אנחנו מרבים, בצדק, להתלונן על יוקר החיים בישראל – אבל בעבר המצב היה גרוע בהרבה. יוקר החיים בישראל בעבר הלא-רחוק הרקיע שחקים. אפילו מצלמה ומזגן הוגדרו רשמית כ"מוצרי מותרות". איך ירדו המחירים מאז שנות השבעים ומה צריך לעשות לצניחה נוספת של מחירים?
סבר פלוצקר, העורך הכלכלי של "ידיעות אחרונות" עבר דרך ארוכה מאז היה העורך הכלכלי של העיתון הקומוניסטי "על המשמר". היום הוא יכול לכתוב לפעמים אפילו ב"קו ישר"...
גיל שוויד, מנכ"ל צ'ק פוינט וממייסדיה, אינו הראשון שהסביר שקָרב היום בו תועבר החברה מישראל למדינה אחרת עם פחות רגולציה ומיסוי ואווירה ציבורית פחות עוינת לאנשי עסקים. בצרפת זה כבר קורה.
העלאת שכר המינימום בחוק גוררת אחריה עליית מחירים של מוצרים ושירותים. כלומר עלייה ביוקר החיים, שנגדו, כביכול, בא שכר המינימום להלחם. שכר מינימום הוא מס שמוטל בסתר על כלל הציבור.
כשלושה רבעים של הכתבות והידיעות בעיתונות הכלכלית, בהערכה גסה, עוסק באירועים שנובעים מהמבנה המעוות של הכלכלה והחברה בישראל (להשקפתנו).
דו"ח בינלאומי מפתיע (מבחינת מדינת ישראל) פורסם לאחרונה על ידי חברת הייעוץ העסקי הגדולה בעולם – מקינזי.
סינגפור מנוהלת, כמו עסק פרטי ענק של כ- 5 מיליון עובדים. האב המייסד של סינגפור, לי קואן יו, הלך לעולמו לפני כשנה. שליט שניחן בחושים נדירים. שליט שידע היכן עובר הגבול העדין בו הרגולציה הופכת לשעבוד.
אם הממשלה תנהל את הסופרמרקטים – יהיה מחסור במזון. ככל שהמדינה תנהל את הגז – יגדל הסיכון למשק הגז. ככל שהמדינה תעמיק להתערב ותתכחש לזכויות הקניין של היזמים – ירחק היום בו נהנה מהגז, אולי אפילו נפסיד.
הכותרת נשמעת "גזענית", אבל זו המציאות המזרח תיכונית. ה"מומחים" של "המדינה" רוצים לנהל מו"מ על אספקת גז לירדן, הנזלת גז במצרים, מכירה לפלסטינים, ואם ירצה השם אולי גם לטורקים. השתגעתם?
הוויכוח על הגז מתנהל בין ניאו-קומוניסטים שגורסים שזכותו של האדם לרכוש פרטי קיימת רק ב"קטנה": האופניים, המכונית, והאייפד שייכים לבעליהם. אבל אם אתה "עשיר", או חלילה "טייקון" – רכושך שייך ל"עם".