הדפס עמוד זה
רביעי, 04 יוני 2014 04:36

משאל עם בשווייץ דחה חוק שכר מינימום: האם השתבשה דעתם של אזרחי שווייץ?

משאל עם מקשה על התגבשות של לוביסטים לייצוג קבוצות-אינטרס.  אלה מעוניינים בחוקים שמטיבים עם סקטור מסוים. בדמוקרטיה כמו אצלנו – חוקים מתקבלים משיקולים צרים שמזיקים לרוב הציבור. משטר של העדפת קבוצות לחץ.

העם השוויצרי (יש דבר כזה?) ה"נבער", הצביע במשאל-עם נגד הנהגת חוק שכר מינימום לעובדים. השוויצרים דחו ברוב מוחץ (76%) את הרעיון.
 
איך ייתכן לדחות חוק כה מתקדם, חברתי, צודק ובסיסי? איך נותנים כוח להמונים חסרי אחריות והבנה, לבטל באמצעות משאל-עם, חוק שקיים מזה עשורים רבים בכל מדינה "נאורה" במערב? חוק שמעניק רשת ביטחון של שכר מינימום לשכבת העובדים החלשה ביותר.
 

1470

הפגנת איגודי העובדים למען "שכר מינימום עכשיו"   Patrick Straub/KEYSTONE, via  associated Press  
 
את משאל העם יזם איגוד העובדים המרכזי SGB/USS ("ההסתדרות" של שווייץ) בתמיכת המפלגה הסוציאל דמוקרטית (שלי יחימוביץ' וזהבה גלאון של שווייץ) בשיתוף "הירוקים". הכלכלן הראשי של איגוד העובדים, דניאל למפרט, רואה את העדר שכר מינימום כ"סקנדל". הוא מציג שאלה שנשמעת מוכרת ממקומותינו: "איך ייתכן, שבמדינה כה עשירה, יש אנשים שעובדים במשרה מלאה שלא גומרים את החודש?"
 
השוויצרים כה "דפוקים" שבמשאל עם לפני שנתיים, הם דחו הצעת חוק להארכת החופשה השנתית לכלל העובדים במשק בשבועיים נוספים! האם הם לא מבינים את חשיבותה החברתית של חופשה בחיק המשפחה?
 
משאל עם ­– דמוקרטיה עוקפת פוליטיקאים
 
משאל-עם הוא הרובד הבסיסי ביותר של הדמוקרטיה. דמוקרטיה ישירה שעוקפת את הממסד הפוליטי – זו הסיבה שהשיטה אינה פופולארית בעולם. דמוקרטיה סובלת מתופעה שידועה כ"בעיית הסוכן". מדובר במצב בו ממונה נציג שנדרש לייצג בפעולותיו ציבור מסוים; לאחר המינוי, נוטה הנציג לנצל את סמכויותיו ואת הכוח שניתן לו, כדי לקדם אינטרסים עצמיים שלו על חשבון אינטרסים של הציבור אשר מינה אותו. "בעיית הסוכן" בולטת במערכת הפוליטית, ותוצאתה – השחיתות המוכרת. שיטת משטר שבנויה על משאלי עם מנטרלת במידה רבה את "בעיית הסוכן".
 
כדי להכריז על משאל עם בשווייץ נדרשות 50 אלף חתימות של אזרחים. יש נושאים בהם נדרשות 100 אלף חתימות (כגון שינוים בחוקה הפדראלית). לעיתים נדרשים התושבים להשיב במשאל עם אחד על יותר מנושא אחד, בדרך כלל 2-3 נושאים. לאורך השנה מתקיימים בדרך כלל כארבעה משאלי עם והם נערכים בסופי שבוע (אפשר להצביע באמצעות הדואר והאינטרנט). לעיתים משלבים במשאל גם נושאים של הקנטון (מקביל ל- state בארצות הברית). שיעור ההצבעה במשאלים עומד בדרך כלל על כ-50%.
 
משאל עם מקשה על התגבשות של לוביסטים לייצוג קבוצות-אינטרס שמעוניינות לייצר חוקים שמטיבים עם סקטור מסוים. לוביסטים יעילים בעיקר בהשפעה ישירה על פוליטיקאים. "השפעה" היא הגדרה עדינה לפעילות הלוביסטית שלעיתים לובשת אופי כוחני של איומים על עתידו הפוליטי של חבר הכנסת שמנסים "לשכנע". הלוביסט גם יודע להסביר לחבר הפרלמנט על התועלת האישית שתצמח לו מקידום חקיקה מועילה (לקבוצת הלחץ) או דחיית חקיקה שמזיקה לשולחי הלוביסט. לעיתים קרובות נוכח הלוביסט בדיוני הוועדה ו"משגיח" על חבר הכנסת "שלו". הלוביסט מחזיק מקל וגזר שעוצמתם תלויה בעוצמת הגוף שהוא מייצג.
 
כאשר קיים מנגנון של משאל עם – הלוביסט מיותר. הוא לא יכול להסתגר עם העם בחדר סגור ולתפוס שיחה בארבע עיניים.
 
משאל עם משפיע גם על התרבות הפוליטית בפרלמנט. גדלה הנכונות לפשרה ולקואליציות רחבות, אחרת המפלגה המובסת עלולה לפנות לעם. כך גם גדלה היציבות השלטונית. מפלגות נזהרות מלהעלות הצעות חוק שמטיבות עם מיעוט על חשבון הכלל – תמיד קיים החשש שיוכרז משאל עם שיבטל את החוק החדש. הפסד צורב ומזיק לכל פוליטיקאי.
 
השיטה השוויצרית מוכיחה שלחברי הכנסת לא ניתנה בינת-יתר. הם לא "מבינים יותר" מהעם. כאשר מוכרז משאל עם משתדלים הצדדים לפנות אל האזרחים בכל אמצעי התקשורת ולשכנע אותם בצדקת עמדתם. הויכוחים מתנהלים באוניברסיטאות, באינטרנט, בתקשורת, בארוחת הערב המשפחתית ובהפסקה בעבודה. לעומת זאת, בדמוקרטיה כדוגמת ישראל – העניין נחתך לרוב משיקולים לא ענייניים: מי יקבל את הג'ובים בעקבות החוק? מי יגרוף את השמנת? או מחויבות להצבעה בעקבות דיל של תן וקח בין פוליטיקאים.
 
אילו לא היו משאלי עם בשווייץ, אין ספק שחוק שכר מינימום היה מתקבל. חברי הפרלמנט לא היו עומדים בלחץ של הלובי החברתי ואיגודי העובדים. הם לא היו מסכנים את עתידם הפוליטי. אבל העם השוויצרי השתכנע עניינית. החוק אולי יעזור נקודתית למיעוט קטן, אבל יזיק לכלל אזרחי שווייץ: תחרותיות המוצרים השוויצרים בשווקי העולם תקטן בגלל התייקרותם. האבטלה תעלה בייחוד בקרב השכבה ש"לא שווה" לשלם לה את שכר המינימום הגבוה, אבל עדיין משתלם להעסיק אותם בשכר נמוך יותר. השכר בכל רמות השכר יזנק, כדי לשמור על פער מקובל מדרגת השכר הנמוכה יותר – ההתייקרות הכללית תקזז את הרווח המדומה משכר המינימום. גם מיסים יעלו כדי לממן את הוצאות השכר החדשות של הסקטור הציבורי. האזרח השוויצרי אמר "לא" להתערבות המדינה בגובה השכר.
 
שינוי שיטת המשטר בישראל
 
הנה קטע מהפרק "דמוקרטיה" בהצעת "קו ישר" לשינוי שיטת המשטר בישראל (לינק "העידן החדש"):

מנגנון משאלי-העם יהווה את הנדבך הבסיסי והסמכותי ביותר במבנה הדמוקרטי החדש. משאל-עם יוכל לאשר חוקים, לשנותם, או לבטלם, להדיח נשיא מכהן (מדובר במשטר נשיאותי, לא נשיא לקישוט) ולפזר כנסת. היוזמה למשאל-עם תוכל לנבוע מהנשיא, הכנסת, או עצומה עליה חתום אחוז מסוים מהאזרחים. ניסוח סופי של השאלה העומדת על הפרק יעשה בידי בית המשפט העליון לאחר שקיבל את הצעות בעלי העניין במשאל (בשווייץ אין בעיה של ניסוח שאלת המשאל: צריך קודם להעלות הצעת חוק, והשאלה במשאל העם היא האם לקבל או לדחות את החוק המוצע). כל נושא יוכל לעלות במשאל-עם למעט נושאים ביטחוניים מובהקים. לשינוי חוקה או להטלת מס לצורך העברת ציבורי כסף למגזר מסוים באוכלוסייה יידרש רוב מיוחס במשאל העם.

צריך להעביר את השלטון אל העם הלכה למעשה ולצמצם את כוחו של הסקטור הפוליטי.

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב ראשון, 24 אפריל 2016 19:01

פריטים קשורים