הדפס עמוד זה
חמישי, 28 אפריל 2016 18:03

1 במאי – יום הזיכרון לקורבנות הסוציאליזם

כדרכנו, ה-1 במאי מצוין כיום זיכרון לקורבנות הסוציאליזם בעולם. למעלה מ-100 מיליון אזרחים נרצחו בדרך ל"הגשמתו".

1625



מנהיגים אלה סחפו המונים בשם אידיאולוגיה חברתית. אידיאולוגיה שראתה לנגד עיניה קולקטיב ערטילאי כערך עליון. את הפרט מותר וצריך לשעבד לטובת הכלל – הקולקטיב. הסוציאליזם הלאומני של היטלר (נאציונל-סוציאליזם), הדיקטטורה של הפרולטריון (מעמד הפועלים) של מאו-צה-טונג, הקומוניזם המהפכני שסטאלין הגשים הלכה למעשה. הלכה של מרקס ולנין – מעשה של סטאלין.

ציבור גדול השתכנע שעושר הוא סוג של מחצב טבעי אותו צברו העשירים תוך ניצול העניים. כל שנדרש כדי לשפר את רווחת העניים הוא להחרים מחצב זה מידי העשירים ולחלקו בין ההמונים. כך ירווח לכולם. בדרך צודקת זו, "העושר" יתחלק בשוויוניות בין כולם. את העשירים לשעבר צריך להרוג כדי שלא יחזרו להשתלט על אותו מחצב טבעי שנקרא "עושר".

היטלר לא הרג את העשירים הגרמנים (אלא אם היו יהודים), אלא "רק" שעבד אותם לטובת "העם הגרמני" – גרמניה מעל לכול – גם מעל לגרמנים. לפרט יש "זכויות" אך ורק אם הן משתלבות וכרוכות עם מטרות הקולקטיב – "החברה".

את רצון "החברה" קובע המנהיג הנערץ. הפרט הוא בורג קטן ומצווה עליו להקריב את רצונו והעדפותיו לטובת המטרה החברתית הגדולה. אם יסטה מתלם זה – "החברה" תכפה עליו בכוח את רצונה. תוצאות הכפייה הם אותם מיליוני קורבנות – המספרים הגדולים שמתחת לתמונות ה"אישים".

צוררים אלה ודומיהם הגיעו למעמדם לאחר שצברו תמיכה ראשונית נרחבת למדי באוכלוסייה. היטלר שילב את המונח "סוציאליזם" בשמה של המפלגה הנאצית, כנראה כדי להקל על שכנוע ההמונים שהרי סוציאליזם זה "טוב". הגשמת הסוציאליזם מחייבת את צמצום חופש הפרט, מחייבת כפייה. מנגנוני הכפייה שמוקמים בדרך להגשמת הרעיון מונעים אפשרות מעשית "לחזור אחורה"; מנגנוני חושך אלה יצרו בהכרח את מחנה הריכוז הגרמני, את הגולאג הרוסי ואת המחנות ל"חינוך מחדש" בסין.

ראו עד כמה אידיאולוגיות חברתיות אלה מקוטבות לחלוטין לרוח הכרזת העצמאות האמריקאית:

"מקובלות עלינו אמיתות אלה כמוכחות מאליהן, שכל בני-האדם נבראו שווים, שהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאי-אפשר לשלול מהם, וביניהן הזכות לחיים, לחירות ולרדיפת האושר. כדי להבטיח זכויות אלה מוקמות בקרב בני האדם ממשלות, השואבות את סמכויותיהן הצודקות מהסכמתם של הנשלטים, ובכל פעם שצורת ממשל כלשהי הופכת הרסנית ביחס לזכויות אלה, הרי שזכותו של העם לשנותה או לבטלה, ולהקים ממשלה חדשה, שיסודותיה מושתתים על עקרונות אלה".

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שני, 04 יולי 2016 18:21

פריטים קשורים