הדפס עמוד זה
שישי, 07 פברואר 2014 19:33

חצאית הגמר

ח"כ תמר זנדברג מבקשת לעגן בחוק את ביטול מוסד המעודדות במשחקי ספורט. ממש מחמם את הלב לראות במה מתעסקים מחוקקי ישראל ובאיזו רמת פירוט הם רוצים לנהל ולפקח על חיי האזרחים.

ח"כ תמר זנדברג מבקשת לעגן בחוק את ביטול מוסד המעודדות במשחקי ספורט. ממש מחמם את הלב לראות במה מתעסקים מחוקקי ישראל ובאיזו רמת פירוט הם רוצים לנהל ולפקח על חיי האזרחים. אחרי שהמדינה כבר החליטה מה צריך להיות משקל הדוגמניות, ובאיזה מחיר ימכרו לנו ספרים חדשים – עכשיו באמת הגיע הזמן להגנה נוספת על נפשו התועה של האזרח הנבער. חברות הכנסת זנדברג ולבנת יודעות כמובן טוב יותר מהנערות המעודדות ומהוריהן מה טוב עבורן.   

======================================================================================

1443


כשרבנים מתנגדים לשירת נשים זו הדרה, אז כשחברות כנסת זועקות נגד מעודדות זה כבר צדק? לבנת "מצטמררת" אבל לא מבינה שכמו כדורסל, גם ריקוד הוא מקצוע. כמו כל שחקן, גם מעודדות חולמות על הופעה גדולה ומחיאות כפיים ביציע.
 
גם חברת הכנסת תמר זנדברג צפתה השבוע בחצאי גמר הגביע בכדורסל. סליחה, בחצאית הגמר. למחרת היא הפנתה במליאה שאילתה לשרה לימור לבנת בסוגיית המעודדות. זנדברג מבקשת לבטל את המוסד הזה כי הוא "משמר סטריאוטיפים ותפיסות סקסיסטיות אודות נשים ומביא להחפצה של גוף האישה". הרי כל המטרה היא בידור של קהל שהוא ברובו גברי.
 
במילים אחרות, לטענתה, מאחורי כל סלטה באוויר עומד כוח משיכה. אולם כששואלים את המעודדות עצמן, הן מסבירות שממש לא. וכשהן אומרות "לא" הן לא מתכוונות ל"אולי".
 
מעודדות ליגת-העל הן רקדניות מקצועיות בלהקות מחול ורובן מופיעות גם בפלטפורמות אחרות. הן מבצעות את עבודתן אך ורק מתוך בחירה ומקבלות עבורה שכר וסדנאות עם מורים וכוריאוגרפים. ממש כמו ששחקן מחכה כל השבוע לרגע בו יעלה במשחק להפגין ביצועים אתלטיים על הפרקט – כך גם הן. וכלל לא משנה להן בפני מי ההופעה, אלא אם יישב ביציע הסקאוט של הבולשוי – העיקר שיהיה הרבה קהל, מוסיקה מקפיצה ואווירה טובה. כל שפגט מתבצע אך ורק באישורם של ההורים, שבדרך כלל אפילו שמחים מאוד להגיע למגרשים כדי לראות את ההופעות, ועל הדרך גם אולי משחק כדורסל.
 
השרה לבנת "מצטמררת" כשהיא רואה את הצעירות רוקדות ואף ביקשה מהמנהלת לבטל את ההופעות. אם כבר, אז צריך לבטל גם את הריקוד במסיבת הסיום, בחוג הבלט, הסטפס ובהפקה השנתית של תנועת הנוער. שמישהו יודיע גם לרקדני הברייקדאנס ממין זכר שמעתה ואילך נאסר עליהם לדרוך על פרקט, כי אם יש יותר גרוע מ"איפה ואיפה" זה "איפה ואוֹפָה". אמנם יש פחות רקדנים כמו שיש פחות אוהדות כדורסל, אבל לא צריך לחפש למי לתת עונש לאור הסטטיסטיקה.
 
זנדברג ולבנת אמנם באות בטענות למנהלת הליגה, אך למעשה מפנות אצבע מאשימה אל אותן מעודדות, על ידי דה-לגיטימציה של שאיפותיהן כחיות במה בגיל 16 שנהנות ממחיאות כפיים וחולמות להגיע רחוק. לג'סטין ובריטני היה מותר ולהן לא?
 
אם הכוונה היא לשמור על בנות ישראל כאתרוג מכוסה בורקה, רצוי שמי שחפץ ביקרן לא יחטא בקידום ההחפצה בעצמו. באותה נשימה, הנשמות הטובות מהכנסת גם מפלילות קהל שלם שכל חטאו מחיאת כפיים לצלילי "ווי וויל רוק יו" ובכלל יותר מתעניין בגברים שמזיעים ומתעופפים על הפרקט. אז במקום לכלות זמן וכסף ציבורי על דיונים בנושא מרחק החצאית מהברך, שיתעסקו בחקיקה שתרתיע את אלה שלא מבינים שהם חצו את הגבול.  
 
טל היינריך
 
*הכותבת גמעה "קילומטראז'' פרקטים" וחלקה חדר איפור משותף עם מעודדות במשך שמונה שנים.

באדיבות אתר ערוץ ספורט5

עודכן לאחרונה ב שישי, 27 מאי 2016 20:42

פריטים קשורים