הדפס עמוד זה
חמישי, 26 פברואר 2015 21:46

הורדת הריבית - הדרך לגיהינום רצופה כוונות...

סחרחורת חסרת מוצא של הורדת ריבית - התגברות ביקושים - עליית מחירי דירות - הגדלת היקף משכנתאות - עליית ריבית - קריסה.

מחירי הדירות בארץ גבוהים מאד. גבוהים יחסית למחירים בארץ בשנים עברו, וגבוהים יחסית לעולם. כשאני כותב "מחירים גבוהים", אני לא מתכוון למחירים בשקלים, או בדולרים. המחיר שאני מתייחס אליו הוא מחיר בשנות אדם. כמה שנים אדם צריך לעבוד, בהנחה שהוא מרוויח את השכר החציוני במשק כדי לרכוש דירת 3.5 חדרים ממוצעת באזור המרכז (פרברי גוש דן)?

המחיר הזה לא משתנה עם המדד, בשקלים או דולרים, או בדרכמות. תכל'ס: "זו הדירה שאני רוצה, כמה שנים אני צריך לעבוד עבורה?"

מספר השנים שצריך לעבוד עכשיו עבור דירה כזו, גבוה בכל קנה מידה. הסיבה העיקרית היא סביבת ריבית נמוכה: היא מאפשרת ללוות משנות העבודה העתידיות שלי, לקנות היום, ולעבוד פחות שנים על מנת להחזיר את החוב מאשר מספר השנים שהייתי צריך לעבוד בסביבת ריבית "נורמאלית". הוזלה זו של נטל קניית דירה דחפה את הביקושים, ובהעדר גידול מתאים בהיצע – השוק עשה את שלו – העלה מחירים. 

 

1528



העניין הוא, וזו כבר פרשנות, שסביבת ריבית נמוכה היא מצב לא טבעי, ולא יכולה להימשך לאורך זמן. אם בארה"ב יתחילו להעלות ריבית, ישראל לא תוכל להמשיך לאורך זמן במדיניות ריבית נמוכה, או שערך המטבע ילך וישחק מול המטבעות המובילים.

– אז שיישחק, אז מה?

אז אם תצטרך לשלם 8 ש"ח לדולר במקום 4, זה אומר שכל מוצרי הייבוא יתייקרו גם הם. זה אומר שסך ההוצאה המשפחתית המבוססת על מוצרי ייבוא, תכפיל את עצמה. ואם משפחות חיות היום "על הקשקש" ולוקחות הלוואות מדי פעם כדי לגמור את החודש, הרי שאינפלציה דוהרת תביא משפחות רבות לחדלות פירעון: הם לא יוכלו לשלם את המשכנתא.

גם משפחות שהיום מצליחות לחסוך עלולות להסתבך, משום שעליה במחירי היבוא תעלה את המדד, ובעקבותיה את כל תשלומי המשכנתאות צמודות המדד. הוצאות המחיה ותשלום המשכנתא גם יחד יהפכו בלתי אפשריות! אז קודם נחיה, או קודם נשלם משכנתא?

– הבנתי. אם הריבית בארה"ב תעלה, לא נוכל להשאיר את השקל בריבית נמוכה, אחרת האינפלציה תתחיל לדהור ותהיה קטסטרופה. אז נעלה גם אנחנו את הריבית, מה הבעיה?

במקרה שהריבית תעלה ותחזור למצבה ה"נורמאלי" של 4–5% לשנה, אנשים כבר לא יוכלו ללוות משנות העבודה העתידיות שלהם ב"מחיר המבצע" שיש היום. כתוצאה מכך הם לא יוכלו לשלם על דירות את המחירים שהם משלמים היום, ומחירי הדירות ירדו.

– סבבה. זה מה שרצית כל הזמן, לא?

הבעיה היא שברמת ריבית כזו, הרבה משפחות שמשלמות משכנתא הצמודה לגובה הריבית במשק, יימצאו עצמן מתקשות לעמוד בהחזרים (מדובר על תוספת שבין מאות לאלפי שקלים בחודש!!). הם ינסו למכור את הדירה ולצאת מהפלונטר, אבל לא ממש יעמדו אצלם בתור כדי לשלם את המחיר שהם שילמו בסביבת ריבית נמוכה, זוכר את הסעיף הקודם?

אנחנו יודעים מה קורה כשהרבה אנשים רוצים למכור משהו, כמעט בכל מחיר, כדי להיפטר מעול משכנתאות שקשה לעמוד בהן? בייחוד כאשר מנגד פוגשים מעט אנשים שיש להם בכלל אפשרות לקנות דירה, נכון?

– כן, אנחנו יודעים. קוראים לזה ירידת מחירים...

אני יותר בכיוון של "פיצוץ בועה".

– למה אתה דרמטי?

כי זה מעין מעגל קסמים שמזין את עצמו. כשתתחיל נפילת מחירים, גם משקיעים "שעשו קופה" ואין להם בכלל משכנתא – יירצו למכור את הדירה כל עוד הם יכולים לצאת ברווח. גם אנשים שכן יכולים לשלם את המשכנתא יעדיפו אולי למכור, לפני שהריבית תמשיך לעלות והם יתקשו בפירעון המשכנתא.

ואתה יודע מה קורה לאנשים שמתקשים לפרוע את תשלומי המשכנתא החודשיים, וגם לא מצליחים למכור את הדירה במחיר שמאפשר לסגור את המשכנתא?

– מה?

הבנק לא יכול לגבות חזרה את הכסף שהוא הלווה להם. הכסף בבנק הוא של אזרחים שהפקידו אותו בבנק. אנשים מתחילים לחשוש מיציבות הבנק, והם רצים אליו למשוך את החסכונות, לפני שמישהו אחר ייקח את מה שעוד נשאר שם.

– אה...! לכן קוראים לזה ריצה אל הבנק?

בדיוק.

– ואז מה קורה...?

בדרך כלל, לא דברים טובים!

– ואיך כל זה קשור לקרנות הפנסיה?

כי הבנקים מצאו פטנט איך להוריד מעצמם את הסיכון הזה. הם יארזו את המשכנתאות שלהם (כסף שרוכשי דירות חייבים להם) באריזות יפות ונוצצות, יקראו להם "אג"חים" וימכרו אותם "למשקיעים" שמחפשים תשואה יפה מזו שהשוק מציע להם כרגע. קוראים לזה "איגוח משכנתאות". אתה יודע מיהם הגופים שיש בידם הרבה מאד כסף מנוהל והם מחפשים תשואה טובה יותר כמו צמא במדבר?

– קרנות הפנסיה?

אני רואה שאתה מתחיל להבין עניין... ניסו את זה בעבר בארה"ב, וזה לא נגמר טוב. קראו לזה משבר ה"סאב–פריים".

– אבל נראה לי שהם הצליחו איכשהו לצאת מזה בסוף, אז אולי גם אנחנו נוכל בשיטה דומה?

אישית, אני לא מאמין שהם כבר "יצאו מזה". אבל גם אם כן, הסיבה היחידה היא שהבנק המרכזי שם הדפיס מאז טריליוני דולרים כדי לרכוש את האג"חים המזובלים הללו, וכך הציל חלק מהבנקים שלהם.

– בסדר. אז גם בנק ישראל ידפיס שקלים ויציל את הבנקים.

ההבדל הקטן הוא שאנחנו לא ארה"ב. ואנחנו יכולים להדפיס רק שקלים ולא דולרים. מכיוון שהדולר משמש כמטבע רזרבה עולמי, והמטבע העיקרי לסחר בנפט, השוק הבינלאומי "שתה" את כמות הכסף העצומה שהם הדפיסו בלי שיש עדיין אינפלציה.
אם נתחיל להדפיס שקלים בכמויות כאלו, די מהר לא יהיה שווה להמשיך בהדפסות כי הנייר כבר יעלה יותר מהסכום שמודפס עליו, שלא לדבר על הדיו.

– אתה מתכוון להיפר–אינפלציה?

בדיוק כך.

– אז מה בעצם אתה מציע?

כלום. אני לא מציע כלום. לא חושב שיש דרך טובה לצאת מהברוך הזה, אכלנו אותה.
 
דודי בדנר


עודכן לאחרונה ב שבת, 28 מאי 2016 07:01

פריטים קשורים