הנזק הגדול ביותר של "ההתחממות הגלובאלית הנוראית" היא רוח השטות שהורסת כל חלקה טובה במדע. ובניגוד להתחממות הגלובאלית – ההרס הזה הוא ממשי מאד.
ממשלות מסוגלות להעביר כל חוק שרצוי לפוליטיקאים בעזרת "תקנות לשעת חרום" (וגם בלעדיהן). הנשיא רוזוולט הפקיע את הזהב הפרטי ב-1933. בית משפט פדראלי חזר ואישר שוב הפקעה בימינו אלה.
600 מיליארד אירו סובסידיות לאנרגיה ירוקה בוזבזו באירופה מ-2005 עם מחויבות להמשך ל-20 שנה. הון אדיר ללא תוצאות, מלבד ייקור חשבונות החשמל. האמת מחלחלת לתודעת הממשלות שהלכו שולל אחרי חלומות.
עלות האמת של "דיור בר השגה" והנתונים שהתקשורת מתעצלת לחקור. טרוף המערכות של "דיור בר השגה" וכניסת הממסד הפוליטי ליזמות בנייה, כמו בשנות החמישים – עדיפים לפוליטיקאים על פני הוזלה כללית של הדירות.
אין זה תפקיד הבג"ץ לנהל את משק הגז, או להחליט ולהסביר לממשלה מה טוב לאזרחי ישראל – זהו תפקידה של הממשלה הנבחרת. הבג"ץ, תפקידו להקפיד על קיום החוקים.
