הדפס עמוד זה
חמישי, 16 יולי 2015 05:24

יוון - סוציאליזם שהתגשם

הרבה אנשים תוהים מה קורה ביוון. זה פשוט: סוציאליזם שהתגשם, שהבשיל, שהגיע ליעדו. סוציאליזם בהתגלמותו, זה אינו "סוציאליזם שהשתבש", אלא התוואי האפשרי היחיד למתמידים במדיניות "חברתית".

הרבה אנשים תוהים מה קורה עם יוון. זה פשוט: סוציאליזם שהתגשם, שהבשיל, שהגיע ליעדו. סוציאליזם בהתגלמותו המושלמת, היחידה האפשרית.



1560 

ביוון יש סקטור ממשלתי-ציבורי מנופח מאד, עם מיליוני עובדים שמקבלים שכר גבוה ופנסיות בשמיים. יש ביוון חוקי עבודה מתקדמים ביותר, כולם נהנים מקביעות (בייחוד בסקטור הציבורי) לכן הם פטורים מלעבוד, מספיק שבאים לעבודה, דופקים כרטיס ומקבלים משכורת ותנאים סוציאליים מושלמים. הקצבאות למיניהן גבוהות מאד, איש לא משלם מיסים, השחיתות והרמאות חוגגים, כמו בכל מדינה סוציאליסטית מתקדמת.

הבעיה היחידה היא – מי משלם עבור כל זה. הממשלה עושה, באופן כרוני, גירעונות ענקיים, הממומנים באמצעות הלוואות (אג"חים). אג"חים שמגיעים לפירעון מגלגלים הלאה באמצעות אג"חים חדשים, הריבית מצטברת והחוב גדל כמו כדור שלג. התמונה מוכרת – יוון אינה המדינה המתקדמת היחידה...

בשנת 2000 הצטרפה יוון לאירו, אחרי שזייפה את ספרי החשבונות הלאומיים כדי להראות, כביכול, שהיא עומדת ב"קריטריונים" של ההצטרפות לאירו. מאז היא לוקחת, בלי חשבון, הלוואות בכל ארצות אירופה (מוכרת אג"חים ממשלתיים), אצל כל פראייר שמוכן לתת.

 

הנה כמה דוגמאות לדברים שמתרחשים ביוון.

 

המונים יוצאים לפנסיה מוקדמת בגיל 50, יש לפעמים 50 נהגים לכל רכב ממשלתי, יש 45 גננים בבית חולים ממשלתי, בגן עם 4 עצים... יש כמות אוכלוסייה פיקטיבית הכי גדולה בעולם, אנשים שם פשוט לא מתים (או המוות לא מדווח) וממשיכים לקבל את הפנסיות. יש משפחות שמקבלו 4-5 פנסיות לא מוצדקות. יש פנסיות שממשיכים לשלם לאנשים שמתו כבר ב-1953... יש 40 אלף נשים רווקות שמקבלות קצבת שאירים של 1000 אירו לחודש לכל החיים, בזכות אביהן, שנפטר, שהיה עובד מדינה. הן ממשיכות לקבל את הקצבה כל עוד הן רווקות (אומרים ששינו זאת לאחרונה, ועכשיו משלמים קצבאות רק עד גיל 18...). יש 600 קטגוריות של עובדים שזכאים לצאת לפנסיה מוקדמת (בגיל 50 לנשים, 55 לגברים). מדובר על עובדים שעבדו קשה במיוחד, כמו למשל: ספרים (מעצבי שיער), נגנים בכלי נשיפה (זה מאמץ לנשוף), מגישות בטלוויזיה הממלכתית (מי רוצה לראות מגישות זקנות?).

באי יקינטוס יש 600 אנשים שמקבלים קצבת נכות גבוהה בגלל היותם עיוורים. אחדים מהם מתפרנסים כנהגי מוניות...

 

יש אלפים של גופים ממשלתיים משונים ובלתי נחוצים, שמעסיקים אלפי עובדים שלא עושים כלום (חוץ מלקבל משכורת שמנה ופנסיה). למשל: קיים מכון לשימור האגם קופאיס, אגם שהתייבש ב-1930. 1,763 יוונים עובדים בשימור האגם (ז"ל) והגנתו.

ההונאה במיסוי היא מכת מדינה. יותר מ-25% מהעובדים לא משלמים כלל מס. המשכורת הממוצעת של עובדי הרכבת היא 66 אלף יורו לשנה (כ-25 אלף ₪ לחודש), כולל כל עובדי הניקיון והעוזרים. מי שצריך ניתוח בבית חולים ציבורי ביוון צריך להעביר מעטפות כסף לרופאים, אחרת תורו מתארך מאד... מי שרוצה רישיון נהיגה מעביר מעטפות לטסטר... ככה הם החיים ביוון.

רכבת התחתית באתונה – יש לה הכנסות מכרטיסי נסיעה של 90 מיליון אירו לשנה, אך ההוצאות (חלק גדול על משכורות) הן של 500 מיליון אירו (על החזר ההון של הקמתה לא מדברים).

גובה הפנסיות בצרפת היא בערך 51% מהמשכורת האחרונה, בגרמניה – 40%, בארה"ב 41%, ביפן 34% (אצלנו היה 70%, כעת זה פחות). הפנסיונרים היוונים מקבלים 96% מהמשכורת האחרונה.

בעשור האחרון נוצרו יותר מ-300 חברות ממשלתיות חדשות... ליוון פי 4 מורים מאשר לפינלנד, הארץ שהצליחה הכי הרבה במבחנים הבינלאומיים האחרונים. המורים ביוון מקבלים את המשכורות הגבוהות בעולם, מלמדים הכי מעט תלמידים כל אחד, ורושמים הכי הרבה היעדרויות. וכו'... וכו'.

ממש גן עדן סוציאליסטי. כולם מקבלים כסף ביד נדיבה.

 

אז מה הבעיה? הבעיה היא – כמו שאמרה ליידי טאצ'ר בזמנו –  שהסוציאליזם מצליח עד שהוא גומר לבזבז את הכסף של האחרים. לאירופאים (קרי הגרמנים בעיקר) נמאס לממן את החגיגה היוונית, והם דרשו "צנע" – רחמנא ליצלן – קצת פחות בזבוזים וגירעונות, קצת פחות מועסקים במגזר הציבורי, ירידה קטנה בפנסיות וקצבאות. קצת "הידוק החגורה". בא אלקסיס ציפראס, ראש הממשלה הכריזמטי והקומוניסטי (או שמאל רדיקאלי) של יוון ואמר: "מה?! השתגעתם? לפגוע בזכויות עובדים? לא יהיה כדבר הזה!!!". הוא נבחר בינואר השנה אחרי שהבטיח שהוא ימנע את ה"פגיעה בזכויות" ואת "הידוק החגורה". אבל, הגרמנים הרשעים המשיכו בשלהם: "רוצים עוד כסף? הדקו את החגורה". העיניים היפות של ציפראס לא הספיקו כדי להתגבר על העקשנות הגרמנית. אז ציפראס קרא למשאל עם, ושאל את היוונים: "אתם מוכנים להדק חגורה? אתם מסכימים לתכנית הצנע הגרמנית? אתם מוכנים להורדת משכורות, קצבאות ופנסיות?" התשובה של משאל העם הייתה מוחצת. ביחס של 61:39 היוונים אמרו – לא. "לא ניכנע לתכתיבים! לא נוותר על זכויות עובדים! נילחם עד הסוף המר על כבוד האומה היוונית! בוז לגרמנים!".

 

משאל העם, כמובן, לא פתר כלום, ונותרה בעיה: מאיפה כסף? בינתיים אזל הכסף בבנקים היוונים, ונוצרו תורים ארוכים בכספומטים שהנפיקו רק עד 60 אירו ליום לאדם... כסף נמצא, כמובן, אצל הגרמנים הרשעים שלא רוצים לתת עוד. ציפראס טעה במיקום משאל העם – הוא היה צריך לעשות משאל עם בגרמניה ולשאול את העם הגרמני אם הוא מוכן להמשיך ולממן את הסוציאליזם היווני המתקדם.

  

הסיפור היווני מזכיר את הבדיחה על השדכן בעיירה יהודית שבא למוישה הסנדלר ואמר לו: יש לי שידוך נהדר בשביל בתך חסיה, בחור טוב, מבית מכובד ועשיר – אתה מוכן לשידוך זה? שואל מוישה ומי המשפחה של הבחור? אומר השדכן – רוטשילד. שואל מוישה – נו, והם כבר הסכימו? לא, עונה השדכן, עוד לא שאלתי אותם, רציתי קודם לוודא שאתה מסכים.

  

אחרי שנגמר משאל העם הדרמטי, עמדו הגרמנים על שלהם: רוצים כסף? תיישמו תכנית צנע. בלית ברירה הגיש ציפראס לאירופאים תכנית צנע, דומה להפליא לתכנית שהעם היווני דחה בבוז וברוב גדול  5 ימים לפני כן. הוא גם העביר (אישר) את התכנית בפרלמנט היווני לפני שהגיש – כדי להוכיח רצינותו.

 

המצב ביוון אינו מזהיר... אין כסף לקנות דלק ותרופות בחו"ל. הבנקים חצי סגורים, אין להם כסף לתת למפקידים שדורשים את כספם. התל"ג ביוון ירד ב-25% מאז 2010, החוב של ממשלת יוון קרוב ל-200% מהתל"ג, והולך וגדל (בזמן שהתל"ג הולך ומצטמק). האבטלה – רשמית – היא כ-25%, האבטלה בקרב הצעירים – 50%. זה הקטע הלא כל כך מצחיק בסיפור – הטרגדיה היוונית.

  

אולם... אין ארוחות חינם... אי אפשר לאכול את העוגה וגם לשמור עליה. היוונים חגגו על הכסף של אחרים... אבל יום החשבון מגיע... הם יצטרכו להצטמצם לממדיהם הטבעיים... זה עצוב, אבל אי אפשר אחרת – המציאות היא מה שהיא. והגרמנים יצטרכו להגיד ביי-ביי יפה לכספים שלהם שהלוו ליוון, אין סיכוי שיראו אותם חזרה. פעם הבאה – שיזהרו יותר...

 

 

יעקב

עודכן לאחרונה ב שבת, 23 ינואר 2016 10:00

פריטים קשורים