הדפס עמוד זה
שלישי, 20 ספטמבר 2016 12:52

כולם כאן הולכים יחפים...

מדוע התעלמו הציבור והתקשורת מדברי שרת המשפטים איילת שקד: "עודף החקיקה... פוגע בחופש"?

ב-30 לאוגוסט 2016 נישאו בכנס לשכת עורכי הדין שני נאומים חשובים. האחד –  של המפכ"ל אלשיך, שהתייחס ליוצאי אתיופיה. השני –  של שרת המשפטים איילת שקד, שאמרה: "עודף החקיקה בישראל הגיע לרמה מסוכנת והוא פוגע בחופש של כולנו"

 

1661

 

מה היתה התגובה הציבורית – של כלי התקשורת, פרשנים, פוליטיקאים, ו"עמך" בטוקבקים – לנאומים?

כצפוי, המפכ"ל אלשיך קיבל מספר רב של תגובות. נאומו חולל את הסערה התקשורתית התורנית. האם הוא "הרוויח" זאת בצדק כי דבריו היו לא לעניין, או שזו היתה התנפלות, מתוך הפוזיציה, של מה שמכונה "הסמול"?  האמת היא ...  שהתשובה כלל לא חשובה.

הדבר החשוב באמת היא התגובה הציבורית לנאומה של שרת המשפטים איילת שקד: קול דממה דקה!

להלן מעט ציטוטים מנאום שרת המשפטים:

·   "... זו הצבעת נגד חדה וברורה נגד החירות שלנו, שהחל מאותו הרגע שבו התקבל החוק החדש הולכת ומצטמצמת."

·   "זו הצבעת אי אמון ביכולת שלנו כיחידים וכקהילות לנהל את עצמנו באופן שהוא טוב דיו; זו הצבעת אי אמון בחכמתו של העם והאדם ליצור ולשמר מנגנונים מוצלחים מאלה המעוצבים באופן מלאכותי באמצעות מומחים; זו הבעת אי אמון עמוקה בכוחן של קהילות משפחתיות, חברתיות וכלכליות לנהל את חייהן בכוחות עצמן ולחתור בהצלחה להשגת מטרותיהן."

·   "פעם אחר פעם, אלף וחמש מאות פעמים, התבקשנו, כממשלה, לשלול עוד קצת מחירותם של האזרחים. מהחירות שלכם!"

נראה כי לדברים אלה אין מתאים יותר מדברי שלמה המלך בספר משלי: "שפתיים יישק". מוטי כותב כך. ג'ון גאלט נואם ברוח דומה. אבל פוליטיקאי? שר בממשלת ישראל?!  האם מישהו מצליח להזכר, אי פעם, בדברים דומים שנאמרו ע"י חברת כנסת בכירה, שרה בממשלה, ועוד בתפקיד שרת המשפטים?  

נשאלת השאלה: איך יתכן שדברים מדהימים כאלה עוברים מתחת לרדאר של התגובה הציבורית?

היכן הפרשנים במוספי השבת? היכן הטוקבקים הסוערים, בעד ונגד? הכיצד כל חברי הכנסת סכרו את פיהם? הרי זו לא סוגיה חוצת מחנות של ימין-שמאל, או של דתיים-חילוניים, או של אשכנזים-מזרחיים. צמצום החירות מהווה פגיעה אישית גורפת, בכל אחד ואחד במדינה.

תשובה אפשרית: נושא החירות לא קיים על סדר היום הציבורי. החירות בכלל לא נמצאת במודעות של אף אחד. אולי אף חמור מכך: השחתת הדעת חילחלה כה עמוק עד שהדברים הם מחוץ לתחום ההבנה.

מייאש. ממש מייאש! ואולי...

מנכ"ל חברת נעליים בינלאומית קיבל מברק מסוכן המכירות הבכיר ששלח לג'ונגלים באפריקה: אין לנו מה לחפש כאן. כולם הולכים יחפים! במקרה, באותו הרגע, עמד לידו סוכן מכירות חדש, צעיר ורעב לפעולה, שהתחנן: שלח אותי לשם, תן לי צ'אנס. והמנכ"ל הטוב נעתר לבקשה. אחרי יומיים מגיע מברק מהסוכן הצעיר: שלח 10 קונטיינרים. כולם כאן הולכים יחפים!

לוי.

עודכן לאחרונה ב שלישי, 20 ספטמבר 2016 13:08

פריטים קשורים