אנשי אקדמיה ועיתונאים טוענים שאסור לעיתון לפעול למען האינטרסים של בעלי העיתון. אסור למכור את גלובס לבעלים שעלולים "להשפיע" באמצעות העיתון.
"מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת". אחריות אישית משמעותה שאם לא טרחתם בערב שבת – אין לכם זכות לכפות על הקהילה לספק את מזונכם בשבת.
האם "החברה" צריכה לפצות נפגעי שריפה שלא טרחו לבטח את רכושם?
התנהלות מערכות המדינה לרוב מנוגדת לעקרונות חופש הפרט וזכות הקניין. ההתלבטות: האם להציע "צעדי ביניים קטנים" לייעול המציאות, או לדבוק בפתרונות החופש הנכונים לדעתנו, אך אינם ניתנים ליישום "מחר בבוקר"?
מדוע התעלמו הציבור והתקשורת מדברי שרת המשפטים איילת שקד: "עודף החקיקה... פוגע בחופש"?
האם יש למדינה זכות לאלץ חברה מסחרית לפענח מסרים פרטיים מוצפנים של לקוחותיה? האם חברת אפל צריכה להפקיד בידי המדינה "מפתח" גישה למידע פרטי?
שופטת מחוזית פסקה כי על הבנקים מוטלת אחריות לפעילות הפיננסית ולסיכונים שלוקחים לקוחותיהם. אם לקוח פועל באופן שגורם לו להפסיד את כספו, על הבנק לנקוט פעולות מניעה כאילו היה אפוטרופוס שלו. הציבור ישלם.
ישנם מוצרים ושרותים שהמדינה צריכה לספק. אך אלה אינם ראיה לכישרון הניהול והפיקוח של "המדינה", ובשום אופן אינם הוכחה לחיוניות התערבותה גם בתחומים אחרים. די לנו במשימות בהן אין לנו ברירה זולת המדינה.
החוק האוסר על הנחות לספרים אושר להמשך חקיקה בכנסת. גם שיעור התמלוגים יהיה אחיד וקבוע לכל הסופרים. מדובר בהתערבות בוטה של המדינה לטובת סקטור שפוליטיקאים החליטו ש"מגיע לו" על חשבון הצרכן.
במדינת מישיגן בארצות הברית בוטל חוק בן 40 שנה המחייב רוכבי אופנועים לחבוש קסדה. האם המדינה רשאית להכריח אותנו להגן על עצמנו (בהנחה שהקסדה אכן מועילה ברוב המקרים)? הרי רוכב קטנוע עלול להזיק רק לעצמו.
החוק יהפוך אלפי ישראלים נוספים לעבריינים. במסווה של "טובת הציבור" הולך ומצטמצם חופש הפרט. הדרישה ההמונית לזנות לא תיעלם. צפויה עלייה במחיר שירותי הזנות בגלל הצורך באבטחה והגנה נגד שוטרים ומלשינים.