הדפס עמוד זה
שבת, 20 אוגוסט 2016 06:37

מילה טובה על סבר פלוצקר – הכלכלן של "ידיעות אחרונות"

סבר פלוצקר, העורך הכלכלי של "ידיעות אחרונות" עבר דרך ארוכה מאז היה העורך הכלכלי של העיתון הקומוניסטי "על המשמר". היום הוא יכול לכתוב לפעמים אפילו ב"קו ישר"...

1655

 

סבר פלוצקר הוא הכלכלן והעורך הכלכלי של "ידיעות אחרונות". בעברו שימש ככתב ועורך כלכלי בעיתון "על המשמר" – ביטאונו של השמאל הקומוניסטי הציוני – מפלגת מפ"ם ותנועת "השומר הצעיר". סבר הוא כלכלן פרגמטיסט שבוחן את המציאות הכלכלית במבט מעשי – "מה ניתן לעשות עכשיו", פחות מנקודת ראות אידיאולוגית. 

קראו את הקטע האחרון בכתבה ב"ידיעות אחרונות" – "תופעה ישראלית". היצוא הישראלי מורכב מיצוא סחורות (לדוגמה: מוצרים של חברת "כתר פלסטיק" וקסדות טייסים של "אלביט"), חלקו האחר הוא יצוא שירותים (תוכנה, אפליקציות, שירותי ייעוץ, מכירת פטנטים ועוד). יצוא הסחורות שעומד על כ-90 מיליארד דולר לשנה, מדשדש בשנים האחרונות ונמצא במגמת ירידה. יצוא השירותים לעומת זאת מזנק בקצב שנתי של כ-10% ומגיע לכ- 28 מיליארד דולר. יצוא השירותים תורם את החלק הארי לעודף המתמשך בחשבון השוטף של מדינת ישראל – עודף גדול במטבע חוץ – "העולם" משלם לנו הרבה יותר מהתשלומים שלנו לעולם עבור יבוא של סחורות ושירותים (וגם תנועות אחרות של מט"ח). מצבנו מצוין.    

עד כאן ציטוט מספרים שמפיקה לשכת הסטטיסטיקה הממשלתית. למה "היצוא המסורתי" מדשדש ואילו ייצוא "מוצרי המוח" פורח? 

סבר פלוצקר תולה את האשם במעורבות הממשלתית העמוקה בתעשייה המסורתית. לעומת כמעט אפס מעורבות ממשלתית בתעשיית ההיי-טק: "מה תרמה הממשלה לצמיחתו הפנטסטית של ענף היצוא הזה? היא תרמה את חוסר המעורבות שלה". למזלנו, הרגולציה הממשלתית לא מנסה "לעודד" את התחרות בענפי טכנולוגיית המידע ולא נלחמת ב"ריכוזיות" שם. עדיין לא. סבר קובע נחרצות שצמיחת הענף תימשך, עד שהפוליטיקאים יחליטו להתערב גם שם. 

בכתבה אחרת תוקף סבר את "הרפורמות" בתקציב המדינה החדש: 

כל ה"רפורמות" המפורטות בתקציב יעמיסו רגולציה כבדה נוספת על המשק היצרני. מן המפורסמות שצעד ממשלתי שכותרתו "ייעול", פירושו "רגולציה". כי לפי שיטת הממשל שלנו, לייעל פירושו להוסיף תקנות, הוראות, חקיקות ופקידים. מספר עובדי הרשויות הרגולטוריות גדל ב־300% בעשור.

באותו גיליון (14.08.16) קורא סבר לביטול שידורי הטלוויזיה הציבורית, לא לפתוח את תאגיד השידור הציבורי. סבר מגיע למסקנות של "קו ישר" משיקולים טכניים – שידורי הטלוויזיה הציבוריים לא מעניינים אף אחד (גם במדינות מערביות אחרות) ולכן צריך לוותר על השידור הציבורי. לעומת זאת, לדעתו אנחנו ממש את צריכים שידורי הרדיו הממלכתי ועליהם להישאר בידיים ציבוריות (רשת ב', גל"צ) כי הם זוכים לאחוזי האזנה גבוהים. כלכלן פרקטי כבר אמרנו.

אנחנו טוענים ששידור ציבורי הוא פגיעה כפולה בחופש הפרט. ראשית – כופים על האזרח לשלם מיסים למימון שרות עסקי. ושנית – הממשלה גורעת מהכנסות הערוצים הפרטיים באמצעות "תחרות" ממשלתית בהם. אם שידורי הרדיו הציבורי כה פופולאריים – ניתן להפריט אותם בקלות, יזמים ישמחו לרכוש ערוצי שידור אלה ולשמור על אופיים, סוד הצלחתם. 

סבר פלוצקר אכן עבר כברת דרך ארוכה מהעיתון שהתאבל מרה על מותו של סטאלין ואובדן המנהיג הדגול – "שמש העמים". סבר פלוצקר מוזמן לפרסם בקו ישר, לפעמים... 

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שבת, 20 אוגוסט 2016 06:53

פריטים קשורים