הדפס עמוד זה
ראשון, 13 מרס 2016 05:38

פיקוח בריאותי על מזון...

האם חייבים פיקוח ממשלתי על עסקי מזון? האם ממשלה יכולה בכלל לפקח? האם אין תחליף טוב יותר?

להלן דברי משרד הבריאות בנושא:


תחלואה במחלות הנגרמות בגלל מזון שאינו בטוח מהווה בעיה חשובה ביותר. באזורים גדולים בעולם (מדינות עולם שלישי) המזון מהווה סיבה עיקרית לתחלואה ולתמותה.
תפקיד משרד הבריאות הוא לדאוג לכך שהמזון שהציבור צורך יהיה בטוח ולמנוע תחלואה מגורמי סיכון מיקרוביאליים או מגורמי סיכון כימיים שעלולים להיות במזון.
העסקים שמספקים מזון לאוכלוסיה הינם רבים ומגוונים:

  • מפעלי יצור מזון ובכלל זה קייטרינג – מפוקחים במשרד הבריאות על-ידי שירות המזון הארצי.
  • מסעדות, עסקי אירוח לסוגיהם (מלונות, צימרים), מטבחים מוסדיים במפעלים, גני אירועים ואולמות שמחה, ירידי מזון, מכולות, מעדניותאיטליזים, מרכולים גדולים, שווקים מפוקחים במשרד בריאות על-ידי המחלקה לבריאות הסביבה...
  • ובהמשך...

אדם או ארגון המתכננים פתיחה של עסק מזון נדרש לאישור המחלקה לבריאות הסביבה בלשכת הבריאות לתוכניות העסק לפני תחילת עבודות להקמת העסק
 
האם מישהו רוצה לחלות בגלל מזון קלוקל ?  נצא מהנחה שלא.
אבל, יצרני המזון וספקיו עלולים לייצר ולספק מזון קלוקל, נכון ?   אכן, בעיה.
 
האם נובע מכך בהכרח שדרוש פיקוח ממשלתי, במקרה זה באמצעות משרד הבריאות, לפתור את הבעיה?
 
מנקודת המוצא "המקובלת" – שאלה זו בכלל לא מובנת. מי אם לא הממשלה צריך לפקח?! 
 
 
ומנקודת המבט "שלנו"?
 
לפני כחצי שנה נפתח בתל אביב 'שרונה מרקט'. זהו מתחם קולינרי יחודי, ובו קרוב ל-100 עסקי מזון, שזוכה להצלחה מדהימה: במהלך תקופה זו ביקרו בו כ- 4.5 מיליון איש.
 
 


כמקובל, ובהתאם לחוק – עסקי המזון מפוקחים ע"י משרד הבריאות.
 
ערוץ 2 של הטלוויזיה ערך תחקיר על איכות המזון ב'שרונה מרקט'. הממצאים פורסמו, והם לא מהווים מקור לגאווה, בלשון המעטה. ושלא בלשון המעטה – חלקם נוראיים.
 
מה ניתן ללמוד מזה? שפיקוח בריאותי על המזון יכול להעשות ע"י התקשורת. כעת הציבור הרחב יודע, ויכול להמנע מלקנות שם אוכל.
 
כעת ספקי המזון יודעים שמישהו מפקח עליהם. אם לא יתנהגו יפה – הלקוחות לא יכנסו אליהם. כלומר, אין צורך בענישה חוקית – שלילת החופש באמצעות מאסר ה"עבריינים", או פגיעה בקניינם באמצעות קנסות. ה"שוק", דהיינו התנהלות חופשית של הצרכנים, יכול להעניש מצויין.
 
גם אין צורך ברשיון ממשלתי להקמת עסק, אפילו לא בתחום המזון. לצרכן שנפגע עומד מכשיר נוסף: הגשת תביעה אזרחית לפיצוי בגין הנזק שבית האוכל הקלוקל גרם לו.
 
ממצאי הכתבה מוכיחים שמשרד הבריאות נכשל במלאכת הפיקוח. הרגולציה הכבדה והדקדקנית הנדרשת טרם הקמת עסק מזון ו"הפיקוח הממשלתי" במהלך פעילות העסק – מזיקים לצרכן בתרומתם לייקור שירותי המזון, אך ספק אם הם מועילים יותר מתכנית טלוויזיה.
 
 
לוי
.

עודכן לאחרונה ב רביעי, 27 אפריל 2016 05:43

פריטים קשורים