הדפס עמוד זה
ראשון, 06 נובמבר 2016 19:47

אמריקה ובכלל: סקרים אינם יכולים לחזות "מהפכה" חברתית-פוליטית

סקרי דעת קהל מבוססים על "מודל" לפיו אנשים מתנהגים כפי שהם "רגילים" להתנהג. משקל קבוצות האוכלוסיה השונות במדגם הוא חלק מ"המודל" של עורך הסקר. אבל אם חל שינוי קיצוני בהתנהגות – "המודל" משתבש ואת התוצאה נדע רק אחרי הבחירות.

אם מר טראמפ ייבחר לנשיא ארצות הברית, האם זו תהיה מהפכה חברתית-פוליטית?

התשובה לשאלה זו אינה ברורה כפי שאפשר לראות בתמונה למטה:

 

1671

 

כלומר, ייתכן שחילופי "המחמאות" בין המועמדים לנשיאות אינם אלא "הצגה" לצורך הבחירות. כפי שהתברר ש"מחמאות" שנתן סנטור סנדרס לגב' קלינטון היו רק "הצגה" לצורך בחירת מועמד לנשיאות.

נניח שלא כך הוא. האם סקרי דעת קהל יכולים לחזות אירוע של "מהפכה" חברתית-פוליטית?

"מהפכה" שכזו מבטאת שינוי בצורת ההתנהגות של אנשים. סקרי דעת קהל מבוססים על "מודל" לפיו אנשים מתנהגים בצורה מסוימת. כלומר, הם מבוססים על צורת התנהגות שהייתה בעבר. הם מבוססים על ההנחה שאנשים ממשיכים להתנהג "כהרגלם" כל עוד אין משהו ש"מפריע" להם. כמו בכל מקרה של "מודל" שמבוסס על הנחות לגבי התנהגות של אנשים, גם סקרי דעת קהל אינם יכולים לחזות שינוי קיצוני בהתנהגות שכזו.

מדוע אנחנו אומרים "מודל"? האם אין מדובר במדגם "מקרי" של אנשים שמשקף התנהגות של אנשים?

השימוש במילה "מקרי" אינו אלא הטעייה של הציבור כדי לתת לו תחושה כאילו "המדגם המקרי" מצליח לבטא התנהגות של אנשים.

מהו "מדגם מקרי"? 

נניח שאנחנו מזינים למחשב את כל מספרי הטלפון של האזרחים ונותנים לתוכנת מחשב לבחור מספרי טלפון באופן "מקרי". (לא נלאה את הקורא כיצד זה נעשה). אחרי כן מטלפנים (סוקרים אנושיים או תוכנות מחשב) לאנשים ומבקשים שיענו על שאלון המדגם.

כיוון שבמשך תקופת הבחירות נערכים מאות/אלפי מדגמים "מקריים", סביר היה לצפות שמידי פעם יפרסמו תוצאה כמו: 87% מהציבור מתכוננים להצביע לגב' קלינטון ו-13% אינם יודעים למי יצביעו. 

שמעתם פעם על תוצאה כזאת? ברור שלא. אפילו העיתונים ניו יורק טיימס וושינגטון פוסט וערוץ הטלוויזיה CNN  לא היו מפרסמים תוצאה כזאת. מדוע? כיוון שלפי התשובות לשאלון מתברר כי כל אלו שענו לשאלון היו נשים כושיות חד-הוריות עד גיל 28 שמתגוררות בדרום שיקגו. הכיצד? "מקרה" – כך יצא במדגם. סיכוי קלוש למקרה כזה אבל אפשרי.

אז מדוע לא מפרסמים תוצאה שכזו? בגלל "המודל" שבו משתמש מי שערך את הסקר. לפי ה"מודל" כלל הציבור מחולק לקבוצות אוכלוסייה עם מאפיינים כמו השתייכות מפלגתית, מוצא אתני, גיל, מין, מקום גאוגרפי, רמת הכנסה, השכלה וכל מאפיין אחר שלדעת הסוקר מגדיר קבוצת אוכלוסייה שלה יש צורת התנהגות שמאפיינת אותה.

כלומר, המדגם צריך לבטא את התשובות של קבוצות אוכלוסייה שונות, שהרי "המודל" מניח שכל קבוצה כזאת מתנהגת בצורה מסוימת. לכן, המדגם באמת אינו מקרי, אלא ערוך לפי "המודל" של הסוקר.

"המודל"

כעת, נניח שאלף אנשים מסכימים לענות על שאלון המדגם (סביר מתוך 5-7 אלפי פניות לאנשים שמספרי הטלפון שלהם נבחרו בצורה "מקרית" באזורים גאוגרפים מסוימים). נניח שקבוצה אתנית מהווה 12% מכלל האוכלוסייה, אבל בין אלה שענו לשאלון יש רק 60 תשובות מקבוצה זו ומהם 45 נשים. אז מה עושים? ממשיכים לטלפן לאנשים עד שיקבלו "ייצוג הולם" לקבוצה זו? ברור שלא – אין לכך תקציב. אז עושים "כאילו" ענו 120 אנשים מהם 60 גברים וכ-60 נשים. זה נקרא "שקלול". דהיינו, נותנים לתשובות שהתקבלו מ-60 אנשים "משקל" כאילו התקבלו מ-120 אנשים. למה? כי זה נדרש לפי "המודל".

נזכיר: ההנחה היא שאנשים מקבוצה זו ימשיכו להתנהג כ"קבוצה". למה? כי כך הם "רגילים". ואם הם ישנו את "ההרגל" שלהם? את זה נדע אחרי הבחירות.

מרכיב חשוב מאד ב"מודל" הוא הבחירה של התשובות של מי לכלול במדגם בטענה שהוא/היא צפויים אכן להצביע בבחירות. גם זה נעשה לפי "מודל" על סמך התנהגות בעבר. לבחירה שכזו יש חשיבות רבה בייחוד כאשר שיעור ההשתתפות בבחירות הוא רק 50% - 65% מכלל בעלי זכות הבחירה. ייתכן ש"קבוצה" מסוימת במדגם "רגילה" לתת תשובה מסוימת, אבל אינה נוהגת בפועל להשתתף בבחירות כמו קבוצות אחרות. זו תופעה ידועה בייחוד בקבוצות שמאופיינות על ידי מוצא אתני, גיל ורמת הכנסה. "ההתלהבות" או "האדישות" שלהם יכולה לשנות את שיעור ההצבעה שלהם. כיצד נדע זאת? אחרי הבחירות.

הסקרים מבוססים על "מודל" לפיו לאנשים יש צורת התנהגות "קבועה" לאורך זמן. זו הנחה סבירה עד שמתברר שבגלל "סיבות כלשהן" הם משנים את צורת ההתנהגות שלהם. האם סקרים אינם אמורים לשקף שינוי שכזה?

סביר שזה ייתכן כאשר מדובר בשינוי קיצוני – למשל שנציגת "הירוקים" תקבל 20% מקולות הבוחרים. אבל כיוון שרוב מערכות הבחירות לנשיאות מוכרעות על ידי הפרש של אחוזים ספורים מכלל קולות הבוחרים (1-5 אחוזים), ספק אם סקרים שמבוססים על "מודל" יכולים לשקף זאת.

"טעות המדגם"

ראוי לומר שהסוקרים אינם מתיימרים לטעון שהם יודעים מי ינצח בבחירות לנשיאות. הטענות על "מוביל/מובילה" הן של כלי התקשורת שמחפשים לדווח על "חדשות". גם היום הנתון הסטטיסטי מרוב הסקרים הוא שלא ידוע מי יזכה בבחירות לנשיאות ארה"ב. כדי להבין זאת צריך להבין מהי "טעות המדגם" שמיוחסת לסקרים.

"טעות מדגם" היא נתון מתמטי שנובע ממספרם של אלה שהתשובות שלהם נכללו במדגם. ככל שמספרם גדול יותר "טעות המדגם" קטנה יותר. (כך לפי "המודל" המתמטי של המדגם).

רוב הסקרים מבוססים על תשובות של 750-1000 אנשים ו"טעות המדגם" המיוחסת להם היא 3-4 אחוזים. מה המשמעות של נתון זה?

נניח שמועמד/מועמדת שקיבל/קיבלה 46% מקולות המדגם והמועמד האחר רק 40% (השאר הם עבור אחרים/לא יודע). טעות המדגם היא 4%. מה אומר למעשה הסוקר? שמועמד אחד סביר שיקבל בין 42 ל-50 אחוזים מהקולות והמועמד השני יקבל בין 36 ל-44 אחוזים מהקולות (לתוצאות אפשריות אלה מייחסים לרוב סיכוי של לפחות 95%). האם לפי מדגם זה יש אפשרות סבירה שהמועמד השני יזכה בבחירות? כן. אבל דיווח שכזה אינו מתאים לכותרת או לאג'נדה של כלי התקשורת.

נכון הוא שבעבר היו מקרים רבים של מדגמים "שדייקו" בתוצאת הבחירות מבחינת שיעור ההצבעה עבור המועמד שזכה בבחירות. אבל היו לא מעט מקרים שמדגמים לא צפו נכון את התוצאות. אז התברר שהבוחרים לא נהגו לפי "המודל".

הערה: התייחסתי רק למדגמים כלל ארציים בארה"ב. תוצאות הבחירות נקבעות לפי הניצחון בכל מדינה. אולם לרוב מי שמקבל את מירב הקולות מכלל המדינות הוא גם הזוכה בבחירות.

ולסיום נציין שוב כי אם לפי התמונה שלמעלה זו רק "הצגה" – אז מה זה משנה?!

 

דר' שמואל גולדמן

מנהל קרן נאמנות "למשקיע"

 

ברגע האחרון:

כעת רווחות שלוש דעות לגבי תוצאות אפשריות בבחירות אלו: גב' קלינטון תזכה ברוב גדול, גב' קלינטון תזכה ברוב קטן, מר טראמפ יזכה ברוב קטן. אין שום אזכור לאפשרות שמר טראמפ יזכה ברוב גדול. זו תהיה "האימא של ההפתעות".

 

עודכן לאחרונה ב שני, 07 נובמבר 2016 05:23

פריטים קשורים