הדפס עמוד זה
שבת, 21 פברואר 2015 21:43

מה יקרה אם ווארן באפט וביל גייטס יחלקו את כל הונם לעניי אמריקה?

100,000,000,000 (מאה מיליארד דולר) זה הסכום שהם יחלקו, בתסריט הדמיוני, ל-10 מיליון המשפחות העניות ביותר בארצות הברית. האם הצריכה תעלה והכלכלה "תתעודד"?

כתבה שלישית ואחרונה בסדרה "מעודדים את הכלכלה".

כתבה 1 – דנה במיתוס הסוציאליסטי שהמדינה צריכה לקחת כסף מהעשירים ש"רק חוסכים את הכסף" ולפזר לעניים ש"צורכים" את כל כספם – כך יגדלו הביקושים ותגבר הצמיחה.

כתבה 2 – דנה ב"עידוד הכלכלה" על ידי הדפסת כסף.

הנה הכתבה השלישית:

האם הכלכלה "תתעודד" אם ווראן באפט וביל גייטס יחלקו את כל הונם לעניים?

100,000,000,000 (מאה מיליארד דולר) זה הסכום שהם יחלקו, בתסריט הדמיוני ל-10 מיליון המשפחות העניות ביותר בארצות הברית. כל משפחה תקבל למחרת 10,000 דולר לחשבון הבנק – מתנה מזוג הטייקונים הנדיב. זה כמובן אינו כסף מודפס, אלא ממשי מאד. האם הצריכה תעלה והכלכלה "תתעודד"?

 
1527
 
עשר מיליון משפחות באמריקה יגדילו את צריכתן. בכמה? קשה לדעת כי הצריכה השוטפת (על פי מילטון פרידמן) אינה תלויה בהכנסה השוטפת, אלא בהכנסה הקבועה (הפרמננטית) הצפויה לטווח רחוק. נשמע הגיוני. אם נקבל מתנה של עשרת אלפים דולר לא נרוץ מייד לחנות ונקנה את מה שחלמנו מזמן. נחסוך חלק גדול מהכסף, אלא אם יבטיחו לנו שנקבל מתנה כזאת כל שנה.

אבל נניח שעניי אמריקה לא נענים למודלים הכלכליים ומוציאים את כל הכסף על צריכה תוך זמן קצר: קונים מקררים, מסכי טלוויזיה  וסמארטפונים חדשים, יוצאים לחופשה ומשדרגים את הרכב. היצרנים אולי יגבירו במקצת את קצב הייצור, אולי יעלו קצת מחירים. ייתכן אפילו שההשקעות בתעשייה יגדלו.

למה "ייתכן"? כי היצרנים לא ימהרו להשקיע בהרחבת הייצור, אלא אם יזהו שינוי קבוע בדפוסי הצריכה; אם מישהו יבטיח להם שכל שנה יימצאו הטייקונים שיוותרו על כל הונם ויחלקו אותו לעניים. שימו לב: לביל גייטס ולווארן באפט שבדוגמה כבר "נגמר" הכסף אחרי שתרמו את כולו...

האם השתנה משהו בשיווי המשקל הכלכלי? האם המשפחות העניות מייצרות יותר מוצרים ושירותים כתוצאה מהמתנה שקיבלו? האם העשירים מייצרים יותר מוצרים ושירותים כתוצאה מהמהלך הנדיב? – סביר יותר שהמחירים יעלו במשהו, עודפי כושר ייצור במפעלים ינוצלו, אבל לא יהיו השקעות בהרחבת מפעלים. הכסף של גייטס ובאפט ינחת לבסוף בחשבון הבנק של יצרנים עשירים אחרים. שיווי המשקל הקודם יחזור ולכן הכלכלה לא ממש "תתעודד".

להשלמת התמונה נתבונן בחשבון הבנק של שני הטייקונים הנדיבים. הם משכו מהבנק סכום עתק של 100 מיליארד דולר. איך יגיבו הבנקים? הרי הכסף לא רבץ בכספות הבנק ללא תנועה. הכסף שימש את הבנקים למתן הלוואות ליזמים, לאנשי עסקים וגם כאשראי למשפחות להקדמת צריכה שוטפת. מרגע משיכת הכסף – הבנק יצמצם מתן הלוואות: פחות אשראי לעסקים, פחות אשראי לצריכה. הבנקים אולי יאלצו להעלות את הריבית כדי לגייס במהירות פיקדונות חלופיים. העלאת ריבית תגדיל את הסיכון ליזמים ועלולה להביא לביטול תכניות השקעה מתוכננות ברמת סיכון גבולית. הצריכה שתקטן (בגלל קיצוץ אשראי צרכני) תקזז את הצריכה המוגברת במקצת אצל העניים שזכו למתנה.

קרוב לוודאי שאפילו מתנה פילנתרופית ענקית למשפחות העניות, שתספק להן רווחה זמנית, לא "תעודד" את הכלכלה ואפילו תזיק. שימו לב: תרומה נדיבה זו היא מנגנון ה"חלוקה מחדש" האידיאלי – ישירות מהתורם אל ארנקו של העני, ללא סוכני תיווך ממשלתיים בזבזניים. מלוא התרומה מגיעה אל העני.  

מדיניות ה"חלוקת מחדש" של ההון כדי "לעודד" את הכלכלה גורמת לנזק מתמשך. עושר ורווחה מקורם במוח האדם החופשי: אין תחליף ליזמות, להשקעות בפיתוח, ללקיחת סיכונים עסקיים. אפילו "חלוקה מחדש" פילנתרופית אינה יוצרת עושר חדש, אלא רווחה זמנית בלבד אצל מקבל התרומה.

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שישי, 27 מאי 2016 17:27

פריטים קשורים