסחרות, מקבלות תשלום מהלקוח המדורג - שופט שמקבל תשלום מהנאשם. אם גיליתם עיוות בכלכלה - חפשו מאחוריו ממשלה. חברות הדרוג הטעו מיליוני משקיעים בחסות הממשלה.
המשבר בארצות הברית מומחש בגרף אחד. צמיחת מספר עובדי הציבור פי 22 משנת 1950 כאשר האוכלוסיה רק הוכפלה. נחשו מה קרה למספר עובדי התעשייה באמריקה?
ירידת כושר התחרות לא גררה ירידה ברמת החיים בארה"ב כי לממשלת סין שצוברת דולרים יש השקעה "בטוחה" - הלוואות לממשל האמריקאי. יכולת הממשל להנפיק אג"ח מאפשרת את המשך מדינת הרווחה, גם את רווחת וולסטריט.
נגידי הבנק המרכזי חושבים שביכולתם לכוון את הכלכלה על ידי קביעת הריבית או הדפסת כסף וכך להשיג יציבות כלכלית. כיום הריבית 0, הכסף מודפס, הכלכלה מדשדשת והתחמושת נגמרה. סוד הכלכלה היציבה פשוט בהרבה.
גירעונות עצומים בתכניות ה"סוציאליות" של ארה"ב – ביטוח לאומי, ביטוחי הבריאות, וכל קרנות הפנסיה של הגופים הציבוריים. סיכוי קלוש שהם יוכלו לעמוד בכל התחייבויותיהם.
המושג נשמע כתיאור של פעולה אחראית, כמינוח מדעי שקול. ניסוח מורכב של נגיד הבנק גורם לאזרח המצוי לדלג למדור הספורט או הפשע... ייתכן שמכבסת המילים הרשמית מיועדת להשגת תוצאה זו. במציאות מדובר ב"קסם" פשוט.