שלישי, 03 ינואר 2012 17:45

האפליה המתקנת - רק מקלקלת

חוקי "האפליה המתקנת" לטובת כושים בארה"ב קיימים מזה 40 שנה. לפיהם צריך להעדיף בעבודה ובלימודים שחורים על פני לבנים. הניסיון נכשל ורק גרם לנזק. עוד ניסיון כושל לתיקון החברה בכוח באמצעות כפיה ממשלתית.

לפני כ- 40 שנה החלו בארה"ב במדיניות ה"אפליה המתקנת" - affirmative action. הרעיון היה לעזור לכושים להתקדם בחיים, להשיג השכלה גבוהה באוניברסיטאות יוקרתיות ולהתקדם לעמדות בכירות בחברה, עמדות שבהן היו מעט מאד שחורים. המטרה היתה לקדם את שיוויון הגזעים בארה"ב. אלא שנסיון להשיג מטרה נעלה בכוח, לא תמיד מביא את התוצאות המקוות.

בשפה פוליטיקלי-קורקט (תקינה-פוליטית) לא יפה להגיד "כושים" אז המונח המקובל הוא (כמו אצלנו) "בני מיעוטים" (כלומר שחורים והיספניים), והגזעים האחרים - לא יפה לקרוא להם "לבנים" אז אומרים: לבנים ואסיתיים. (הסינים והקוריאנים, כמו היהודים, מצליחים מאד בארה"ב). הליברלים האלה מאד אוהבים שלא לקרוא לילד בשמו, ולהסתיר את מה שרוצים להגיד מאחורי מילים כאילו יפות .

מעבר לסמנטיקה - הרעיון של התכנית היה להקל על הכושים בתנאי הקבלה לאוניברסיטאות היוקרה, לוותר על הדרישות האקדמיות, לתת להם נקודות בונוס בזכות צבע עורם. זו אפליה גזעית במלוא מובן המילה - אפליה בין בני אדם על בסיס צבע עורם. אבל - אמרו הליברלים - זה למען מטרה נעלה, לכן זה מותר, וקראו לזה במילים היפות "אפליה מתקנת". הם אף השתמשו בטכניקה ידועה לשמצה מאירופה האנטישמית - "נומרוס קלאוסוס": כדי שלא יהיו יותר מדי יהודים באוניברסיטאות באירופה קבעו השלטונות מכסה של המספר המקסימלי של יהודים שיכולים להתקבל בכל שנה. את הטכניקה הגזענית הזאת אימצו גם בארה"ב - בכיוון הפוך. הם קבעו מכסות. האוניבסיטאות נדרשו להראות שמספר הסטודנטים הכושים שהתקבלו ללימודים אינו נופל (בפרופורציה לאוכלוסייה) ממספר הלבנים. כל אוניברסיטה קבעה לעצמה מספר מינימלי (quota) של סטודנטים שחורים שחייבים להתקבל כל שנה, והיו רגולטורים מטעם זרועות השלטון, שבדקו את הרכב הגזעים בין הסטודנטים הרשומים (diversity - עוד מילת קוד יפה). אם המספר היה נמוך קיבלו האוניברסיטאות נזיפות וקנסות.

האפליה הגזעית המפורשת הזו שמנוגדת בפירוש לחוקת ארה"ב האוסרת אפלייה גזעית ומבטיחה שיוויון לכל - הגיעה מספר פעמים לבית המשפט העליון בארה"ב, ובכל מקרה פסק בית המשפט לטובת האפליה ונגד החוקה. בית המשפט העליון אומנם קבע שמכסות זה אסור - אבל אפלייה "מתקנת" מותרת. אז האוניברסיטאות השתמשו במכסות בלי להשתמש במילה "מכסה". 

עכשיו מתברר, שכמו כל הסכימות של הנדסה חברתית, נסיונות לתקן את החברה בכוח, (רק למען מטרות נעלות כמובן), גם הסכימה הזו נכשלה. הנדסה חברתית בלתי אפשרית.

הסטודנטים השחורים שהתקבלו בזכות צבע עורם ולא בזכות הישגיהם האקדמיים, התקשו לעמוד בקצב הלימודים. אחוזי הנשירה היו גבוהים, אחוזי ההצלחה נמוכים. המטרה של הגדלת האוכלוסיה של שחורים מצליחים במקצועות אקדמיים נכשלה. כמות השחורים שסיימו בהצלחה את האוניברסיטאות והמשיכו ללמוד לתארים גבוהים יותר כנראה לא יותר גדולה מהכמות שהייתה מצליחה גם ללא האפליה המתקנת. האפליה המתקנת לא השיגה כלום בתחום העזרה לשחורים, אבל "השיגה" - מניעת לימודים מלבנים (שאותם דחקו הכושים מהמקומות הפנויים), וביזבוז משאבי האוניברסיטה וזמן וכסף של הסטודנטים עצמם שהיו במקום לא מתאים להם.

מחקרים מראים שהסיכוי (או ההסתברות) שהשחורים יצליחו לסיים תואר במדעים או הנדסה הוא רק 36% מאותו סיכוי של הלבנים. ביחס להשגת תואר ד"ר - הסיכוי של השחורים הוא רק 15% מהסיכוי של הלבנים. גם בלימודי המשפט - כמות הסטונדים השחורים שנכשל הוא פי שניים ביחס ללבנים, ורק מחצית מהבוגרים השחורים עומדים במבחני לשכות עורכי הדין.

במקום שכל סטודנט יילך למוסד אקדמי שמתאים לו מבחינת רמת הלימודים והישגיו בבחינות, שלחו מספר גדול של שחורים למקומות שלא היה להם סיכוי להצליח (כדי להיטיב אימם, הכוונות תמיד טובות!). הנסיון להעדיף את מראית העין (מספר השחורים שמתקבלים) על פני התוכן (הכמות שמצליחים) נועד לכשלון ברור מראש, ואת זאת זועקים מאז ומתמיד מתנגדי האפליה המתקנת. עכשיו יש סטטיסטיקות שמוכיחות את זה. בכל זאת, מי שמתנגד לאפליה גזעית (מתקנת או לא) קוראים לו בשמות גנאי (גזען). מדיניות האפלייה הגזעית (המתקנת) נמשכת.

האפליה הגזעית (התייחסות לאדם על פי צבע העור) היא פסולה לחלוטין מבחינה מוסרית, ולא חשוב באיזה כיוון האפלייה ומה מטרה (הצדקנית) המוצהרת של המעשה המפלה.

יעקב

עודכן לאחרונה ב שלישי, 23 ינואר 2018 19:37
הוסף תגובה