הדפס עמוד זה
רביעי, 11 ינואר 2017 20:06

נתניהו שגה בגדול

נתניהו שגה בגדול כאשר נפגש עם ארנון מוזס. המדינה וראשיה לא צריכים להתערב בענייני עיתונות.

נתניהו שגה בגדול כאשר נפגש עם ארנון מוזס, מו"ל ידיעות אחרונות – ולא חשוב מה נאמר בפגישה. עצם הפגישה הייתה שגיאה. אין לנתניהו סיבה להיפגש עם מוזס. אם נתניהו חפץ להבהיר עניינים מדיניים או כלכליים חשובים – עליו להיפגש עם עורכי העיתונים (עורכי כל העיתונים, יחד) ולא עם המו"לים או המו"ל האחד. אם יש לו עניינים אחרים, פרטיים, יש לנתניהו מספיק עורכי דין או שליחים אחרים שיכולים לטפל בדיסקרטיות בעניינים כאלה, אסור היה לראש הממשלה לטפל בזה אישית. הוא גילה ליקוי חמור בשיקול הדעת. 

אסור גם לראש הממשלה לדבר עם מו"ל העיתון על תוכן העיתון. עקרון חופש הביטוי (המעוגן גם בחוקי היסוד שלנו) קובע שלכל אחד (כולל מו"לים ועיתונאים) מותר להתבטא ולכתוב מה שהם רוצים. אם לראש הממשלה עצות או בקשות או ביקורת בנושא תוכן העיתון עליו לכתוב על כך ולפרסם מאמר פומבי. מותר לבקר עיתונים, צריך לבקר עיתונים. אבל כאשר ראש הממשלה נפגש בפגישה סודית עם מו"ל של עיתון הדבר מסריח מניסיון לא תקין להשפיע על המו"ל בנושא תכנים לפגוע בחופש הביטוי שלו באמצעים פסולים.

במדינות דיקטטוריות – הדיקטטור מנסה למנוע פרסומים שליליים על ממשלתו ולכן, לפעמים, סוגר עיתונים בצו ממשלתי, ולפעמים מאיים (בשקט) לסגור את העיתון אם הוא לא יחדל מפרסום ידיעות "לא תקינות". כאשר ראש הממשלה נפגש ביחידות ובחשאי עם מו"ל של עיתון יש חשש שינסה ללחוץ עליו לחץ שלא מתיישב עם חופש הדיבור. לכן נתניהו גילה חוסר הבנה וחוסר כיבוד של עקרון חופש הביטוי. וזה חמור. לא חשוב מה כן אמר ומה לא אמר ראש הממשלה בפגישה, אני לא הייתי נוכח ואיני יודע. עצם עריכת הפגישה הוא פסול, הוא פגיעה של הרשות (השלטון) בעקרון חופש הביטוי.

דווח גם שנתניהו הציע שבתנאים אלו או אחרים הוא יביא להפסקת הפצתו של העיתון "ישראל היום". אם כן – זה חמור שבעתיים. העיתון "ישראל היום" לא שייך לנתניהו, ואין לנתניהו סמכות להביא לסגירתו. אם הוא רמז משהו בכיוון זה – מדובר בשימוש לרעה במעמדו וסמכויותיו (שאין לו). "ישראל היום" הוא עיתון ככול שאר העיתונים, וההחלטה אם לפרסמו או לא נתונה בלעדית בידי בעליו (המו"ל שלו). אסור לנתניהו "להביא לסגירת העיתון" ולא חשוב איך – אם באמצעים חוקיים (בקשה מנומסת למו"ל) או בלתי חוקיים (כל דרך אחרת). אם נתניהו הבטיח להעביר חקיקה בכנסת לסגירת "ישראל היום" הדבר חמור שבעתיים – זו חקיקה בלתי חוקתית ונפשעת של סתימת פיות. עד כה לא עשה זאת ונקווה שימשיך למנוע חקיקת חוקים פסולים כאלה.

מתנגדי נתניהו (המתנגדים הפוליטיים) טוענים ש"ישראל היום" הוא בעצם הביטאון של נתניהו כי הוא מפיץ דעות ופרשנויות בקו התומך בנתניהו. נניח שכן – מה פסול בכך? האם חופש הביטוי פירושו שמותר לכתוב רק נגד נתניהו ואסור לכתוב בעדו? חופש הביטוי פירושו שמותר לכתוב הכול. "הארץ" למשל תומך אך ורק, ובאופן עקבי וחזק מאד, רק במועמדי השמאל, ממפלגת העבודה ושמאלה. האם זה פסול? האם צריך לסגור את "הארץ" בגלל שהוא, כביכול, העיתון של בוז'י? חס וחלילה, וגם לא בגלל שהוא "עיתון של ביבי."

אנשי השמאל (בוז'י) מתלוננים ש"הארץ" הוא עסק מסחרי, בעוד ש"ישראל היום" מפסיד כסף, ולכן הוא לא עסק מסחרי, אלא "מתנה" (אסורה) לנתניהו. האם חופש הביטוי תלוי ברווחיות של עיתון? נניח ש"הארץ" מפסיד כסף (אני מניח שהוא מפסיד מדי פעם, אינני יודע) אז צריך לסגור אותו בטענה שהוא "מתנה" למפלגת העבודה ולמר"צ? האם עניין הרווח וההפסד הוא קריטריון לחופש הביטוי? מדוע מנסים להכתיב ל"ישראל היום" מודל עסקי כזה או אחר (לגבות לפחות 1 ש"ח על כל גיליון)? האם תפקיד המדינה לכפות מודלים עסקיים על אזרחיה? אבל – חופש הביטוי אף פעם לא עמד בראש הדאגות של השמאל – הוא תמיד צידד ב"פראבדה" – אמת "מוסמכת" ממקורות גבוהים, ולא חופש ביטוי ("אמת לא מאושרת", הפקרות – רחמנא ליצלן).

"ישראל היום" הוא ברכה לישראל. העיתון שובר את מונופול העיתונות של מחנה אחד בעם (מחנה השמאל) ומציג נקודת השקפה נוספת לידיעת הציבור. הוא נותן ביטוי לדעות נפוצות שהעיתונות האחרת מסרבת לפרסם. פגיעה ב"ישראל היום" תהווה פגיעה חמורה בחופש הביטוי. התמרונים של נתניהו תמוהים, טיפשיים ופסולים.

יעקב

תוספת

ומי הצביע נגד החוק הבזוי להשתקת "ישראל היום" ובעד חופש הביטוי? זהבה גלאון. כל הכבוד לה. ומי הצביע בעד החוק הבזוי ההוא? העיתונאי בדימוס יאיר לפיד, שרצה לקנות את תמיכתו של מוזס בקריירה הפוליטית שלו (והצליח). מי שמדבר על מושחתים...

גרסת מוזס אומרת שמוזס יזם את הפגישה, ובא "להציל את מפעל החיים של המשפחה (ידיעות)". כלומר, לבקש מנתניהו לסגור או לסגור חלקית את "ישראל היום". גם במקרה זה אסור היה לנתניהו לקבל את מוזס לפגישה, או לחלופין – לקבל אותו בנוכחות עוזרים ועורכי דין, ולהודיע לו מראש ש"חלק מהשיחות מוקלטות לצורך שיפור השירות". ולאחר שמוזס שיטח לפניו את בקשותיו היה על נתניהו לדחות אותן על הסף, ולהודיע שהוא מכבד את חופש הביטוי ואינו מתערב בנעשה בעיתונים, מפני שאינו מוסמך לכך. לא חשוב איזו גרסה נכונה – נתניהו שגה בגדול.

 

יעקב

 

 

 

פריטים קשורים