שתי יוזמות התחילו לפני 3 שנים: האחת חברה ממשלתית, להקמת שוק סיטונאי חדש לירקות ליד חיריה – פשוט יחסית. השנייה – פרויקט מגדלי מגורים מורכב של גינדי במקום השוק הישן בת"א. נחשו מה קורה אחרי שלוש שנים?
ישנם מוצרים ושרותים שהמדינה צריכה לספק. אך אלה אינם ראיה לכישרון הניהול והפיקוח של "המדינה", ובשום אופן אינם הוכחה לחיוניות התערבותה גם בתחומים אחרים. די לנו במשימות בהן אין לנו ברירה זולת המדינה.
החוק האוסר על הנחות לספרים אושר להמשך חקיקה בכנסת. גם שיעור התמלוגים יהיה אחיד וקבוע לכל הסופרים. מדובר בהתערבות בוטה של המדינה לטובת סקטור שפוליטיקאים החליטו ש"מגיע לו" על חשבון הצרכן.
השביתה נגד "השמים הפתוחים" הסתיימה בצ'ק שנתי של כ-500 מיליון שקל שאנחנו, משלמי המסים, נרשום לפקודת אל על "לכיסוי הוצאות האבטחה". הסכום הענק לאבטחה של פחות מ-50 מטוסים בלתי סביר בעליל. בואו נעשה חשבון.
מאה העשרים חווינו את כישלון הניסוי החברתי הגדול בהיסטוריה – יישום הסוציאליזם. כישלון שטבע בנהרות דם ואומללות מתמשכת. ראוי להפוך את ה-1 במאי ליום זיכרון.
